גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סין מציגה: כך נראים החיים ללא מזומנים בארנק (וזה לא כזה פשוט כמו שנדמה)

שורה של סרטונים שפורסמו בחודשים האחרונים ברשתות החברתיות המחישו את הקושי של אזרחים סינים מבוגרים להסתדר במציאות הדיגיטלית ● כעת הממשלה הסינית דורשת מחברות ועסקים לחזור ולתת שירות גם בערוצים הישנים - פנים אל פנים, ובמזומן

Andy Wong AP נשים מבוגרות ברחוב בבייגין
Andy Wong AP נשים מבוגרות ברחוב בבייגין

בסרטון שהופץ לאחרונה ברשת החברתית וויבו, הגרסה הסינית לטוויטר, נראית אישה מבוגרת יושבת מבולבלת במשרד האחראי על ביטוחי הבריאות בעיר ייצ'אנג במרכז סין. היא הגיעה למשרד לבדה ביום גשום כדי לשלם עבור הביטוח שלה. קלוז אפ מגלה כי בידה היא מחזיקה חזק בצרור השטרות הדרושים, רק שהפקידה מסרבת לקחת ממנה את הכסף. "כאן לא מקבלים מזומן", נשמעת הפקידה אומרת בקרירות. "או שתשתמשי בסמארטפון שלך כדי לשלם, או שתבקשי מקרובי המשפחה". האישה נראית אבודה.

הסרטון המדכא צבר פופולריות גדולה ברשת הסינית, ועורר דיון רחב. חלק מהגולשים תמכו בפקידה, וטענו כי אינה יכולה לקבל מזומן מחשש להסתבך עם כסף מזויף, אך רוב המגיבים הצביעו על האופן שבו הטכנולוגיה מגמדת את האזרחים הוותיקים. המקרה הזה אינו יוצא דופן. בעקבות מגפת הקורונה, בחודשים האחרונים צצו ברשת שוב ושוב סרטונים דומים של קשישים סינים חסרי אונים מול המציאות הדיגיטלית.

כחלק מההתמודדות של סין עם המגפה, בפברואר החלו המחוזות השונים במדינה לחייב אזרחים להציג קוד בריאות ירוק בכניסה למקומות ציבוריים, לתחבורה ציבורית ואפילו למתחמי מגורים. הקוד הירוק, שמופק מיישום בסמארטפון, מעיד על כך שהאדם לא ביקר באזורים נגועים בקורונה במדינה או בחו"ל, לא בא במגע עם חולים מאומתים ואינו חייב לשהות בבידוד. כדי להירשם ליישום צריך למלא שורת פרטים אישיים, משימה קלה לקהל הצעיר. פחות מזה לקהל המבוגר.

באוגוסט תועד בסרטון ברשתות החברתיות עימות בין קשיש לנהג ונוסעי אוטובוס בעיר חרבין בצפון סין. הנהג דרש מהקשיש להציג בפניו את הקוד הירוק, אך הקשיש ענה שאין לו סמארטפון. כאשר הנהג סירב להמשיך לנסוע עד שהאזרח חסר הקוד יירד, החלו הנוסעים הממהרים לתקוף מילולית את הקשיש המסכן. העניין הסתיים רק כששוטר שהוזעק למקום הסיע את האזרח המבוגר למחוז חפצו.

באותו החודש התרחש מקרה דומה גם בעיר דאליין, שם נמנעה כניסתו של מבוגר אחר לתחנת הרכבת התחתית. עובדת הרכבת והמאבטח במקום ניסו במשך דקות להסביר לנוסע כי עליו להציג את קוד הבריאות שלו כדי להיכנס, אך הוא לא ממש הבין למה הם מתכוונים. "לא קיבלתי כזה", חזר ואמר האיש, שנראה בסוף הסרטון יושב מובס על מדרגות הכניסה.

הקורונה כזרז דיגיטציה

נושא הפער הדיגיטלי של אזרחים מבוגרים, שאינם מחוברים לאינטרנט ומתקשים להסתגל לשירותים המקוונים, קיים בכל העולם - אך בסין מדובר בבעיה חריפה במיוחד. בשנים האחרונות היא הפכה לחברה דיגיטלית כמעט לחלוטין, כאשר האימוץ של אמצעי תשלום אלקטרוניים במדינה הוא מהגבוהים בעולם. מסעדות וחנויות ברחבי סין החליטו לוותר לחלוטין על התמודדות עם שטרות כסף, ובמקום עובדים בקופה, ישנו קוד QR שהלקוחות צריכים לסרוק בעצמם כדי לשלם. הגרסה הקיצונית ביותר של היעדר המזומן היא שאפילו קבצנים מחזיקים קוד QR, כדי לקבל נדבה.

גם שירותים אחרים עברו דיגיטציה מתקדמת בסין - מהזמנת נסיעות, דרך שימוש בתחבורה ציבורית ועד לתשלום חשבונות. כל זה הואץ עוד יותר בימי התפרצות הקורונה במדינה, כשהעברת מזומן מיד ליד נתפסה בתור סכנה בריאותית. בתקופת המגפה עברו בתי החולים בסין למודל שמבוסס אך ורק על קביעת תור אונליין, כדי לשלוט בתפוסה ובצפיפות.

סין אימצה בחום בשנים האחרונות גם את השימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים, לכל דבר ועניין. בסרטון רשת מטריד נראה אדם בן 94 נישא על ידי בני משפחתו למשרד ממשלתי, כדי שניתן יהיה לסרוק את פניו ולפתוח אופציות בביטוח הלאומי שלו.

המגפה הייתה זרז משמעותי לאימוץ הטכנולוגיה על ידי האוכלוסייה הסינית המבוגרת, שנאלצה להסתגל לקניות ברשת בימי הסגר. נכון ליוני האחרון בני 60 ומעלה היוו 10.3% מתוך 940 מיליון גולשי האינטרנט הסינים, זינוק מדהים ביחס ל-6.7% בסקר הקודם במרץ. ואולם, ההערכה היא שעדיין מעל 100 מיליון אזרחים בני 60 פלוס נותרו אופליין, ואינם משתמשים בשירותי אינטרנט. הקשישים בסין, במיוחד כאלו שהגיעו מערים קטנות או מהכפר, נפגשו עם טכנולוגיה מתקדמת מאוחר יחסית בחייהם, ולכן הייתה להם פחות הזדמנות להסתגל אליה.

בנסיבות הנוכחיות, אזרחים מבוגרים לא-דיגיטליים מאבדים חלק חשוב מעצמאותם. וון צאילי, בת 60 מהעיר חרבין, סיפרה בראיון בתקשורת הסינית כיצד יצאה לחלץ עצמות בשכונה במהלך סגר הקורונה. במהלך הסיבוב היא נתקלה במחסום שבו נדרשה לסרוק את קוד הבריאות שלה. אף שבתה התקינה מראש את היישום הנדרש על הטלפון שלה, היא לא הצליחה להפעיל אותו. "אני לא יכולה לדמיין לחיות לבד. לא הייתי יכולה לעזוב את המתחם ללא עזרת בתי", היא סיפרה בייאוש.

תוכנית הסיוע

עד היום, הפתרונות שניתנו לקשיי האזרחים הוותיקים היו בעיקר מקומיים. בבייג'ינג הרשויות העבירו לבני הגיל השלישי סדנאות חינמיות כדי ללמד אותם כיצד להשתמש בסמארטפון בחיי היומיום. בעיר שנחאי אפשרו להם להירשם בקהילה, ולקבל במקום הקוד האלקטרוני אישור מודפס, שצריך לחדש כל שבועיים. גולשי האינטרנט הסינים שיבחו את תחנת הרכבת בעיר וואשי, אחרי שבאוקטובר הקימה דלפק סיוע לאזרחים נטולי טלפון חכם.

לאור עליית הנושא לסדר היום, השבוע פרסמה הממשלה הסינית המרכזית מסמך הנחיות לאומי רשמי ראשון הדורש מעסקים פרטיים ומשרדים ממשלתיים לסייע לאזרחים ותיקים. המסמך מבקר נותני שירותים שמקבלים רק תשלומים במובייל, ומכנה מדיניות זו "מפלה". במקום זאת דורשת הממשלה לאפשר תמיד גם תשלום במזומן או דרך כרטיס בנק, מוצר שגם הוא די נעלם מהנוף בסין.

גם בתחומים אחרים ההנחיות דורשות מחברות וארגונים להנהיג מסלול מסורתי של מתן שירותים, לצד הערוץ האינטרנטי. כך, לדוגמה, מתבקשים בתי חולים לשמור כמות מוגדרת של תורים בכל יום לאזרחים ותיקים שמגיעים ללא הזמנה מראש, ושירותי נסיעות מתבקשים לאפשר לבצע הזמנה דרך הטלפון. המסמך קובע עוד שסריקת קוד בריאות ממוחשב לא תהיה האופציה היחידה בכניסה למבנים. אם צעדים אלו אכן יתממשו, אולי שצף הסרטונים המדכאים על מבוגרים שנלכדו מחוץ לרשת, סופסוף ייעצר.

עוד כתבות

ד''ר שמרית ממן / צילום: דני מכליס

יו"ר סוכנות החלל הישראלית רוצה שכל אחד מאיתנו יידע איך להתכונן לאסון הבא

ד"ר שמרית ממן מנהלת באוניברסיטת בן גוריון מעבדה שמשויכת לנאס"א, שותפה של האו"ם בתוכניות להתמודדות עם אסונות ומקדמת לימודי מדעים בקרב נערות ● לפני כחצי שנה היא גם מונתה ליו"ר סוכנות החלל הישראלית ● בראיון ראשון בתפקיד, היא מסבירה איך החלל יכול לעזור לנו להתמודד עם אסונות ומגלה את מי הייתה רוצה לראות כאסטרונאוטית הישראלית הראשונה

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הדיבידנד הענק שתחלק התעשייה האווירית למדינה

לגלובס נודע כי דירקטוריון התעשייה האווירית החליט על חלוקת דיבידנד בסך 242 מיליון דולר שייכנסו לקופת המדינה מרווחי 2024 ● הגידול המשמעותי בפעילות תע"א בשנים האחרונות נובע מהשפעות שינויים גאו־פוליטיים גלובליים ומהתגברות הצרכים הביטחוניים בארץ ובעולם

טהרן, דצמבר 2025 / צילום: ap, Vahid Salemi

הרוג ופצועים בשרפת מפקדה איראנית בהפגנות

צה"ל מעדכן שבמהלך הלילה כוח מיחידה 636 חיסל מחבל ופגע בשניים נוספים מכיוון שיידו לעברם אבנים בזמן מארב בחטיבת שומרון - אין נפגעים לכוחותינו ● גורם ישראלי בכיר על המחאות באיראן: "אנחנו מזהים אירוע פנימי דרמטי באיראן. עוד מוקדם לדעת את השלכותיו" ● דיווחים שוטפים

שגיא דקל חן בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך יוטיוב

איש לא נותר אדיש לשגיא דקל חן, והפרסומת של מזרחי טפחות היא הזכורה ביותר

הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע השני ברציפות שייכת לפרטנר, שלישיית "מה קשור" וסטטיק, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, ההשקעה הגדולה ביותר שייכת ל–HOT, כ–3 מיליון שקל

קרקעות / אילוסטרציה: Shutterstock

3 מכרזי קרקעות של סוף השנה הקפיצו את הכנסות רמ"י ביותר מ-10%

המכרזים במתחם השלישות ברמת גן, בשדה התעופה בהרצליה ובמחנה סירקין בפתח תקווה הניבו למדינה הכנסות של 3.2 מיליארד שקל, בעוד שכלל ההכנסות בגין שיווקי קרקע בשנה שעברה הגיעו ל-28 מיליארד שקל

מה עומד מאחורי נסיקתו / צילום: Shutterstock

צבי סטפק לא מתרשם מהזינוק בכסף: "לא אתפלא אם זו ספקולציה"

מבין שלושה אפיקי השקעה אלטרנטיביים למניות - שכוללים גם את הזהב והביטקוין, הכסף הוא זה שנצץ בשנה החולפת ● השאלה מה עומד מאחורי נסיקתו החזירה אותי 46 שנים אחורה, למקרה של האחים האנט ● הזהב "כרגיל" לא איכזב את המשקיעים, ומי דווקא כן?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הדרישה של סמוטריץ' שהביאה לדיון סוער בוועדת הכספים

ביום האחרון לשנת התקציב התלהטו הרוחות בוועדת הכספים לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט להתנות את מענקי האיזון השנתיים בהעברה של כספיים קואליציוניים ליהודה ושומרון ● ההליך, שבימים כתיקונם אמור לקחת לפחות 48 שעות, התקצר לאחר שהייעוץ המשפטי איפשר לחרוג מהנוהל הקיים

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קרנות הנאמנות לא מסתפקות ברווחים שזינקו ושוב מעלות את דמי הניהול

בכ-200 קרנות נאמנות הודיעו על העלאת דמי הניהול, כולל קרנות כספיות שבהן כל פרומיל מהווה שיקול חשוב בהשקעה ● הסיטואציה הופכת את הלקוחות לשבויים: העברת הכסף לקרן זולה יותר כרוכה ב"אירוע מס", שלעתים הופך את המהלך ללא כדאי

צילום: ננו בננה AI

סקר מנהלי השיווק: משקיעים יותר בכלי AI, פחות בטלוויזיה

קהילת "מנהלי שיווק מצייצים" ערכה סקר בקרב כ-400 מבכירי ענף השיווק, ממנו עולה כי כ-75% משוכנעים שהבינה המלאכותית תעשה עד מחצית מעבודתם בשנת 2026 ● הדיגיטל מתחזק כזירת הפרסום המבוקשת ביותר, ולמשפיעני ה-AI עוד יש דרך ארוכה לעשות

יו''ר רב-בריח, שמואל דונרשטיין, והמנכ''ל לשעבר עידן זו-ארץ / צילום: אייל טואג

המלכוד של התביעות הייצוגיות: המוסדיים נותרים בחוץ, וההליך נכשל

ביהמ"ש הכלכלי דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישה עמותה בעקבות הנפקת רב-בריח, בנימוק כי המוסדיים שהשתתפו בהנפקה בחרו שלא לתבוע את החברה ● מומחים מצביעים על שוק רווי ניגודי עניינים ועל חסמים כלכליים שמרתיעים את המוסדיים מלפעול

מנכ''ל OpenAI, סם אלטמן / צילום: Reuters, Lamkey Rod/CNP/ABACA

1.5 מיליון דולר לעובד: כך הפכה OpenAI לשיאנית שכר היסטורית

ניתוח של וול סטריט ג'ורנל מגלה כי חבילת השכר שמציעה OpenAI בשנה החולפת הגיעה לממוצע של 1.5 מיליון דולר לעובד - יותר מכל סטארט־אפ טכנולוגי גדול בהיסטוריה ● עפ"י ההערכות, הוצאות אלה יקפצו בכ־3 מיליארד דולר בשנה עד סוף העשור

נתב''ג. יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים / צילום: Shutterstock

משבר זמני? ירידה בקצב גידול האוכלוסייה, שעדיין הגבוה במערב

לפי הלמ"ס ומחקרי מרכז טאוב, שיעור הגידול הכולל באוכלוסייה היה נמוך מהרגיל, בעיקר בשל הגירה החוצה ● במקביל, התחזיות מנבאות ירידה בפריון בשנים הבאות. כיצד הדבר ישפיע על המשק?

גם זה קרה פה / צילום: יח''צ, נקסט ויז'ן

מעל 20 מיליארד שקל: החברה הביטחונית שעקפה בשווי את שטראוס, תשובה וליאורה עופר

נקסט ויז'ן מפתיעה אפילו את עפרה שטראוס ● משרד הכלכלה מוכיח שגם ללא דגלים או שגרירויות, אפשר לקיים מסחר ● וחברות הנדל"ן שכחו כלל חשוב ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ענקיות הפיננסים העולמיות / עיצוב: אלישע נדב

בית ההשקעות הגדול בעולם: תשכחו כל מה שידעתם על פיזור

בבלקרוק מעריכים כי השקעת ההון האדירה בתשתיות AI ב־2026 תשפיע על הכלכלה כולה ● בגולדמן זאקס צופים האצה בצמיחה העולמית אך מזהירים מסיכונים מכיוון שוק התעסוקה האמריקאי ● ובבנק אוף אמריקה מסמנים פוטנציאל במגזרי האנרגיה והביטחון ● התחזיות של ענקיות הפיננסים ל־2026, פרויקט מיוחד 

טיל L-SPIKE 4X / אילוסטרציה: דוברות רפאל

רפאל מעורבת בעסקה עם צבא גרמניה, והישראלית שמוכרת באסיה

צבא גרמניה ברכישת ענק של 200 נגמ"שים עם משגרים מתוצרת רפאל ● חברת האוזניות מנתניה, שנסחרת בבורסה בניו יורק, החלה במכירת מערכות שמע טקטיות ללקוחה ביבשת אסיה ● וגם: הודו השלימה את המשלוח הראשון לצבא מרוקו של משוריינים במסגרת עסקה רחבה בין הצדדים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

האחים אבי, רפי וג'ו נקש / צילום: יח''צ

מנכ"ל קבוצת נקש: אבי נקש רודף אותי אישית, חשתי נבגד, ונישואיי התפרקו

אבי חורמרו הגיש תשובה לתביעה שהגיש נגדו אבי נקש על סך 65 מיליון שקל ● מי שניהל את עסקי הקבוצה, הכוללת את נמל אילת וארקיע, טוען כי הזכויות שקיבל אושרו ע"י האחים ג'ו ורפי נקש ● עוד טען כי השיב לקבוצה כספים בהתאם להסכם הפשרה מ-2024

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית / צילום: באדיבות לשכת עורכי הדין

הנציב קולה דחה את הטענות לעבירות בנייה נגד נשיא העליון עמית, וקיבל תלונה אחרת לניגוד עניינים

נציב תלונות הציבור על שופטים אשר קולה דחה את טענות ארגון הימין "לביא" וקבע כי נשיא העליון יצחק עמית "אינו עבריין בנייה, והכתרתו בתואר המפוקפק אינה נתמכת במציאות" ● במקביל קבע כי עמית לא היה צריך להשתתף בדיון בבג"ץ שעסק בהצעה לביטול נבחרת הדירקטורים שבה מכהן אחיו ● עמית מסר כי ייקח את הדברים לתשומת-ליבו; לוין: על עמית להתפטר

שדה התעופה בהרצליה / צילום: Shutterstock

אלפי דירות ייבנו במקום שדה התעופה הרצליה ושלישות רמת גן. כמה שילמו היזמים על הקרקעות?

8 מכרזים ל־991 דירות במתחם שדה התעופה בהרצליה נסגרו בהכנסות של כ־1.35 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ־1.4 מיליון שקל לקרקע לדירה ● במקביל, מכרזי רמ"י במתחם השלישות ברמת גן הניבו כ־1.23 מיליארד שקל

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

ועדת המינויים אישרה: מיכל עבאדי-בויאנג'ו חוזרת לתפקיד החשבת הכללית

ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה אישרה את בחירתה של מיכל עבאדי-בויאנג’ו לתפקיד החשבת הכללית במשרד האוצר ● במקביל, בכוונת שר האוצר להביא לאישור הממשלה גם את מהרן פרוזנפר לתפקיד ראש אגף התקציבים

ח''כ גלית דיסטל אטבריאן יו''ר ועדת התקשורת, נועה בירן דדון מנהלת הוועדה, ואלעד מקדסי מנכ''ל משרד התקשורת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

כאוס, פגמים ודהירה קדימה: תמונת מצב מוועדת התקשורת החדשה

שבע פעמים התכנסה ועדת חוק השידורים שיצאה החודש לדרך, והבעיות נערמות: פגמים מהותיים בתהליך, מתקפה על פקידים, מטרות לא ברורות לחוק והיעדר החלטות מהותיות