גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין שיא המשכנתאות לשיאי האבטלה, מה מצבו האמיתי של המשק הישראלי?

המשכנתאות ורכישת כלי הרכב בשיא, ההכנסות מגביית מסים התאוששו, רוב הקניות באשראי חזרו לשגרה - והאבטלה במשק עדיין עמוקה ● איך זה מסתדר? הכלכלן פרופ' אורי חפץ מציע פתרון פשוט לתעלומה

פרופ' אורי חפץ  / צילום: יוסי זמיר
פרופ' אורי חפץ / צילום: יוסי זמיר

אומרים עליו שהוא מתעתע ברופאים, אבל לאחרונה נדמה שגם הכלכלנים מרבים לגרד בפדחת לנוכח השפעותיו המתעתעות של נגיף הקורונה על הכלכלה. האינדיקטורים המקובלים מציגים תמונה מורכבת, שלא לומר דיכוטומית של הנעשה במשק, בדגש על שוק העבודה, נתוני הצריכה המסים ושוק ההון.

בניתוח שפרסם גלובס לפני שבועיים, התייחסנו לנתוני השיא שנרשמו למשל בלקיחת משכנתאות וברכישת כלי הרכב, התאוששות מרשימה בהכנסות מגביית מסים, ואת החזרה לשגרה במרבית תחומי הפעילות בכרטיסי אשראי. כל אלה באים על רקע נתוני שיא באבטלה, ירידה חדה בצמיחה ומשבר כלכלי שמוגדר כאחד החמורים ביותר שידע המשק בתולדותיו.

אבל ייתכן שלכל זה ישנו הסבר פשוט, כפי שסבור אורי חפץ, פרופסור במחלקה לכלכלה ובמרכז לרציונליות של האוניברסיטה העברית, ובביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת קורנל. חפץ, שייעץ בעבר בהתנדבות גם לראש הממשלה בנושא ההתמודדות עם המשבר, מסביר שמקור השיבוש במאפיינים במיוחדים של משבר הקורונה, וביכולת המוגבלת של חלק מהמדדים המקובלים לספק תמונה מלאה.

הפער בין הצריכה לאבטלה

בוא נתחיל בתעלומה, או בתעלומה לכאורה. אנחנו רואים התאוששות בנתוני הצריכה, המשכנתאות, מכירת הדירות והמכוניות. הנגיד דיבר על כך שהמשק 'חזר כמו קפיץ' ברבעון השלישי. ומנגד, האבטלה עדיין גבוהה מאוד. איך הדברים מתחברים?
"התעלומה היא אכן בעיקר לכאורה. במדדי תעסוקה או אבטלה, כל קול קובע. אבל במשתני מאקרו אחרים, כל שקל קובע. וזה עושה הבדל ענק בחברה שבה אי השוויון בהכנסות גדול. לדוגמה, אם 10% מכוח העבודה במשק הם כרגע מובטלים, אז שיעור האבטלה יהיה 10%, ולא חשוב אם אלו שאיבדו את מקום העבודה הם בעלי המשכורות הגבוהות או העובדים בשכר המינימום.

"אבל במדדים כמו גבייה ממיסים (הוצאות צרכנים על רכב, דירות, משכנתאות וכו') - המצב שונה מאוד. עד כמה המדדים האלו יגיבו ל-10% אבטלה תלוי מאוד בשאלה מי אלה שאיבדו את מקום עבודתם. כי המדדים האלה לא סוכמים את מספר האנשים, אלא את כוח הקניה שלהם. מי שכוח הקנייה שלו נמוך מלכתחילה, ממילא משפיע הרבה פחות על המדדים האלו.

"בקיצור, בהחלט יכול להיווצר מצב שבמדדי המאקרו של הכנסות והוצאות רואים התאוששות מהירה, אבל במדדי תעסוקה, התמונה הרבה פחות טובה".

כלומר, מדבריך משתמע בעצם שאין כאן חידה.
"נכון. זו לא איזו חידה, איזה מסתורין. זה אינהרנטי במדדים עצמם, באופן שבו הם מוגדרים ומחושבים. זה פשוט מודגש עכשיו, כי המשבר הנוכחי מכה בצורה מאוד לא שוויונית, וההתאוששות גם היא במידה מסוימת מוטה כלפי המקום שבו מרוכז כוח הקנייה, אבל היא לא בהכרח מגיעה לכל האנשים".

נתוני השכר והפריון של העובדים במשק קשורים לתופעה שאתה מתאר?
"לגבי העלייה בשכר הממוצע ובפריון (שנמדד כסך התוצר חלקי כמות העובדים או שעות העבודה), התשובה היא כנראה שכן. זה משהו שגם יש לו תקדימים בעולם במשברים קודמים.

"אחד מההסברים האפשריים הוא שהראשונים לאבד את עבודתם הם העובדים החלשים יותר, מה שמשנה את הרכב אוכלוסיית המועסקים: בעלי המשכורות הגבוהות, ההשכלה, הכישורים והניסיון נשארים מועסקים בהסתברות גבוהה יותר, ולכן השכר הממוצע והפריון עולים. ויש עוד כל מיני הסברים.

"בכל אופן, זו עוד דוגמה לכך שמדדים שבימים כתיקונם מספקים תמונה סבירה של המציאות, יש רגעים שבהם צריך להיזכר בהגדרה המדויקת של מה הם בעצם מודדים, ומה הם לא מודדים".

פגיעה בדיוק כירורגי

מה לגבי העובדה שמדדי המניות חזרו לשיא, ולכאורה מנותקים מהמצב הכלכלי?
"הסיפור של המניות בארה"ב הוא יותר מורכב. הדאו ג'ונס שבר השבוע שיא של כל הזמנים - 30 אלף נקודות. המשקיעים אופטימיים, ויש להם סיבות: חדשות טובות בקשר לחיסוני קורונה, התבהרות בקשר לחילופי השלטון בארה"ב, אולי המינוי של ג'נט יילן לשרת האוצר, שבעצמו משדר יציבות, מקצועיות ויכולת.

"בקיצור, מדדי המניות, שסופרים כסף ומסתכלים קדימה, או יותר נכון מנסים לנחש רווחים עתידיים של חברות, נותנים תחזית חיובית. לעומת זאת, מדדי התחלואה בארה"ב, שסופרים נדבקים ומתים בהווה, מספרים סיפור לגמרי אחר. גם שם נשברים כל יום שיאים. וזה כמובן משפיע מאוד על הכלכלה.

"אז לכאורה, איפה מדדי המניות ואיפה המציאות. אבל זה רק לכאורה. כי מי אנחנו שנגיד אם השוק טועה? להיפך, צריך להבין ששוק ההון הוא מדד לדברים אחרים, לא למציאות הבריאותית והכלכלית העכשווית. יש בו הטיות, הוא לא יציב, הוא יכול להתהפך ברגע, אבל את העתיד שהוא מתמחר קשה מאוד לתמחר יותר טוב.

אנחנו מכירים את התופעה הזאת ממיתונים קודמים, או שיש כאן משהו שמייחד את המיתון הנוכחי?
"זו לא הפעם הראשונה שמדדים של שווי שוק, סכומי או ממוצעי כסף, שכר, פריון וכוח קניה נותנים תמונה מאוד שונה ממדדים שסופרים אנשים, בלי לשקלל את המשקל הכלכלי שלהם. אבל המיוחד במשבר הנוכחי הוא הדיוק הכירורגי שבו נפגעו ענפים מסוימים ועיסוקים מסוימים, וגם קבוצות דמוגרפיות מסוימות.

"הריחוק החברתי והפחד להידבק הם הרי סימני היכר ייחודיים של המשבר הנוכחי, אין להם תקדים. ולכן, כשעיקר הפגיעה הישירה הוא במי שלא יכול לעבוד מהבית, במי שמספק פיזית שירותים לקהל הרחב, אז יש פוטנציאל למתאם שלילי חזק יותר מאשר במשברי עבר, בין עוצמת הפגיעה בעובד לבין משקלו במדדי המאקרו".

בעצם אתה אומר שמקבלי החלטות, או באופן כללי מי שמנסה להבין מה מצב הכלכלה, עשויים לקבל תמונה מאוד שונה ואולי אפילו מטעה - תלוי על איזה משתנה מסתכלים.
"ממש כך. התרגלנו לחשוב, בצדק או שלא, שהגאות בסוף מרימה את כל הסירות, והשפל מוריד את כולן - ולכן מספיק לעקוב מרחוק אחרי מצב ספינת הדגל, בשביל לקבל תמונה של מצב הצי כולו. אז הנה בא משבר שלא הכרנו, שבו יכול להיות פער גדול מתמיד בין מה שעושים מדדי הדגל המצרפיים לבין המצב של הרבה מהאנשים בשטח. ומי שממשיך לעקוב רק אחרי מדדי הדגל, עלול לפספס הרבה ממה שבעצם קורה פה".

יש דוגמאות להשפעה של התופעה הזאת על השווקים ועל תהליכי קבלת ההחלטות? אתה מכיר, או אולי אפילו נוכחת בעצמך בהחלטות שהתקבלו על סמך מדדים שהפכו לפחות אמינים בתקופת המיתון?
"בטח. כל הזמן. מודה שגם אני אישית נופל בזה. הרי אנחנו כולנו עוקבים בדריכות אחרי המדדים הסטנדרטיים. הם כל הזמן איתנו. זה לא שאנחנו לא מכירים את הבעייתיות שלהם, אבל כולנו התרגלנו לעבוד איתם, והרגלים קשה לשנות.

"גם מקבלי ההחלטות וגם הציבור התרגלו אליהם, הם מרגישים מוכרים ומובנים, גם אם הם מטעים. ובשווקים יש גם עניין של התנהגות אסטרטגית: מה שחשוב זה לא רק האם אני אישית חושב שמדד מסוים הפך פחות אמין, אלא האם אני חושב שהשוק חושב ככה, ולכן יגיב אליו באופן שונה מהרגיל.

"גם קל להיתפס לאופטימיות. כולנו רוצים שיהיה טוב, ויש נטייה לא לשנות דברים, כולל מדיניות, אם לא חייבים. אז יוצאים כמה נתונים מצרפיים מעודדים כמו תוצר, גביית מסים ורכישות באשראי, וזה סימן טוב, הנה, המשק כבר מתחיל להתאושש. אנחנו רוצים להאמין לזה. ברור שזה משפיע על המהלכים.

"אנחנו מנהלים פה סיכונים בתנאי אי ודאות, ואנחנו נותנים הרבה משקל לנתונים המוכרים האלה. התרגלנו להסתכל על היער, ויש בזה גם הרבה היגיון. אבל לא תמיד זוכרים שכדאי לפעמים גם להסתכל מקרוב על העצים. במשבר הנוכחי, שהוא כל כך לא שוויוני, זה ממש הכרחי".

לחפור בשביל נתונים

יש כאן משתנים שונים מאוד זה מזה: אפשר כדבריך לספור שקלים, ואפשר לספור אנשים. מה עושים עם התובנה הזאת? אולי יש נתונים שצריך להתעלם מהם כרגע? או שיש דרך לנטרל את העיוותים?
"אני לא חושב שצריך להתעלם משום נתון. דבר ראשון, צריך להעלות משמעותית את הזמינות של הנתונים הנוספים האלה שסופרים אנשים, שנותנים את רמת הפירוט הזו. אני יודע איפה למצוא בקלות ובמהירות מדדים מצרפיים, ממוצעים, סכומים. אבל נתונים על שונות, התפלגויות, אי שוויון, נתוני המיקרו עצמם, הם הרבה פחות זמינים. צריך לחפור, צריך לבקש, צריך לעבוד קשה בשביל להשיג אותם. ולא תמיד יש לזה סיבה טובה, הרבה מזה זה פשוט הרגלים ישנים של המערכת.

"מעבר לכך, הנראות של הנתונים האלו היא הרבה פעמים נמוכה. הם לא בתודעה הציבורית, הם לא בשיח. מסקנה אופרטיבית? צריך לדבר על זה, להעלות את המודעות. כי מה שלא מהבהב לנו באדום בלוח המחוונים מול הפנים כל הזמן, קל לשכוח אותו כשאנחנו מטיסים את המטוס הזה שנקרא כלכלת ישראל. זה כמובן מתחיל להשתנות, עם מהפכת המידע, ביג דאטה, דיגיטציה של נתונים. הזמינות והנראות של מדדים שמסתכלים מעבר לסכום ולממוצע עולות לאט לאט, כי מתפתחות פה גם תשתית טכנולוגית וגם תרבות מידע שתומכות בהן.

"מצד שני, זמינות ונראות של נתונים זה לא הכול. צריך לזכור שאנחנו הרבה פחות מנוסים בלתפור צעדי מדיניות כירורגיים בתגובה לזעזועים שפגיעתם מתבטאת בעיקר בפרטים שמאחורי הסכומים והממוצעים. לדוגמה, אם אנחנו חושבים שהביקושים במשק, שנמדדים בשקלים, חלשים, אז יש לנו סט די סטנדרטי של כלים מוניטריים ופיסקליים (כלומר כלים של הבנק המרכזי וכלים תקציביים של הממשלה, ע"ב וא"פ) שאמור לעודד ביקוש מצרפי.

"לעומת זאת, אם נראה לנו שסך הביקושים דווקא התאושש, אבל אנחנו מזהים קבוצות ספציפיות של אנשים, משקי בית או עסקים שבקושי שורדים, אז לעזור להם ורק להם, זה יותר מורכב. למה? כי נצטרך לנקוט בצעדי מדיניות שיפתחו את קן הצרעות של כל הבעיות המוכרות: צריך הרבה מידע מדויק שאין לנו, וזה עלול לעוות תמריצים, ויותר קשה להסביר את זה לציבור, ויש אולי חסמים פוליטיים, ואולי אין לנו כרגע מערכות קיימות שיודעות ליישם את זה ביעילות, וכן הלאה".

נניח שאנחנו מסננים חלק מהמדדים בתקופת מיתון - האם יש מדדים אחרים שדווקא כדאי לתת להם יותר משקל כעת?
"לא צריך לסנן, אפשר להוסיף. חלק מזה כבר קורה. אנחנו הרי ייצרנו בין לילה המון מדדים חדשים, יומיים, שסופרים אנשים: נבדקים, נדבקים, חולים, מאושפזים, מתים, וגם דברים כמו מוביליות, שוהים בבידוד, מספר החיסונים שאולי נייבא. בכל הקשור לצד הבריאותי של המגפה ולשינוי בהתנהגות הציבור, אנחנו סופרים אנשים, זה פחות או יותר המטבע היחיד.

"אז גם בצד הכלכלי צריך כל הזמן לא להזניח את המדדים שסופרים אנשים: תעסוקה, אבטלה, עובדים בחל"ת, נושרים מכוח העבודה, משקי בית בפשיטות רגל, בפיגור בתשלומים, בחובות שגדלים. גם מי שחושב שאי שוויון זה פחות חשוב, כי העיקר הצמיחה, צריך להסתכל מעבר לממוצעים שמשקללים כוח קנייה.

"גם הוא צריך לשאול לא רק מה ההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל, אלא גם כמה משקי בית הם כרגע מתחת לקו העוני, ומה אפשר לעשות בקשר לזה. דווקא את התובנה הזו אני חושב שהפוליטיקאים הרבה פעמים זוכרים יותר טוב מהכלכלנים. כי הם זוכרים שבקלפי סופרים קולות, לא שקלים". 

עוד כתבות

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

הטברנה שמגישה אוכל איטלקי קלאסי, פשוט ושמח

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

קת'י ווד / צילום: Reuters

קראו לה משמידת הערך הגדולה מכולם, עכשיו היא כובשת את צמרת התשואות

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בשיאים חדשים בעקבות דוח התעסוקה שהפתיע לטובה

נאסד"ק עלה ב-1% ● הנשיא טראמפ אמר שג'רום פאוול "צריך להתפטר מיד" בפוסט שפרסם אתמול בלילה ברשת Truth Social ● תשואות האג"ח עולות והדולר מתחזק ● הסיכויים להורדת ריבית בקרוב ירדו דרמתית ● דרמה כלכלית בבריטניה: שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, פרצה בבכי בפרלמנט ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מחר לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום העצמאות במדינה

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של בני לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, העובדים מתנגדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

1 מכל 3 צעירים בסיכון להתמכרות: חיילים בסדיר ומילואימניקים צעירים בסיכון מוגבר

נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש מגלים שמאז 2018 קפץ מספר המדווחים על בעיית התמכרות בכ־150% ● ובקרב בני 18־26 התופעה רחבה עוד יותר ● מנהלי המרכז מסבירים כיצד רצף המשברים בארץ מרחיב את מעגל ההתמכרויות ואיזה טיפול יחולל שינוי אמיתי

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

פסטות בטאבון וקינוחים מוגזמים: מסעדת השף החלומית במושב שלא הכרתם

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

זו חברת התעופה שלא תשוב לפעול בישראל בחודשי הקיץ

אייר אינדיה, חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו, האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלה היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות