גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה בעצם הייתה הבעיה של הממשלה לפתוח את המוזיאונים מההתחלה?

ברור שמדובר בהחלטה על רקע לא בריאותי. במוסדות התרבות עדיין מקפידים על שקט. וה"ששש" הוא זה שמפריע להם

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. עד שייפתחו המוזיאונים הלכתי, כאדם שוחר תרבות, ולא פעם אחת כי אם פעמיים - עד כדי כך שוחר אני את התרבות - להסתובב סביב תערוכת הצילום הבינלאומית "פוטו ישראל" שהוצגה על גדר באורך של 740 מטרים שמקיפה את אתר הבנייה במרכז כיכר המדינה שבתל אביב.

לא מעט אנשים הגיעו לצפות בתערוכה וסבבו את הגדר הגדולה. בעיניי הייתה אמירה אמנותית בעצם הסיטואציה; והרי מה יש במרכז כיכר המדינה אם לא בור עצום הפעור באדמה? פתאום אפשר היה לראות את הקיום האנושי ואיך כולנו מהלכים על פי תהום כשהדבר היחיד שמונע מאיתנו ליפול אל ליבה האפל, או לפחות מרחיק קצת את הפחד מהאפשרות, זו בסך הכול גדר דקה מן הדק של תרבות ואמנות ויופי. שכבה כמעט שקופה של שאיפה אל הנשגב, ודי.

זו לא ביקורת אמנות, לשמחתי אין לי את הז'רגון. אם יש שפה שמוציאה לך את החשק לחיות, זו שפת האמנות. כך לדוגמה, לרגע אחד עמדתי נפעם מול "פליטי אור", פרויקט צילום עטלפים יפהפה, מרגש ומעורר מחשבה של יובל חן. לא ידעתי את נפשי מרוב התרגשות, אבל אז קראתי את הטקסט הנלווה: "'פליטי אור' מקרין תנועת התקרבות עד כדי סימביוזה הרמונית קיומית ומאידך זרות וסטריליות של אפוריזם אפוקליפטי ומשקף בצורה אינדקסיקלית סיטואציה קיצונית, קטסטרופלית ואפוקליפטית", ורציתי לקבל קורונה בעין.

מה עשתה לכם השפה שככה התנקמתם בה? אנשים חושבים שאתה יכול לעשות הכול לשפה ולא יקרה לך שום דבר - לשבש, לזהם, להרוס - אבל ככה חשבו פעם גם על כדור הארץ ותראו איפה אנחנו היום. הדבר היחיד שיש לנו מלבד כדור הארץ זו השפה, רק דמיינו מה יקרה כשהשפה לא תוכל יותר עם כל מה שאנחנו עושים לה ותתפרץ עלינו במגוון תופעות משונות שאת טיבן אין לשער.

מצד שני, לכו תדעו, יכול להיות שזה כבר קרה.

"גדר דקה של תרבות מעל תהום" / איור: תמיר שפר

ב. מלבד העטלפים של חן, חזרתי לכיכר בפעם השנייה בזכות עבודה נוספת (כנצר למשפחת פועלים שבורי גב וכחבר גאה במסדר פועלי כל העולם, משהו בי מתקומם בכל פעם שאמנים קוראים ליצירות שלהם ‘עבודות’ במקום לקרוא להן בשמן: ציור, שיר, פסל וכו'. זה לא יוריד מהן דבר, להפך, אבל הסוגריים האלה כבר נהיים ארוכים מדי), או יותר נכון: פרויקט צילומי בשם Novogen מאת האמן ההונגרי דניאל סזלאי (Szalai) שצילם 168 דיוקנאות של תרנגולות לבנות מטילות מסוג נובוגן.

תרנגולות נובוגן נקראות כך על שם החברה הצרפתית שמייצרת אותן. כן, מייצרת. כי התרנגולות הונדסו גנטית עד כדי כך שקשה לקרוא להן תרנגולות. מערכת העיכול שלהן שונתה כך שתוכל לעכל כמויות גדולות של אוכל, מערכת הרבייה שלהן טורללה כך שלא רק תטיל יותר ביצים אלא גם שיהיה ידוע מראש העובי של קליפת כל ביצה, משקלה וכיו"ב.

בגופה של כל מטילה מושתל שבב המנטר נתונים רלוונטיים והיא מעבירה את חייה העגומים בסביבה סטרילית ומוקפדת ותחת משטר אורות בלתי אפשרי שנועד לזרז את מחזורי ההטלה. תרנגולות מטילות הן קצת כמו אסטרונאוטיות בתחנת החלל, חוות מספר לא הגיוני של זריחות ושקיעות בכל יממה.

אך בטרם נפצח בעוד נאום חוצב להבות אש על אכזריותו של האדם, כל הטררם סביב תרנגולת הנובוגן לא נועד כדי לגרום לה להטיל ביצים באיכות ואחידות גבוהות במיוחד שישמשו להכנת מנת שקשוקה מעוצבת שתיזרק לפח בסוף יום צילום של תוכנית אוכל נידחת שמצולמת בלי קהל ומשודרת בשעות בלי רייטינג.

האיכות העילאית של ביצי הנובוגן נועדה עבור תעשיית התרופות על מנת לבדוק עליהן יעילות של חיסונים שונים - בימים אלה תורמות תרנגולות הנובוגן את שלהן לתחרות בין החברות המפתחות חיסון לקורונה. עכשיו זה נשמע קצת פחות נורא?

"אנחנו מבינים שיש תובנה ויש אינטליגנציה ויש קוגניציה ויש רגשות גם לבעלי חיים. אנחנו חומלים עליהם בצדק", אמר השבוע ראש הממשלה נתניהו בחלק העוד איכשהו הגיוני יחסית מתוך נאומו המונומנטלי בכנס למיגור אלימות נגד נשים - אבל תרנגולות הנובוגן? הן לא שמעו על חמלה, עד שבא דניאל סזלאי.

ג. טוב, לא צריך להגזים, כן? הוא לא שחרר אותן מכלוביהן ונתן להן לעוף לחופשי או משהו בסגנון עדות הגיבורים - הוא פשוט צילם אותן, כמו שמצלמים לתמונת פספורט. 168 דיוקנאות. אנחנו יכולים להסכים בינינו שתנאי המחיה של תרנגולות הנובוגן שפורטו לעיל הם לא בדיוק כר פורה כדי לפתח את האינדיבידואל שלך, ובכל זאת - 168 המטילות האלמוניות התייצבו מול המצלמה של האמן הצעיר.

הפרויקט צולם לפני כשלוש שנים, סביר להניח שאף אחת מהן כבר לא איתנו. כולן תרנגולות לבנות צעירות עם הכרבולת האדומה-דהויה לראשן והדלדל המצחיק (איזו מילה חמודה) באותו הצבע המשתפל בתחתית פניהן. אין פה איזה גיוון אתני/מגדרי/גילאי או אחר ועדיין - אפשר להישבע שכל אחת מהן שונה מחברתה.

הנה הבדרנית של הלול, הנה זאת שיודעת להעליב, הנה אחת ששכחה משהו אבל לא מצליחה לזכור מה שכחה ואיפה, הנה אחת עצובה, אולי קרה משהו בעבודה, הנה אחת שיש לה תוכניות אחרות. מכל התערוכה אני זוכר עטלפים, תרנגולות ובור עמוק שנפער מאחורי גדר דקה מן הדק.

כשחזרתי הביתה אמרו בחדשות שפותחים את הקניונים והולכים לבחירות, לא זוכר מה קודם. בהתחלה החליטו שהמוזיאונים יישארו סגורים, אבל עכשיו אומרים שאולי יפתחו כמה בתור פיילוט תחת הגבלות מחמירות, בדומה לקניונים.

ד. אני לא מתגעגע לקניונים, אבל המוזיאונים חסרים לי. כרבים אחרים שאלתי את עצמי לא פעם, מה בעצם הייתה הבעיה של הממשלה לפתוח אותם מההתחלה? נכון שמדובר בחללים סגורים לרוב, אבל בדרך כלל מדובר במקומות ענקיים שאפשר לשלוט על הכניסה אליהם בקלות רבה יותר מכל קניון. מטבעם, הם מאפשרים ריחוק חברתי, לא אוכלים שם, לא רוקדים ולא מתקהלים.

ברור שמדובר בהחלטה על רקע לא בריאותי. מפתה להכריז שהשלטון נגד התרבות, שמטבעה היא חתרנית וביקורתית. זה קצת נכון, אבל תמיד הרגשתי שהאמירה הזו, שנשמעת על-ידי אנשי תרבות, נועדה גם להחמיא לאותם אנשי תרבות עצמם. מה גם שכחובב, לא התרשמתי שהמוזיאונים ומוסדות התרבות בישראל חתרניים ו/או ביקורתיים מי יודע מה. למה הם לא פותחים את התרבות?

ולמה המוזיאונים חסרים לי? בעודי עומד מול תרנגולת מהורהרת אחת בכיכר המדינה, סביבי מכוניות ואנשים בהמולה נעימה, נזכרתי שמוסדות התרבות הם המקומות האחרונים בישראל שמנסים להקפיד על שקט. בתיאטרון אומרים לך "ששש", בספרייה אומרים לך "ששש", במוזיאון אומרים לך "ששש". זו לא האמנות שמפריעה להם, ולא המסרים החתרניים או ה"עבודות" הביקורתיות - אלה לא מגבלות הקורונה, זו מגבלת ה"ששש". להם אף אחד לא יגיד להיות בשקט.

חבל, כי מישהו צריך. 

עוד כתבות

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר הוועד של הכללית: "להוציא את מאבקי הכוח והתככים שלכם אל מחוץ לשערי בתי החולים"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

עד 450 דולר ליום: דיון בכנסת לפיצוי מי שנתקעו בחו"ל במלחמה

ועדת הכלכלה תדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● בנוסף: מתגבש מתווה מטעמם של משרד הכלכלה והתחבורה, שיכלול גם את ההוצאות שהתווספו על הטיסה חזרה לישראל

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מדד ת"א-בנייה זינק בחודש האחרון, וכעת רכישת צמח המרמן בסכנה

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת הבנייה בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם