צעירים עם מסכות בנתב"ג / צילום: Amir Cohen, רויטרס
מינואר ועד אוקטובר 2020, "שנת הקורונה", הגיעו לישראל 17,872 עולים חדשים ו-6,126 תושבים חוזרים. על פי ההערכות של משרד העלייה והקליטה, מספר העולים החדשים ב-2020 יגיע ל-20 אלף וב-2021 ל-45 אלף ויעמוד על כ-65 אלף יהודים, עד תום שנת 2021.
התופעה, שזכתה לכינוי "עליית הקורונה", מתארת סיטואציה שבה יהודים וישראלים-לשעבר רבים החליטו שאם כבר קורונה - עדיף בישראל. על פי נתוני הסוכנות היהודית, נרשמה עלייה דרמטית במספר תושבי החוץ המבקשים לעלות לישראל מאז הקורונה.
ככל שממדי התופעה מתבהרים, עולה גם השאלה לאילו הטבות זכאים אותם חוזרים ועולים חדשים, בייחוד הטבות המס. רבים מהעולים בודקים טרום הגעתם מה תהיה מדיניות המס לגביהם, כדי להימנע מפגיעה כלכלית נוספת בתקופה של משבר בריאותי וכלכלי ברחבי העולם.
גלובס עושה סדר - מי מהעולים זכאי להטבות, ובעיקר ממה כדאי להיזהר.
מקרה בר רפאלי: מי נחשב לתושב חוזר
השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא מי נחשב לעולה או לתושב חוזר. בקשר לעולה חדש התשובה פשוטה - מדובר באדם שנעשה תושב ישראל לראשונה בחייו.
לגבי תושב חוזר - כאן מדובר בסוגיה אחרת לגמרי. על פי חוקי המס לא כל מי שעזב את ישראל לתקופה מסוימת ומעוניין לחזור נחשב "תושב חוזר". לדברי עו"ד ורו"ח רמי אריה, מומחה למיסוי, "תושב חוזר הוא אדם שהיגר בפועל והעביר את מרכז החיים שלו לחו"ל באופן קבוע. שהייה זמנית בחו"ל לצורך לימודים, טיול או עבודה זמנית - אינה משנה תושבות, ולכן לא תקנה הטבות מס לתושב חוזר. פרשת בר רפאלי היא דוגמה למישהי שטענה כי העבירה את מרכז החיים שלה לחו"ל - אך לא הצליחה להוכיח זאת, וחייבו אותה במס".
חוק מילצ’ן: מי זכאי להטבות מס
בשנת 2007 חוקק תיקון 168 לפקודת מס הכנסה, המציע חבילת הטבות במס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים והסרת חסמי מס. החקיקה זכתה לכינוי "חוק מילצ’ן", ובמסגרתה נקבע כי עולים חדשים ותושבים חוזרים זכאים לפטור ממס ומחובות דיווח לתקופה בת עשר שנים, לגבי כל סוגי ההכנסות שלהם המופקות מחוץ לישראל.
לגבי תושבים חוזרים, ההטבה תלויה ברמת ההתנתקות שלהם מהארץ עד החזרה. עו"ד אריה מסביר כי תושב חוזר אחרי שש שנים של שהייה בחו"ל - זכאי להטבת מס למשך חמש שנים מיום שחזר לישראל ולפטור ממס על הכנסותיו הפסיביות: ריבית, דיבידנדים ושכירות מחו"ל.
תושב חוזר אחרי 10 שנים של שהייה בחו"ל, יקבל הטבות כמו של עולה חדש - פטור ממס למשך 10 שנים מיום שעלה לישראל על כל הכנסותיו מחו"ל, אבל לא על החלק המבוצע מישראל.
בעקבות חוק מילצ’ן, בין השנים 2009 ל-2010 התרחשה תופעה מוזרה: כמעט בכל שבוע התברר כי עוד מיליארדר ישראלי גולה החליט לחזור להתגורר בארץ הקודש. בין אלה היו סמי עופר המנוח ובנו אייל, איש העסקים המיליארדר ארנון מילצ’ן, איל הנדל"ן סול זכאי, יזם ההייטק ארנון כ"ץ, שי אגסי, שהקים כאן את בטר פלייס, וטדי שגיא.
בפברואר 2018 עלה החוק לכותרות סביב חשדות שעלו אז נגד רה"מ נתניהו בנוגע לחקיקת המס האמורה. על פי החשד אז, נתניהו פעל לחוקק את החוק המעניק הטבות מס מפליגות ופטור מדיווח על נכסים עבור ארנון מילצ’ן.
החשדות הללו לא נכללו בכתבי האישום נגד נתניהו, אך החוק עורר סערה כאשר התברר כי במהלך השנים ניסו מנהלי רשות המסים לבטל את ההטבות לעולים בכללותן, או לכל הפחות את הפטור מחובת דיווח, אך אף שהנושא עלה במסגרת חוקי ההסדרים השונים - הרעיון נדחה שוב ושוב.
ואולם כעת, על רקע משבר הקורונה והצורך בגיוס כספים, יש מי שסבור שיש לשנות את משטר הטבות המס לעולים. לדברי עו"ד מוטי בללתי, שותף במחלקת המסים של GKH, "משטר המס של תושבים חוזרים ועולים חדשים מתמרץ אותם שלא לבצע השקעות בישראל במשך כל תקופת ההטבות. לדעתי, כדאי לעודד עולים חדשים ותושבים חוזרים להשקיע בחברות ישראליות או בפעילות עסקית באמצעות הטבות מס. אלו יעודדו צמיחה ויצרו משרות חדשות וזאת בנוסף לגביית מס עקיפה משכרם של העובדים ומהכנסתם של נותני שירותים שירוויחו מהמהלך".
מלכודות מס: לוליינות להשגת פטור
מי שמתכנן לחזור כעת לארץ על רקע הקורונה צריך לשים לב גם לאותיות הקטנות, או למלכודות המס שהוא עלול ליפול בהן.
לדברי עו"ד שירה שיין, שותפה בכירה במשרד מיכאל שיין ושות’ המתמחה בלקוחות פרטיים נאמנויות מיסוי בינלאומי וייצוג תושבי חוץ בארץ, "הפטור מדיווח וממס על כל נכסיו של עולה חדש בעולם - זו סוכרייה אדירה שנתנה המדינה. אבל הרגישות מתחילה כשלאותו עולה חדש או תושב חוזר יש נכסים שלא הוצהרו במדינת המקור שלו ערב עלייתו לארץ, והוא צריך אחרי תקופת הפטור (10 שנים) להיכנס לרשת המס הישראלית לראשונה".
לדברי שיין, "לכך מתווספות תקנות ה-CRS (חילופי מידע על חשבונות בנק בין מדינות לפי תושבות מס) ואותם עולים או תושבים חוזרים עלולים למצוא את עצמם במצב שאפילו עם אותו פטור של עשר שנים, הם עם הון שלא דווח ולא הוצהר בשום מקום בעולם ובטח שלא במדינת המקור שלהם, עם חילופי מידע ועם חוסר יכולת להשתמש בכסף בישראל".
מה זה אומר בפועל? שהם ימצאו את עצמם כמי שמחזיקים הון שחור והם חשופים לפלילים.
בעיה נוספת, לדברי עו"ד ורו"ח איתן אסנפי, מומחה למסים, נוגעת לבירוקרטיה סביב הפטור ממס רכישה. לדבריו, "לא מעט מהיהודים שהתעניינו בעלייה לארץ, וביקשו לוודא שאין הם נפגעים כתוצאה מהעלייה לארץ, התקררו בדרך בגלל מדיניות רשות המסים בעניין הפטור ממס רכישה".
אף שהחוק מכיר בהטבות לעולה חדש ולתושב חוזר ברכישת דירה, בפועל "לעולים רבים מסתבר שנדרשת לוליינות ובירוקרטיה כדי לרכוש דירה בישראל".
וגם אם ניתן להתגבר טכנית על העניין, הרי שבסופו של דבר מדובר בתהליך ארוך שמטיל על כתפי השבים לישראל הוצאות ונטל מסורבל ומיותר.
עבודה מרחוק: מיסוי בישראל
מתברר שהיעדר התנועה לישראל ומישראל בעקבות הקורונה מייצר עוד מלכודת מס שיש לתת עליה את הדעת. בשל העבודה מהבית בתקופת הקורונה ייתכן מצב שרוב ההכנסות של העולים ימוסו פה. לדברי עו"ד ורו"ח רמי אריה, "אם עבודת התושב החוזר או העולה חדש מתבצעות חלקן מישראל וחלקן בחו"ל, לא יינתן הפטור ממס על החלק המבוצע מישראל. למעשה, בגלל הקורונה, והימנעות מנסיעות לחו"ל - ייתכן מצב שבו כל העבודה תתבצע מישראל וכולה תתחייב במס בישראל. בכל מקרה, עדיין יישאר לו פטור ממס למשך 10 שנים על הכנסות הפסיביות, בהן הכנסות מהשכרת דירות בחו"ל, ריבית, רווחים מניירות ערך וכדומה שהם תשואה על השקעה מחו"ל".
אל אלו יש לצרף היבטים רבים נוספים - זכאות לביטוח בריאות בישראל לתושבים חוזרים ועולים חדשים, העברת פעילות של חברות שיש להם בחו"ל וכדומה - שכדאי לבחון לפני החזרה מחו"ל כדי לתכנן נכון את חלוקת הנכסים וההכנסות בין חו"ל לישראל, כדי להגיע לתכנון מס נכון ובעצם לעודד חזרה לישראל.