גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

בין שיא המשכנתאות לשיאי האבטלה, מה מצבו האמיתי של המשק הישראלי?

המשכנתאות ורכישת כלי הרכב בשיא, ההכנסות מגביית מסים התאוששו, רוב הקניות באשראי חזרו לשגרה - והאבטלה במשק עדיין עמוקה ● איך זה מסתדר? הכלכלן פרופ' אורי חפץ מציע פתרון פשוט לתעלומה

פרופ' אורי חפץ  / צילום: יוסי זמיר
פרופ' אורי חפץ / צילום: יוסי זמיר

אומרים עליו שהוא מתעתע ברופאים, אבל לאחרונה נדמה שגם הכלכלנים מרבים לגרד בפדחת לנוכח השפעותיו המתעתעות של נגיף הקורונה על הכלכלה. האינדיקטורים המקובלים מציגים תמונה מורכבת, שלא לומר דיכוטומית של הנעשה במשק, בדגש על שוק העבודה, נתוני הצריכה המסים ושוק ההון.

בניתוח שפרסם גלובס לפני שבועיים, התייחסנו לנתוני השיא שנרשמו למשל בלקיחת משכנתאות וברכישת כלי הרכב, התאוששות מרשימה בהכנסות מגביית מסים, ואת החזרה לשגרה במרבית תחומי הפעילות בכרטיסי אשראי. כל אלה באים על רקע נתוני שיא באבטלה, ירידה חדה בצמיחה ומשבר כלכלי שמוגדר כאחד החמורים ביותר שידע המשק בתולדותיו.

אבל ייתכן שלכל זה ישנו הסבר פשוט, כפי שסבור אורי חפץ, פרופסור במחלקה לכלכלה ובמרכז לרציונליות של האוניברסיטה העברית, ובביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת קורנל. חפץ, שייעץ בעבר בהתנדבות גם לראש הממשלה בנושא ההתמודדות עם המשבר, מסביר שמקור השיבוש במאפיינים במיוחדים של משבר הקורונה, וביכולת המוגבלת של חלק מהמדדים המקובלים לספק תמונה מלאה.

הפער בין הצריכה לאבטלה

בוא נתחיל בתעלומה, או בתעלומה לכאורה. אנחנו רואים התאוששות בנתוני הצריכה, המשכנתאות, מכירת הדירות והמכוניות. הנגיד דיבר על כך שהמשק 'חזר כמו קפיץ' ברבעון השלישי. ומנגד, האבטלה עדיין גבוהה מאוד. איך הדברים מתחברים?
"התעלומה היא אכן בעיקר לכאורה. במדדי תעסוקה או אבטלה, כל קול קובע. אבל במשתני מאקרו אחרים, כל שקל קובע. וזה עושה הבדל ענק בחברה שבה אי השוויון בהכנסות גדול. לדוגמה, אם 10% מכוח העבודה במשק הם כרגע מובטלים, אז שיעור האבטלה יהיה 10%, ולא חשוב אם אלו שאיבדו את מקום העבודה הם בעלי המשכורות הגבוהות או העובדים בשכר המינימום.

"אבל במדדים כמו גבייה ממיסים (הוצאות צרכנים על רכב, דירות, משכנתאות וכו') - המצב שונה מאוד. עד כמה המדדים האלו יגיבו ל-10% אבטלה תלוי מאוד בשאלה מי אלה שאיבדו את מקום עבודתם. כי המדדים האלה לא סוכמים את מספר האנשים, אלא את כוח הקניה שלהם. מי שכוח הקנייה שלו נמוך מלכתחילה, ממילא משפיע הרבה פחות על המדדים האלו.

"בקיצור, בהחלט יכול להיווצר מצב שבמדדי המאקרו של הכנסות והוצאות רואים התאוששות מהירה, אבל במדדי תעסוקה, התמונה הרבה פחות טובה".

כלומר, מדבריך משתמע בעצם שאין כאן חידה.
"נכון. זו לא איזו חידה, איזה מסתורין. זה אינהרנטי במדדים עצמם, באופן שבו הם מוגדרים ומחושבים. זה פשוט מודגש עכשיו, כי המשבר הנוכחי מכה בצורה מאוד לא שוויונית, וההתאוששות גם היא במידה מסוימת מוטה כלפי המקום שבו מרוכז כוח הקנייה, אבל היא לא בהכרח מגיעה לכל האנשים".

נתוני השכר והפריון של העובדים במשק קשורים לתופעה שאתה מתאר?
"לגבי העלייה בשכר הממוצע ובפריון (שנמדד כסך התוצר חלקי כמות העובדים או שעות העבודה), התשובה היא כנראה שכן. זה משהו שגם יש לו תקדימים בעולם במשברים קודמים.

"אחד מההסברים האפשריים הוא שהראשונים לאבד את עבודתם הם העובדים החלשים יותר, מה שמשנה את הרכב אוכלוסיית המועסקים: בעלי המשכורות הגבוהות, ההשכלה, הכישורים והניסיון נשארים מועסקים בהסתברות גבוהה יותר, ולכן השכר הממוצע והפריון עולים. ויש עוד כל מיני הסברים.

"בכל אופן, זו עוד דוגמה לכך שמדדים שבימים כתיקונם מספקים תמונה סבירה של המציאות, יש רגעים שבהם צריך להיזכר בהגדרה המדויקת של מה הם בעצם מודדים, ומה הם לא מודדים".

פגיעה בדיוק כירורגי

מה לגבי העובדה שמדדי המניות חזרו לשיא, ולכאורה מנותקים מהמצב הכלכלי?
"הסיפור של המניות בארה"ב הוא יותר מורכב. הדאו ג'ונס שבר השבוע שיא של כל הזמנים - 30 אלף נקודות. המשקיעים אופטימיים, ויש להם סיבות: חדשות טובות בקשר לחיסוני קורונה, התבהרות בקשר לחילופי השלטון בארה"ב, אולי המינוי של ג'נט יילן לשרת האוצר, שבעצמו משדר יציבות, מקצועיות ויכולת.

"בקיצור, מדדי המניות, שסופרים כסף ומסתכלים קדימה, או יותר נכון מנסים לנחש רווחים עתידיים של חברות, נותנים תחזית חיובית. לעומת זאת, מדדי התחלואה בארה"ב, שסופרים נדבקים ומתים בהווה, מספרים סיפור לגמרי אחר. גם שם נשברים כל יום שיאים. וזה כמובן משפיע מאוד על הכלכלה.

"אז לכאורה, איפה מדדי המניות ואיפה המציאות. אבל זה רק לכאורה. כי מי אנחנו שנגיד אם השוק טועה? להיפך, צריך להבין ששוק ההון הוא מדד לדברים אחרים, לא למציאות הבריאותית והכלכלית העכשווית. יש בו הטיות, הוא לא יציב, הוא יכול להתהפך ברגע, אבל את העתיד שהוא מתמחר קשה מאוד לתמחר יותר טוב.

אנחנו מכירים את התופעה הזאת ממיתונים קודמים, או שיש כאן משהו שמייחד את המיתון הנוכחי?
"זו לא הפעם הראשונה שמדדים של שווי שוק, סכומי או ממוצעי כסף, שכר, פריון וכוח קניה נותנים תמונה מאוד שונה ממדדים שסופרים אנשים, בלי לשקלל את המשקל הכלכלי שלהם. אבל המיוחד במשבר הנוכחי הוא הדיוק הכירורגי שבו נפגעו ענפים מסוימים ועיסוקים מסוימים, וגם קבוצות דמוגרפיות מסוימות.

"הריחוק החברתי והפחד להידבק הם הרי סימני היכר ייחודיים של המשבר הנוכחי, אין להם תקדים. ולכן, כשעיקר הפגיעה הישירה הוא במי שלא יכול לעבוד מהבית, במי שמספק פיזית שירותים לקהל הרחב, אז יש פוטנציאל למתאם שלילי חזק יותר מאשר במשברי עבר, בין עוצמת הפגיעה בעובד לבין משקלו במדדי המאקרו".

בעצם אתה אומר שמקבלי החלטות, או באופן כללי מי שמנסה להבין מה מצב הכלכלה, עשויים לקבל תמונה מאוד שונה ואולי אפילו מטעה - תלוי על איזה משתנה מסתכלים.
"ממש כך. התרגלנו לחשוב, בצדק או שלא, שהגאות בסוף מרימה את כל הסירות, והשפל מוריד את כולן - ולכן מספיק לעקוב מרחוק אחרי מצב ספינת הדגל, בשביל לקבל תמונה של מצב הצי כולו. אז הנה בא משבר שלא הכרנו, שבו יכול להיות פער גדול מתמיד בין מה שעושים מדדי הדגל המצרפיים לבין המצב של הרבה מהאנשים בשטח. ומי שממשיך לעקוב רק אחרי מדדי הדגל, עלול לפספס הרבה ממה שבעצם קורה פה".

יש דוגמאות להשפעה של התופעה הזאת על השווקים ועל תהליכי קבלת ההחלטות? אתה מכיר, או אולי אפילו נוכחת בעצמך בהחלטות שהתקבלו על סמך מדדים שהפכו לפחות אמינים בתקופת המיתון?
"בטח. כל הזמן. מודה שגם אני אישית נופל בזה. הרי אנחנו כולנו עוקבים בדריכות אחרי המדדים הסטנדרטיים. הם כל הזמן איתנו. זה לא שאנחנו לא מכירים את הבעייתיות שלהם, אבל כולנו התרגלנו לעבוד איתם, והרגלים קשה לשנות.

"גם מקבלי ההחלטות וגם הציבור התרגלו אליהם, הם מרגישים מוכרים ומובנים, גם אם הם מטעים. ובשווקים יש גם עניין של התנהגות אסטרטגית: מה שחשוב זה לא רק האם אני אישית חושב שמדד מסוים הפך פחות אמין, אלא האם אני חושב שהשוק חושב ככה, ולכן יגיב אליו באופן שונה מהרגיל.

"גם קל להיתפס לאופטימיות. כולנו רוצים שיהיה טוב, ויש נטייה לא לשנות דברים, כולל מדיניות, אם לא חייבים. אז יוצאים כמה נתונים מצרפיים מעודדים כמו תוצר, גביית מסים ורכישות באשראי, וזה סימן טוב, הנה, המשק כבר מתחיל להתאושש. אנחנו רוצים להאמין לזה. ברור שזה משפיע על המהלכים.

"אנחנו מנהלים פה סיכונים בתנאי אי ודאות, ואנחנו נותנים הרבה משקל לנתונים המוכרים האלה. התרגלנו להסתכל על היער, ויש בזה גם הרבה היגיון. אבל לא תמיד זוכרים שכדאי לפעמים גם להסתכל מקרוב על העצים. במשבר הנוכחי, שהוא כל כך לא שוויוני, זה ממש הכרחי".

לחפור בשביל נתונים

יש כאן משתנים שונים מאוד זה מזה: אפשר כדבריך לספור שקלים, ואפשר לספור אנשים. מה עושים עם התובנה הזאת? אולי יש נתונים שצריך להתעלם מהם כרגע? או שיש דרך לנטרל את העיוותים?
"אני לא חושב שצריך להתעלם משום נתון. דבר ראשון, צריך להעלות משמעותית את הזמינות של הנתונים הנוספים האלה שסופרים אנשים, שנותנים את רמת הפירוט הזו. אני יודע איפה למצוא בקלות ובמהירות מדדים מצרפיים, ממוצעים, סכומים. אבל נתונים על שונות, התפלגויות, אי שוויון, נתוני המיקרו עצמם, הם הרבה פחות זמינים. צריך לחפור, צריך לבקש, צריך לעבוד קשה בשביל להשיג אותם. ולא תמיד יש לזה סיבה טובה, הרבה מזה זה פשוט הרגלים ישנים של המערכת.

"מעבר לכך, הנראות של הנתונים האלו היא הרבה פעמים נמוכה. הם לא בתודעה הציבורית, הם לא בשיח. מסקנה אופרטיבית? צריך לדבר על זה, להעלות את המודעות. כי מה שלא מהבהב לנו באדום בלוח המחוונים מול הפנים כל הזמן, קל לשכוח אותו כשאנחנו מטיסים את המטוס הזה שנקרא כלכלת ישראל. זה כמובן מתחיל להשתנות, עם מהפכת המידע, ביג דאטה, דיגיטציה של נתונים. הזמינות והנראות של מדדים שמסתכלים מעבר לסכום ולממוצע עולות לאט לאט, כי מתפתחות פה גם תשתית טכנולוגית וגם תרבות מידע שתומכות בהן.

"מצד שני, זמינות ונראות של נתונים זה לא הכול. צריך לזכור שאנחנו הרבה פחות מנוסים בלתפור צעדי מדיניות כירורגיים בתגובה לזעזועים שפגיעתם מתבטאת בעיקר בפרטים שמאחורי הסכומים והממוצעים. לדוגמה, אם אנחנו חושבים שהביקושים במשק, שנמדדים בשקלים, חלשים, אז יש לנו סט די סטנדרטי של כלים מוניטריים ופיסקליים (כלומר כלים של הבנק המרכזי וכלים תקציביים של הממשלה, ע"ב וא"פ) שאמור לעודד ביקוש מצרפי.

"לעומת זאת, אם נראה לנו שסך הביקושים דווקא התאושש, אבל אנחנו מזהים קבוצות ספציפיות של אנשים, משקי בית או עסקים שבקושי שורדים, אז לעזור להם ורק להם, זה יותר מורכב. למה? כי נצטרך לנקוט בצעדי מדיניות שיפתחו את קן הצרעות של כל הבעיות המוכרות: צריך הרבה מידע מדויק שאין לנו, וזה עלול לעוות תמריצים, ויותר קשה להסביר את זה לציבור, ויש אולי חסמים פוליטיים, ואולי אין לנו כרגע מערכות קיימות שיודעות ליישם את זה ביעילות, וכן הלאה".

נניח שאנחנו מסננים חלק מהמדדים בתקופת מיתון - האם יש מדדים אחרים שדווקא כדאי לתת להם יותר משקל כעת?
"לא צריך לסנן, אפשר להוסיף. חלק מזה כבר קורה. אנחנו הרי ייצרנו בין לילה המון מדדים חדשים, יומיים, שסופרים אנשים: נבדקים, נדבקים, חולים, מאושפזים, מתים, וגם דברים כמו מוביליות, שוהים בבידוד, מספר החיסונים שאולי נייבא. בכל הקשור לצד הבריאותי של המגפה ולשינוי בהתנהגות הציבור, אנחנו סופרים אנשים, זה פחות או יותר המטבע היחיד.

"אז גם בצד הכלכלי צריך כל הזמן לא להזניח את המדדים שסופרים אנשים: תעסוקה, אבטלה, עובדים בחל"ת, נושרים מכוח העבודה, משקי בית בפשיטות רגל, בפיגור בתשלומים, בחובות שגדלים. גם מי שחושב שאי שוויון זה פחות חשוב, כי העיקר הצמיחה, צריך להסתכל מעבר לממוצעים שמשקללים כוח קנייה.

"גם הוא צריך לשאול לא רק מה ההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל, אלא גם כמה משקי בית הם כרגע מתחת לקו העוני, ומה אפשר לעשות בקשר לזה. דווקא את התובנה הזו אני חושב שהפוליטיקאים הרבה פעמים זוכרים יותר טוב מהכלכלנים. כי הם זוכרים שבקלפי סופרים קולות, לא שקלים".

עוד כתבות

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר

מיצג אמנותי מציב את שי, פוטין וטראמפ לצד פסלי מנהיגי ועידת יאלטה ההיסטורית / צילום: Reuters, Alexey Pavlishak

מדוע מפגש מנהיגי העולם השבוע לא יהיה ועידת יאלטה החדשה

טראמפ, פוטין ושי אינם בעמדה שמאפשרת להם לכפות סדר עולמי חדש, לנוכח מגבלות ההשפעה של המעצמות הגדולות שנחשפות כעת

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן עצר ברגע האחרון הנפקת אג"ח. הלחץ על המניה גובר

לטענת נורסטאר, בעלת השליטה בג'י סיטי, עצירת הנפקת האג"ח להמרה היא "לאור הצעות ראשוניות לאפשרויות מימון ו/או השקעה חלופיות" ● האג"ח הקיימות של נורסטאר נסחרות בתשואות זבל של 12%-20%

הציור של וינסנט ואן גוך / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

190.4 מיליון דולר: שיא של כל הזמנים במכירה פומבית לציור של ואן גוך

ציור של וינסנט ואן גוך נמכר ביום רביעי בניו יורק ב־190.4 מיליון דולר ● הציור היה בבעלות משפחתו של מו"ל יהודי מברלין ונמכר ב־1936, ויורשיו טענו כי המכירה נעשתה תחת כפיית השלטון הנאצי

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים 

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; פאלו אלטו זינקה, מניות הביטוח והבנייה נפלו

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.2% ● פאלו אלטו המריאה בעקבות הדוחות ● מניית החברה הביטחונית אר. פי. אופטיקל זינקה בחדות לאחר שדיווחה כי אלביט תשקיע בחברה־הבת שלה עד 80 מיליון שקל ● מדד הבנייה נפל על רקע התוצאות הכספיות של אפריקה מגורים, שדיווחה על צניחה חדה ברווח הנקי ● מיטב ואנרג'יאן הציגו תוצאות שיא ● קרן ג'נריישן ושפיר הנדסה דיווחו על עליות חדות ברווחים ● הדולר התחזק מול השקל

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הירידות בוול סטריט מחריפות, מדד הפחד בשיא של 8 חודשים

הדולר נסחר בעולם בשיא של יותר משנה ובדרך לשבוע רביעי ברציפות של עליות ● תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים יורדת ב-10 נקודות בסיס ל־4.95% ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות חדות; ה-S&P 500 ננעל בירידה של 2% ורשם יום שישי ברציפות של ירידות ● בורסות אירופה צבועות אדום ● אחרי עזיבתו של ג'נסן הואנג, המנכ"לית הזמנית באנבידיה קולט קרס אמרה בשיחת המשקיעים שהעסק נמשך כרגיל

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל בהודעה לפני שבת: "אין שינוי בהנחיות - אל תיתנו יד לשמועות"

בבלומברג מדווחים כי כעת המערכת הישראלית "מסוגלת להתמודד עם מגוון רחב יותר של איומים בליסטיים, ולעמוד בפני מתקפות מתמשכות לאורך שבועות" ● טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין ● עדכונים שוטפים

שופט העליון בדימוס יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף

איזנקוט הודיע על מועמדותו של יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה

מפלגת ישר הודיעה כי אלרון יהיה מועמדה בבחירות החוזרות לתפקיד, לאחר שבג"ץ פסל את בחירת עורך דינו של נתניהו וקבע כי יש לקיים הליך בחירה חוזר ● יו"ר המפלגה גדי איזנקוט: "המציאות החמורה שבה מדינת ישראל נותרת ללא מבקר מדינה, היא חלק ממסע שיטתי להחלשת שומרי הסף ולפירוק מערכות המדינה"

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין