חיים כץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
הצעת חוק שיזם יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ חיים כץ, מנתקת את הקשר שנוצר בין הצורך בטיפול בגירעונות של קרנות הפנסיה הוותיקות לבין הדרישה להעלאת גיל הפרישה לנשים. על פי ההצעה, במקום להעלות את גיל הפנסיה של הנשים כולן במדינת ישראל, יש להעלות את גיל הפנסיה ל-67 לכ-30 אלף נשים בלבד החוסכות בקרנות הפנסיה הוותיקות, על פני שלוש שנים. על פי תחשיבים שערך כץ, העלאת גיל הפרישה לאותן נשים בלבד תספיק לצורך איזון הקרנות. וזאת מבלי שההשפעה על גיל הפרישה תכלול את שאר מרכיבי זכויות אזרח ותיק המוקנות לכלל הנשים בגיל הפרישה כיום, כגון תשלומי קצבאות של ביטוח לאומי.
בינואר 2021 אמור להתבצע קיצוץ של 1.3% בקצבאות שבקרנות הפנסיה הוותיקות, כדי לטפל בגירעון האקטוארי שנוצר בהן. המהלך נדחה שוב ושוב בשנים האחרונות בשל התנגדות חברי הכנסת שדנו בהצעת החוק בוועדת כספים. באוצר וכן בממשלה כרכו את הצורך להימנע מקיצוץ עם העלאת גיל הפרישה לכלל הנשים. כץ לראשונה מבטל את הקשר שהפך להיות עובדה מוגמרת בדיוני הכנסת והאוצר על הסוגיה. "ישבתי בבית, ואמרתי 'וואלה חיים למה אני צריך להעלות את גיל הפרישה של היועצת שלי כדי לסדר את הפנסיה שלי'?", אמר השבוע לגלובס.
"כשאני מעלה לנשים בכלל את גיל הפרישה אני מרע להן את התנאים, ואני אומר אין קשר בין כל הנשים בישראל לבין קרנות הפנסיה הוותיקות. לפני כחודשיים קראתי למשה ברקת הממונה על רשות ההון לפגישה ואמרתי לו זאת התוכנית שלי, והוא אמר לי 'לא כלכלי לנו'. יצרתי מפגש עם ברקת וכ"ץ (שר האוצר ישראל כ"ץ, ש.א.כ) ושם הוא כבר אמר: 'חיים צודק, זה פותר את הבעיה הגירעונית של קרנות הפנסיה בלי להעלות את גיל הפרישה בישראל'", אומר כץ. לדבריו אין סיבה לפגוע בכל אישה עובדת בסדר גודל של 500 שקל בחודש בשביל אותם חברים בקרנות הוותיקות.
"משה ברקת מודה שאני צודק"
כץ עקבי בדרישותיו שלא להעלות את גיל הפרישה לנשים לאורך העשור האחרון. בכל פעם שהנושא הגיע לפתחו בכנסת או בממשלה דאג להביע את עמדתו בנושא. הוא דרש לקבל תשובות מהאחראים על הנושא במשרד האוצר ובכך תרם בעצמו לעיכוב התהליך שנה אחרי שנה. "הכסף שמעלים לך, לא משרת את הקופות הישנות, זה לא יעיל. הם קשרו את זה אחד בשני כדי לשחוט את האנשים שלא מבינים", אומר כץ. "משה ברקת מודה שאני צודק. אם מעלים את גיל הפרישה ל-28 אלף נשים החברות בקרנות הוותיקות בפעימות בשלוש שנים - זה פותר את הבעיה הגירעונית וזה לא פוגע במיליון וחצי נשים עובדות".
המתווה שיצרת בחוק יוצר קושי משפטי מאחר שהוא חל רק על קבוצה אחת ולא על חתך אוכלוסייה. האם אין בכך טעם לפגם?
"אני לא מוצא טעם לפגם, כי הנשים הללו מתוגמלות גם בביטוח הלאומי", משיב כץ. "כמו שהמדינה עשתה הלאמה רק לקרנות הללו וזה עבר בג"ץ אין סיבה שתהיה כאן בעיה משפטית. אלו קרנות ייחודיות שנעשו עליהן הליכים ייחודים בעבר".
מה הסיכוי להעביר את החקיקה הזו במצב הפוליטי הנוכחי כשאנחנו דוהרים לבחירות? האם בדקת היתכנות מול כחול לבן?
"דיברתי רק עם האוצר והממונה על שוק ההון והביטוח. מדובר בהצעת חוק שעם רצון טוב אפשר להעביר תוך שבוע. אין סיבה לעכב את החוק ולפגוע בגמלאים שגם כך הפנסיה שלהם לא עודכנה כעשור, משום שהיא צמודה למדד ולא לשכר הממוצע במשק כמו שכר חברי הכנסת". עוד מוסיף כץ, כי "הצעת החוק יכולה לטרפד את הרצון של האוצר להעלות את גיל הפרישה לכלל הנשים במשק. זה נטו מהלך שבאמצעותו הם רוצים לשפר את מצבו של הביטוח הלאומי ומשתמשים בקרנות הוותיקות כתירוץ. את בעיית הקרנות ניתן לפתור כפי שהצעתי".
הפתרון שהצעתו של כ"ץ מספקת מונע פגיעה רחבה יותר בעמיתי הקרנות שללא חוק להעלאת גיל הפרישה (שהפוליטיקאים דוחים) יידרשו עאמור לקיצוץ בתנאים החל מינואר הקרוב. למעשה "המריחה" של המדינה את הטיפול בגרעון האקטוארי של הקרנות למרות ההבטחה לטפל בו, הובילה לכך שעיקר הנטל נופל לבסוף על הקרנות, שנדרשות למנוע את הגירעון המצטבר אצלן כדי לא להגיע שוב למצב של גירעון של עשרות מיליארדי שקלים.
כץ התייחס גם לאפשרות להעביר את החוק כעת, אך לדחות את יישומו. הוא מציין כי בבדיקה שערך, מכיוון "שעכשיו יש לנו בחירות" אפשר לדחות את החלת החוק בשנה נוספת ובינתיים לתקצב את הגירעון על ידי 187 מיליון שקל ששוכבים להם בקרנות הוותיקות ללא דורש או יורש. על פי הנתונים שבידיו, במבטחים לדוגמה מספר החברים הלא פעילים או חסרי הפרטים עומד על 11,895 ולהם 55 מיליון שקל, במקפת 3,066 חברים חסרי פרטים או לא פעילים שלהם 25 מיליוני שקל, בקג"מ 3,423 חברים שלהם 30 מיליון שקל. אולם בקרנות הוותיקות טוענים שלא ניתן לגעת בכסף שלבסוף שייך למבוטחים שנדרש לזהות אותם.
הנושא נגרר בשל לחצים פוליטיים
נושא העלאת גיל הפרישה לנשים נמרח כבר שנים בדיונים בין הממשלה לכנסת בשל התנגדות חברי הכנסת, שנשמעה גם בדיונים שנערכו בנושא בשבועות האחרונים בוועדת כספים ובוועדה לביקורת המדינה. תזכיר החוק שהופץ לפני שנתיים על ידי משרד האוצר הפך להיות בסיס נוסף לוויכוחים בין האוצר לבין חברי הכנסת שמתקשים להכריע בסוגיה. תחילה דובר על העלאת גיל הפרישה לנשים במנותק מהגירעונות בקרנות הוותיקות, אולם לפני כשנתיים הודיעו קרנות הפנסיה הגירעוניות כי מצבן הולך ומחמיר בשל אי העלאת גיל הפרישה לנשים, מה שגרם לגירעון אקטוארי.
לטענת כץ ועל פי הנתונים שהוא מציג, ניתן כאמור לפתור את בעיית הקרנות הוותיקות במנותק מהדיונים על העלאת גיל הפרישה לנשים. הצעת החוק שלו תשפיע באופן מידי על כ-22 אלף נשים בלבד בגילאי 59-61 ולא על 5,680 נשים שכבר עברו את גיל 62. "אף אחד לא יכול לספר לי סיפורים. אין סיבה בעולם לקחת את כל הנשים במדינת ישראל ולהשתמש בהן על מנת לשפר את המצב של הביטוח הלאומי ולהעלות להן את גיל הפרישה במסווה של קרנות הפנסיה. רוצים להעלות? תגיד אני רוצה לשפר את מצב הנשים וזה לגיטימי, אבל אל תרמה את האנשים. הנה עכשיו בא ח"כ שאומר את האמת: הם רוצים לקחת לנשים את הזכויות כי הן לא מבינות".
ואם לסכם, נושא העלאת גיל הפרישה לנשים, בדומה לכל המדינות המערביות, נדרש לטיפול ממשלות ישראל כבר שני עשורים. אולם הטיפול ממוסמס על ידי לחצים פוליטיים פעם אחר פעם. אם ינותק הטיפול בקרנות הפנסיה הוותיקות, הצעת החוק של כץ יכולה להיות פתרון לגרעון האקטוארי, אך לא לייתר את הדיון וההחלטה הנדרשת בעניינן של נשים בישראל. בינואר הקרוב, אם הצעת החוק הזו לא תעבור וגם לא הצעת החוק הממשלתית להעלאת גיל הפרישה בכלל - קרנות הפנסיה יחלו בהפחתת קצבאות לעמיתים, שישלמו את מחיר התנהלות הפוליטיקאים כולם.
מרשות שוק ההון נמסר בתגובה: "רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מפקחת על קרנות הפנסיה הוותיקות ופועלת על פי חוק שמכוחו, בשנת 2017, התקבלה החלטה על ידי הממונה הקודמת לסגירת הגירעון בקרנות הוותיקות, שעלה על שיעור של 0.65%, בדרך של קיצוץ זכויות עמיתים. הפעלת ההחלטה נדחתה על ידי הממונה הקודמת והממונה הנוכחי כדי לאפשר הימנעות מהקיצוץ האמור, בין היתר באמצעות העלאת גיל הפרישה לנשים באופן אשר יפחית את הגירעון מהשיעור האמור וימנע את הקיצוץ. נושא העלאת גיל הפרישה אינו בסמכות הממונה, אלא בידי המחוקק, וסמכות הממונה לעניין המשך הדחייה בהפעלת הקיצוץ כפופה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה".