נוכחות של נשים בדירקטוריון / אילוסטרציה: Shutterstock
הכלים שיש בידינו לקדם שינוי חברתי הם מגוונים. אולם, כאשר קיימות תפיסות חברתיות מושרשות שמונעות שינוי, הכלים צריכים להיות יותר קשיחים עם פחות מרחב לשיקול דעת.
כך למשל לגבי נושא העדר ייצוג הולם של נשים בדירקטוריונים. בכל הקשור לחברות ממשלתית, ההתקדמות התחוללה בין היתר בשל קביעת יעד של 50% נשים בהחלטת ממשלה והפעולות לממשה. לא היה די בסעיף 18 א' לחוק החברות הממשלתיות, שמנוסח בצורה רחבה וגמישה ("ככל הניתן בנסיבת העניין"). השינוי התפיסתי חל גם בעקבות "בג"ץ הדירקטוריונים" התקדימי שהגישה שדולת הנשים (בג"ץ 454/94) בו נקבעה חובה אקטיבית על הגורם הממנה לאתר נשים, להבדיל מאמירות בעלמא כי לא נמצאו נשים, שכן שוויון נבחן בתוצאות ולא רק בהכרזות על ההכרה בו.
לעומת זאת בכל הקשור לחברות ציבוריות עדיין אנו מצויים במצב בו מלבד החובה למנות דירקטורית חיצונית ככל שבמועד המינוי כל חברי הדירקטוריון גברים, מכוח סעיף 239 (ד) לחוק החברות, אין יעדים באשר לייצוג הולם לנשים בכלל הדירקטוריון.
במקום בו חתירה לשוויון ומינוי נשים נתונים לרצון הטוב ולמודעות בלבד, אין להתפלא על הנתונים המצביעים על השיעורים הנמוכים של נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות בישראל. אין להקל ראש בעניין ייצוג נשים בדירקטוריון - הגוף אשר מוביל את החברה, מתווה מדיניות ומפקח. חסרונן של נשים מביא לכך שנקודת מבטן לא נלקחת בחשבון, על כל המשתמע מכך.
לצד ערכי השוויון והצדק, רבות נכתב על המחקרים לפיהם הימצאותן של דירקטוריות מביא תועלת רבה לתפקוד החברה ושיפור הביצועים והרווחיות.
מינוי גברים הוא" דרך המלך" עבור מי שאין לו מחויבות ומודעות לנושא השוויון המגדרי וחשיבותו ,לאוו דווקא מתוך רצון מכוון ואידאולוגיה שלא למנות נשים אלא בשל" הרגלים חברתיים… בלי ליתן את דעתם לפסול שבמעשיהם" (בג"צ הדירקטוריונים).
ראוי אף להזכיר, כי העדפה מתקנת לצורך הגעה לייצוג הולם אינה "הנחה" , כפי שלעיתים נוטים להתייחס אליה בטעות, אלא היא נועדה לתקן "כשל שוק" בדמות היתרון המובנה שיש לגברים במערכות גבריות, ולפתוח את הדלת בפני נשים. נשים מקצועיות ומתאימות יש בשפע, אולם הן לא נלקחות בחשבון ממגוון סיבות. העדרן של נשים ברמה התוצאתית מדבר בעד עצמו לעניין זה.
בשנים האחרונות, חלה עלייה משמעותית בשוק הישראלי בחברות ציבוריות שפועלות ללא גרעין שליטה. כלומר ללא בעל מניות אחד דומיננטי. בהיעדר גרעין שליטה, מתקיים בחברות אלו תהליך של בחירת הדירקטורים על ידי אסיפת בעלי המניות. החובה המוסרית לקחת בחשבון ייצוג נשים היא על בעלי המניות המבוזרים.
מקרה בוחן בעניין זה צפוי בחודש הקרוב בחברת ישראכרט. לפני מספר חודשים הונפקה החברה לציבור, כחברה ללא גרעין שליטה. בימים אלו נמצאת החברה, לראשונה כחברה ציבורית, בהליך של בחירת 7 דירקטורים או דירקטוריות (מתוך סה"כ 9 דירקטורים שיהיו בסיום התהליך) כלומר זוהי הזדמנות נדירה וחד פעמית לבעלי המניות, שרובם ככולם הם גופים מוסדיים ישראליים להשפיע על דמותו של הדירקטוריון לשנים רבות קדימה. באשר לגופים המוסדיים - כמי שמשקיעים את מרבים הכספים המוחזקים בידי הציבור, נכון יהיה שתחול גם עליהם החובה לפעול למען ערכים חברתיים וייצוג הולם לנשים.
ממסמכים שהחברה פרסמה אגב הליך הבחירה עולה, כי אחד הקריטריונים לבחירת המועמדים החדשים לדירקטוריון על ידי ועדת איתור פנימית שהוקמה (ועדה שהורכבה משתי נשים וגבר אחד) היה" גיוון הרכב הדירקטוריון ומגדר". עם פרסום שמות המועמדים הסופיים לבחירה לדירקטוריון עולה כי מבין 12 המועמדים הסופיים ישנן 3 נשים בלבד. יצוין כי בחברה ימשיכו לכהן ולא עומדים לבחירה שני דירקטורים, גבר ואישה.
זוהי שעת מבחן לבעלי המניות של ישראכרט, ולגופי הייעוץ לגופים המוסדיים (כגון "אנטרופי", "עמדה" ועוד) בבואם לבחור את הדירקטוריון החדש של ישראכרט, עד כמה יתנו את הדעת לערך השוויון ולייצוג נשי, גם למען החברה עצמה, וגם למען האינטרס הציבורי בהגשמת ערך השוויון.
הכותבת היא מנכ"לית שדולת הנשים