גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלושה ישראלים נעצרו בחשד למתקפת סייבר נגד לקוחות בנקים וגניבת מאות אלפי שקלים

המשטרה ומערך הסייבר הלאומי עצרו אתמול שני אחים בני 32 ו-30 תושבי רעננה וכפר יונה וחשוד נוסף בן 44 מבת ים, בחשד שעמדו מאחורי מתקפת גניבת זהויות של לקוחות בנקים מרכזיים בישראל וגניבת מאות אלפי שקלים

מתקפות סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
מתקפות סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב

שני אחים בני 32 ו-30 תושבי רעננה וכפר יונה וחשוד נוסף בן 44 מבת ים נעצרו בחשד למתקפת גניבת זהויות של לקוחות בנקים מרכזיים בישראל וגניבת מאות אלפי שקלים. המעצר התרחש בעקבות מבצע משותף למשטרת ישראל ולמערך הסייבר הלאומי, חוקרי מחלק הסייבר ביחידה המרכזית (ימ"ר) במחוז מרכז. אתמול (ג'), עם הבשלת החקירה הסמויה, נעצרו השלושה וברשותם נתפס רכוש רב. החשודים הובאו היום לדיון בעניינם בבית המשפט השלום בראשון לציון, ומעצרם הוארך בשישה ימים.

על פי הודעת המשטרה ומערך הסייבר, החקירה החלה בעקבות תלונות שהגיעו בחודשים האחרונים מלקוחות בבנקים שדווחו על פעולות חריגות בחשבון הבנק שלהם. על פי החשד החשודים העלו לשרת בחו"ל דף הנחזה לדף הכניסה של אתר הבנק ולאחר מכן שלחו לאזרחים מסרונים עם הודעה לפיה החשבון שלהם נחסם - "חשבונך נחסם, לבירור החסימה יש להתחבר מחדש". אל ההודעה צורך קישור. החשודים המתינו שהקורבן יזין את שם המשתמש וסיסמה בדף המתחזה לדף הבנק, וכך למעשה קיבלו את הגישה לחשבונות של הקורבנות.

על פי החשד, כאשר נכנסו החשודים לחשבונות הם ביצעו בהם פעולות כמו משיכת מזומנים מכספומט ללא כרטיס והעברות כספים למטרת רכישת סחורות יקרות ערך. החקירה מקיפה עשרות תלונות, והנזק ממעשי החשודים מוערך במאות אלפי שקלים.

תקופת הקורונה, והתגברות המעבר לשימוש בשירותים דיגיטליים מרחוק, מהווה כר פורה לתוקפי סייבר המנצלים את חוסר המודעות של אזרחים לאמצעי ההונאה השונים, גם בישראל. מערך הסייבר הלאומי זיהה וטיפל במהלך החודש האחרון במתקפת דיוג (פישינג) נרחבת שנועדה לגנוב מאזרחים בישראל את פרטי ההתחברות לחשבונות הבנק המקוונים שלהם. על פי הודעת מערך הסייבר האתרים המתחזים הוסרו במהרה אך הפצת ההודעות המשיכה עם קישורים חדשים. ההערכה היא כי כמאות אזרחים מילאו בהם את פרטי הכניסה לחשבון הבנק המקוון שלהם.

נוסף לגניבת פרטי ההתחברות הראשוניים, ההאקרים שמאחורי המתקפה הקימו מנגנונים שמטרתם לגנוב גם את קוד האימות - הקוד החד פעמי שלרוב נשלח ללקוחות במסרון בביצוע פעולות מסוימות בחשבון הבנק. המנגנון כלל שליחת מסרון אל הלקוח ובו קישור לעמוד דיוג מתחזה שבו התבקש להזין את הקוד שקיבל במסרון מהבנק. לעיתים אף התקשרו טלפונית תוך החזות לגורם בבנק, והצליחו לשכנע את הקורבן למסור את הקוד.

לדברי דנה תורן, מנהלת המרכז לדיווחי סייבר במערך הסייבר הלאומי "ניתן להבחין בהתפתחות מתמדת של שיטות התקיפה ומעקף יצירתי של מנגנוני ההגנה שמצריכים מאנשי הגנת הסייבר לבחון באופן שוטף את הצורך בחיזוק מנגנוני הזיהוי בהתאם להערכת הסיכונים. מאזרחים נדרש להגביר את המודעות האישית במסירת פרטים אישיים ומזהים לגורמים שאינם מוכרים".

על מנת לסייע בהתגוננות, פרסם מערך הסייבר דוגמאות לסוגי הודעות שצריכות לעורר חשד, כמו למשל: בקשה לקבל או להזין בקישור את הסיסמה או את קוד האימות, את פרטי חשבון הבנק, מספר כרטיס האשראי או מספר ת"ז; הצעה לשירות שלא התקבלה מתוך האפליקציה הרשמית של הבנק; נוסח מלחיץ על חסימת חשבון; מבצע מפתה או מתנה.

המלצות התגוננות לאזרח למקרי דיוג

1. הטלת ספק - היו חשדניים ומודעים לאלמנטים מחשידים: נוסח מלחיץ שמזרז לפעולה, שגיאות כתיב, הודעה שלא ציפיתם לקבל וכו'. זכרו כי בנקים לעולם לא יישלחו אליכם הודעה המכילה קישור שמפנה לדף הזדהות שבו תדרשו להקליד פרטים אישיים, כגון סיסמאות ואמצעי תשלום.

2. כניסה לא דרך קישור - קיבלת הודעה שהחשבון נחסם? יש להיכנס באופן יזום לחשבון ולא באמצעות הקישור שמופיע בהודעה.

3. בטרם לוחצים על הקישור כדאי לבדוק את שורת הכתובת ולראות האם היא תואמת את החברה או שמדובר במתחזה.

4. לעולם לא מוסרים קוד אימות. במידה ולא תזינו את קוד האימות באתר המתחזה ייתכן והתוקף יצלצל ויתחזה לחברה. גם אם קיבלת שיחת טלפון שנשמעת אמינה מחברה לגיטימית - אין למסור פרטי הזדהות וקוד אימות. אם אתם חושדים שמסרתם פרטים לגורם לא מורשה - צרו קשר עם הבנק והחליפו סיסמאות לאלתר.

עוד כתבות

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

רה''מ בנימין נתניהו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Chip Somodevilla

ישראל וארה"ב לקראת סגירת הסכם סחר: המכסים יופחתו, אבל לא באופן אחיד

לגלובס נודע כי הצוותים קרובים לחתימה על הסכם מכסים: השיעור יהיה נמוך מ־15%, אך עדיין לא ברור מה גובהו, והוא ישתנה בין ענף לענף ● הסנונית הראשונה הגיעה השבוע עם חתימת הסכם סחר בתחום החקלאות, במסגרתו תעניק ישראל פטור ממכס לכ־300 פריטי מזון אמריקאי, תוך החרגת 28 מוצרים ● וגם: עסקת המטוסים של אל על ובואינג בסכנה, ויש לזה קשר למכסים

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

לפי דוח האינטרנט של בזק, הישראלים מקדישים בממוצע 1.5 שעות ביום לכלי AI - על חשבון גלישה רגילה, צפייה בטלוויזיה ורשתות חברתיות ● כלי ה-AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT, ובמקום השני נמצא ג'מיני

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

אורי יוגב / צילום: יונתן בלום

הקרן שחתומה על שני אקזיטים בשבוע: "רצינו להוכיח לשוק"

קרן אלומה סיכמה על מכירת אקסלרה בחצי מיליארד שקל וחלק ממניותיה באסקו ● היו"ר אורי יוגב: "מחיר המניה שלנו מאוד ירד, וחשבנו שאנחנו ‫צריכים להוכיח לשוק. זו ההוכחה האולטימטיבית"

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

פרויקט ''תדהר בגיבורים'' בבת ים / הדמיה: 3DVISION

תדהר מתקדמת לכיוון הנפקה: זה הצעד האחרון שנקטה

חברת הנדל"ן תדהר ממשיכה להיערך להנפקה ראשונית בבורסה בת"א ושכרה את שירותיהם של לידר חיתום ודיסקונט חיתום ● שיכון ובינוי עתרה לבג"ץ נגד המדינה ודורשת תיקון חקיקה שיאפשר לה למכור דירות שבנתה להשכרה לטווח ארוך ● ונתי גלבוע ישקיע כ-40 מיליון שקל בגפן מגורים ויהפוך לחלק מגרעין השליטה ● חדשות השבוע בנדל"ן

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם D.V. Ivory, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע כי גופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה