גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בול פגיעה: איך משפיעה ההצבעה בדואר על הכלכלה האמריקאית?

כ-70 מיליון אמריקאים הצביעו בבחירות באמצעות הדואר, עם שיעור ההצבעה הגבוה אי-פעם בארה"ב ● אם הצבעה בדואר תהפוך לתו תקן, ייתכן כי הקטר הקפיטליסטי שמוביל את העולם ישנה את פניו

עובדים בקלפי סופרים הצבעות שנעשו דרך הדואר בבחירות בארה"ב / צילום: Associated Press, Julio Cortez
עובדים בקלפי סופרים הצבעות שנעשו דרך הדואר בבחירות בארה"ב / צילום: Associated Press, Julio Cortez

הבחירות האחרונות בארה"ב הוכרעו על ידי ההצבעה בדואר. לא מדובר בזיופים חלילה, אלא בעיקר בשינוי של מהות ההצבעה הדמוקרטית כפי שהכרנו אותה, ממהלך של הצבעה אקטיבית, שבו מי שרוצה להשפיע צריך להגיע פיזית לקלפי ולשלשל פתק לתיבת ההצבעה - להצבעה פסיבית.

תהליך ההצבעה באמצעות הדואר הופך את המצביעים האמריקאים מאקטיביים לפסיביים. כל שנדרש הוא למלא את טופס ההצבעה שנשלח לביתם, בין אם הוא ממולא לבד ובין אם מסייעים למלא אותו, ולשלוח את הטופס המלא. המהלך הזה פוגע בחשאיות של הבחירות: כיצד אמור להצביע, למשל, מי שתומך במפלגה הרפובליקנית, אם בת זוגו תומכת דווקא בדמוקרטים? בעוד שבקלפי המצביע נמצא לבדו, בבית ייתכן כי בת הזוג רוצה לדעת למי הוא מצביע.

כ-80 מיליון אמריקאים הצביעו עבור המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג'ו ביידן. ייתכן שלא כל אלה היו יוצאים להצביע עבור ביידן באופן אקטיבי, אבל עובדה היא שדונלד טראמפ הוא הנשיא האמריקאי היחיד אי-פעם שקיבל יותר קולות בהתמודדות השנייה שלו, ועדיין הפסיד את הבחירות. ג'ורג' בוש האב, שנתפס כנשיא כושל, איבד כ-7 מיליון מצביעים בין ההתמודדות הראשונה שלו ב-1988 (אז רץ על המומנטום של הנשיא רונלד רייגן) לבין התמודדות השנייה ב-1992 (שבה הפסיד מול ביל קלינטון). טראמפ, לעומת זאת, קיבל בהתמודדות השנייה כ-11 מיליון קולות יותר מאשר בהתמודדות הראשונה שלו.

סוגיית ההצבעה בדואר נוגעת בלא מעט נושאים, אבל בטור זה אתייחס בעיקר לאופן שבו היא משפיעה על ההתנהלות העתידית של פוליטיקאים. בעידן הנוכחי, עם שוק הון שנסמך על תמיכות ממשלתיות - מה זה אומר לגבי מהלכים פופוליסטיים בעתיד, ואיך תיראה הכלכלה האמריקאית בעולם שבו הצבעה באמצעות הדואר נהפכת לתו תקן.

הזינוק-בשיעור-ההצבעה-בבחירות-האחרונות-בארהב

האוכלוסיות החלשות ישפיעו יותר

בשנת 2000 התחילו בארה"ב להתיר באופן הדרגתי הצבעה באמצעות הדואר, במקרים שבהם יש לכך הצדקה. כך למשל, אדם שמאושפז בבית חולים ואינו יכול להגיע פיזית להצביע בקלפי, לאחר שהעביר את האישורים הנדרשים, רשאי להצביע בדואר. אגב, מאז שהותרה הצבעה באמצעות הדואר, הדמוקרטים תמיד מנצחים בהצבעת הפופולריות (מספרם הכולל של המצביעים בכל מדינות ארה"ב, אף שהבחירות הן אזוריות).

בבחירות האחרונות, לעומת זאת, הותרה הצבעה בדואר גם ללא סיבה וללא אימות של אישורים. הספיקה הגשת בקשה להצביע דרך הדואר - ובכך תם ונשלם העניין. התוצאה היא שכ-70 מיליון אמריקאים הצביעו באמצעות הדואר, עם שיעור ההצבעה הגבוה אי-פעם בבחירות בארה"ב (אם מתעלמים מתקופות שבהן רק לקבוצות מסוימות באוכלוסייה מותר היה להצביע).

מאז 1920 שיעור ההצבעה בארה"ב נע בטווח של 50%-60%, ואילו בבחירות האחרונות חצה את רף ה-70% (ראו תרשים). זו לא האהדה או הדחייה ביחס לנשיא טראמפ שהובילה לכך, אלא קלות ההצבעה והפיכת המצביעים מאקטיביים לפסיביים.

כשמנתחים את המצב לאור זאת, מגלים כי כ-15 מיליון מצביעים חדשים בארה"ב הם כאלה שזו הפעם הראשונה שבה הצביעו (שלא הצביעו בבחירות הקודמות, אבל הצביעו הפעם). נוסף על כך, נמצא כי רוב המצביעים החדשים מגיעים מאזורים חלשים כלכלית, שהמסר ששיכנע אותם להצביע הוא "יותר תמיכה ממשלתית". בארה"ב, הקונגרס נבחר אחת לשנתיים - ולכן חברי הקונגרס חייבים להיות תמיד עם יד על הדופק.

מבחינה זו, הצבעה בדואר מובילה לכך שחייבים להתייחס לאוכלוסיות בארה"ב שבעבר כלל לא הצביעו, משום שבכל מקרה הן הרגישו שאף מפלגה לא מתייחסת לצרכים שלהן. זה מוביל לכך שהאוכלוסייה שרוצה פתרון עכשיו, בדמות "תמיכה ממשלתית גבוהה יותר", הופכת להיות משפיעה יותר על הפוליטיקה. הבעיה עם הפתרון של תמיכה ממשלתית גבוהה יותר היא שמדובר בפתרון פופוליסטי - זה לא עובד לאורך זמן בחברות שאינן הומוגניות, כמו החברה האמריקאית.

העיר ניו יורק כמקרה מבחן

כדאי יהיה לבחון את התנהלותה של העיר ניו יורק בתקופה הקרובה כדי לנסות ולהסיק מכך על הקו הכלכלי שתנקוט ארה"ב כולה. ניו יורק ספגה הפסדים כבדים מהקורונה, וגירעון ניו יורק מתקרב בצעדי ענק לכ-10 מיליארד דולר. המשמעות היא שיהיה צורך בקיצוץ של שירותים חברתיים, פגיעה בפנסיות של עובדים שהפנסיה שלהם משולמת מתקציב העיר, ועוד מהלכים קשים.

הדרך להגדיל הכנסות היא לרוב פגיעה בבעלי דירות באמצעות מסים המוטלים על בעלי הדירות. אבל מעבר להגדלת המיסוי, יש קולות שקוראים ל"עזרה לאוכלוסייה" שנפגעה מהקורונה באמצעות "בקרה על שכר הדירה". הצעד הזה נסמך על מהלך דומה שנקטה עיריית ברלין בגרמניה. מעניין יהיה לראות אם בניו יורק אכן יישמו את המהלך הזה, בין אם תחת אנדרו קומו כמושל מדינת ניו יורק ובין אם, למשל, תחת מושלת כמו אלכסנדריה אוקסיו-קורטז (שבסביבתה נשמעו באחרונה קולות שהיא לא שוללת ריצה לתפקיד מושלת בעתיד), שעשויה לנקוט גישה שמאל-כלכלית מובהקת.

שלושה חודשים לפני הבחירות בארה"ב הגיעו עתירות לבית המשפט העליון בבקשה להתערב מראש בכל סוגיית ההצבעה באמצעות הדואר. החלטתו של בית המשפט, בהובלת נשיא העליון, השופט ג'ון רוברטס, הייתה שלא להחליט, בתיקו של 4:4 (העליון לאחר פטירתה של השופטת רות ביידר גינסבורג, הורכב מארבעה שופטים שמרנים, שלושה ליברלים ואחד מתנדנד - רוברטס).

בית המשפט טען שהשפעת המעטפות שולית, ולכל היותר מדובר במאות אלפי מעטפות - ולכן אם יהיה חשד לפגיעה בטוהר הבחירות, ניתן יהיה לטפל בכך לאחר הבחירות. הרפובליקנים מצדם טענו שאם יש בעיה בגלל הקורונה, אז הקלפיות יהיו פתוחות 24/7 כדי לאפשר לאנשים להצביע בשעות שבהן התור בקלפיות מצומצם. החלטתו של בית המשפט הייתה שלא להתערב, והוא הורה להפריד בין ספירת הקלפיות לספירת מעטפות הדואר, כך שיהיו חדרי ספירה שונים להצבעות שהגיעו דרך קלפיות ולאלה שהגיעו בדואר (בפועל זה לא יושם, וכל מעטפות ההצבעה הושלכו ל"קופה משותפת").

לקראת הבחירות החוזרות למושבי הסנאט במדינת ג'ורג'יה (כדי לזכות במועמדות לסנאט צריך יותר מ-50% מקולות המצביעים הכשרים), הועלו כבר עתירות שביקשו להקטין את ההשפעה של הצבעה באמצעות הדואר. אם אלה יתקבלו (כיום יש רוב שמרני בבית המשפט העליון לאחר מינוייה של השופטת איימי קוני בארט), תוצאות הבחירות לסנאט שיתקיימו ב-5 בינואר, יהיו ידועות כבר במועד החלטת בית המשפט בדצמבר.

ברקע לכל זה נמצאת השאלה המוסרית מדוע לא לאפשר לאוכלוסיות הכי חלשות להשתתף בבחירות, ולמה זה רע אם זה קורה? אני לא טוען שזה רע, זה אפילו מבורך - אבל רק אם זה קורה באופן אקטיבי. הצבעה פסיבית באמצעות הבטחות לתמיכה ממשלתית והגדלת קצבאות, זו בדיוק המלכודת הסוציאליסטית שמדינות אמריקה הלטינית נכנסו אליה. הדבר הכי טוב שאפשר לעשות למען מי שנמצא במצוקה, הוא לבצע פעולות ממשלתיות שיעודדו יצירת מקומות עבודה - לייצר למי שצריך פרנסה בכבוד, ולא תמיכה ממשלתית. אם הצבעה בדואר תהפוך לתו תקן בארה"ב, ייתכן מאוד שהמדינה שהכרנו בתור הקטר הקפיטליסטי שמוביל את העולם, תשנה את פניה.

הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש כמנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בטור זה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

מנצל את הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

מניות חברות ה-IT קרסו בחודש האחרון בבורסה בעקבות החשש שה-AI עלולה להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30% ובעל השליטה מנסה בעקבות כך, פעם נוספת בתוך חצי שנה, לקלף שכבה אחת ולהכניס אותה לתוך החברה האם, מלם תים אחזקות באמצעות החלפת מניות

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

מפקד הצבא האמריקאי במזה"ת תדרך את טראמפ על תקיפה באיראן

שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● בכיר איראני: "האווירה עם ארה"ב הייתה חיובית" ● עדכונים שוטפים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

מאי.די.בי, דרך טבע ועד פאלו אלטו: איך להרוויח מתחלופת המניות בצמרת הבורסה בת"א​

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה ● גלובס בדק כיצד השתנתה ללא הכר צמרת החברות המובילות של הבורסה בת"א על פני יותר משלושה עשורים ● הלקח? גילעד אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים. אם האמנת במניית אי.די.בי היית נשאר בלי כסף" וצבי סטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד — תפזר" ● וגם - איזו חברה פספסה הבורסה בת"א, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין