גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדרך לתקדים היסטורי? תקציב המדינה מגיע לבג"ץ בצל הביקורת החריפה

בג"ץ קבע כי על הממשלה והכנסת להסביר את חוקיות "פשרת האוזר" שאפשרה את דחיית אישור התקציב ומנעה הליכה נוספת לבחירות • איך בג"ץ יכול להתערב בחוק יסוד, למה ההרכב הורחב, ומה המשמעויות? • בעזרת מומחי משפט, גלובס עושה סדר

ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועדת הכספים / צילום: דני שם טוב- דוברות הכנסת
ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועדת הכספים / צילום: דני שם טוב- דוברות הכנסת

דיאלוג חריג בין נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לבין נציגת המדינה, בדיון תקדימי שנערך השבוע בבג"ץ בעתירה שמבקשת למנוע העברת 11 מיליארד שקל מחוץ לתקציב המדינה, מדגים היטב את הפלונטר החוקתי שנוצר עקב החלטת הממשלה לדחות את תקציב המדינה. "הצעת חוק תקציב אין וגבירתי לא יודעת לומר מדוע אין", הטיחה הנשיאה בעו"ד דניאל מרקס ממחלקת הבג"צים בפרקליטות. לבאת כוח הממשלה, לא היו תשובות. חיות לא ויתרה: "המדינה בהפרת חוק, גם לפי המועד הנדחה, ואין לה הסבר לכך?". מרקס השיבה: "מבחינה עובדתית אין לי הסבר שאוכל למסור במועד הזה כי אני מייצגת את הממשלה כולה".

■ הכנסת פשוט ויתרה על האחריות שלה לפיקוח על התקציב | עמירם ברקת, פרשנות

חיות. דרשה תשובות  / צילום: אורון בן חקון

המצב חסר התקדים בו הממשלה דחתה את התקציב למען שרידותה - מציב לבג"ץ שאלה תקדימית: האם בסמכותו לבצע ביקורת חוקתית על תיקונים בחוקי יסוד.

בדיון ביום שלישי בג"ץ העיר הערות נוספות המגלות את דעתו כי המדינה פועלת בניגוד לחוק. השופטים הוציאו צו על-תנאי הדורש מהממשלה ומהכנסת להסביר את חוקיות "פשרת האוזר" שאפשרה באוגוסט את דחיית אישור התקציב ומנעה הליכה לבחירות ואת הוספת 11 מיליארד שקל לתקציב מבלי שאושרו בצורה הנורמלית במסגרת תקציב המדינה. עוד קבע בית המשפט כי הדיון בעתירה יתקיים בהרכב מורחב של תשעה שופטים.

בעתירה - שהוגשה על ידי עמותת אחריות לאומית, התנועה לאיכות השלטון, חברות הכנסת לשעבר סתיו שפיר ויעל כהן פרן ועמותת חוזה חדש - נטען, כי התיקון לחוקי היסוד אינו חוקתי ונעשה תוך ניצול לרעה של חוקי היסוד. זאת מכיוון שהוא מייתר את הצורך בחקיקת תקציב שנתי ומעביר את שיקול הדעת בנוגע לתקציב לממשלה, ללא פיקוח הכנסת.

"פשרת האוזר": הממשלה עקפה את תכלית חוקי היסוד 

לפי חוק יסוד משק המדינה, תקציב המדינה ייקבע בחוק ויהיה שנתי. לפי חוק יסוד הכנסת אם תקציב המדינה לא מאושר בכנסת תוך שלושה חודשים מתחילת השנה או עד 100 ימים לאחר הקמת הממשלה החדשה, המאוחר מבניהם, הכנסת מתפזרת.

עד אוגוסט 2020 לא הצליחה הממשלה להעביר את תקציב המדינה ולכן החליטה לתקן את חוקי היסוד. ב"פשרת האוזר" עקפה הממשלה את תכלית חוקי היסוד והעניקה ארכה של שלושה חודשים לאישור התקציב מאוגוסט ועד דצמבר 2020.

העותרים טוענים כי מאחר שהממשלה לא זכתה לאמון הכנסת באמצעות התקציב, הארכת כהונתה היא לתכלית פסולה ובמצב שנוצר הכנסת לא יכולה לפקח על התקציב. מניעת התפזרות הכנסת הביאה לכך שממשיכים להתבסס על תקציב המשכי שאושר בפעם האחרונה בשנת 2018. הממשלה הוסיפה 11 מיליארד שקל להרחבת התקציב ההמשכי, שכלל לא נועד להרחבה. הרציונל של תקציב המשכי הוא כי מאחר שהמחוקק לא אמר את דברו, נצמדים לתקציב האחרון שאושר על ידי הכנסת. זאת באופן המאלץ את הממשלה לעבוד לפי מסגרת תקציבית צרה. אלא שהממשלה אישרה לעצמה את הגדלת התקציב בהליך מקוצר.

החלטת בג"ץ: סימן שהעתירה מעוררת שאלות רציניות

לדברי פרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, החלטת בג"ץ להרחיב את ההרכב ולתת צו על-תנאי, מלמדת כי "מתעוררות שאלות רציניות שצריך לדון בהן. אם בג"ץ היה חושב שהעתירה מופרכת, הוא לא היה מרחיב את ההרכב ונותן צו על-תנאי".

פרופ' בנדור. שאלות רציניות  / צילום: יונתן בלום, גלובס

פרופ' יניב רוזנאי מביה"ס למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה אומר שטוב עשה בית המשפט שקבע הרחבת דיון. לדבריו, "על פניה, העתירה מעוררת שאלות קשות ביותר של הליך חקיקה פגום, במיוחד כשמדובר בשינוי חוקתי מהותי (לרבות שינוי מהותי שלא עבר קריאה ראשונה) ושל שאלת השימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת". רוזנאי מוסיף ואומר ש"טוב ששאלות מורכבות אלו יתבררו על ידי הרכב מורחב שאולי גם יבהיר מתי בדיוק שינוי חוקתי אד-הוקי לצורך פוליטי רגעי עולה כדי שימוש לרעה".

פרופ' רוזנאי. כרטיס צהוב / צילום: כדיה לוי, גלובס

בג"ץ יתערב בחוק יסוד? אפשרות שלא ניתן לשלול על הסף

לדברי פרופ' בנדור, "שופטי בג"ץ מעולם לא ביטלו חוק יסוד אך זו טענה משפטית אפשרית. יש שתי אפשרויות לפי הפסיקה הקיימת לבטל חוק יסוד, אחת קשורה לתוכן הפוגע בעקרונות שהמדינה מבוססת עליהם - 'תיקון חוקתי לא חוקתי'. האחרת היא כאשר בג"ץ מגיע למסקנה שנעשה שימוש לרעה. כלומר, שמשתמשים למטרה שלא קשורה למטרת חוק היסוד. זה צריך להיעשות רק במצבים חריגים". לדבריו, קיימת פסיקה שקובעת כי לא ניתן להשתמש בחוקי יסוד לצרכים קואליציוניים.

בנדור מזכיר כי בג"ץ היה קרוב לבטל חוק יסוד ב-2017 ובהחלטה תקדימית אסר על הממשלה והכנסת לכונן תקציב דו-שנתי בהוראת שעה, לאחר שהכנסת העבירה בפעם החמישית תקציב דו-שנתי בדרך של תיקון חוק יסוד. במסגרת העתירה, שהוגשה על ידי המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, קבעו שבעה שופטי העליון כי נעשה שימוש לרעה בחקיקת יסוד. עם זאת, הם לא ביטלו את ההחלטה על התקציב הדו-שנתי אלא אסרו על קבלת החלטה דומה בעתיד בניגוד לחוק יסוד, מהלך המכונה "התראת בטלות".

טענת העותרים אז הייתה כי התקציב הדו-שנתי עומד בניגוד לחוק יסוד משק המדינה המחייב תקציב נפרד וכי הכנסת פעלה בחוסר סמכות כשקיבלה את התיקון. השופטים קבעו פה אחד, כי "אין לבטל את התקציב הדו-שנתי הקיים ואת הוראת השעה, נוכח חדשנות הביקורת על חקיקת יסוד של הכנסת וההשפעה הקשה שיכולה להיות לביטולו של תקציב המדינה במהלך שנת התקציב".

שופט העליון בדימוס, אליקים רובינשטיין מתח אז ביקורת נוקבת על התנהגות הכנסת והממשלה וכתב כי "המקרה מציף שתי מגמות מדאיגות בדמוקרטיה הפרלמנטרית, השלובות זו בזו: האחת, ירידת קרנה של הכנסת כגוף המפקח על הממשלה. השנייה, פיחות במעמדם של חוקי היסוד, המוצא את ביטויו הן בהוראות שעה שונות המבקשות לתקן את חוקי היסוד באופן זמני וללא דיון ציבורי מספק, משל הם ככל חוק ולא מסמך חוקתי, הן - בהקשר הרחב יותר - באי השלמת חוקת המדינה, בהתאם להחלטת הררי משנת 1950".

לדברי פרופ' רוזנאי, "היות שבית המשפט כבר הוציא כרטיס צהוב בהחלטת הביניים, ואולי אף אדום בפרשה בעניין התקציב הדו-שנתי, אין לשלול התערבות גם במקרה זה. במיוחד לאור השילוב של שימוש בשינוי חוקתי זמני יחד עם פגיעה בכללי יסוד והליך החקיקה הפגום".

ד"ר הלל סומר, מרצה בכיר למשפט חוקתי במרכז הבינתחומי, אומר כי "מדובר במקרה שלישי שבו בג"ץ הביע את כוונתו לדון בעתירות המבקשות לפסול חוקי יסוד - העתירה של חוק הלאום הוותיקה, העתירה בעניין ראש הממשלה החלופי והנוכחית בעניין התקציב. שלושה מקרים בהם בג"ץ אומר שהוא בוחן את השאלה אם אני יכול לפסול חלק מחוק יסוד".

ד"ר הלל סומר / צילום: אלדד רפאלי

לטענת סומר, "השאלה החשובה היא האם בג"ץ מוסמך להתערב. בכל אחת מהעתירות בג"ץ יכול לקבל את ההחלטה העקרונית שאומרת שהוא מוסמך לפסול חוקי יסוד. עצם ההחלטה לפסול היא דרמטית".

סומר אומר ש"צריך להיות תמים כדי לחשוב ששופטי העליון לא חושבים על ההשפעה של פסקי הדין שלהם על רצון חלקים במערכת הפוליטית לפגוע במעמד ביהמ"ש. אנחנו נמצאים חצי שעה לפני בחירות ששניים מהמועמדים המובילים, נתניהו ובנט רוצים לעשות שינויים במערכת המשפטית. בג"ץ יבחר באחת משתי אסטרטגיות: או שהוא יקבע כי הוא מוסמך לפסול חוקי יסוד כדי להיערך לסכנה מבחינתו שבנט או נתניהו יפגעו במערכת המשפט אם יזכו בבחירות".

אסטרטגיה שנייה אפשרית של בג"ץ לשיטת סומר היא, של "תחזיקו אותי". לפיה, בג"ץ לא יתערב כרגע בחוקי היסוד כי הוא מבין שאם יתערב, זה עשוי לנווט את מערכת הבחירות לשיח ציבורי בצד הימני של המפה על הצורך לרסן את בג"ץ ולמנוע את אפשרותו להתערב בחוקי היסוד".

ואם העתירה תתקבל? לא בטוח שיהיו השלכות מעשיות

לדברי פרופ' בנדור, "באופן תיאורטי, המשמעות יכולה להיות שהכנסת לא אישרה תקציב בזמן ולכן הולכים לבחירות. גם אם תתקבל העתירה לא יודעים עדיין איך בג"ץ ינסח. לבית המשפט יש כלים לנסח את החלטותיו ויכול לנסח באופן שלא יהיה מעשי".

פרופ' רוזנאי אומר ש"לביטול התיקון השלכות דרמטיות כנראה של הליכה לבחירות. אך זו לא האפשרות היחידה. כמו בפרשת התקציב הדו-שנתי, בג"ץ יכול לתת התראת בטלות. זה לא הכול או לא כלום. יתכן שיבטלו רק חלק מן העתירה ואז יהיו לביטול השלכות תקציביות, ללא בחירות. ויש סיכוי כמובן שנלך לבחירות עוד לפני ההכרעה בעתירה".

לדעת סומר, בג"ץ לא צריך להתערב במקרה הנוכחי, "אפשר היה להעביר את 'פשרת האוזר' בחוק רגיל לא רק בחוק יסוד אך מטעמי זהירות ומחשש מבג"ץ, הממשלה הלכה לחוק יסוד. בעקרון כאשר מדובר בחוק יסוד שלא פוגע בזכויות אדם אלא בהיבט הממשלי אין בעיה לעשות בו פגיעה נקודתית וזה מה שעושה 'חוק האוזר' - דחייה חד-פעמית לכמה חודשים קדימה". לסיכום אומר סומר: "זה לא כל כך דרמטי. הדבר מותר לפי המשפט החוקתי הקיים". 

עוד כתבות

מגדל ארלוזורוב 17 / צילום: גיא ליברמן

דירות יוקרה בת"א: 100,000 שקל למ"ר והכיוון למעלה

פנטהאוז במגדל ארלוזורוב 17 נמכר ב-84 מיליון שקל ● מדובר בשתי דירות שצורפו לאחת ברמת מעטפת ● כיצד טיפס המחיר בכ-20% והפך את הרכישה לעסקה היקרה במגדל? ● ניתוח עסקה

חיים מר/ צילום: תמר מצפי

בעל מניות אקטיביסטי קורא להדיח את דירקטוריון MTS

המשקיע דיוויד אליוט לזר דורש מדירקטוריון MTS לכנס אסיפת בעלי מניות לצורך הדחת הדירקטורים המכהנים חיים מר, יצחק און וסקוט בארל ● במקומם, לזר מבקש למנות את עצמו ואת יורם דרוקר ואורי בן-אור

פרויקט "אונו סנטר" באור יהודה / הדמיה: סטודיו לומו

אלקטרה תבנה את "אונו סנטר" באור יהודה תמורת 386 מיליון שקל

תבצע את הפרויקט עבור "משכנות גשם הארץ" שבשליטת שמגר ואקנין ויוסי מזרחי

שדה סולארי במושב פדויים / צילום: EDF-RE ישראל

לראשונה: קרן השקעות לאומית מאבו דאבי תשקיע מאות מיליוני דולרים בשדות סולאריים בישראל

מסגרת ההסכם תיכנס החברה מאבו דאבי כשותפה בפרויקטים אסטרטגיים שהחברה הצרפתית-ישראלית מפעילה ותקים בעתיד בישראל

מיה יניב / צילום: יחסי ציבור ועד עובדים

ועד עובדי סלקום מתכוון למנוע את העברת המידע שמבקש משרד התקשורת

ועד העובדים הודיע שלא ישתף פעולה עם דרישת המשרד למידע פולשני על הלקוחות וקורא לכל הוועדים שלא לתת יד למהלך שמהווה פגיעה בפרטיות

פשיטת רגל / צילום: Shutterstock, chainarong06

האם באמת חלה עלייה של 40% במספר פושטי הרגל בשנת 2020?

אף אחד לא יכול להכחיש את המשבר הכלכלי העמוק שהביאה עמה הקורונה, אך על בסיס נתוני שנת 2019 לא ניתן לשרטט את התמונה האמיתית של פושטי הרגל בישראל

קרן טרנר / צילום: ענבל מרמרי

קרן טרנר-אייל עולה למתקפה ושופכת אור על ההתנהלות באוצר

לראשונה מאז שפרשה מתפקידה כמנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר-אייל מספרת בראיון לתוכנית עובדה ב"קשת 12" על היחס המשפיל של השר ישראל כ"ץ ועל הסיבות שהובילו אותה לעזוב אחרי ארבעה חודשים בלבד ● כ"ץ: "טרנר-אייל הפסיקה להיות מנכ"לית האוצר בהסכמה הדדית משום שהיא לא התאימה לתפקיד"

לקסוס LC500 קבריולה / צילום: יח"צ

למרות הסגר ומזג האוויר: לקסוס LC500 קבריולה יוצאת לשוק

הדו-מושבת הפתוחה מצוידת במנוע V8 ועולה החל מ-920 אלף שקל

השופט בדימוס אורי גורן / צילום: שלומי יוסף

הבורר אורי גורן לביהמ"ש: חומר הבוררות בסכסוך גרטנר-גרטלר נגרס

גורן ציין זאת על-מנת להבהיר כי אין בכוונתו להמשיך בניהול הליך הבוררות בין האחים גרטנר ודן גרטלר לאחר שהתפטר מהייצוג, זאת בעקבות הגילוי כי האחים גרטנר שכרו את החוקר הפרטי צביקה נווה מחברת CGI לאסוף מידע אודותיו

ליאורה עופר / צילום: ורדי כהנא

עופר השקעות לוותה 250 מיליון שקל מג'יי.פי מורגן בעסקה מימונית

חברת עופר השקעות, שבשליטת ליאורה עופר, העבירה לידי בנק ההשקעות האמריקאי ג'יי.פי מורגן 1.9 מיליון מניות של מליסרון בשווי שוק של כ-350 מיליון שקל ● עופר השקעות: "החברה נותרת בעלת השליטה במליסרון עם אחזקה של כ-51.5% מההון של מליסרון, זאת מתוך אמונה ביכולתה להמשיך ולהשביח את נכסי החברה"

חמל של מערך הסייבר / צילום: מערך הסייבר

מערך הסייבר מסכם את 2020: תעשיית הסייבר המקומית גייסה 2.9 מיליארד דולר

מנתונים שאסף המערך עולה כי סך הגיוסים של התעשייה המקומית זינק ב-70% לעומת השנה שעברה ● היקף היצוא של מערכות סייבר עמד על כ-6.85 מיליארד דולר

שרון פרשקובסקי, מנכ"ל חברת פרשקובסקי / צילום: גבע טלמור

פרשקובסקי רכשה מהאחים דוניץ קרקע באשדוד תמורת כ-240 מיליון שקל

מדובר ב-4 מגרשים בהיקף של 10 דונם ברובע המיוחד באשדוד ● הרובע המיוחד נמצא בכניסה הדרומית לעיר, מדרום לדרך מנחם בגין ורחוב אלטלנה וממערב לשדרות משה סנה ● מדובר בעסקה השלישית שחברת פרשקובסקי מדווחת עליה בשלושת החודשים האחרונים

רוברט אנטוקול מנכ"ל ומייסד פלייטיקה. / צילום: יח"צ אוהד רומנו

ממשיך לשחק אותה: בעלי פלייטיקה מכר לחתמי ההנפקה מניות נוספות בכ-281 מיליון דולר

בכך מגיע היקף המכירות של הבעלים הסיני בחברת משחקי הקזינו שהונפקה בנאסד"ק לכ-1.66 מיליארד דולר

רן גוראון / צילום: שלומי יוסף, גלובס

שלושה מנהלים בבזק בינלאומי יפרשו בעקבות התקלה בדוחות הכספיים

אירועי המחיקות בעקבות החשבונות הכפולים והתקלה החמורה בדוחות החשבונאיים נחשפו לראשונה בגלובס ● מדובר במנהלים העובדים תחת סמנכ"ל הכספים תומר שני ● דו"ח הביקורת הסופי יוצג לדירקטוריון בעוד מספר שבועות

 

בורסת היהלומים הישראלית ברמת-גן / צילום: שאטרסטוק

ארבע וחצי שנים לאחר פתיחת החקירה: כתב אישום חמור נגד חנן אברמוביץ'

היהלומן חנן אברמוביץ' מואשם בעבירות גניבה בידי מורשה, בטענה כי גנב יהלומים בסכום של 45 מיליון דולר מ-16 סוחרי ויצרני יהלומים ● לפי האישום, אברמוביץ' סיפר למתלוננים "סיפורי בדים" כי 35 מיליון דולר מתוך חובו נמצאים בעסקת יהלומים בדובאי

אביחי מנדלבליט, היועמ"ש / צילום: שלומי יוסף

היועמ"ש מזהיר מפני "שימוש לא ראוי במשאבי המדינה לתעמולה"

מנדלבליט הבהיר כי לא ייתן לשר האוצר כ"ץ, ולממשלה בכלל, לנצל את כוחה לטובת השגת יתרונות פוליטיים על חשבון הקופה הציבורית ● הדגיש כי כל תוכנית שתתגבש בתקופה זו תצטרך לעבור דרך משרדו

עדי שחם מוסיקאית / צילום: מליכאלה בן שבת

"אני מתה מפחד שהמדינה תדפוק לי על הדלת ותבקש את הכסף בחזרה"

עדי שחם היא מוזיקאית עצמאית ● "הלוואי והייתי יודעת לומר שהמומנטום שצברתי יחזור אחרי הקורונה, אבל אני לא יודעת אם המקומות שהזמינו אותי להופיע ימשיכו להתקיים" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

פישמן אליעזר / צילום: תמר מצפי

העליון תקע סיכה בסודיות הבנקאית וקיבל את עמדת גלובס: האשראי שניתן לפישמן ייחשף

זה חודשים ארוכים מנהל גלובס מאבק משפטי להסרת חיסיון מעל תביעה נגזרת שהוגשה נגד בנק אגוד ודירקטורים בבנק, בגין אשראי שניתן לאיש העסקים אליעזר פישמן • השבוע קיבל העליון את עמדת העיתון בפסק דין עקרוני, וקבע כי פומביות הדיון חשובה יותר מהאינטרסים של הבנקים והלווים

רויאל אייר מרוק / צילום: Shutterstock, Vytautas Kielaitis

נחתם הסכם תעופה בין ישראל לבין מרוקו שיאפשר טיסות ישירות

טיסה ישירה בין ת"א למרוקו תימשך כ-5 שעות ● לצד חברות ישראליות, תפעיל בישראל רויאל אייר מרוק שלוש טיסות שבועיות לקזבלנקה

לינוי בר גפן / צילום: יח"צ

ניצחון נגד טוויטר ואפל: התביעות נגדן ינוהלו בביהמ"ש הישראלי

טוויטר ואפל ביקשו לקיים את התביעות שהוגשו נגדן בחו"ל, אך ביהמ"ש המחוזי בת"א קבע כי יש לדון בהן בישראל, מאחר שמירב הזיקות לתיק נמצאות כאן ● בתביעה שהגישה העיתונאית לינוי בר-גפן נגד טוויטר נקבע כי ניתן לתבוע את טוויטר על ציוץ מטריד מינית גם בהיעדר הוראה מתאימה בחוק הישראלי