גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

בין שיא המשכנתאות לשיאי האבטלה, מה מצבו האמיתי של המשק הישראלי?

המשכנתאות ורכישת כלי הרכב בשיא, ההכנסות מגביית מסים התאוששו, רוב הקניות באשראי חזרו לשגרה - והאבטלה במשק עדיין עמוקה ● איך זה מסתדר? הכלכלן פרופ' אורי חפץ מציע פתרון פשוט לתעלומה

פרופ' אורי חפץ  / צילום: יוסי זמיר
פרופ' אורי חפץ / צילום: יוסי זמיר

אומרים עליו שהוא מתעתע ברופאים, אבל לאחרונה נדמה שגם הכלכלנים מרבים לגרד בפדחת לנוכח השפעותיו המתעתעות של נגיף הקורונה על הכלכלה. האינדיקטורים המקובלים מציגים תמונה מורכבת, שלא לומר דיכוטומית של הנעשה במשק, בדגש על שוק העבודה, נתוני הצריכה המסים ושוק ההון.

בניתוח שפרסם גלובס לפני שבועיים, התייחסנו לנתוני השיא שנרשמו למשל בלקיחת משכנתאות וברכישת כלי הרכב, התאוששות מרשימה בהכנסות מגביית מסים, ואת החזרה לשגרה במרבית תחומי הפעילות בכרטיסי אשראי. כל אלה באים על רקע נתוני שיא באבטלה, ירידה חדה בצמיחה ומשבר כלכלי שמוגדר כאחד החמורים ביותר שידע המשק בתולדותיו.

אבל ייתכן שלכל זה ישנו הסבר פשוט, כפי שסבור אורי חפץ, פרופסור במחלקה לכלכלה ובמרכז לרציונליות של האוניברסיטה העברית, ובביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת קורנל. חפץ, שייעץ בעבר בהתנדבות גם לראש הממשלה בנושא ההתמודדות עם המשבר, מסביר שמקור השיבוש במאפיינים במיוחדים של משבר הקורונה, וביכולת המוגבלת של חלק מהמדדים המקובלים לספק תמונה מלאה.

הפער בין הצריכה לאבטלה

בוא נתחיל בתעלומה, או בתעלומה לכאורה. אנחנו רואים התאוששות בנתוני הצריכה, המשכנתאות, מכירת הדירות והמכוניות. הנגיד דיבר על כך שהמשק 'חזר כמו קפיץ' ברבעון השלישי. ומנגד, האבטלה עדיין גבוהה מאוד. איך הדברים מתחברים?
"התעלומה היא אכן בעיקר לכאורה. במדדי תעסוקה או אבטלה, כל קול קובע. אבל במשתני מאקרו אחרים, כל שקל קובע. וזה עושה הבדל ענק בחברה שבה אי השוויון בהכנסות גדול. לדוגמה, אם 10% מכוח העבודה במשק הם כרגע מובטלים, אז שיעור האבטלה יהיה 10%, ולא חשוב אם אלו שאיבדו את מקום העבודה הם בעלי המשכורות הגבוהות או העובדים בשכר המינימום.

"אבל במדדים כמו גבייה ממיסים (הוצאות צרכנים על רכב, דירות, משכנתאות וכו') - המצב שונה מאוד. עד כמה המדדים האלו יגיבו ל-10% אבטלה תלוי מאוד בשאלה מי אלה שאיבדו את מקום עבודתם. כי המדדים האלה לא סוכמים את מספר האנשים, אלא את כוח הקניה שלהם. מי שכוח הקנייה שלו נמוך מלכתחילה, ממילא משפיע הרבה פחות על המדדים האלו.

"בקיצור, בהחלט יכול להיווצר מצב שבמדדי המאקרו של הכנסות והוצאות רואים התאוששות מהירה, אבל במדדי תעסוקה, התמונה הרבה פחות טובה".

כלומר, מדבריך משתמע בעצם שאין כאן חידה.
"נכון. זו לא איזו חידה, איזה מסתורין. זה אינהרנטי במדדים עצמם, באופן שבו הם מוגדרים ומחושבים. זה פשוט מודגש עכשיו, כי המשבר הנוכחי מכה בצורה מאוד לא שוויונית, וההתאוששות גם היא במידה מסוימת מוטה כלפי המקום שבו מרוכז כוח הקנייה, אבל היא לא בהכרח מגיעה לכל האנשים".

נתוני השכר והפריון של העובדים במשק קשורים לתופעה שאתה מתאר?
"לגבי העלייה בשכר הממוצע ובפריון (שנמדד כסך התוצר חלקי כמות העובדים או שעות העבודה), התשובה היא כנראה שכן. זה משהו שגם יש לו תקדימים בעולם במשברים קודמים.

"אחד מההסברים האפשריים הוא שהראשונים לאבד את עבודתם הם העובדים החלשים יותר, מה שמשנה את הרכב אוכלוסיית המועסקים: בעלי המשכורות הגבוהות, ההשכלה, הכישורים והניסיון נשארים מועסקים בהסתברות גבוהה יותר, ולכן השכר הממוצע והפריון עולים. ויש עוד כל מיני הסברים.

"בכל אופן, זו עוד דוגמה לכך שמדדים שבימים כתיקונם מספקים תמונה סבירה של המציאות, יש רגעים שבהם צריך להיזכר בהגדרה המדויקת של מה הם בעצם מודדים, ומה הם לא מודדים".

פגיעה בדיוק כירורגי

מה לגבי העובדה שמדדי המניות חזרו לשיא, ולכאורה מנותקים מהמצב הכלכלי?
"הסיפור של המניות בארה"ב הוא יותר מורכב. הדאו ג'ונס שבר השבוע שיא של כל הזמנים - 30 אלף נקודות. המשקיעים אופטימיים, ויש להם סיבות: חדשות טובות בקשר לחיסוני קורונה, התבהרות בקשר לחילופי השלטון בארה"ב, אולי המינוי של ג'נט יילן לשרת האוצר, שבעצמו משדר יציבות, מקצועיות ויכולת.

"בקיצור, מדדי המניות, שסופרים כסף ומסתכלים קדימה, או יותר נכון מנסים לנחש רווחים עתידיים של חברות, נותנים תחזית חיובית. לעומת זאת, מדדי התחלואה בארה"ב, שסופרים נדבקים ומתים בהווה, מספרים סיפור לגמרי אחר. גם שם נשברים כל יום שיאים. וזה כמובן משפיע מאוד על הכלכלה.

"אז לכאורה, איפה מדדי המניות ואיפה המציאות. אבל זה רק לכאורה. כי מי אנחנו שנגיד אם השוק טועה? להיפך, צריך להבין ששוק ההון הוא מדד לדברים אחרים, לא למציאות הבריאותית והכלכלית העכשווית. יש בו הטיות, הוא לא יציב, הוא יכול להתהפך ברגע, אבל את העתיד שהוא מתמחר קשה מאוד לתמחר יותר טוב.

אנחנו מכירים את התופעה הזאת ממיתונים קודמים, או שיש כאן משהו שמייחד את המיתון הנוכחי?
"זו לא הפעם הראשונה שמדדים של שווי שוק, סכומי או ממוצעי כסף, שכר, פריון וכוח קניה נותנים תמונה מאוד שונה ממדדים שסופרים אנשים, בלי לשקלל את המשקל הכלכלי שלהם. אבל המיוחד במשבר הנוכחי הוא הדיוק הכירורגי שבו נפגעו ענפים מסוימים ועיסוקים מסוימים, וגם קבוצות דמוגרפיות מסוימות.

"הריחוק החברתי והפחד להידבק הם הרי סימני היכר ייחודיים של המשבר הנוכחי, אין להם תקדים. ולכן, כשעיקר הפגיעה הישירה הוא במי שלא יכול לעבוד מהבית, במי שמספק פיזית שירותים לקהל הרחב, אז יש פוטנציאל למתאם שלילי חזק יותר מאשר במשברי עבר, בין עוצמת הפגיעה בעובד לבין משקלו במדדי המאקרו".

בעצם אתה אומר שמקבלי החלטות, או באופן כללי מי שמנסה להבין מה מצב הכלכלה, עשויים לקבל תמונה מאוד שונה ואולי אפילו מטעה - תלוי על איזה משתנה מסתכלים.
"ממש כך. התרגלנו לחשוב, בצדק או שלא, שהגאות בסוף מרימה את כל הסירות, והשפל מוריד את כולן - ולכן מספיק לעקוב מרחוק אחרי מצב ספינת הדגל, בשביל לקבל תמונה של מצב הצי כולו. אז הנה בא משבר שלא הכרנו, שבו יכול להיות פער גדול מתמיד בין מה שעושים מדדי הדגל המצרפיים לבין המצב של הרבה מהאנשים בשטח. ומי שממשיך לעקוב רק אחרי מדדי הדגל, עלול לפספס הרבה ממה שבעצם קורה פה".

יש דוגמאות להשפעה של התופעה הזאת על השווקים ועל תהליכי קבלת ההחלטות? אתה מכיר, או אולי אפילו נוכחת בעצמך בהחלטות שהתקבלו על סמך מדדים שהפכו לפחות אמינים בתקופת המיתון?
"בטח. כל הזמן. מודה שגם אני אישית נופל בזה. הרי אנחנו כולנו עוקבים בדריכות אחרי המדדים הסטנדרטיים. הם כל הזמן איתנו. זה לא שאנחנו לא מכירים את הבעייתיות שלהם, אבל כולנו התרגלנו לעבוד איתם, והרגלים קשה לשנות.

"גם מקבלי ההחלטות וגם הציבור התרגלו אליהם, הם מרגישים מוכרים ומובנים, גם אם הם מטעים. ובשווקים יש גם עניין של התנהגות אסטרטגית: מה שחשוב זה לא רק האם אני אישית חושב שמדד מסוים הפך פחות אמין, אלא האם אני חושב שהשוק חושב ככה, ולכן יגיב אליו באופן שונה מהרגיל.

"גם קל להיתפס לאופטימיות. כולנו רוצים שיהיה טוב, ויש נטייה לא לשנות דברים, כולל מדיניות, אם לא חייבים. אז יוצאים כמה נתונים מצרפיים מעודדים כמו תוצר, גביית מסים ורכישות באשראי, וזה סימן טוב, הנה, המשק כבר מתחיל להתאושש. אנחנו רוצים להאמין לזה. ברור שזה משפיע על המהלכים.

"אנחנו מנהלים פה סיכונים בתנאי אי ודאות, ואנחנו נותנים הרבה משקל לנתונים המוכרים האלה. התרגלנו להסתכל על היער, ויש בזה גם הרבה היגיון. אבל לא תמיד זוכרים שכדאי לפעמים גם להסתכל מקרוב על העצים. במשבר הנוכחי, שהוא כל כך לא שוויוני, זה ממש הכרחי".

לחפור בשביל נתונים

יש כאן משתנים שונים מאוד זה מזה: אפשר כדבריך לספור שקלים, ואפשר לספור אנשים. מה עושים עם התובנה הזאת? אולי יש נתונים שצריך להתעלם מהם כרגע? או שיש דרך לנטרל את העיוותים?
"אני לא חושב שצריך להתעלם משום נתון. דבר ראשון, צריך להעלות משמעותית את הזמינות של הנתונים הנוספים האלה שסופרים אנשים, שנותנים את רמת הפירוט הזו. אני יודע איפה למצוא בקלות ובמהירות מדדים מצרפיים, ממוצעים, סכומים. אבל נתונים על שונות, התפלגויות, אי שוויון, נתוני המיקרו עצמם, הם הרבה פחות זמינים. צריך לחפור, צריך לבקש, צריך לעבוד קשה בשביל להשיג אותם. ולא תמיד יש לזה סיבה טובה, הרבה מזה זה פשוט הרגלים ישנים של המערכת.

"מעבר לכך, הנראות של הנתונים האלו היא הרבה פעמים נמוכה. הם לא בתודעה הציבורית, הם לא בשיח. מסקנה אופרטיבית? צריך לדבר על זה, להעלות את המודעות. כי מה שלא מהבהב לנו באדום בלוח המחוונים מול הפנים כל הזמן, קל לשכוח אותו כשאנחנו מטיסים את המטוס הזה שנקרא כלכלת ישראל. זה כמובן מתחיל להשתנות, עם מהפכת המידע, ביג דאטה, דיגיטציה של נתונים. הזמינות והנראות של מדדים שמסתכלים מעבר לסכום ולממוצע עולות לאט לאט, כי מתפתחות פה גם תשתית טכנולוגית וגם תרבות מידע שתומכות בהן.

"מצד שני, זמינות ונראות של נתונים זה לא הכול. צריך לזכור שאנחנו הרבה פחות מנוסים בלתפור צעדי מדיניות כירורגיים בתגובה לזעזועים שפגיעתם מתבטאת בעיקר בפרטים שמאחורי הסכומים והממוצעים. לדוגמה, אם אנחנו חושבים שהביקושים במשק, שנמדדים בשקלים, חלשים, אז יש לנו סט די סטנדרטי של כלים מוניטריים ופיסקליים (כלומר כלים של הבנק המרכזי וכלים תקציביים של הממשלה, ע"ב וא"פ) שאמור לעודד ביקוש מצרפי.

"לעומת זאת, אם נראה לנו שסך הביקושים דווקא התאושש, אבל אנחנו מזהים קבוצות ספציפיות של אנשים, משקי בית או עסקים שבקושי שורדים, אז לעזור להם ורק להם, זה יותר מורכב. למה? כי נצטרך לנקוט בצעדי מדיניות שיפתחו את קן הצרעות של כל הבעיות המוכרות: צריך הרבה מידע מדויק שאין לנו, וזה עלול לעוות תמריצים, ויותר קשה להסביר את זה לציבור, ויש אולי חסמים פוליטיים, ואולי אין לנו כרגע מערכות קיימות שיודעות ליישם את זה ביעילות, וכן הלאה".

נניח שאנחנו מסננים חלק מהמדדים בתקופת מיתון - האם יש מדדים אחרים שדווקא כדאי לתת להם יותר משקל כעת?
"לא צריך לסנן, אפשר להוסיף. חלק מזה כבר קורה. אנחנו הרי ייצרנו בין לילה המון מדדים חדשים, יומיים, שסופרים אנשים: נבדקים, נדבקים, חולים, מאושפזים, מתים, וגם דברים כמו מוביליות, שוהים בבידוד, מספר החיסונים שאולי נייבא. בכל הקשור לצד הבריאותי של המגפה ולשינוי בהתנהגות הציבור, אנחנו סופרים אנשים, זה פחות או יותר המטבע היחיד.

"אז גם בצד הכלכלי צריך כל הזמן לא להזניח את המדדים שסופרים אנשים: תעסוקה, אבטלה, עובדים בחל"ת, נושרים מכוח העבודה, משקי בית בפשיטות רגל, בפיגור בתשלומים, בחובות שגדלים. גם מי שחושב שאי שוויון זה פחות חשוב, כי העיקר הצמיחה, צריך להסתכל מעבר לממוצעים שמשקללים כוח קנייה.

"גם הוא צריך לשאול לא רק מה ההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל, אלא גם כמה משקי בית הם כרגע מתחת לקו העוני, ומה אפשר לעשות בקשר לזה. דווקא את התובנה הזו אני חושב שהפוליטיקאים הרבה פעמים זוכרים יותר טוב מהכלכלנים. כי הם זוכרים שבקלפי סופרים קולות, לא שקלים".

עוד כתבות

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

חידה של 167 שנה נפתרה והחוקרים מחכים לפרס של מיליון דולר

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המוכרים הבינו שהדירה צריכה שיפוץ והורידו את המחיר. הקונה זיהתה את הפוטנציאל

דירת 4 חדרים בחולון נמכרה ב-2.24 מיליון שקל ● "המוכרים ניסו למכור את הדירה במשך תקופה די ארוכה במחיר שיווק של 2.58 מיליון שקל. אך מכיוון שהיא זקוקה לשיפוץ הבנו שצריך לתמחר אותה אחרת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

וואקו סרף בטקסס. פרויקט המגורים דספרדו יכלול 88 יחידות דיור / צילום: Reuters, Erich Schlegel

לגלוש בלי ים: שכונות המגורים שמציעות לדיירים גלים מלאכותיים

יזמי נדל"ן במדינות כמו טקסס, יוטה ואריזונה מהמרים שבריכות גלישה מלאכותיות ימשכו רוכשים אמידים, למרות עלויות ההקמה הגבוהות ודמי התחזוקה החודשיים היקרים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גם הישראליות חטפו: איך תשפיע הקריסה בוול סטריט על ת״א?

גל המכירות במניות השבבים פגע גם בחברות הישראליות בענף במיוחד טאואר וקמטק. מנגד, מאנדיי עלתה ב־3.3% וטבע הוסיפה 1.8% • וול סטריט סערה וגלי ההדף יגיעו גם לבורסה בתל אביב

חנה קפלן / צילום: פרטי

הצעירה שחוסכת לדירה: "הייתי בטוחה ששוק ההון זה שם קוד לעשירים"

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

אוזניות Sonos Ace Ultra / צילום: יחצ

כשהאוזניות מדברות עם הרמקול: החידושים של סונוס

חברת האודיו האמריקאית משיקה את אוזניות הדגל החדשות שלה, Sonos Ace Ultra, שמתחברות ישירות למערכת הרמקולים הביתית, ה-Beam Ultra ● האקוסיסטסם כולל גם אפליקציה בשילוב כלי AI, והיתרון הבולט הוא בעיצוב ובנוחות - אך תג המחיר גבוה במיוחד

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

תבעה את ועד הבית ב-21 אלף שקל והפסידה. כמה תשלם על הוצאות?

בית המשפט קבע כי שתי בנותיו של המנוח יירשו את חלקו בחברה המשפחתית, ודחה את התנגדות אחיו לצוואה המאוחרת ● בעלת דירה שתבעה את ועד הבית ושכניה חויבה ב־15 אלף שקל הוצאות משפט ● ובעלי דירה בעכו שתבעו את שכניהם בעקבות נזקי רטיבות מצנרת משותפת נותרו ללא פיצוי, לאחר שלא הוכיחו כי השכנים ידעו על הליקוי ● 3 פסקי דין בשבוע

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים

מבלים ב''רובין''. מיקום מרכזי / צילום: ויקה פלסקוב

עם צ'יפס כמו בממלכה ואוכל מבוצע לעילא: תל אביב זכתה לפאב אנגלי כהלכתו

בעיר מלאת ברי יין כמעט שכחו מההנאה שבנקניקיות, כנפיים וביסים מושחתים ● "רובין" החדש נותן מענה עם אוכל נהנתני ולא מתנצל

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

זו כבר קריסה: נאסד״ק נחתך ביותר מ-5% בנעילה

אנבידיה חוטפת מכה נוספת - והמניה צנחה ● הדולר נסחר בעולם בשיא של יותר משנה ובדרך לשבוע רביעי ברציפות של עליות ● תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים יורדת ב-10 נקודות בסיס ל־4.95% ● מניית אנבידיה בדרך לרצף של ירידות שבועיות כמותו לא נראה מאז 2008 ● בורסות אירופה ננעלו באדום

כלי רכב חדשים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

אחרי שלוש שנים: התחדש יבוא הרכב הישיר מסין לישראל דרך תעלת סואץ

הובלת כלי הרכב מסין לישראל חוזרת בהדרגה דרך תעלת סואץ, אחרי שנים שבהן המשלוחים נאלצו להקיף את אפריקה בגלל מתקפות החות'ים ● בקרוב באולמות התצוגה: יבואניות הרכב נערכות להרחיב את פעילותן גם לתחום הרובוטים דמויי האדם ● בשוק הרכב מצטרפים להיצע המקומי דגמים חדשים של BAIC, מאזדה ו-BYD, בהם מכונית פלאג־אין שמחירה מתחיל ב־130 אלף שקל ● השבוע בענף הרכב

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

תל אביב / צילום: Shutterstock

גם באזור ת"א המשקיעים מפסידים: 57% ממי שמכרו דירה בתוך חמש שנים רשמו הפסד

57% מהמשקיעים שמכרו דירה באזור תל אביב בתוך חמש שנים הפסידו ריאלית ● כעת עולה השאלה אם הקבלנים ימשיכו להחזיק אלפי דירות לא מכורות בתקווה להתאוששות השוק

מניות טק / צילום: Shutterstock

מדד הפאניקה מטפס ובגולדמן זאקס מעריכים: הנפילות בוול סטריט לא הסתיימו

הנאסד"ק צנח ב־5.3% ואיבד 10% בשבוע הגרוע ביותר שלו מאז 2020 ● ב־BNP פריבה מדברים על "מכירות פאניקה" בבנק אוף אמריקה מזהירים שהמשקיעים ממעיטים בסיכון לנחיתה קשה ● ומה מעריכים בגולדמן זאקס לגבי ההמשך?

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל בהודעה לפני שבת: "אין שינוי בהנחיות - אל תיתנו יד לשמועות"

בבלומברג מדווחים כי כעת המערכת הישראלית "מסוגלת להתמודד עם מגוון רחב יותר של איומים בליסטיים, ולעמוד בפני מתקפות מתמשכות לאורך שבועות" ● טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין ● עדכונים שוטפים

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.34, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בספר הילדים ''מעשה בחמישה בלונים'', מי נתנה לילדים את הבלונים? / צילום: Shutterstock

בספר הילדים "מעשה בחמישה בלונים", מי נתנה לילדים את הבלונים?

מי כיהן כיו"ר הכנסת לתקופה הארוכה ביותר, עד איזו שנה הייתה קטאר מדינת חסות של בריטניה, ומתי יצא לשוק המשחק הראשון בסדרת GTA? ● הטריוויה השבועית

תיעוד מהרכבים הבוערים ביהודה ושומרון / צילום: לפי סעיף 27 א'

ליל הצתות בשורת מוקדים: רכבים עלו באש, בתים הושחתו

אזרחית טורקיה נעצרה בהר הבית בחשד שעודדה מתפללים לתמוך בחמאס ● פשיעה לאומנית של פורעים ישראלים באזור רמאללה ודרום הר חברון ● איראן נערכת לשלוח 14 מכליות נפט ולפרוץ את המצור הימי אחרי יותר מ-100 ימים ● מערכת הביטחון והאמריקאים אישרו תוכניות מבצעיות לפעולה משותפת אפשרית ● שר החוץ הטורקי: ישראל עשויה לפתוח במבצע צבאי בשטח סוריה ● עדכונים שוטפים