גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלושה ישראלים נעצרו בחשד למתקפת סייבר נגד לקוחות בנקים וגניבת מאות אלפי שקלים

המשטרה ומערך הסייבר הלאומי עצרו אתמול שני אחים בני 32 ו-30 תושבי רעננה וכפר יונה וחשוד נוסף בן 44 מבת ים, בחשד שעמדו מאחורי מתקפת גניבת זהויות של לקוחות בנקים מרכזיים בישראל וגניבת מאות אלפי שקלים

מתקפות סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
מתקפות סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב

שני אחים בני 32 ו-30 תושבי רעננה וכפר יונה וחשוד נוסף בן 44 מבת ים נעצרו בחשד למתקפת גניבת זהויות של לקוחות בנקים מרכזיים בישראל וגניבת מאות אלפי שקלים. המעצר התרחש בעקבות מבצע משותף למשטרת ישראל ולמערך הסייבר הלאומי, חוקרי מחלק הסייבר ביחידה המרכזית (ימ"ר) במחוז מרכז. אתמול (ג'), עם הבשלת החקירה הסמויה, נעצרו השלושה וברשותם נתפס רכוש רב. החשודים הובאו היום לדיון בעניינם בבית המשפט השלום בראשון לציון, ומעצרם הוארך בשישה ימים.

על פי הודעת המשטרה ומערך הסייבר, החקירה החלה בעקבות תלונות שהגיעו בחודשים האחרונים מלקוחות בבנקים שדווחו על פעולות חריגות בחשבון הבנק שלהם. על פי החשד החשודים העלו לשרת בחו"ל דף הנחזה לדף הכניסה של אתר הבנק ולאחר מכן שלחו לאזרחים מסרונים עם הודעה לפיה החשבון שלהם נחסם - "חשבונך נחסם, לבירור החסימה יש להתחבר מחדש". אל ההודעה צורך קישור. החשודים המתינו שהקורבן יזין את שם המשתמש וסיסמה בדף המתחזה לדף הבנק, וכך למעשה קיבלו את הגישה לחשבונות של הקורבנות.

על פי החשד, כאשר נכנסו החשודים לחשבונות הם ביצעו בהם פעולות כמו משיכת מזומנים מכספומט ללא כרטיס והעברות כספים למטרת רכישת סחורות יקרות ערך. החקירה מקיפה עשרות תלונות, והנזק ממעשי החשודים מוערך במאות אלפי שקלים.

תקופת הקורונה, והתגברות המעבר לשימוש בשירותים דיגיטליים מרחוק, מהווה כר פורה לתוקפי סייבר המנצלים את חוסר המודעות של אזרחים לאמצעי ההונאה השונים, גם בישראל. מערך הסייבר הלאומי זיהה וטיפל במהלך החודש האחרון במתקפת דיוג (פישינג) נרחבת שנועדה לגנוב מאזרחים בישראל את פרטי ההתחברות לחשבונות הבנק המקוונים שלהם. על פי הודעת מערך הסייבר האתרים המתחזים הוסרו במהרה אך הפצת ההודעות המשיכה עם קישורים חדשים. ההערכה היא כי כמאות אזרחים מילאו בהם את פרטי הכניסה לחשבון הבנק המקוון שלהם.

נוסף לגניבת פרטי ההתחברות הראשוניים, ההאקרים שמאחורי המתקפה הקימו מנגנונים שמטרתם לגנוב גם את קוד האימות - הקוד החד פעמי שלרוב נשלח ללקוחות במסרון בביצוע פעולות מסוימות בחשבון הבנק. המנגנון כלל שליחת מסרון אל הלקוח ובו קישור לעמוד דיוג מתחזה שבו התבקש להזין את הקוד שקיבל במסרון מהבנק. לעיתים אף התקשרו טלפונית תוך החזות לגורם בבנק, והצליחו לשכנע את הקורבן למסור את הקוד.

לדברי דנה תורן, מנהלת המרכז לדיווחי סייבר במערך הסייבר הלאומי "ניתן להבחין בהתפתחות מתמדת של שיטות התקיפה ומעקף יצירתי של מנגנוני ההגנה שמצריכים מאנשי הגנת הסייבר לבחון באופן שוטף את הצורך בחיזוק מנגנוני הזיהוי בהתאם להערכת הסיכונים. מאזרחים נדרש להגביר את המודעות האישית במסירת פרטים אישיים ומזהים לגורמים שאינם מוכרים".

על מנת לסייע בהתגוננות, פרסם מערך הסייבר דוגמאות לסוגי הודעות שצריכות לעורר חשד, כמו למשל: בקשה לקבל או להזין בקישור את הסיסמה או את קוד האימות, את פרטי חשבון הבנק, מספר כרטיס האשראי או מספר ת"ז; הצעה לשירות שלא התקבלה מתוך האפליקציה הרשמית של הבנק; נוסח מלחיץ על חסימת חשבון; מבצע מפתה או מתנה.

המלצות התגוננות לאזרח למקרי דיוג

1. הטלת ספק - היו חשדניים ומודעים לאלמנטים מחשידים: נוסח מלחיץ שמזרז לפעולה, שגיאות כתיב, הודעה שלא ציפיתם לקבל וכו'. זכרו כי בנקים לעולם לא יישלחו אליכם הודעה המכילה קישור שמפנה לדף הזדהות שבו תדרשו להקליד פרטים אישיים, כגון סיסמאות ואמצעי תשלום.

2. כניסה לא דרך קישור - קיבלת הודעה שהחשבון נחסם? יש להיכנס באופן יזום לחשבון ולא באמצעות הקישור שמופיע בהודעה.

3. בטרם לוחצים על הקישור כדאי לבדוק את שורת הכתובת ולראות האם היא תואמת את החברה או שמדובר במתחזה.

4. לעולם לא מוסרים קוד אימות. במידה ולא תזינו את קוד האימות באתר המתחזה ייתכן והתוקף יצלצל ויתחזה לחברה. גם אם קיבלת שיחת טלפון שנשמעת אמינה מחברה לגיטימית - אין למסור פרטי הזדהות וקוד אימות. אם אתם חושדים שמסרתם פרטים לגורם לא מורשה - צרו קשר עם הבנק והחליפו סיסמאות לאלתר.

עוד כתבות

עו''ד שגית אפק ויו''ר ועדת הכנסת, ח''כ אופיר כץ, בדיון על פיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חוק ההסדרים נותר ללא בשורה אמיתית: אילו רפורמות נשארו בפנים, והמאבקים שטרם הוכרעו

במשך 15 שעות דנו חברי ועדת הכספים של הכנסת בחוק ההסדרים, שלבסוף נותר רזה למדי ● מרפורמת החלב, דרך המיסוי הנוסף על הבנקים ועד הסעיף שהיה בקונצנזוס - אך לא עבר ● הרפורמות שנותרו בחוץ, אלו שנשארו והמשמעויות הקריטיות

הקאמבק של הקרנות אקטיביות

הקאמבק של הקרנות האקטיביות: רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר זה עשור

אחרי שנה שבה עקפו לראשונה זה שלוש שנים את הקרנות הפסיביות בהיקפי הגיוס, הקרנות המנוהלות רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר שלהן זה לפחות עשור ● מה עומד מאחורי המהפך בתעשייה הצומחת, לאן זורמים הכספים, והאם המגמה צפויה להימשך בשנה הקרובה?

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הדיווח שהגדיל את הונו של צדיק בינו בחצי מיליארד שקל בתוך יום

בעקבות דיווח על כוונת פיבי של צדיק בינו להתמזג עם הבנק הבינלאומי שבשליטתה, זינקה מניית חברת ההחזקות בכ־17% וצמצמה את הדיסקאונט העמוק בו נסחרה ביחס לשווי החזקותיה בבנק ● אי.בי.אי: "השוק חיכה למהלך הזה. בינו מעוניין לסגור את הדיסקאונט ו'להתקרב לצלחת'"

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

המכה שתיפול על הבנקים, ומה יקרה ל"חוק הפיננסי החשוב ביותר"?

בעוד שחוק ההסדרים מתרוקן מרפורמות, משרד האוצר רשם ניצחון עם העברת החוק שיפתח את תחום הערבויות לגופים חוץ־בנקאיים ויגביר את התחרות ● לאחר דיון הכנסת בחבילת החוקים הפיננסיים הכלולה בחוק ההסדרים, רפורמת מאגר אשראי לעסקים פוצלה

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

האם רגולציית הסייבר לרכב תחסום יבוא דגמים מסוימים? / אילוסטרציה: Shutterstock

הממשלה מקדמת: רגולציית סייבר מחמירה כתנאי ליבוא דגמי רכב

יבוא רכבים לישראל יחוייב השנה באישורי סייבר, לפי תקנות משרד התחבורה ● ב-2025, ישראל הובילה ביבוא רכבים סיניים מופחתי זיהום ודורגה 14 בעולם ביצוא מוחלט ● וגם: עודפים מוזלים של "אפס ק"מ" גם בחודש פברואר ● השבוע בענף הרכב

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? / אילוסטרציה: Shutterstock

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? הנתונים מנפצים כמה מיתוסים

האם הורים לילדים קטנים לוקחים יותר ימי מחלה מאחרים, ובאילו ימים ישראלים נוטים להיעדר? ● חברת חילן Value ניתחה את דיווחי ימי המחלה של מאות אלפי עובדים מסקטורים שונים, וחלק מהמסקנות מפתיעות ● שוק העבודה במספרים, מדור חדש

מתוך הפרסומת של סוכנות הפרסום ID.EA לסלקום / צילום: צילום מסך

זה היה קצר: סלקום מפסיקה לעבוד עם סוכנות הפרסום ID.EA

פחות מחודשיים אחרי שסוכנות ID.EA של שחר סגל עלתה בקמפיין ראשון לחברת הסלולר סלקום, ובזמן שפרסומת שנייה באוויר, הוחלט על הפרדת כוחות בין הצדדים - כך נודע לגלובס ● קבוצת המסעדנות קיסו תפעיל מסעדה אסייתית במלון פלטין התל אביבי של קבוצת פתאל, שצפוי להיפתח מחדש ביולי 2026 ● אירועים ומינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

הרפורמה לריווח מדרגות המס לא פוצלה מחוק ההסדרים

הרפורמה תגדיל את שכר הנטו לעובדים המרוויחים מעל 16 אלף שקל, ומוצע כי היא תיכנס לתוקף כבר מתחילת השנה הנוכחית ● ההקלה במדרגות המס צפויה להקטין את הכנסות המדינה ב-4.5 מיליארד שקל בשנת 2026 וב-5 מיליארד שקל בשנים שלאחר מכן

הנפיקו בוול סטריט ונחתכו ביותר מחצי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נפלו במעל 50%: ייסורי המנפיקות הישראליות בוול סטריט

שלוש חברות ישראליות שהצליחו לצאת בהנפקה אשתקד, איטורו, ויה ונאבן, התעוררו למציאות שונה מזו שייחלו לה בעת הצילום המסורתי ביום הגדול בניו יורק ● הסיבות לכך: סנטימנט שלילי לחברות התוכנה, בשל חשש מהתחרות שיעוררו שחקנים מבוססי AI ● אצל מי מזהים האנליסטים אפסייד אפשרי?

חברת מלם / צילום: בר - אל

על רקע נפילה במניות ה-IT בת"א: ההפסד הצפוי של מלם תים בשוק הגמל

מניית חברות המחשוב בת"א צללו בשיעור חד על רקע החששות מהשפעות עתידיות של ה-AI על שוק התוכנה ● בד־בבד, הודיעה מלם תים כי תפריש 30 מיליון שקל, בעקבות סיומו של מו"מ שניהלה במשך שנתיים עם בנק, לשיתוף־פעולה בתחום תפעול קופות גמל וקרנות השתלמות

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, והתסמונת המפתיעה

דמיינו שאתם נעצרים ע"י שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה - אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" - מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; הנאסד"ק נפל בכ-1.5%, AMD צללה

המשקיעים המשיכו לברוח ממניות התוכנה בעקבות הפיתוחים החדשים שהשיקה חברת ה-AI אנתרופיק ● AMD צללה בכ-16% בעקבות תחזית שאכזבה את המשקיעים ● המתיחות בין ארה"ב ואיראן הכבידה על השווקים, מחירי הנפט קפצו ● החולשה בשוק העבודה האמריקאי נמשכת: מדד התעסוקה של ADP פספס את התחזיות ● הביטקוין יורד ונסחר סביב 73 אלף דולר ● דריכות בוול סטריט לקראת דוחות אלפאבית

אילוסטרציה: Shutterstock

המסרון שעלה לאיש בדירת הפנטהאוז שלו כשנפרד מבת זוגו

בני זוג ידועים בציבור נפרדו, והאישה דרשה לקבל את חלקה בנכס שנרכש לפני תחילת מערכת היחסים, ושלא שימש את בני הזוג "בחיי היומיום" או למגוריהם ● למה בכל זאת בית המשפט פסק לטובתה?

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר