גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוצר מתריע: המשכנתה של 57 אלף משקי בית צעירים בסיכון בגלל החל"ת

לפחות אחד מאותם משקי בית הוצא לחל"ת, ושיעור המשכנתה מכלל ההכנסה החודשית זינק אצל רובם אל מעבר ל-30% מהכנסתם ● המצב גרוע במיוחד אצל העשירונים התחתונים, שעד כה מחזיקים מעמד בעיקר הודות לדמי האבטלה

מתקשים לעמוד בנטל המשכנתה / צילום: shutterstock
מתקשים לעמוד בנטל המשכנתה / צילום: shutterstock

57 אלף זוגות צעירים שרכשו דירות ב-5 השנים האחרונות הוצאו לחל"ת, ומשקל המשכנתה שלקח רובם חצה את רף ה-30% מהכנסתם החודשית - כך עולה מסקירה של הכלכלנית הראשית באוצר.

גובה המשכנתה הממוצעת שנטלו זוגות צעירים שהוצאו לחל"ת עומד על 900 אלף שקל, וההחזר החודשי שמוטל עליהם בגין הדירות מגיע לכ-3,900 שקל בחודש. חלק משמעותי בקרב אותם צעירים כלולים במסגרת התוכנית הממשלתית "מחיר למשתכן", שבמסגרתה רכשו כ-24 אלף מהם דירות.

הדאגה הגדולה למצבם של הזוגות הצעירים שרכשו דירות בשנים האחרונות, הביאה את הכלכלנית הראשית באוצר לבדוק מי הם למעשה ולבדוק לעומק את מצבם. הניתוח שביצעה מתבסס על קבצי מידע מינהליים, הכוללים את עסקאות הנדל"ן שבוצעו בין 2015 ל-2019, תוך בידוד רוכשי הדירות הראשונות והצלבה עם נתוני הביטוח הלאומי. כצפוי, הממצאים מדאיגים ומורים על קבוצה ייחודית באוכלוסייה, שיש צורך להתמקד בטיפול בה, עם התפשטות הקורונה הכלכלית.

הגיל הממוצע של רוכשי הדירות הראשונות שפוטרו או הוצאו לחל"ת הוא 34, בעוד שהחציוני הוא 32.5; קבוצת הגילאים 25-34 מהווה כמחצית מהם.

ההכנסה הממוצעת למשק בית של רוכשי דירה ראשונה ב-2019, שלפחות אחד מבני הזוג הושבת בחודשים מרץ-אפריל 2020, עמדה על 17.2 אלף שקל ברוטו לחודש בשנת 2019 (כלומר, טרם היציאה לחל"ת/פיטורין). מתוך הכנסה ממוצעת זו, שכרם הממוצע של המושבתים עמד על 8,884 אלף שקל ברוטו לחודש; הכלכלנית הראשית מציינת כי מדובר בשכר גבוה יחסית בהשוואה לשכרם הממוצע של כלל המושבתים במשק באותה התקופה, אשר עמד על 6,342 שקל; בתקופת החל"ת ירדה הכנסת רוכשי דירה ראשונה שאחד מבני הזוג הושבת בשיעור ממוצע של 19.6%, כולל דמי האבטלה שהם מקבלים.

הממצא החמור הנוסף הוא מצבם של רוכשי הדירות מהעשירונים הנמוכים: הכלכלנית מצאה כי קיימת תלות גבוהה יחסית של משקי הבית בשלוש החמישונים הנמוכים בשכרו של העובד המושבת, ששכרו נע בין 55%-85% מסך שכר משק הבית.

פלח נוסף של אוכלוסייה שנמצא בבעיה חמורה יותר הוא הצעירים יותר מקרב הזוגות הצעירים: "גילם הצעיר יחסית של רוכשי דירה ראשונה, בפרט אלה מביניהם שהוצאו לחל"ת/פוטרו, מוצא ביטוי בין היתר גם במספר שנות הוותק הנמוך יחסית במקום העבודה האחרון, אשר עומד על ממוצע של 3 שנים וחודשיים", נכתב בסקירה. "עם זאת, ניתוח הממצאים מלמד על עלייה איטית יחסית בשנות הותק עם העלייה לקבוצות גיל מבוגרות יותר, מה שעשוי לרמז כי מי שהוצאו לחל"ת/פוטרו עם פרוץ המשבר היו הפחות ותיקים באותם מקומות עבודה".

שליש מרוכשי דירה ראשונה המושבתים מגיעים מענפי מכירה קמעונאית וסיטונאית, למעט כלי רכב, חינוך, שירותי מזון ומשקאות ושירותים אחרים.

כאמור, ההערכה אצל הכלכלנית הראשית היא ש גובה המשכנתה הממוצע שנלקחה על-ידי הצעירים שהוצאו לחל"ת או פוטרו, מגיעה ל-900 אלף שקל. בהנחה שהמשכנתה נלקחת לתקופה של 30 שנה, ההחזר החודשי עליה מגיע ל-3,900 שקל לתקופת פירעון של 30 שנה, כ-23% בממוצע מסך ההכנסה שלהם לפני ההוצאה לחל"ת; בשני החמישונים הנמוכים היה שיעור ההחזר גבוה מ-30% עוד טרם היציאה לחל"ת. לאחר היציאה לחל"ת/פיטורים, שיעור ההחזר הממוצע לשליש מההכנסה, ורק בארבעת העשירונים הגבוהים שיעור ההחזר עדיין נמוך מ-30%. בקרב 34 אלף משקי בית שהוצאו לחל"ת, שמהווים 59% מכלל משקי הבית שרכשו דירה ראשונה והוצאו לחל"ת, שיעור ההחזר בזמן החל"ת (בהינתן דמי אבטלה) גבוה מ-30%; עבור שליש ממשקי הבית גובה ההחזר מהווה לפחות מחצית מהכנסתם.

המצב גרוע גם כך, ואולם נקודת השבר האמיתית של האוכלוסייה הזו תגיע בסוף יוני 2021, שבה תקופת הזכאות לקבלת דמי אבטלה אמור לפוג עבור רובה. בהיעדר זכאות לדמי אבטלה, משקל המשכנתה מכלל הכנסת משק הבית יזנק.

עוד כתבות

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הייעוץ המשפטי לכנסת ממליץ לפצל כשני שלישים מחוק ההסדרים; מה יישאר בחוץ?

רפורמת החלב, הבנקים הקטנים ומס הקרקעות – בחוץ: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ממליצה להוציא מהמסלול המהיר של חקיקת התקציב כשני שלישים מסעיפי חוק ההסדרים ולקדם אותם בחקיקה רגילה ● באוצר מודאגים מהיקף הפיצולים ומלינים על כך שלא מאפשרים להם לקדם רפורמות מבניות – לא בהסדרים ולא מחוצה להם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט; אנבידיה ירדה, סנדיסק זינקה בכ-16%

הנאסד"ק עולה בכ-0.8% ● טראמפ הודיע על הסכם סחר עם הודו ● אורקל הודיעה כי תגייס עד 50 מיליארד דולר כדי להרחיב את תשתיות הענן שלה ● אנבידיה נחלשה, לאחר שדווח כי תוכנית ההשקעה שלה בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI הוקפאה ● מחיר הזהב ירד, מחיר הכסף נע בתנודתיות ● מחירי הנפט צונחים

המוסדיים מעריכים שהשקל ימשיך להתחזק / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך שתומך בהתחזקות השקל ומסמן - השיא כנראה עוד לפניו

החשיפה של הגופים המוסדיים בישראל למטבע חוץ צומצמה בהדרגה, עד שהגיעה לפחות מ-20% - רמות שפל שלא נראו מאז סוף 2022 ● בכך הם מצטרפים לגורמים המקומיים והגלובליים התומכים בהתחזקות השקל ● איך הם עשו זאת, ואילו גופים צמצמו את החשיפה בצורה חדה במיוחד?

משרדי חברת BUYME / צילום: איל יצהר

איך הגיעה חברת BUYME לשווי של מיליארד שקל

הפניקס מנהלת מגעים לרכישת 65% מחברת המתנות והחוויות BUYME ממשפחות שחר וקז ● עפ"י הערכות, מכירות החברה צומחות ב-25%-30% בשנה, והיא מחזיקה בנתח השוק הגדול בתחומה

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

המשטר האיראני הוזהר: תקיפה אמריקאית תזעזע את השלטון

גורם רשמי באיראן: "אין אופטימיות שהמו"מ יהיה פורה" ● צה"ל תקף מחסני אמצעי לחימה של ארגון הטרור חיזבאללה בדרום לבנון ● בישראל מעריכים: טראמפ יממש את האיומים, ה"נעלם" שנותר במשוואה - היקף התקיפה • איחוד האמירויות מנהלת בשבועות האחרונים מגעים עם ארה"ב וישראל על ניהול ההיבטים האזרחיים של רצועת עזה ● עדכונים שוטפים

"יותר ויותר אנטי-ישראלית": המדינה שמתרחקת מנורמליזציה עם ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השפעתה של סין במזרח התיכון נמצאת בשפל, התקשורת הסעודית מאותת כי הסיכויים לנורמליזציה עם ישראל הולכים ומתמעטים, וג'ימיני של גוגל נקשר לפעילות ביטחונית בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מניות התוכנה צונחות, ושולחות את החברות לחשב מסלול מחדש / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"מלכודת היעילות": חברות התוכנה גילו שמנוע הצמיחה העיקרי עלול להתהפך עליהן

סיילספורס, ServiceNow ו־SAP איבדו עשרות אחוזים מערכן בשנה החולפת, גם בלי נטישה של לקוחות ● בשוק מתגבר החשש שהבינה המלאכותית מייתרת עובדים, ופוגעת ישירות במודל הרישוי שעליו בנויות חברות התוכנה ● ​כך עובדת "מלכודת היעילות"

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הכסף נשחק, השכר מתייקר: צניחת הדולר מאיימת על ענף ההייטק הישראלי

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

נקמה במיליון שקל: המספרים מאחורי "את מי אתה סוחט היום"

בשלטי חוצות שהוצבו בימים האחרונים באיילון ובמקומות נוספים נכתב: "צביקה נווה, את מי אתה סוחט היום?" ● מאחורי הקמפיין האגרסיבי עומד איש העסקים אלכס סקלר, שבימים אלה מנהל מאבק משפטי מול גרושתו - שהיא כיום אשתו של צביקה נווה, חוקר פרטי ובעלי חברת המודיעין העסקי CGI

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

דיווח: אורקל מתכננת לפטר עד 30 אלף עובדים

סיבוב קיצוצים זה, הנחשב לגדול בכל הזמנים, מגיע לאחר שהחברה, שמעסיקה כיום 162 אלף איש, פיטרה בסוף השנה החולפת 10,000 עובדים נוספים כחלק מתוכנית ארגון מחדש, אשר נועדה לחסוך לה הוצאות שנתיות של 1.6 מיליארד דולר

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

הסכסוך בבנק הפועלים מסלים: הוועד טוען כי ההנהלה כופה עליו "מכסות" לסימון עובדים

הוועד פנה עם ההסתדרות באופן תקדימי לבית הדין האזורי לענייני עבודה, נגד הנהלת הבנק ● בוועד טוענים כי המנהלים נדרשים לסמן 5% מהעובדים בתור כאלה שנדרשים לשיפור, זאת כחלק משיחות המשוב התקופתיות המתבצעות הבנק

פינוי בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

כשהיזם מבקש לפתוח את החוזה מחדש: על מה אסור לוותר ובמה ניתן להתפשר

שחיקה ברווחיות פרויקטים של התחדשות עירונית דוחפת יזמים לדרוש קיצוצים בתמורות שהובטחו לדיירים במעמד חתימת החוזה ● הדיירים נדרשים לבחור בין פשרות ו"הצלת" הפרויקט לבין קיפאון של שנים בהמתנה להשלמת המלאכה ● גלובס עושה סדר

הדמייה של רובע ריבל / צילום: 3dvision

תמורת 620 מיליון שקל: קרסו נדל"ן במו"מ עם כלל ביטוח למכירת 49% מרובע ריב"ל בתל אביב

לגלובס נודע כי המו"מ מתנהל מול חברת כלל ביטוח ופיננסים ● המתחם בשטח 14 דונם בדרום תל אביב כולל שלושה מגדלים, 410 דירות ושטחי מסחר ומלונאות ● שווי הפרויקט לאחר השלמתו מוערך בכ־4 מיליארד שקל ● לפי ההערכות, צפי לקבלת היתר והתחלת עבודות - ברבעון אחרון של 2026

סניף של רשת הסטוק / צילום: סטודיו הסטוק

התחרות מחריפה: רשת הסטוק פותחת 6 סניפים בהשקעה של 12 מיליון שקל

רשת הסטוק תפתח שישה סניפים חדשים במחצית הראשונה של השנה ובסך-הכול תמנה 54 סניפים ● הרשת פועלת במודל של One Stop Shop ומציעה מגוון גדול של קטגוריות ומוצרים לתחום הבית ● מהלך ההתרחבות בא על רקע הפופולריות הגואה של רשתות הסטוק בישראל

מנכ''ל מִנהל התכנון רפי אלמליח ויו''ר מטה התכנון הרב נתן אלנתן / צילום: רז רוגובסקי

מינהל התכנון: "רווחיות עודפת של יזמים אינה עילה לצמצום נפח הבנייה"

בעקבות עדכון התקן השמאי שהגדיר רווח מזערי לפרויקטים של פינוי־בינוי, מדגישים גופי התכנון כי מבחן הרווח הוא רק "שלב מסייע", אחרי פרמטרים כמו "צפיפות ראויה, איכות עירונית ועוד"

כך הקפיץ המעבר למסחר ביום שישי את המחזורים בת''א / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"בהתחלה היה חשש": חודש למעבר למסחר ביום שישי - מה קרה למחזורי הבורסה?

חודש אחרי שהושק, המהלך לשינוי ימי המסחר בבורסה המקומית נותן את אותותיו ● עם מעורבות גוברת של משקיעים זרים ואימוץ הדרגתי של השינוי מצד משקיעי הריטייל המקומיים, נדמה שבבורסה כבר יכולים לחייך: "לא מדובר בקוריוז, המהלך עשה טוב לשוק המקומי"

תל אביב / צילום: Shutterstock

112 עמודי התנגדויות: מהנדס העיר ת"א הצטרף לדרישה לשינויים בתוכנית המתאר

תוכנית המתאר של תל אביב מגיעה לשלב ההתנגדויות, והשבוע תדון הוועדה המקומית ברשימה ארוכה של שינויים שמבקש מהנדס העיר ● במרכזן: ביטול קביעת היקף זכויות הבנייה לפי גודל המגרש והפחתת עצימות הבנייה בצפון העיר

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה עשה היסטוריה כאשר נבחר למשחק האולסטאר היוקרתי של ה-NBA, אך השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, ששובר כל תקרת זכוכית אפשרית

עו”ד שלמה (מומי) למברגר / צילום: אסף רחמים

עו"ד שלמה למברגר מצטרף כשותף למשרד בלטר, גוט, אלוני ושות’

לאחר שמונה שנים כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, שנודע בניהול תיקים מתוקשרים ומורכבים, יוביל במשרד בלטר, גוט, אלוני ושות' את תחום הרגולציה ועבירות צווארון לבן

טראמפ וחמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

אסטרטגיית הלחץ המקסימלי של טראמפ שדוחקת את טהרן לשולחן המו"מ

עגינת המשחתת בנמל אילת וריכוז הכוחות האמריקאים במרחב מעוררים דריכות במערכת הביטחון ● המומחים חלוקים אם זו "דיפלומטיית ספינות תותחים" שנועדה לכפות הסכם או הכנה למבצע רב־זירתי ● וגם: מה הסיכוי שתקיפה בטהרן תוביל להסלמה אזורית?