גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנקאות בצל קורונה: יותר הפרשות בגין חוב, פחות אשראי ופגיעה ברווח

המערכת הבנקאית הציגה ברבעון השלישי רווח נקי מצרפי של 2.33 מיליארד שקל - נמוך ב-11.5% מהרבעון המקביל ● היקף האשראי המצרפי בסוף הרבעון הסתכם ב-1.1 טריליון שקל ● הפועלים ולאומי חתכו יותר מ-4% באשראי לעסקים קטנים מתחילת השנה

העסקים הקטנים שנחנקים תחת מגבלות הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס
העסקים הקטנים שנחנקים תחת מגבלות הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

הרבעון השלישי של 2020 היה טוב למדי עבור הבנקים. או יותר נכון, הרבה פחות רע מכפי שנראה שיהיה רק לפני כמה חודשים. בשלושת החודשים יולי-ספטמבר רשמה המערכת הבנקאית המקומית רווח נקי מצרפי של 2.33 מיליארד שקל, המהווה קיטון של 11.5% ביחס לרווח שרשמה ברבעון המקביל ב-2019.

אף שיש בדוחות הכספיים של הבנקים, באופן שגרתי למדי, לא מעט רווחים והפסדים חד-פעמיים באופיים, שמשנים במידה מסוימת את שולי המגמה, הרי שהרבעון השלישי היה חלש פחות מהציפיות המוקדמות, בעיקר בגלל היבט אחד - ההאטה בקצב הגידול של כרית הביטחון של הבנקים להפסדי אשראי עתידיים, לאחר הפרשות עתק שנעשו בשני הרבעונים הראשונים של השנה - ההוצאות בגין הפסדי אשראי. זאת, אל מול ציפיות של הפיקוח על הבנקים כי אלה ימשיכו להגדיל עוד (ויותר מהנעשה בפועל) את ההוצאות בגין הפסדי אשראי, כפי שנרמז על ידי בנק ישראל לא אחת.

בסך-הכול, ההוצאות בגין הפסדי אשראי של הבנקים הסתכמו ברבעון בכ-1.57 מיליארד שקל. מדובר אמנם בגידול חד של כ-280% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, ובסדר גודל של ההוצאות בגין הפסדי אשראי בכל שלושת הרבעונים הראשונים ב-2019. אבל, גם מדובר בסדר גודל של כמחצית מההוצאות בגין הפסדי אשראי שנרשמו על ידי המערכת בכל אחד משני הרבעונים הראשונים השנה, בעיצומו של משבר הקורונה.

למעשה, מתחילת השנה ועד לתום הרבעון השלישי הפרישו הבנקים כ-7.5 מיליארד שקל להפסדי אשראי. כ-85% מההפרשות האלה היו בהפרשות קבוצתיות, שנעשו מתוך הכרה באיום עתידי שיגיע, אבל ללא הרעה קונקרטית גורפת בחובות פרטניים (שבגינם נעשתה מתחילת השנה הפרשה של כ-1.05 מיליארד שקל). למעשה, הזינוק בהוצאות בגין הפסדי אשראי הוא הסיפור של 2020, כשהוא נעשה בשל משבר הקורונה וההרעה הניכרת במצבם של רבים מהלווים הפרטיים והעסקיים במשק.

הזינוק בהוצאות בגין הפסדי אשראי הוביל את הבנקים להציג קיטון חד של כ-47% ברווח הנקי המצרפי שלהם מתחילת השנה, שהסתכם בכ-4.65 מיליארד שקל. מדובר בירידה חדה ברווחיות, אבל כזו שעדיין מראה עוצמה: כל הבנקים הגדולים מרוויחים, כשלמעשה, רק בנק אחד קטן הוא הפסדי - בנק אגוד, שחדל להתקיים באופן עצמאי ממש באחרונה, כשנהפך לחלק מקבוצת מזרחי טפחות.

ימים יגידו אם הבנקים צדקו בהיקפי ההוצאות בגין הפסדי אשראי המואצות שביצעו השנה, או שמא צדק בנק ישראל והיה צריך להפריש עוד. כל זאת, נזכיר, כשרק במחצית הראשונה של 2021 תופסק התקופה שבה הציבור רשאי לא לשלם החזרי הלוואות על חשבון "לקיחת הלוואה מעצמו בעתיד", ובלי שזה נחשב להפרת תנאי ההלוואה, אלא אם המדינה תאריך עוד את תקופת ה"גרייס".

תוצאות-הבנקים-בצל-הקורונה

"זה בעיקר בגלל הקורונה"

כך או כך, אין ספק ש-2020 היא שנת הקורונה, ו-2021 תהיה שנת הפוסט-קורונה, שבה נראה אפילו יותר סימפטומים של הפגיעה הפיננסית שייצור המשבר הריאלי שיצרה הקורונה. "בסופו של דבר, זהו רבעון קורונה נוסף, כשהתוצאות של כל המערכת נמוכות משהיו בשנה שעברה, וזה בעיקר בגלל הקורונה", מסביר גורם בכיר בענף הבנקאות.

עם זאת, הוא מספק גם מעט אופטימיות: "עדיין נראה שמשבר הקורונה יהיה ארוך, אבל אפשר להתחיל להביע אופטימיות זהירה שמתחילים לראות את הסוף, גם אם הליך חיסון האוכלוסייה ייקח זמן. אפשר להתחיל לראות את סימני היציאה, אפילו שסביר שיהיה סגר שלישי".

העיסוק המרכזי של הבנקים הוא עדיין לקבל פקדונות ולתת אשראי לציבור, כשהקורונה יצרה עניין רב בהקשרים אלה. מתחילת 2020 ועד לתום הרבעון השלישי זינק היקף הפקדונות של הציבור בבנקים בכ-14% לסך כולל של כ-1.49 טריליון שקל.

ההיקף האדיר של הפקדונות, שחלק ניכר ממה שזרם אליו השנה לא הופנה לאשראי ויושב ללא ריבית בבנקים, ממחיש, ולא בפעם הראשונה, את אופי תגובת הנגד של הציבור לתהפוכות בשווקים. הציבור מיהר לברוח לוודאות בזמן המפולות של סוף הרבעון הראשון, גם במחיר תשואה אפסית, והוא עדיין לא מוציא את הכסף מהבנק, בעוד שוקי ההון עשו מאז מהלך אדיר. כך נראה כי שוב הציבור משלם על הבהלה.

גידול באשראי בסיוע המדינה

הצד השני הוא האשראי לציבור, שהיקפו בסוף ספטמבר עמד על 1.11 טריליון שקל. על פניו, מדובר בגידול של 0.7% ביחס למצב בסוף הרבעון השני. אלא שכאן יש לזכור שני דברים: הבנקים שמו רגל על הברקס באשראי בשליש האחרון של הרבעון הראשון, ומאז ניתן אשראי גם הודות לערבות מדינה שהקימה קרנות ייעודיות לסיוע לנפגע הקורונה. כך, ולמרות הגידול הקל באשראי, בסיוע המדינה, הרי שמסוף הרבעון הראשון תיק האשראי של הציבור עדיין הצטמק ב-0.4%. מדובר בשיעור קטן לכאורה, רק שהוא מלמד על קיטון של כמעט 5 מיליארד שקל באשראי אמיתי, וזאת מול זינוק אדיר של 183 מיליארד שקל בפקדונות שלא נותנים תשואה.

אבל, אין פה מגמה גורפת. דיסקונט, מזרחי טפחות וגם לאומי הראו צמיחה באשראי ברבעון השלישי, כאשר הפועלים, לאומי וגם הבינלאומי הראו קיטון באשראי מסוף הרבעון הראשון. למעשה, מאז סוף הרבעון הראשון חלקם של הפועלים ולאומי באשראי לציבור קטן ב-2.5%, וזה של דיסקונט ומזרחי טפחות גדל בהתאם.

לצד המגמות בתיק האשראי הכולל של המערכת הבנקאית, נציין כי ישנו תיק שאמור להיות במרכז תשומת הלב, במיוחד בעידן הקורונה: האשראי לעסקים קטנים. בסוף 2019 העמידה המערכת הבנקאית אשראי בהיקף כולל של כ-כ-187 מיליארד שקל לעסקים קטנים.

ניתוח דוחות הבנקים מלמד כי עד כה השנה, רק מזרחי טפחות, עוד קודם למיזוג אגוד לתוכו, והבינלאומי צמחו באשראי לעסקים קטנים מתחילת השנה. אצל הבינלאומי מדובר בגידול באשראי לעסקים אלה בכ-1.07 מיליארד שקל, כשהבנק מדווח כי במסגרת "אשראי שניתן בערבות מדינה במסגרת ההתמודדות עם משבר הקורונה" העמיד לעסקים קטנים אשראי בהיקף של 1.18 מיליארד שקל. כלומר, ללא הקרנות של המדינה הבנק הבינלאומי לא היה מציג גידול באשראי לעסקים קטנים.

במזרחי טפחות הגידול באשראי לעסקים קטנים מתחילת השנה עמד על כמעט 2.6 מיליארד שקל, המהווה עלייה של 12%, בשיעור כפול מהעלייה שנרשמה בהיבט זה אצל הבינלאומי. 

ואיפה נמצאים שאר הבנקים ביחס לאשראי לעסקים קטנים - מהנפגעים המרכזיים של משבר הקורונה? כל הבנקים נגישים לאותן קרנות סיוע שהובילה המדינה, כאשר בכל זאת, האשראי לעסקים קטנים שמעמידים יחד פועלים, לאומי, דיסקונט וגם ירושלים ואגוד, לפני שהוכנס תחת כנפו של מזרחי טפחות, קטן מתחילת השנה בכ-3.4% לסך כולל של כ-144.8 מיליארד שקל - יותר מ-5 מיליארד שקל פחות מאשר בסוף 2019, ולמרות התערבות המדינה בתחום.

אצל שני הבנקים הגדולים מדובר בכלל בקיטון של 4.3% ושל 4%, בהתאמה, מתחילת שנה, באשראי לעסקים קטנים, כשהירידה נרשמה למרות הקרנות שהקימה המדינה.

קיטון בהכנסות הבנקים מריבית

ועוד כמה מגמות שעולות מדוחות הבנקים עד כה: בשורת ההכנסות, הבנקים רשמו קיטון של כ-2% בהכנסות מריבית מתחילת השנה, לצד קיטון בהכנסות שאינן מריבית, שירדו למרות גידול בהכנסות מעמלות.

כמו כן, הוצאות השכר של הבנקים נחתכו משמעותית, בשיעור של כ-7.4% מתחילת שנה. מהוצאות על משכורות ונלוות של כ-12.6 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019, לסכום של כ-11.66 מיליארד שקל בתקופה זו השנה. הדבר מעיד על התייעלות נמשכת בענף והקטנת בונוסים. כלומר, גם העובדים בבנקים משתתפים בעלויות הקורונה.

ועוד דבר: ברבעון האחרון כישות עצמאית בנק אגוד הפסיד, כשהוא מציג הפסד גם בשקלול שלושת הרבעונים הראשונים של 2020, בעיקר בגלל הפסד בסך 77 מיליון שקל לאחר מס בגין מכירת תיק האשראי למימון פעילות היהלומים של לקוחות הבנק לפנינסולה, וכן בשל הגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי. עתה, לאחר מיזוגו למזרחי טפחות, מציג הבנק השלישי בגודלו את היקפי הפעילות שלו עם נתח של יותר מ-21.8% באשראי לציבור, לעומת 26.4% לפועלים ו-25.8% ללאומי. 

עוד כתבות

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בירידות: פורסייט זינקה ב-36%, טבע עלתה ב-6.5%

מדד ת"א 35 רשם ירידה של כ-0.3% ומדד ת"א 90 ננעל בירידה של 0.2% ● מחזור המסחר הסתכם בכמיליארד שקל ● עליות בולטות במניות נקסט ג'ן, מדיוי, וויטסמוק, בלייד ריינג'ר, ג'נסל ומיט-טק

באר שבע / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

למרות שפע ההיצע: 4 סיבות להסתערות על קרקעות בקריית ביאליק ובבאר שבע

כמה מכרזים לכ-2,000 דירות נסגרו באחרונה בשכונת אפק בקריית ביאליק ובשתי שכונות בבאר שבע, למרות שפע הדירות המוזלות שמוצעות בהן גם ללא הגרלה • מה מחפשים שם היזמים והאם הבחירה תוכיח את עצמה

רכישת דירה / צילום: Shutterstock, Shutterstock

הקשר בין אי אמון במערכת הפוליטית לעלייה ברכישת דירות

לאחר ההלם הראשוני, הקורונה דווקא הביאה לרתיחה בשוק הדיור ● לאחר שנתיים של שיתוק פוליטי, הזוגות הצעירים לא רואים אופק בתחום הדיור ולא הורידו את מספר הדירות שהם רוכשים ● המשקיעים חזרו אל השוק בעקבות הורדת מס הרכישה בסוף יולי

משאיות המימן של יונדאי בטקס השקת הניסוי בשווייץ / צילום: Reuters, Hyundai Motor Co. courtesy / Latin America News Agency

ניסוי במשאיות מונעות מימן יחל בישראל ברבעון השלישי של השנה

ישראל תהיה המדינה הראשונה מחוץ לאירופה שבה יפעלו משאיות מונעות מימן של יונדאי ● ניסוי דומה התבצע בשווייץ ובגרמניה

חדר מסחר בבנק בסיאול, בירת קוריאה הדרומית / צילום: Reuters, Kim Hong־Ji

מגמה מעורבת באסיה; כלכלת סין צמחה ב-6.5% ברבעון הרביעי

בוול סטריט לא יתקיים היום מסחר לרגל חופשת יום מרטין לותר קינג ● הביטקוין נחלש ונסחר ברמה של 34,900 דולר

נתניהו ואדלשטיין מקבלים את משלוח חיסוני פייזר / צילום: אמיל סלמן-הארץ

משרד הבריאות מפרסם את מסמך ההסכם עם פייזר: זה המידע שהמדינה התחייבה להעביר

בהסכם המלא של משרד הבריאות עם פייזר, שחלקים רבים ממנו מוסתרים, מופיע בין היתר סעיף המאפשר העברת מידע מפולח מעבר למידע האפידמיולוגי בסיסי - אם הצדדים יסכימו על כך ● אלה הפרטים המלאים שנחשפו

חדר מסחר בבנק בסיאול, בירת קוריאה הדרומית / צילום: Reuters, Kim Hong־Ji

איך היא עושה את זה? אסטרטגיית היציאה של סיאול ממשבר הקורונה

קוריאה הדרומית הפתיעה בשנה שעברה עם גידול ברווחי החברות, בזמן שרוב המדדים בעולם ספגו התכווצות ברווח ממוצע למניה ● במבט על 2021, סקר אנליסטים של בלומברג צופה למדד קוספי גידול של 45% ברווח למניה - כמעט כפול בהשוואה ל-S&P 500

עירא פלטי, נשיא ומנכ"ל סרגון / צילום: משה כהן

למה זינקה סרגון ב-54% במחזור עצום ביום שישי בוול סטריט

קרן ההשקעות Ark של ווד הגדילה את ההחזקה במניות חברת הטכנולוגיה הישראלית ● לדברי בלומברג, ווד היא "המשקיעה הטובה ביותר שמעולם לא שמעתם עליה"

קהילת אודסה 27, תל אביב / צילום: גיא כנען

ארבעה דיירים יזמו פרויקט תמ"א 38: כל אחד קיבל דירה נוספת

דיירי הבניין בשכונת הדר יוסף החליטו להיות יזמים בעצמם ● האדריכל גיא כנען, אחד מבעלי הדירות, מספר: "לא היה לנו בנק מלווה - הגדלנו את המשכנתאות על הדירות הקיימות"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

בנק ישראל העדיף את היצואנים על המשקיעים. האם זה יחזיק?

במשך כל סוף השבוע ניסו כלכלנים, אנליסטים וסוחרים להבין את ההודעה של בנק ישראל, לפיה ירכוש מט"ח ב-30 מיליארד דולר ב-2021 • הדעה הרווחת בשוק היא שזה לא יעבוד • עם זאת, לבנק יש שיקולים משלו - תעסוקה ומלחמה בספוקלנטים למשל

ארנק ביטקוין / שאטרסטוק

מה לעשות כשמאבדים ארנק ביטקוין ששווה מאות מיליוני דולרים?

על פי חברת המחקר Chainalysis , מבין 18.6 מיליון מטבעות ביטקוין שנוצרו עד כה, בערך 20% נמצאים בארנקים דיגיטליים שנאבדו או שלא ניתן להשתמש בהם ● כשמחיר הביטקוין נע סביב 35 אלף דולר, שוויים המצטבר של הביטקוינים האבודים קרוב ל-130 מיליארד דולר

יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר

האם ישראל היא הראשונה בעולם שהבטיחה חיסונים לכולם?

הישראלים לא היו הראשונים שהזמינו חיסון ● אבל הם כנראה יקבלו את המשלוח קודם ● המשרוקית של גלובס

המבנה בחשמונאים 98 בת"א. לא קם וכנראה גם לא יקום / צילום: איל יצהר

פרויקט TLV: היזמים השתהו, העירייה לא לחצה, ו-55 דירות בשכירות מוזלת לא נבנו

מאות דירות במתחם השוק הסיטונאי לשעבר מאוכלסות, וגם הקניון נפתח מזמן, ודווקא התוכנית לבניית דירות בשכירות מוזלת במתחם תקועה בשל מחלוקת בין היזמים ● עיריית תל אביב: "לא נקבעו לוחות זמנים לסיום הפרויקט"

אלעד שלף/צילום: דורון נחמני

אלעד שלף עובר מביטוח חקלאי לברוקר הביטוח הבינלאומי האודן

המנכ"ל הפורש של חברת הביטוח שבשליטת הקיבוצים יקים וינהל פעילות חדשה לייעוץ בביטוח משנה של האודן ● האודן על ההקמה של החברה החדשה: "כדי לענות על הצורך הגובר בתחום ביטוחי המשנה בארץ"

מגדל הצעירים בתל אביב / צילום: גיא ליברמן

ועדת הערר קבעה: הרב מלכיאור זכאי להטבת מס רכישה בגין "דירה יחידה", אף שהחזיק דירה נוספת

מנהל מיסוי מקרקעין קבע כי השר וח"כ לשעבר הרב מיכאל מלכיאור אינו זכאי ליהנות ממס רכישה מופחת בגין מכירת דירתו בפרויקט "מגדל הצעירים" בתל אביב, משום שהחזיק בדירה נוספת בירושלים ● מלכיאור ערער על הקביעה וזכה לתמיכה של ועדת הערר

שני כהן וליאור סושרד בקמפיין של 9 מיליון / צילום: יח"צ

הציבור מעדיף שפה פרסומית ברורה על פני טרנדים חולפים

סיכום מדד הזכורות והאהובות של גיאוקרטוגרפיה וגלובס מראה כי פרסומות של משרד הפרסום אדלר חומסקי כיכבו הכי הרבה בדירוג הפרסומות הזכורות, ואחריהן פרסומות של ראובני פרידן ● את דירוג הפרסומות האהובות מוביל אדלר חומסקי יחד עם משרד גליקמן שמיר סמסונוב

אמיר ברמלי בבית המשפט / צילום: איל יצהר

הותר לפרסום: אמיר ברמלי חשוד בסחיטה באיומים של בנו של השופט כבוב

ברמלי, שהורשע בהונאת משקיעים מהגדולות שנראו בישראל, חשוד בניסיון לסחוט את בנו של השופט חאלד כבוב כדי להשפיע על משפטו ולהביא לפסילתו • על החקירה הוטל צו איסור פרסום גורף שהוסר היום ● באי-כוחו של ברמלי יבקשו לפסול את השופט כבוב וטוענים: "הוא מכחיש בתוקף שסחט"

בני גנץ  / צילום: אלעד מלכה

אושרו: תוכניות בנייה בהתנחלויות ובשכונות פלסטיניות

ועדת המשנה לתכנון ובנייה במנהל האזרחי אישרה היום לבנייה בהתנחלויות בסך הכל 792 יחידות דיור בשמונה ישובים, ובהם בטל מנשה, שבו נרצחה בפיגוע לפני כחודש אסתר הורגן ז"ל ● בד בבד אישרה הוועדה תוכניות בנייה פלסטינית בשטחי C

תמי סול / צילום: נעם סול

"כל השנים אני תורמת לחברה, משלמת מסים, עובדת, ובסוף המדינה והבנק ממוטטים אותי"

תמי סול, בעלת חברת "מבשלים עם תמי" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

פרופ' נחמן אש / צילום: תמר מצפי

פרופ' אש: האטה במספר החולים המאומתים; אין ירידה במספר החולים במצב קשה

פרופ' נחמן אש, פרויקוטור הקורונה, בתדרוך לתקשורת: "מקדם ההדבקה הוא 1.09, אך עדיין לא הגענו ליעד. בזהירות ניתן לומר שהכיוון מעודד"