גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כארכיאולוג, למדתי שהדמוקרטיה עלולה להיעלם כמו התרבויות הקדומות"

אורון שוורץ, עו"ד, ארכיאולוג ויוצר הפודקאסט "משפט חוזר" ("כאן"), מצא את המשותף בין רצח ארלוזורוב, משפט אייכמן ופרשת ואנונו: "החרדה הקיומית הישראלית" ● בראיון מיוחד הוא מספר על הקשר בין משפט לארכיאולוגיה, על הדרך לחסל אדם ברומא העתיקה, ועל הרצח במועדון הברנוער

אורון שוורץ, יוצר הפודקאסט “משפט חוזר” / צילום: איל יצהר
אורון שוורץ, יוצר הפודקאסט “משפט חוזר” / צילום: איל יצהר

אורון שוורץ, יוצר ומגיש ההסכת (פודקאסט) החדש "משפט חוזר" ב"כאן", הוא לא רק עורך דין אלא גם ארכיאולוג, ומתברר שיש קשר בין שני התחומים. הפודקאסט מספר על משפטים סוערים בהיסטוריה של ישראל, כולל רצח ארלוזורוב, משפט אייכמן ופרשת נחום מנבר, ושוורץ מספר שלא סתם הוא נקרא "משפט חוזר": "רצינו להחיות מחדש הליכים משפטיים דרמטיים שעיצבו את חיי המדינה והיישוב העברי, וכמו שאני לומד ארכיאולוגיה כדי להבין את עצמי יותר טוב, כך גם העיסוק במשפטים האלה נועד כדי שנבין את עצמנו יותר טוב.

"העשייה של הפודקאסט נובעת מאותה תשוקה שיש לי לארכיאולוגיה. כשאני מלמד סטודנטים איך חושבת ומתנהגת שיטת המשפט הישראלי, אני מנסה לחפור ולהבין מהי הטראומה המכוננת שלה ושל החברה שהיא משרתת. ההיסטוריה האמריקאית, למשל, נולדה במאבק שחרור ממלך קפריזי. לעומתה, בהיסטוריה הישראלית, מתחת לכל משפט שהתנהל כאן יש איזושהי חרדה קיומית שנובעת מההיסטוריה של העם היהודי".

במה זה מתבטא?
"כשאתה מביט על האופן שבו מערכת המשפט שלנו מגוננת על כוחות המשטרה, על רשויות החקירה ועל רשויות התביעה, זה מגיע מאותו מקום היסטורי של חרדה קיומית".

זה לא טבעי? השופטים הם הרי חלק מהמערכת הציבורית.
"זה לא חייב להיות ככה. פעם ייצגתי בחור אמריקאי שנעצר בארץ. השופט כמעט באופן אוטומטי התיישר עם המשטרה ואישר את הארכת המעצר שלו, והוא קם וצעק באולם בית המשפט: 'האם זה שופט של העם או שופט של המשטרה?', ופתאום הבנתי איך אמריקאים תופסים את השופטים שלהם: מערכת המשפט בארה"ב היא של העם והיא מושתתת על איזונים ובלמים מאוד משוכללים. בסופו של יום, מי שמחליט באמריקה זה העם".

כששוורץ נשאל באיזה מהמשפטים שבפודקאסט הוא מוצא את הפחדים הקמאיים הללו אצל השופטים הוא עונה: "כשבוחנים את הפסיקה של שמעון אגרנט ז"ל (נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, ח"מ) מבינים שהיא נובעת גם מהחרדה הקיומית שלו מחיים ללא ריבונות. בגלל הפחד הזה, אגרנט ושופטים אחרים מאוד גוננו על הכוחות הפורמליים של הריבונות".

שמעון אגרנט / צילום: ויקפדיה - זאב רדובן

הניתוח הזה של שוורץ מתבטא במשפט של אדולף אייכמן, שמוקדש לו פרק בפודקאסט. כידוע, אייכמן נחטף על-ידי המוסד בארגנטינה, הובא לארץ, נשפט כאן במשפט ראווה ונשלח לגרדום על-ידי שופטי ביהמ"ש המחוזי בירושלים. אייכמן ערער לביהמ"ש העליון, וב-29 במאי 1962 הרכב שופטים בראשות אגרנט דחה את הערעור ושלח את אייכמן אל מותו.

"למרות שאגרנט נתפס כשופט ליברל, כאדם שהביא לכאן ערכים מתקדמים מארה"ב, עדיין הייתה בו שמרנות בגלל הפחד הקמאי הזה. בסופו של דבר, אגרנט נכנע לאותה חרדה קיומית, לאותם זרמי עומק של החברה שמשדרים לו: 'פה צריך לראות אדם על גרדום', וזו הסיבה שהוא החליט להטיל עונש מוות על אייכמן. ההחלטה הזו בגדה בכל הערכים שלו. הוא הגיע מזרמים שראו בעונש מוות משהו לא מוסרי בעליל. בגלל החרדה, הוא פגע בערכים של עצמו".

בפרק על משפט אייכמן שוורץ הגיע גם להישג עיתונאי חשוב כשחשף מסמכים שהעלו כי השב"כ ניהל מעקבים אחרי הסנגור הגרמני של אייכמן, רוברט סרווציוס, שהגיע לארץ באוקטובר 1960 כדי לייצג את אייכמן וקיבל שכר ממדינת ישראל. "השב"כ עקב אחרי סרווציוס כדי להביא לממשלה מידע שיאפשר לה לאשר לסנגור זר להופיע בבימ"ש ישראלי", אומר שוורץ. "אגב, המודיעין שנאסף אמר שהוא סנגור בינוני, טרחן ועייף".

קארל מארקס טען כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה פעמיים: פעם ראשונה כטרגדיה ופעם שנייה כפארסה. דברים דומים אומר שוורץ על שני משפטי הראווה שנערכו כאן: "אי אפשר שלא לסגור את הפרשה של אייכמן במה שקרה 30 שנה מאוחר יותר, במשפט דמיאניוק. שם ראית שלחברה הישראלית כבר קשה מאוד עם משפט ראווה. במובן הזה, החברה הישראלית בגרה בעשרות השנים שבין משפט אייכמן למשפט דמיאניוק והתחילה לבוא לביטוי ביקורת על משפט ראווה שמתאים לעידן אחר, למשטרים אפלים".

משפט אייכמן. השב"כ עקב אחרי עורך דינו / צילום: מילי ג'ון - לע"מ

שופט מתוך העם ולא מתוך המערכת

שני פרקים מהפודקאסט "משפט חוזר", שאמור לכלול עשרה פרקים, עוסקים בפרשות של פגיעה בביטחון המדינה ובגידה. הראשון - משפטו של נחום מנבר, שהורשע בסיוע לאיראן על-ידי מכירת ידע, ציוד וחומרים להכנת נשק כימי, ונשלח ביולי 1998 ל-16 שנות מאסר. השני - משפטו של מרדכי ואנונו, שהעביר מידע על הכור הגרעיני בדימונה שבו עבד כטכנאי. ואנונו הורשע ב-28 במרץ 1988 בבגידה במדינה ובריגול חמור, ונגזרו עליו 18 שנות מאסר, ש-11 מהן הוא ריצה בתנאי בידוד.

מרדכי ואנונו. חרדה קיומית במערכת המשפט הישראלית / צילום: דוברות בתי המשפט

בזמן שמערכת המשפט הישראלית, והחברה בכללותה, ראו את ואנונו כבוגד שפל, שוורץ אומר שהשאלה שצריך היה לשאול בשנות ה-80, ולא נשאלה, היא "במה בעצם ואנונו שונה מכל איש גרינפיס שצועד בלונדון וקורא לפירוק נשק גרעיני".

ואנונו הוציא סודות כמוסים שהיו יכולים לפגוע בביטחון המדינה.
"יש ויכוח עד כמה מה שואנונו סיפר בכלל היה סוד. מה שכונה 'מדיניות העמימות' הגרעינית הפך לפארסה עוד לפני ואנונו. הוא חשף סוד שבעצם היה גלוי וידוע לכולם. הסיפור הזה נגע בנימים העמוקים ביותר של החרדה הקיומית הישראלית. הסוד עמד בבסיס הקיום וההגנה שלנו והתחושה הציבורית הייתה שזה עלול להוביל לחורבן. בתפיסה הזאת היה משהו נאיבי, אבל גם אכזרי. אתה פתאום רואה איזה עוצמות קפקאיות יש בכוחות שיטור, חקירה ושיפוט. זה חלחל לבית המשפט ולהליך המשפטי של ואנונו. ואנונו היה איש מצפון ומאוד מעניין לבחון בדיעבד באיזו מידה החברה הישראלית (לא) יכולה הייתה להכיל איש מצפון".

אתה חושב שאם ואנונו היה נשפט היום, יחס מערכת המשפט אליו היה אחר? מקל?
"אני חושב שהיום השיח הציבורי היה שונה. אני לא יודע אם התוצאה המשפטית הייתה שונה כי במערכת המשפטית יש עדיין, גם היום, את אותה חרדה קיומית. כשאתה מגיע לתיק הכי פשוט בעולם בבית משפט שלום, הנטייה של כל שופט היא לקבל את מה שהמשטרה והפרקליטות אומרות. מה שהכוחות הממוסדים טוענים מכתיב את הנרטיב. זה לא אמור להיות מובן מאליו. במובן הזה, הפודקאסט שלי מנסה לעשות 'הזרה'".

תסביר.
"ברטולד ברכט אמר: 'אם ניקח תופעה מוכרת ונהפוך אותה לחדשה, ונביט בה כאילו איננו מכירים אותה ומשם נתחיל לדבר עליה, אז נגלה הרבה מאוד פגמים'. זה מה שאנחנו עושים בפודקאסט".

אחד הפרקים המרתקים בפודקאסט של שוורץ עוסק בפרשת "קול העם" משנות ה-50, שהסתיימה בפסק דין מכונן של ביהמ"ש העליון, שהכיר לראשונה במפורש בחופש הביטוי כזכות יסוד בישראל. "הפרשה מתחילה בפיגוע שעושים בשגרירות הרוסית כמה יוצאי לח"י שעוד לא הפנימו שיש כאן מדינה ריבונית", מספר שוורץ. "זה הוביל להתבטאויות ביקורתיות על השלטון בעיתונים הקומוניסטים 'קול העם' ו'אל-איתיחאד', שבעקבותיהן שר הפנים הורה לסגור אותם. הם עתרו לבג"ץ, ואז הגיע נשיא בית המשפט העליון אגרנט והחדיר לכאן שיח לא מוכר עד אז של עליונות חופש הביטוי. זה כבר היה אגרנט אחר מהאגרנט של ערעור אייכמן - הוא פחות סבל מהחרדה הקיומית ההיא".

מערכת המשפט כבר עברה שינוי משמעותי מראשית ימי המדינה, וגם היחס אליה.
"יש היום יותר ביקורת על מינוי שופטים מאשר בעבר. אנחנו רואים יותר שופטים שמגיעים משדרות מגוונות של החברה ולאו דווקא ממערכת התביעה שהייתה לה הגמוניה כמעט מוחלטת במינויים לשופטים. אבל הייתי שמח לראות שופטים שמתראיינים בכנסת לפני שהם נבחרים. אני לא חושב שצריך להותיר מינוי שופטים בידי ועדה סגורה כפי שקורה היום. אני רוצה שופט שמגיע מתוך העם, לאו דווקא מתוך המערכת".

איזה משפטים נשארו מחוץ לפודקאסט?
"אני רוצה לעשות פרק על משפטו של היהודי זיס - יהודי החצר הגרמני שהפטרון שלו נעלם בסוף המאה ה-18 ותפרו לו תיק של פרשת שחיתות ועבירות מין. אנחנו עדיין מתלבטים כי זה סיפור עתיק מדי ולא בטוח שיעניין את המאזינים כמו שזה מעניין אותי. הסיבה שזה מרתק אותי היא שחלף המון זמן, אבל שום דבר לא השתנה. ברומא, הדרך לחסל אדם הייתה באמצעות דוקרן קטן מתחת לטוגה, ובעידן המִשפוט של המאה ה-18 הדרך להפעיל על אדם אלימות הייתה לקשור לו פרשת שחיתות. וגם היום זה כלי עבודה לחסל מוקדי כוח מאיימים".

האם נותרנו שטייטל?

שוורץ, גרוש ואב לשניים, הוא עו"ד ותיק בתחום הליטיגציה, שהתמחה במשרד המשפטים ועבד במשרד נאור-אפשטיין, וכיום הוא שותף-מייסד במשרד שוורץ נרקיס ושות' ומשמש גם כמרצה בקליניקה לאמנות הליטיגציה בקריה האקדמית אונו, ומרצה בנושאי משא-ומתן. בעברו, הופיע בטור הקבוע "עבר פלילי" במגזין המשפט של הערוץ הראשון והיה תסריטאי בסדרה "המושבעים" של הטלוויזיה החינוכית. יש לו M.A בארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום והוא גם טייס בתחום התעופה הקלה והספורטיבית.

במסגרת עבודתו כעו"ד, שוורץ היה מעורב באחת מהפרשות שהסעירו את המדינה כשייצג את חגי פליסיאן שהואשם ברצח במועדון הברנוער בת"א, ובהמשך בוטל כתב האישום נגדו לאחר שהתגלה שהופלל לשווא על-ידי עד המדינה ושהוא אינו הרוצח.

"תיק הברנוער היה ציון דרך בהתפקחות שלנו מהתפיסה שהמשטרה תמיד צודקת ושצריך לקבל את הנרטיב שלה בכל מחיר ולא מערערים עליו", אומר שוורץ, ומוסיף: "קרל פופר שהיה פילוסוף של המדע אמר שכדי שתזה תהיה תקפה עליך להעמיד אותה בניסוי מסכם ואת זה כוחות המשטרה לא העזו לעשות בתיק הברנוער. אנחנו חילצנו את חגי פליסיאן מהאישום ברצח, ואם לא היינו מחלצים אותו, הוא היה מסיים עם שני מאסרי עולם".

שוורץ ושותפו, יוגב נרקיס, ייצגו גם את שאול גנון, מייסד הברנוער, שעד המדינה, זאור חנקישייב, גרם למשטרה לחשוב שחגי פליסיאן ביצע את הרצח כנקמה על כך שגנון קיים יחסי מין עם אחיו הצעיר. לאחר שהתברר שמדובר בשקר מוחלט, תבע גנון באמצעות שוורץ ונרקיס את המדינה ונפסק שהיא תשלם לו פיצוי של מאות אלפי שקלים על העוול שנגרם לו. "על שאול גנון ניסו לאנוס, תרתי משמע, את המניע לרצח. היינו צריכים לזקוף את גבו מחדש", אומר שוורץ.

חשבת לעסוק בפודקאסט בתיק הברנוער?
"זה קרוב מדי. אני מעדיף לראיין קשישים או 'בנים של'. אחד הפרקים עוסק ברצח ארלוזורוב שעדיין לא פוענח, ומדהים לראות איך עד היום יש חשדנות בין משפחת אחימאיר לבין משפחת ארלוזורוב. ראיינתי את יעקב אחימאיר (העיתונאי, בנו של אבא אחימאיר, מראשי התנועה הרוויזיוניסטית וברית הבריונים שנעצר בחשד שהיה מעורב ברצח ארלוזורוב, ח', מ') ואת שאול ארלוזורוב (בנו של חיים ארלוזורוב). כשדיברתי עם יעקב הוא אמר שבשיחות סלון אנשים עדיין שואלים איפה היה אבא אחימאיר כשעלילת הדם הזו קרתה".

לדברי שוורץ, "עד היום המותג 'רצח ארלוזורוב' הוא תהום שפעורה בין ימין לשמאל. לא השתחררנו מזה, וזה היה לפני 90 שנה. אז אני שואל את עצמי האם נותרנו 'שטייטל' והאם מערכת המשפט שלנו השתחררה מהשטייטל ומהפחד, החרדה והכמיהה לריבונות. התשובה שלי? לא ממש".

אז מה יותר מעניין, ארכיאולוגיה או משפט?
"אתה יודע, כששואלים אותי מה אני לומד מארכיאולוגיה, אני עונה: 'ענווה'. למה ענווה? כי כשנכנסים לזירה ארכיאולוגית שדומה לזירה פורנזית של רצח, רואים שכבה דקה של הרס ששוכבת על פני שכבות רבות של תרבויות ששגשגו מאות אלפי שנים. אתה מבין שלא לעולם חוסן. מה שאנחנו תופסים כמובן מאליו בקיום שלנו כמדינה ריבונית, ליברלית, דמוקרטית, יכול יום אחד להיעלם בדיוק כמו התרבויות הקדומות האלה".

אז בסופו של דבר, גם אתה סובל מהחרדה הקיומית של מערכת המשפט, שדיברת עליה.
"כנראה שאתה צודק".

אישי: 48, גרוש + 2
מקצועי: עו"ד בתחום הליטיגציה והפלילים, מרצה בקריה האקדמית אונו, וארכיאולוג

עוד כתבות

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

השימוש בגז במשק החשמל יורד: ישראל עברה לשימוש בדלקי חירום

בזמן שהשימוש בסולר - דלק החירום של ישראל - מזנק, השימוש בגז במשק החשמל צונח ביותר מחצי, מה שעשוי להעיד על השבתת אחד ממאגרי הגז של המדינה ● לפי מערכת "נגה", גם התחנות הפחמיות מגבירות תפוקה מעבר לרגיל

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

עשן בשמי דוחא לאחר התקיפות / צילום: Reuters

לא רק ישראל: ברחבי המפרץ הפרסי מדווחים על פגיעות איראניות

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?