גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנקאות בצל קורונה: יותר הפרשות בגין חוב, פחות אשראי ופגיעה ברווח

המערכת הבנקאית הציגה ברבעון השלישי רווח נקי מצרפי של 2.33 מיליארד שקל - נמוך ב-11.5% מהרבעון המקביל ● היקף האשראי המצרפי בסוף הרבעון הסתכם ב-1.1 טריליון שקל ● הפועלים ולאומי חתכו יותר מ-4% באשראי לעסקים קטנים מתחילת השנה

העסקים הקטנים שנחנקים תחת מגבלות הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס
העסקים הקטנים שנחנקים תחת מגבלות הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

הרבעון השלישי של 2020 היה טוב למדי עבור הבנקים. או יותר נכון, הרבה פחות רע מכפי שנראה שיהיה רק לפני כמה חודשים. בשלושת החודשים יולי-ספטמבר רשמה המערכת הבנקאית המקומית רווח נקי מצרפי של 2.33 מיליארד שקל, המהווה קיטון של 11.5% ביחס לרווח שרשמה ברבעון המקביל ב-2019.

אף שיש בדוחות הכספיים של הבנקים, באופן שגרתי למדי, לא מעט רווחים והפסדים חד-פעמיים באופיים, שמשנים במידה מסוימת את שולי המגמה, הרי שהרבעון השלישי היה חלש פחות מהציפיות המוקדמות, בעיקר בגלל היבט אחד - ההאטה בקצב הגידול של כרית הביטחון של הבנקים להפסדי אשראי עתידיים, לאחר הפרשות עתק שנעשו בשני הרבעונים הראשונים של השנה - ההוצאות בגין הפסדי אשראי. זאת, אל מול ציפיות של הפיקוח על הבנקים כי אלה ימשיכו להגדיל עוד (ויותר מהנעשה בפועל) את ההוצאות בגין הפסדי אשראי, כפי שנרמז על ידי בנק ישראל לא אחת.

בסך-הכול, ההוצאות בגין הפסדי אשראי של הבנקים הסתכמו ברבעון בכ-1.57 מיליארד שקל. מדובר אמנם בגידול חד של כ-280% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, ובסדר גודל של ההוצאות בגין הפסדי אשראי בכל שלושת הרבעונים הראשונים ב-2019. אבל, גם מדובר בסדר גודל של כמחצית מההוצאות בגין הפסדי אשראי שנרשמו על ידי המערכת בכל אחד משני הרבעונים הראשונים השנה, בעיצומו של משבר הקורונה.

למעשה, מתחילת השנה ועד לתום הרבעון השלישי הפרישו הבנקים כ-7.5 מיליארד שקל להפסדי אשראי. כ-85% מההפרשות האלה היו בהפרשות קבוצתיות, שנעשו מתוך הכרה באיום עתידי שיגיע, אבל ללא הרעה קונקרטית גורפת בחובות פרטניים (שבגינם נעשתה מתחילת השנה הפרשה של כ-1.05 מיליארד שקל). למעשה, הזינוק בהוצאות בגין הפסדי אשראי הוא הסיפור של 2020, כשהוא נעשה בשל משבר הקורונה וההרעה הניכרת במצבם של רבים מהלווים הפרטיים והעסקיים במשק.

הזינוק בהוצאות בגין הפסדי אשראי הוביל את הבנקים להציג קיטון חד של כ-47% ברווח הנקי המצרפי שלהם מתחילת השנה, שהסתכם בכ-4.65 מיליארד שקל. מדובר בירידה חדה ברווחיות, אבל כזו שעדיין מראה עוצמה: כל הבנקים הגדולים מרוויחים, כשלמעשה, רק בנק אחד קטן הוא הפסדי - בנק אגוד, שחדל להתקיים באופן עצמאי ממש באחרונה, כשנהפך לחלק מקבוצת מזרחי טפחות.

ימים יגידו אם הבנקים צדקו בהיקפי ההוצאות בגין הפסדי אשראי המואצות שביצעו השנה, או שמא צדק בנק ישראל והיה צריך להפריש עוד. כל זאת, נזכיר, כשרק במחצית הראשונה של 2021 תופסק התקופה שבה הציבור רשאי לא לשלם החזרי הלוואות על חשבון "לקיחת הלוואה מעצמו בעתיד", ובלי שזה נחשב להפרת תנאי ההלוואה, אלא אם המדינה תאריך עוד את תקופת ה"גרייס".

תוצאות-הבנקים-בצל-הקורונה

"זה בעיקר בגלל הקורונה"

כך או כך, אין ספק ש-2020 היא שנת הקורונה, ו-2021 תהיה שנת הפוסט-קורונה, שבה נראה אפילו יותר סימפטומים של הפגיעה הפיננסית שייצור המשבר הריאלי שיצרה הקורונה. "בסופו של דבר, זהו רבעון קורונה נוסף, כשהתוצאות של כל המערכת נמוכות משהיו בשנה שעברה, וזה בעיקר בגלל הקורונה", מסביר גורם בכיר בענף הבנקאות.

עם זאת, הוא מספק גם מעט אופטימיות: "עדיין נראה שמשבר הקורונה יהיה ארוך, אבל אפשר להתחיל להביע אופטימיות זהירה שמתחילים לראות את הסוף, גם אם הליך חיסון האוכלוסייה ייקח זמן. אפשר להתחיל לראות את סימני היציאה, אפילו שסביר שיהיה סגר שלישי".

העיסוק המרכזי של הבנקים הוא עדיין לקבל פקדונות ולתת אשראי לציבור, כשהקורונה יצרה עניין רב בהקשרים אלה. מתחילת 2020 ועד לתום הרבעון השלישי זינק היקף הפקדונות של הציבור בבנקים בכ-14% לסך כולל של כ-1.49 טריליון שקל.

ההיקף האדיר של הפקדונות, שחלק ניכר ממה שזרם אליו השנה לא הופנה לאשראי ויושב ללא ריבית בבנקים, ממחיש, ולא בפעם הראשונה, את אופי תגובת הנגד של הציבור לתהפוכות בשווקים. הציבור מיהר לברוח לוודאות בזמן המפולות של סוף הרבעון הראשון, גם במחיר תשואה אפסית, והוא עדיין לא מוציא את הכסף מהבנק, בעוד שוקי ההון עשו מאז מהלך אדיר. כך נראה כי שוב הציבור משלם על הבהלה.

גידול באשראי בסיוע המדינה

הצד השני הוא האשראי לציבור, שהיקפו בסוף ספטמבר עמד על 1.11 טריליון שקל. על פניו, מדובר בגידול של 0.7% ביחס למצב בסוף הרבעון השני. אלא שכאן יש לזכור שני דברים: הבנקים שמו רגל על הברקס באשראי בשליש האחרון של הרבעון הראשון, ומאז ניתן אשראי גם הודות לערבות מדינה שהקימה קרנות ייעודיות לסיוע לנפגע הקורונה. כך, ולמרות הגידול הקל באשראי, בסיוע המדינה, הרי שמסוף הרבעון הראשון תיק האשראי של הציבור עדיין הצטמק ב-0.4%. מדובר בשיעור קטן לכאורה, רק שהוא מלמד על קיטון של כמעט 5 מיליארד שקל באשראי אמיתי, וזאת מול זינוק אדיר של 183 מיליארד שקל בפקדונות שלא נותנים תשואה.

אבל, אין פה מגמה גורפת. דיסקונט, מזרחי טפחות וגם לאומי הראו צמיחה באשראי ברבעון השלישי, כאשר הפועלים, לאומי וגם הבינלאומי הראו קיטון באשראי מסוף הרבעון הראשון. למעשה, מאז סוף הרבעון הראשון חלקם של הפועלים ולאומי באשראי לציבור קטן ב-2.5%, וזה של דיסקונט ומזרחי טפחות גדל בהתאם.

לצד המגמות בתיק האשראי הכולל של המערכת הבנקאית, נציין כי ישנו תיק שאמור להיות במרכז תשומת הלב, במיוחד בעידן הקורונה: האשראי לעסקים קטנים. בסוף 2019 העמידה המערכת הבנקאית אשראי בהיקף כולל של כ-כ-187 מיליארד שקל לעסקים קטנים.

ניתוח דוחות הבנקים מלמד כי עד כה השנה, רק מזרחי טפחות, עוד קודם למיזוג אגוד לתוכו, והבינלאומי צמחו באשראי לעסקים קטנים מתחילת השנה. אצל הבינלאומי מדובר בגידול באשראי לעסקים אלה בכ-1.07 מיליארד שקל, כשהבנק מדווח כי במסגרת "אשראי שניתן בערבות מדינה במסגרת ההתמודדות עם משבר הקורונה" העמיד לעסקים קטנים אשראי בהיקף של 1.18 מיליארד שקל. כלומר, ללא הקרנות של המדינה הבנק הבינלאומי לא היה מציג גידול באשראי לעסקים קטנים.

במזרחי טפחות הגידול באשראי לעסקים קטנים מתחילת השנה עמד על כמעט 2.6 מיליארד שקל, המהווה עלייה של 12%, בשיעור כפול מהעלייה שנרשמה בהיבט זה אצל הבינלאומי. 

ואיפה נמצאים שאר הבנקים ביחס לאשראי לעסקים קטנים - מהנפגעים המרכזיים של משבר הקורונה? כל הבנקים נגישים לאותן קרנות סיוע שהובילה המדינה, כאשר בכל זאת, האשראי לעסקים קטנים שמעמידים יחד פועלים, לאומי, דיסקונט וגם ירושלים ואגוד, לפני שהוכנס תחת כנפו של מזרחי טפחות, קטן מתחילת השנה בכ-3.4% לסך כולל של כ-144.8 מיליארד שקל - יותר מ-5 מיליארד שקל פחות מאשר בסוף 2019, ולמרות התערבות המדינה בתחום.

אצל שני הבנקים הגדולים מדובר בכלל בקיטון של 4.3% ושל 4%, בהתאמה, מתחילת שנה, באשראי לעסקים קטנים, כשהירידה נרשמה למרות הקרנות שהקימה המדינה.

קיטון בהכנסות הבנקים מריבית

ועוד כמה מגמות שעולות מדוחות הבנקים עד כה: בשורת ההכנסות, הבנקים רשמו קיטון של כ-2% בהכנסות מריבית מתחילת השנה, לצד קיטון בהכנסות שאינן מריבית, שירדו למרות גידול בהכנסות מעמלות.

כמו כן, הוצאות השכר של הבנקים נחתכו משמעותית, בשיעור של כ-7.4% מתחילת שנה. מהוצאות על משכורות ונלוות של כ-12.6 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019, לסכום של כ-11.66 מיליארד שקל בתקופה זו השנה. הדבר מעיד על התייעלות נמשכת בענף והקטנת בונוסים. כלומר, גם העובדים בבנקים משתתפים בעלויות הקורונה.

ועוד דבר: ברבעון האחרון כישות עצמאית בנק אגוד הפסיד, כשהוא מציג הפסד גם בשקלול שלושת הרבעונים הראשונים של 2020, בעיקר בגלל הפסד בסך 77 מיליון שקל לאחר מס בגין מכירת תיק האשראי למימון פעילות היהלומים של לקוחות הבנק לפנינסולה, וכן בשל הגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי. עתה, לאחר מיזוגו למזרחי טפחות, מציג הבנק השלישי בגודלו את היקפי הפעילות שלו עם נתח של יותר מ-21.8% באשראי לציבור, לעומת 26.4% לפועלים ו-25.8% ללאומי. 

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר