גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדרך לתקדים היסטורי? תקציב המדינה מגיע לבג"ץ בצל הביקורת החריפה

בג"ץ קבע כי על הממשלה והכנסת להסביר את חוקיות "פשרת האוזר" שאפשרה את דחיית אישור התקציב ומנעה הליכה נוספת לבחירות • איך בג"ץ יכול להתערב בחוק יסוד, למה ההרכב הורחב, ומה המשמעויות? • בעזרת מומחי משפט, גלובס עושה סדר

ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועדת הכספים / צילום: דני שם טוב- דוברות הכנסת
ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועדת הכספים / צילום: דני שם טוב- דוברות הכנסת

דיאלוג חריג בין נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לבין נציגת המדינה, בדיון תקדימי שנערך השבוע בבג"ץ בעתירה שמבקשת למנוע העברת 11 מיליארד שקל מחוץ לתקציב המדינה, מדגים היטב את הפלונטר החוקתי שנוצר עקב החלטת הממשלה לדחות את תקציב המדינה. "הצעת חוק תקציב אין וגבירתי לא יודעת לומר מדוע אין", הטיחה הנשיאה בעו"ד דניאל מרקס ממחלקת הבג"צים בפרקליטות. לבאת כוח הממשלה, לא היו תשובות. חיות לא ויתרה: "המדינה בהפרת חוק, גם לפי המועד הנדחה, ואין לה הסבר לכך?". מרקס השיבה: "מבחינה עובדתית אין לי הסבר שאוכל למסור במועד הזה כי אני מייצגת את הממשלה כולה".

■ הכנסת פשוט ויתרה על האחריות שלה לפיקוח על התקציב | עמירם ברקת, פרשנות

חיות. דרשה תשובות  / צילום: אורון בן חקון

המצב חסר התקדים בו הממשלה דחתה את התקציב למען שרידותה - מציב לבג"ץ שאלה תקדימית: האם בסמכותו לבצע ביקורת חוקתית על תיקונים בחוקי יסוד.

בדיון ביום שלישי בג"ץ העיר הערות נוספות המגלות את דעתו כי המדינה פועלת בניגוד לחוק. השופטים הוציאו צו על-תנאי הדורש מהממשלה ומהכנסת להסביר את חוקיות "פשרת האוזר" שאפשרה באוגוסט את דחיית אישור התקציב ומנעה הליכה לבחירות ואת הוספת 11 מיליארד שקל לתקציב מבלי שאושרו בצורה הנורמלית במסגרת תקציב המדינה. עוד קבע בית המשפט כי הדיון בעתירה יתקיים בהרכב מורחב של תשעה שופטים.

בעתירה - שהוגשה על ידי עמותת אחריות לאומית, התנועה לאיכות השלטון, חברות הכנסת לשעבר סתיו שפיר ויעל כהן פרן ועמותת חוזה חדש - נטען, כי התיקון לחוקי היסוד אינו חוקתי ונעשה תוך ניצול לרעה של חוקי היסוד. זאת מכיוון שהוא מייתר את הצורך בחקיקת תקציב שנתי ומעביר את שיקול הדעת בנוגע לתקציב לממשלה, ללא פיקוח הכנסת.

"פשרת האוזר": הממשלה עקפה את תכלית חוקי היסוד 

לפי חוק יסוד משק המדינה, תקציב המדינה ייקבע בחוק ויהיה שנתי. לפי חוק יסוד הכנסת אם תקציב המדינה לא מאושר בכנסת תוך שלושה חודשים מתחילת השנה או עד 100 ימים לאחר הקמת הממשלה החדשה, המאוחר מבניהם, הכנסת מתפזרת.

עד אוגוסט 2020 לא הצליחה הממשלה להעביר את תקציב המדינה ולכן החליטה לתקן את חוקי היסוד. ב"פשרת האוזר" עקפה הממשלה את תכלית חוקי היסוד והעניקה ארכה של שלושה חודשים לאישור התקציב מאוגוסט ועד דצמבר 2020.

העותרים טוענים כי מאחר שהממשלה לא זכתה לאמון הכנסת באמצעות התקציב, הארכת כהונתה היא לתכלית פסולה ובמצב שנוצר הכנסת לא יכולה לפקח על התקציב. מניעת התפזרות הכנסת הביאה לכך שממשיכים להתבסס על תקציב המשכי שאושר בפעם האחרונה בשנת 2018. הממשלה הוסיפה 11 מיליארד שקל להרחבת התקציב ההמשכי, שכלל לא נועד להרחבה. הרציונל של תקציב המשכי הוא כי מאחר שהמחוקק לא אמר את דברו, נצמדים לתקציב האחרון שאושר על ידי הכנסת. זאת באופן המאלץ את הממשלה לעבוד לפי מסגרת תקציבית צרה. אלא שהממשלה אישרה לעצמה את הגדלת התקציב בהליך מקוצר.

החלטת בג"ץ: סימן שהעתירה מעוררת שאלות רציניות

לדברי פרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, החלטת בג"ץ להרחיב את ההרכב ולתת צו על-תנאי, מלמדת כי "מתעוררות שאלות רציניות שצריך לדון בהן. אם בג"ץ היה חושב שהעתירה מופרכת, הוא לא היה מרחיב את ההרכב ונותן צו על-תנאי".

פרופ' בנדור. שאלות רציניות  / צילום: יונתן בלום, גלובס

פרופ' יניב רוזנאי מביה"ס למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה אומר שטוב עשה בית המשפט שקבע הרחבת דיון. לדבריו, "על פניה, העתירה מעוררת שאלות קשות ביותר של הליך חקיקה פגום, במיוחד כשמדובר בשינוי חוקתי מהותי (לרבות שינוי מהותי שלא עבר קריאה ראשונה) ושל שאלת השימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת". רוזנאי מוסיף ואומר ש"טוב ששאלות מורכבות אלו יתבררו על ידי הרכב מורחב שאולי גם יבהיר מתי בדיוק שינוי חוקתי אד-הוקי לצורך פוליטי רגעי עולה כדי שימוש לרעה".

פרופ' רוזנאי. כרטיס צהוב / צילום: כדיה לוי, גלובס

בג"ץ יתערב בחוק יסוד? אפשרות שלא ניתן לשלול על הסף

לדברי פרופ' בנדור, "שופטי בג"ץ מעולם לא ביטלו חוק יסוד אך זו טענה משפטית אפשרית. יש שתי אפשרויות לפי הפסיקה הקיימת לבטל חוק יסוד, אחת קשורה לתוכן הפוגע בעקרונות שהמדינה מבוססת עליהם - 'תיקון חוקתי לא חוקתי'. האחרת היא כאשר בג"ץ מגיע למסקנה שנעשה שימוש לרעה. כלומר, שמשתמשים למטרה שלא קשורה למטרת חוק היסוד. זה צריך להיעשות רק במצבים חריגים". לדבריו, קיימת פסיקה שקובעת כי לא ניתן להשתמש בחוקי יסוד לצרכים קואליציוניים.

בנדור מזכיר כי בג"ץ היה קרוב לבטל חוק יסוד ב-2017 ובהחלטה תקדימית אסר על הממשלה והכנסת לכונן תקציב דו-שנתי בהוראת שעה, לאחר שהכנסת העבירה בפעם החמישית תקציב דו-שנתי בדרך של תיקון חוק יסוד. במסגרת העתירה, שהוגשה על ידי המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, קבעו שבעה שופטי העליון כי נעשה שימוש לרעה בחקיקת יסוד. עם זאת, הם לא ביטלו את ההחלטה על התקציב הדו-שנתי אלא אסרו על קבלת החלטה דומה בעתיד בניגוד לחוק יסוד, מהלך המכונה "התראת בטלות".

טענת העותרים אז הייתה כי התקציב הדו-שנתי עומד בניגוד לחוק יסוד משק המדינה המחייב תקציב נפרד וכי הכנסת פעלה בחוסר סמכות כשקיבלה את התיקון. השופטים קבעו פה אחד, כי "אין לבטל את התקציב הדו-שנתי הקיים ואת הוראת השעה, נוכח חדשנות הביקורת על חקיקת יסוד של הכנסת וההשפעה הקשה שיכולה להיות לביטולו של תקציב המדינה במהלך שנת התקציב".

שופט העליון בדימוס, אליקים רובינשטיין מתח אז ביקורת נוקבת על התנהגות הכנסת והממשלה וכתב כי "המקרה מציף שתי מגמות מדאיגות בדמוקרטיה הפרלמנטרית, השלובות זו בזו: האחת, ירידת קרנה של הכנסת כגוף המפקח על הממשלה. השנייה, פיחות במעמדם של חוקי היסוד, המוצא את ביטויו הן בהוראות שעה שונות המבקשות לתקן את חוקי היסוד באופן זמני וללא דיון ציבורי מספק, משל הם ככל חוק ולא מסמך חוקתי, הן - בהקשר הרחב יותר - באי השלמת חוקת המדינה, בהתאם להחלטת הררי משנת 1950".

לדברי פרופ' רוזנאי, "היות שבית המשפט כבר הוציא כרטיס צהוב בהחלטת הביניים, ואולי אף אדום בפרשה בעניין התקציב הדו-שנתי, אין לשלול התערבות גם במקרה זה. במיוחד לאור השילוב של שימוש בשינוי חוקתי זמני יחד עם פגיעה בכללי יסוד והליך החקיקה הפגום".

ד"ר הלל סומר, מרצה בכיר למשפט חוקתי במרכז הבינתחומי, אומר כי "מדובר במקרה שלישי שבו בג"ץ הביע את כוונתו לדון בעתירות המבקשות לפסול חוקי יסוד - העתירה של חוק הלאום הוותיקה, העתירה בעניין ראש הממשלה החלופי והנוכחית בעניין התקציב. שלושה מקרים בהם בג"ץ אומר שהוא בוחן את השאלה אם אני יכול לפסול חלק מחוק יסוד".

ד"ר הלל סומר / צילום: אלדד רפאלי

לטענת סומר, "השאלה החשובה היא האם בג"ץ מוסמך להתערב. בכל אחת מהעתירות בג"ץ יכול לקבל את ההחלטה העקרונית שאומרת שהוא מוסמך לפסול חוקי יסוד. עצם ההחלטה לפסול היא דרמטית".

סומר אומר ש"צריך להיות תמים כדי לחשוב ששופטי העליון לא חושבים על ההשפעה של פסקי הדין שלהם על רצון חלקים במערכת הפוליטית לפגוע במעמד ביהמ"ש. אנחנו נמצאים חצי שעה לפני בחירות ששניים מהמועמדים המובילים, נתניהו ובנט רוצים לעשות שינויים במערכת המשפטית. בג"ץ יבחר באחת משתי אסטרטגיות: או שהוא יקבע כי הוא מוסמך לפסול חוקי יסוד כדי להיערך לסכנה מבחינתו שבנט או נתניהו יפגעו במערכת המשפט אם יזכו בבחירות".

אסטרטגיה שנייה אפשרית של בג"ץ לשיטת סומר היא, של "תחזיקו אותי". לפיה, בג"ץ לא יתערב כרגע בחוקי היסוד כי הוא מבין שאם יתערב, זה עשוי לנווט את מערכת הבחירות לשיח ציבורי בצד הימני של המפה על הצורך לרסן את בג"ץ ולמנוע את אפשרותו להתערב בחוקי היסוד".

ואם העתירה תתקבל? לא בטוח שיהיו השלכות מעשיות

לדברי פרופ' בנדור, "באופן תיאורטי, המשמעות יכולה להיות שהכנסת לא אישרה תקציב בזמן ולכן הולכים לבחירות. גם אם תתקבל העתירה לא יודעים עדיין איך בג"ץ ינסח. לבית המשפט יש כלים לנסח את החלטותיו ויכול לנסח באופן שלא יהיה מעשי".

פרופ' רוזנאי אומר ש"לביטול התיקון השלכות דרמטיות כנראה של הליכה לבחירות. אך זו לא האפשרות היחידה. כמו בפרשת התקציב הדו-שנתי, בג"ץ יכול לתת התראת בטלות. זה לא הכול או לא כלום. יתכן שיבטלו רק חלק מן העתירה ואז יהיו לביטול השלכות תקציביות, ללא בחירות. ויש סיכוי כמובן שנלך לבחירות עוד לפני ההכרעה בעתירה".

לדעת סומר, בג"ץ לא צריך להתערב במקרה הנוכחי, "אפשר היה להעביר את 'פשרת האוזר' בחוק רגיל לא רק בחוק יסוד אך מטעמי זהירות ומחשש מבג"ץ, הממשלה הלכה לחוק יסוד. בעקרון כאשר מדובר בחוק יסוד שלא פוגע בזכויות אדם אלא בהיבט הממשלי אין בעיה לעשות בו פגיעה נקודתית וזה מה שעושה 'חוק האוזר' - דחייה חד-פעמית לכמה חודשים קדימה". לסיכום אומר סומר: "זה לא כל כך דרמטי. הדבר מותר לפי המשפט החוקתי הקיים". 

עוד כתבות

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

תקיפות צה''ל בעזה, ארכיון / צילום: Associated Press, Jehad Alshrafi

חמאס בהצהרה רשמית: "דנים בהצעה, נמסור תשובה למתווכות"

חמאס בהצהרה רשמית: הארגון מקיים התייעצויות עם מנהיגי הכוחות והפלגים הפלסטיניים לגבי ההצעה שהתקבלה מהמתווכות ● דיווח בפוקס ניוז: שר ההגנה הסעודי נפגש בחשאי עם הנשיא טראמפ על מנת לשוחח על הרגעת המתיחות עם איראן ● חיל האוויר תקף אתרים צבאיים ומחסני אמצעי לחימה של חיזבאללה בדרום לבנון ● 50 חטופים - 637 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

אחרי תשע שנים, פועלים אקוויטי נפרד מהחזקותיו ברב בריח: מיהם המוסדיים שרכשו?

בית ההשקעות מור ולצידו סדרה של קרנות גידור רכשו מניות רב בריח בסכום של 55 מיליון שקלים ● המכירה התבצעה בדיסקאונט של כ-10% ממחיר השוק, אך עדיין גבוה ב-57% ביחס לשער מניית רב בריח מלפני כשנה

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

זו חברת התעופה שלא תשוב לפעול בישראל בחודשי הקיץ

אייר אינדיה, חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו, האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלה היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

קת'י ווד / צילום: Reuters

קראו לה משמידת הערך הגדולה מכולם, עכשיו היא כובשת את צמרת התשואות

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חברות הלואו קוסט יחזרו? טרמינל 1 ייפתח באוגוסט

טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש בתחילת החודש הבא - מה שמעלה את הסיכוי שחברות הלואו קוסט יקדימו את חזרתן לארץ ● חזרתן של החברות עשויה לתרום משמעותית להגדלת היצע המושבים ולהורדת מחירי הטיסות, שהתייקרו מאוד מאז תחילת המלחמה

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

זה לא מחיר חריג, אבל ב-200 אלף שקל, יש לרכב הזה תחרות לא קלה

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה