גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנקאות בצל קורונה: יותר הפרשות בגין חוב, פחות אשראי ופגיעה ברווח

המערכת הבנקאית הציגה ברבעון השלישי רווח נקי מצרפי של 2.33 מיליארד שקל - נמוך ב-11.5% מהרבעון המקביל ● היקף האשראי המצרפי בסוף הרבעון הסתכם ב-1.1 טריליון שקל ● הפועלים ולאומי חתכו יותר מ-4% באשראי לעסקים קטנים מתחילת השנה

העסקים הקטנים שנחנקים תחת מגבלות הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס
העסקים הקטנים שנחנקים תחת מגבלות הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

הרבעון השלישי של 2020 היה טוב למדי עבור הבנקים. או יותר נכון, הרבה פחות רע מכפי שנראה שיהיה רק לפני כמה חודשים. בשלושת החודשים יולי-ספטמבר רשמה המערכת הבנקאית המקומית רווח נקי מצרפי של 2.33 מיליארד שקל, המהווה קיטון של 11.5% ביחס לרווח שרשמה ברבעון המקביל ב-2019.

אף שיש בדוחות הכספיים של הבנקים, באופן שגרתי למדי, לא מעט רווחים והפסדים חד-פעמיים באופיים, שמשנים במידה מסוימת את שולי המגמה, הרי שהרבעון השלישי היה חלש פחות מהציפיות המוקדמות, בעיקר בגלל היבט אחד - ההאטה בקצב הגידול של כרית הביטחון של הבנקים להפסדי אשראי עתידיים, לאחר הפרשות עתק שנעשו בשני הרבעונים הראשונים של השנה - ההוצאות בגין הפסדי אשראי. זאת, אל מול ציפיות של הפיקוח על הבנקים כי אלה ימשיכו להגדיל עוד (ויותר מהנעשה בפועל) את ההוצאות בגין הפסדי אשראי, כפי שנרמז על ידי בנק ישראל לא אחת.

בסך-הכול, ההוצאות בגין הפסדי אשראי של הבנקים הסתכמו ברבעון בכ-1.57 מיליארד שקל. מדובר אמנם בגידול חד של כ-280% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, ובסדר גודל של ההוצאות בגין הפסדי אשראי בכל שלושת הרבעונים הראשונים ב-2019. אבל, גם מדובר בסדר גודל של כמחצית מההוצאות בגין הפסדי אשראי שנרשמו על ידי המערכת בכל אחד משני הרבעונים הראשונים השנה, בעיצומו של משבר הקורונה.

למעשה, מתחילת השנה ועד לתום הרבעון השלישי הפרישו הבנקים כ-7.5 מיליארד שקל להפסדי אשראי. כ-85% מההפרשות האלה היו בהפרשות קבוצתיות, שנעשו מתוך הכרה באיום עתידי שיגיע, אבל ללא הרעה קונקרטית גורפת בחובות פרטניים (שבגינם נעשתה מתחילת השנה הפרשה של כ-1.05 מיליארד שקל). למעשה, הזינוק בהוצאות בגין הפסדי אשראי הוא הסיפור של 2020, כשהוא נעשה בשל משבר הקורונה וההרעה הניכרת במצבם של רבים מהלווים הפרטיים והעסקיים במשק.

הזינוק בהוצאות בגין הפסדי אשראי הוביל את הבנקים להציג קיטון חד של כ-47% ברווח הנקי המצרפי שלהם מתחילת השנה, שהסתכם בכ-4.65 מיליארד שקל. מדובר בירידה חדה ברווחיות, אבל כזו שעדיין מראה עוצמה: כל הבנקים הגדולים מרוויחים, כשלמעשה, רק בנק אחד קטן הוא הפסדי - בנק אגוד, שחדל להתקיים באופן עצמאי ממש באחרונה, כשנהפך לחלק מקבוצת מזרחי טפחות.

ימים יגידו אם הבנקים צדקו בהיקפי ההוצאות בגין הפסדי אשראי המואצות שביצעו השנה, או שמא צדק בנק ישראל והיה צריך להפריש עוד. כל זאת, נזכיר, כשרק במחצית הראשונה של 2021 תופסק התקופה שבה הציבור רשאי לא לשלם החזרי הלוואות על חשבון "לקיחת הלוואה מעצמו בעתיד", ובלי שזה נחשב להפרת תנאי ההלוואה, אלא אם המדינה תאריך עוד את תקופת ה"גרייס".

תוצאות-הבנקים-בצל-הקורונה

"זה בעיקר בגלל הקורונה"

כך או כך, אין ספק ש-2020 היא שנת הקורונה, ו-2021 תהיה שנת הפוסט-קורונה, שבה נראה אפילו יותר סימפטומים של הפגיעה הפיננסית שייצור המשבר הריאלי שיצרה הקורונה. "בסופו של דבר, זהו רבעון קורונה נוסף, כשהתוצאות של כל המערכת נמוכות משהיו בשנה שעברה, וזה בעיקר בגלל הקורונה", מסביר גורם בכיר בענף הבנקאות.

עם זאת, הוא מספק גם מעט אופטימיות: "עדיין נראה שמשבר הקורונה יהיה ארוך, אבל אפשר להתחיל להביע אופטימיות זהירה שמתחילים לראות את הסוף, גם אם הליך חיסון האוכלוסייה ייקח זמן. אפשר להתחיל לראות את סימני היציאה, אפילו שסביר שיהיה סגר שלישי".

העיסוק המרכזי של הבנקים הוא עדיין לקבל פקדונות ולתת אשראי לציבור, כשהקורונה יצרה עניין רב בהקשרים אלה. מתחילת 2020 ועד לתום הרבעון השלישי זינק היקף הפקדונות של הציבור בבנקים בכ-14% לסך כולל של כ-1.49 טריליון שקל.

ההיקף האדיר של הפקדונות, שחלק ניכר ממה שזרם אליו השנה לא הופנה לאשראי ויושב ללא ריבית בבנקים, ממחיש, ולא בפעם הראשונה, את אופי תגובת הנגד של הציבור לתהפוכות בשווקים. הציבור מיהר לברוח לוודאות בזמן המפולות של סוף הרבעון הראשון, גם במחיר תשואה אפסית, והוא עדיין לא מוציא את הכסף מהבנק, בעוד שוקי ההון עשו מאז מהלך אדיר. כך נראה כי שוב הציבור משלם על הבהלה.

גידול באשראי בסיוע המדינה

הצד השני הוא האשראי לציבור, שהיקפו בסוף ספטמבר עמד על 1.11 טריליון שקל. על פניו, מדובר בגידול של 0.7% ביחס למצב בסוף הרבעון השני. אלא שכאן יש לזכור שני דברים: הבנקים שמו רגל על הברקס באשראי בשליש האחרון של הרבעון הראשון, ומאז ניתן אשראי גם הודות לערבות מדינה שהקימה קרנות ייעודיות לסיוע לנפגע הקורונה. כך, ולמרות הגידול הקל באשראי, בסיוע המדינה, הרי שמסוף הרבעון הראשון תיק האשראי של הציבור עדיין הצטמק ב-0.4%. מדובר בשיעור קטן לכאורה, רק שהוא מלמד על קיטון של כמעט 5 מיליארד שקל באשראי אמיתי, וזאת מול זינוק אדיר של 183 מיליארד שקל בפקדונות שלא נותנים תשואה.

אבל, אין פה מגמה גורפת. דיסקונט, מזרחי טפחות וגם לאומי הראו צמיחה באשראי ברבעון השלישי, כאשר הפועלים, לאומי וגם הבינלאומי הראו קיטון באשראי מסוף הרבעון הראשון. למעשה, מאז סוף הרבעון הראשון חלקם של הפועלים ולאומי באשראי לציבור קטן ב-2.5%, וזה של דיסקונט ומזרחי טפחות גדל בהתאם.

לצד המגמות בתיק האשראי הכולל של המערכת הבנקאית, נציין כי ישנו תיק שאמור להיות במרכז תשומת הלב, במיוחד בעידן הקורונה: האשראי לעסקים קטנים. בסוף 2019 העמידה המערכת הבנקאית אשראי בהיקף כולל של כ-כ-187 מיליארד שקל לעסקים קטנים.

ניתוח דוחות הבנקים מלמד כי עד כה השנה, רק מזרחי טפחות, עוד קודם למיזוג אגוד לתוכו, והבינלאומי צמחו באשראי לעסקים קטנים מתחילת השנה. אצל הבינלאומי מדובר בגידול באשראי לעסקים אלה בכ-1.07 מיליארד שקל, כשהבנק מדווח כי במסגרת "אשראי שניתן בערבות מדינה במסגרת ההתמודדות עם משבר הקורונה" העמיד לעסקים קטנים אשראי בהיקף של 1.18 מיליארד שקל. כלומר, ללא הקרנות של המדינה הבנק הבינלאומי לא היה מציג גידול באשראי לעסקים קטנים.

במזרחי טפחות הגידול באשראי לעסקים קטנים מתחילת השנה עמד על כמעט 2.6 מיליארד שקל, המהווה עלייה של 12%, בשיעור כפול מהעלייה שנרשמה בהיבט זה אצל הבינלאומי. 

ואיפה נמצאים שאר הבנקים ביחס לאשראי לעסקים קטנים - מהנפגעים המרכזיים של משבר הקורונה? כל הבנקים נגישים לאותן קרנות סיוע שהובילה המדינה, כאשר בכל זאת, האשראי לעסקים קטנים שמעמידים יחד פועלים, לאומי, דיסקונט וגם ירושלים ואגוד, לפני שהוכנס תחת כנפו של מזרחי טפחות, קטן מתחילת השנה בכ-3.4% לסך כולל של כ-144.8 מיליארד שקל - יותר מ-5 מיליארד שקל פחות מאשר בסוף 2019, ולמרות התערבות המדינה בתחום.

אצל שני הבנקים הגדולים מדובר בכלל בקיטון של 4.3% ושל 4%, בהתאמה, מתחילת שנה, באשראי לעסקים קטנים, כשהירידה נרשמה למרות הקרנות שהקימה המדינה.

קיטון בהכנסות הבנקים מריבית

ועוד כמה מגמות שעולות מדוחות הבנקים עד כה: בשורת ההכנסות, הבנקים רשמו קיטון של כ-2% בהכנסות מריבית מתחילת השנה, לצד קיטון בהכנסות שאינן מריבית, שירדו למרות גידול בהכנסות מעמלות.

כמו כן, הוצאות השכר של הבנקים נחתכו משמעותית, בשיעור של כ-7.4% מתחילת שנה. מהוצאות על משכורות ונלוות של כ-12.6 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019, לסכום של כ-11.66 מיליארד שקל בתקופה זו השנה. הדבר מעיד על התייעלות נמשכת בענף והקטנת בונוסים. כלומר, גם העובדים בבנקים משתתפים בעלויות הקורונה.

ועוד דבר: ברבעון האחרון כישות עצמאית בנק אגוד הפסיד, כשהוא מציג הפסד גם בשקלול שלושת הרבעונים הראשונים של 2020, בעיקר בגלל הפסד בסך 77 מיליון שקל לאחר מס בגין מכירת תיק האשראי למימון פעילות היהלומים של לקוחות הבנק לפנינסולה, וכן בשל הגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי. עתה, לאחר מיזוגו למזרחי טפחות, מציג הבנק השלישי בגודלו את היקפי הפעילות שלו עם נתח של יותר מ-21.8% באשראי לציבור, לעומת 26.4% לפועלים ו-25.8% ללאומי. 

עוד כתבות

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת