גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוצר מתריע: המשכנתה של 57 אלף משקי בית צעירים בסיכון בגלל החל"ת

לפחות אחד מאותם משקי בית הוצא לחל"ת, ושיעור המשכנתה מכלל ההכנסה החודשית זינק אצל רובם אל מעבר ל-30% מהכנסתם ● המצב גרוע במיוחד אצל העשירונים התחתונים, שעד כה מחזיקים מעמד בעיקר הודות לדמי האבטלה

מתקשים לעמוד בנטל המשכנתה / צילום: shutterstock
מתקשים לעמוד בנטל המשכנתה / צילום: shutterstock

57 אלף זוגות צעירים שרכשו דירות ב-5 השנים האחרונות הוצאו לחל"ת, ומשקל המשכנתה שלקח רובם חצה את רף ה-30% מהכנסתם החודשית - כך עולה מסקירה של הכלכלנית הראשית באוצר.

גובה המשכנתה הממוצעת שנטלו זוגות צעירים שהוצאו לחל"ת עומד על 900 אלף שקל, וההחזר החודשי שמוטל עליהם בגין הדירות מגיע לכ-3,900 שקל בחודש. חלק משמעותי בקרב אותם צעירים כלולים במסגרת התוכנית הממשלתית "מחיר למשתכן", שבמסגרתה רכשו כ-24 אלף מהם דירות.

הדאגה הגדולה למצבם של הזוגות הצעירים שרכשו דירות בשנים האחרונות, הביאה את הכלכלנית הראשית באוצר לבדוק מי הם למעשה ולבדוק לעומק את מצבם. הניתוח שביצעה מתבסס על קבצי מידע מינהליים, הכוללים את עסקאות הנדל"ן שבוצעו בין 2015 ל-2019, תוך בידוד רוכשי הדירות הראשונות והצלבה עם נתוני הביטוח הלאומי. כצפוי, הממצאים מדאיגים ומורים על קבוצה ייחודית באוכלוסייה, שיש צורך להתמקד בטיפול בה, עם התפשטות הקורונה הכלכלית.

הגיל הממוצע של רוכשי הדירות הראשונות שפוטרו או הוצאו לחל"ת הוא 34, בעוד שהחציוני הוא 32.5; קבוצת הגילאים 25-34 מהווה כמחצית מהם.

ההכנסה הממוצעת למשק בית של רוכשי דירה ראשונה ב-2019, שלפחות אחד מבני הזוג הושבת בחודשים מרץ-אפריל 2020, עמדה על 17.2 אלף שקל ברוטו לחודש בשנת 2019 (כלומר, טרם היציאה לחל"ת/פיטורין). מתוך הכנסה ממוצעת זו, שכרם הממוצע של המושבתים עמד על 8,884 אלף שקל ברוטו לחודש; הכלכלנית הראשית מציינת כי מדובר בשכר גבוה יחסית בהשוואה לשכרם הממוצע של כלל המושבתים במשק באותה התקופה, אשר עמד על 6,342 שקל; בתקופת החל"ת ירדה הכנסת רוכשי דירה ראשונה שאחד מבני הזוג הושבת בשיעור ממוצע של 19.6%, כולל דמי האבטלה שהם מקבלים.

הממצא החמור הנוסף הוא מצבם של רוכשי הדירות מהעשירונים הנמוכים: הכלכלנית מצאה כי קיימת תלות גבוהה יחסית של משקי הבית בשלוש החמישונים הנמוכים בשכרו של העובד המושבת, ששכרו נע בין 55%-85% מסך שכר משק הבית.

פלח נוסף של אוכלוסייה שנמצא בבעיה חמורה יותר הוא הצעירים יותר מקרב הזוגות הצעירים: "גילם הצעיר יחסית של רוכשי דירה ראשונה, בפרט אלה מביניהם שהוצאו לחל"ת/פוטרו, מוצא ביטוי בין היתר גם במספר שנות הוותק הנמוך יחסית במקום העבודה האחרון, אשר עומד על ממוצע של 3 שנים וחודשיים", נכתב בסקירה. "עם זאת, ניתוח הממצאים מלמד על עלייה איטית יחסית בשנות הותק עם העלייה לקבוצות גיל מבוגרות יותר, מה שעשוי לרמז כי מי שהוצאו לחל"ת/פוטרו עם פרוץ המשבר היו הפחות ותיקים באותם מקומות עבודה".

שליש מרוכשי דירה ראשונה המושבתים מגיעים מענפי מכירה קמעונאית וסיטונאית, למעט כלי רכב, חינוך, שירותי מזון ומשקאות ושירותים אחרים.

כאמור, ההערכה אצל הכלכלנית הראשית היא ש גובה המשכנתה הממוצע שנלקחה על-ידי הצעירים שהוצאו לחל"ת או פוטרו, מגיעה ל-900 אלף שקל. בהנחה שהמשכנתה נלקחת לתקופה של 30 שנה, ההחזר החודשי עליה מגיע ל-3,900 שקל לתקופת פירעון של 30 שנה, כ-23% בממוצע מסך ההכנסה שלהם לפני ההוצאה לחל"ת; בשני החמישונים הנמוכים היה שיעור ההחזר גבוה מ-30% עוד טרם היציאה לחל"ת. לאחר היציאה לחל"ת/פיטורים, שיעור ההחזר הממוצע לשליש מההכנסה, ורק בארבעת העשירונים הגבוהים שיעור ההחזר עדיין נמוך מ-30%. בקרב 34 אלף משקי בית שהוצאו לחל"ת, שמהווים 59% מכלל משקי הבית שרכשו דירה ראשונה והוצאו לחל"ת, שיעור ההחזר בזמן החל"ת (בהינתן דמי אבטלה) גבוה מ-30%; עבור שליש ממשקי הבית גובה ההחזר מהווה לפחות מחצית מהכנסתם.

המצב גרוע גם כך, ואולם נקודת השבר האמיתית של האוכלוסייה הזו תגיע בסוף יוני 2021, שבה תקופת הזכאות לקבלת דמי אבטלה אמור לפוג עבור רובה. בהיעדר זכאות לדמי אבטלה, משקל המשכנתה מכלל הכנסת משק הבית יזנק.

עוד כתבות

בית משפט השלום ראשון לציון / צילום: אביבה גנצר

קיצוץ רוחבי בקבלת תיקים: בתי המשפט מגיעים לנקודת רתיחה

בבית משפט השלום בראשון לציון הוחלט להפסיק קליטת תיקים חדשים בתחומי הנזיקין ● בפתח תקווה לא יוגשו תיקי רכוש רכב ● וגם בכפר סבא מצמצמצים תיקים ● במערכת המשפט מדגישים כי מדובר בצעדים זמניים אך נראה כי העומס והמחסור בתקנים מגיעים לנקודת קצה

ח''כ אביחי בוארון / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

אושרו בטרומית: החלשת היועמ"שים ומינוי נציב שירות המדינה ללא מכרז

לפי הצעות החוק שאושרו, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה יוכפפו למנכ"ל המשרד ולשר במקום ליועצת המשפטית לממשלה, ונתניהו יוכל למנות את נציב שירות המדינה ללא הליך תחרותי – בניגוד לפסיקת בג"ץ

סניף המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock

מרמ"י ועד הביטוח הלאומי: כיסאות ההנהלה שנותרו ריקים

הביטוח הלאומי מתנהל כבר שלוש שנים עם ממלאי־מקום בראש, ברמ"י טרם מונה מחליף למנכ"ל הפורש ינקי קוינט, וכיסאות יו"ר נותרו ריקים בתעשייה האווירית וברשות שדות התעופה ● רצף עיכובים ומאבקים פוליטיים מותיר שורת גופי מפתח במשק ללא הנהגה יציבה

מייסדי פיירבלוקס: פבל ברנגולץ (מימין לשמאל) מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: באדיבות פיירבלוקס

רכישה שנייה בשלושה חודשים: היוניקורן פיירבלוקס רוכש חברת פינטק ישראלית ב-130 מיליון דולר

החברה הנרכשת, TRES Finance, פועלת בתחום הפינטק ומתרגמת פעילות בלוקצ'יין לדיווח פיננסי ורגולטורי ● מפיירבלוקס נמסר: "השילוב בין החברות יאפשר ללקוחות לנהל הן את הפעילות התפעולית והן את המערך הפיננסי על גבי תשתית אחת, מאובטחת ותואמת רגולציה"

צורי דבוש בעל שליטה קליל / צילום: איל יצהר

מרוויחה כפול מקליל: מה עמד מאחורי הרכישה החדשה של צורי דבוש?

ביטול היטל ההיצף על יבוא אלומיניום הנחית מכה נוספת על קליל, שמתמודדת גם עם המשבר בענף הבנייה ● בעל השליטה צורי דבוש מסביר מדוע השקיע 44 מיליון שקל ביבואנית גולן צח, ומה היו הגורמים ש"הדליקו אותו" להתמודד על נשיאות התאחדות התעשיינים

ראש הממשלה בנימין נתניהו דוח מיוחד עם ברט באייר, פוקס ניוז, 31.12.25 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

נתניהו סיפר שהשופטים ייחסו לתביעה "מניעים פוליטיים". זה לא מה שקרה

אומנם השופטים המליצו למדינה לשקול ויתור על אישום השוחד בתיק 4000, אך לא ייחסו לפרקליטות מניעים פוליטיים בפתיחת התיק או בניהולו ● המשרוקית של גלובס

מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

ועדת המינויים חוזרת לדון במינוי מהרן פרוזנפר לראש אגף תקציבים

אחרי שאישרה את מינויה של מיכל עבאדי־בויאנג'ו לחשבת הכללית באוצר, ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה תתכנס הערב לדיון נוסף במועמדותו של מהרן פרוזנפר לממונה על התקציבים ● באוצר מקווים שמינוי חשכ"לית יספיק כדי לעמוד בדרישת הייצוג ההולם, אך גורמים המעורים בהליך מטילים בכך ספק ● בינתיים, התקציב מתקדם ללא מי שאמור להוביל אותו - ויעד הגירעון כבר מתרחק

ללא מנכ''ל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

7 חברות ממשלתיות מחפשות מנכ"ל, ועשרות מיליארדי שקלים בסימן שאלה

מאבקי כוח בין שרים, ועדי עובדים דומיננטיים ומועמדים צעירים מדי משאירים את החברות הקריטיות ביותר עם "הנהלות רפאים" ● כך, רכבת ישראל, מקורות ונגה נותרו בלי שאיש יעמוד בראשן ● בינתיים, מיזמי הענק בתחומי האנרגיה, התחבורה והדיור מתעכבים

קסטרו / צילום: שירה ספיר

אחרי קפיצה של 70%: משפחת רוטר מוכרת לראשונה מניות קסטרו

בעלת השליטה בקמעונאית האופנה וההלבשה קסטרו מצטרפת לגל המימושים בבורסה ומוכרת 4% מהחברה תמורת 57 מיליון שקל, לאחר שלפני מספר חודשים הגיעה להסכמות עם שותפה לשליטה יוסי גביזון

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות

פרמיית הסיכון נחתכה, וגם המפרציות הצטרפו להנפקת החוב של ישראל

החשב הכללי סיים את הגיוס הבינלאומי האחרון לקדנציה עם שישה מיליארד דולר וביקושים חזקים המעידים על אמון המשקיעים, כולל ממדינות המפרץ ● עם זאת, למרות הירידה במרווחים לעומת שיא המלחמה, ישראל עדיין משלמת פרמיית סיכון גבוהה ביחס למדינות מקבילות

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"לקנות ולא לגעת": התשואה המפתיעה שהניבו 10 המניות שהיו הגרועות ביותר בת"א בשנה הקודמת

"כלבי הדאו" - שיטת השקעה במניות שהציגו את תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר - עבדה בוול סטריט אשתקד, כשאלה עקפו את מדדי דאו ג'ונס ו־S&P 500 ● לעומתה, השקעה ב־10 המניות עם הביצועים הגרועים ביותר במדד ת"א 125 הניבה תשואה ממוצעת של כמעט 50%, בזכות הקאמבק של חברות האנרגיה המתחדשת ● וגם: מי ברשימת "הכלבים" של וול סטריט ות"א לשנת 2026?

פרויקט של דירה להשכיר בתל כביר, תל אביב / צילום: שלומי יוסף

גל מודעות לשכירות ארוכת טווח מציף את הרשת - מה עומד מאחוריו?

כמה חברות להן פרויקטי שכירות ארוכת טווח יוצאות בקמפיינים פרסומיים, ביניהן אשטרום וקרן הריט מגוריט ● החברות בענף לא מדווחות על קשיי אכלוס, אז למה דווקא עכשיו עולים הפרסומים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

רפורמת המסלולים, פערי התשואה והסערה שחוללה בדיקת גלובס ברשת

בעקבות הפרסום בגלובס, לפיו קיימים פערי תשואות בין גופי הגמל והפנסיה במסלולי השקעה שאמורים להיות זהים, ברשתות החברתיות תקפו את הרפורמה ● "זה מה שקורה כששוכחים את התוכן" ● רשות שוק ההון: "השלכות הרפורמה עדיין מצויות בבחינה"

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תשיב 300 מיליון שקל שגבתה ביתר מחברות במכרזים של רמ"י

ביהמ"ש המחוזי אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רמ"י ורשות המסים, לפיו חברות שהשתתפו במכרזים לרכישת מקרקעין, שילמו "הוצאות פיתוח נוספות" וקיבלו קבלה במקום חשבונית מס - זכאיות להחזר מרשות המסים

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי

מדינת ישראל גייסה הלילה 6 מיליארד דולר בחו"ל במרווחים הנמוכים ביותר מאז המלחמה

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, השלים הלילה הנפקה בינלאומית של אגרות חוב דולריות בהיקף של 6 מיליארד דולר ● מדובר בשיפור של כ-34% לעומת ההנפקה שנערכה בשנה שעברה

צילומים: אייל טואג, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"נמנעו מלדווח מידע שלילי": רשות ני"ע פחחה בהליכי אכיפה נגד בכירי חנן מור

כשנתיים לאחר קריסת חברת הנדל"ן, ברשות ני"ע טוענים לשורה של הפרות דיווח והכללת פרטים מטעים בדוחות, במסגרתן נמנעה חנן מור מלתת גילוי על התדרדרות משמעותית במצבה הפיננסי ● וכמה מורווחים בעלי השליטה החדשים בחברה (צילו-בלו) – יצחק תשובה ודודו זבידה?

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל / צילום: תמר מצפי

בעלות של 8 מיליארד שקל: נתיבי ישראל בבליץ חריג של מכרזים

בין הפרויקטים בגל המכרזים: שדרוג כביש 44 במקטע שבין בית דגן לניר צבי ובאזור מחלף בית דגן, בהשקעה כוללת של כ־2־2.4 מיליארד שקל ● במסגרת העבודות ישודרג הכביש בחתך מלא, יבוצעו עבודות תשתית נרחבות לאורך הציר, ויוקמו שני מחלפים - מחלף בית דגן ומחלפון כפר חב״ד

"הצבא הגרמני לא הצליח ליירט": תעלומת הרחפנים שריגלו אחר מערכת החץ

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: רחפנים מסתוריים ריגלו אחרי פריסת מערכת חץ בגרמניה, פרטים חדשים על המטוסים שישראל תרכוש מארה"ב, והממשלה בבריטניה מנסה להתמודד עם גל חרמות מקומי נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

שדה התעופה בהרצליה. כאלף יחידות דיור ייבנו במקומו / צילום: איל יצהר

הבליץ שהכניס 10 מיליארד שקל לרמ"י: ארבע הערות על מכרזי הקרקעות של סוף השנה

הבליץ של מכרזי רמ"י בדצמבר הכניס לקופתה כמעט 10 מיליארד שקל ● גלובס עם ארבע הערות על מה שמסתתר מאחורי המכרזים

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף

40% מהמבוטחים חזרו לפוליסה היקרה: כך נכשל המהלך להוזלת ביטוחי הבריאות

רפורמת משרד הבריאות שהעבירה 600 אלף מבוטחים מביטוח בריאות קלאסי לפוליסות "משלים שב"ן" נועדה למנוע כפל ביטוחי ולחסוך כסף ● אך הישראלים כנראה חוששים מהשינוי, ו–40% מהם בחרו לחזור לפוליסות היקרות יותר, מסוג "מהשקל הראשון", למרות מאמצי השכנוע