גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האתגר הישראלי בוושינגטון: איך לצאת ברווח מבלי לצאת בהפסד

הדמוקרטים מאמינים שדונלד טראמפ מכין טריקת דלת רועמת ליורשו ● שוררת ביניהם הסכמה כמעט כללית שחיסול המדען האיראני נועד לטמון מלכודת לביידן ● 50 הימים האחרונים של טראמפ מחייבים את ישראל להכין תוכנית קצרת טווח לטובת הטווח הארוך

בנימין נתניהו / צילום: Associated Press, Debbie Hill/Pool
בנימין נתניהו / צילום: Associated Press, Debbie Hill/Pool

היה הרבה יותר פשוט להכחיש מיד כל קשר. למשל, להגיד, רשמית או לא רשמית, שהכול היה אחיזת עיניים; שהמשטר האיראני ביים התנקשות, איש לא ירה, ואיש לא נהרג; ולישראל אין כל קשר למאורע שכלל לא התרחש. מה יש, איש אינו מניח את ידו על התנ"ך.

תחת זאת, ישראל התעטפה בשתיקה של קריצות, וראש הממשלה נמנע מלהימנע מלהגיד שהוא אינו רוצה להגיד הכול; ונשיא ארה"ב, בין תלונה אחת על זיוף הבחירות לתלונה שניה על זיוף הבחירות, הואיל לרטווט את הפרשן של "הארץ" יוסי מלמן, ברמז עבה של שביעות רצון (עברית הגיעה סוף סוף אל חשבון הטוויטר הפופולרי ביותר בעולם).

איברהים ראיסי ראש מערכת המשפט באיראן מול גופת "אבי תוכנית הגרעין", שבת / צילום: Associated Press

זה לא שמישהו היה מאמין להכחשה. אבל זה היה יכול לשנות במקצת את הקונטקסט. והקונטקסט, צריך לומר, אינו מועיל לעניינה של ישראל חודשיים ופחות לפני חילופי השלטון בארה"ב. הסכמה רחבה מאוד השתררה בוושינגטון, במהירות גדולה מדי, לא רק על זהות מחסליו של מיילד הפצצה הגרעינית האיראנית, אלא על מניעיהם.

ההסכמה על הזהות היא אלמנטרית. ישראל עשתה במרוצת השנים כמיטב יכולתה כדי לרמוז. אבל ההסכמה על המניעים מבשרת רעות, מפני שהיא בוקעת מגרונות שתהיה להם השפעה לא מבוטלת, אולי ניכרת, על גיבוש מדיניות ארה"ב במזרח התיכון לאחר ה-20 בינואר.

על פי ההסכמה הזו, הישראלים הוציאו להורג את המדען האיראני לא מפני שהוא התורם העיקרי לפרויקט המאיים על קיומה של ישראל, אלא מפני שהם החליטו לעשות יד אחת עם דונלד טראמפ, כדי לשבש את הדיפלומטיה של ג׳ו ביידן ולסגור לו את האופציות.

"מעשה של טרור בחסות מדינה"

היה מדהים למדי לפגוש את ציוציו של ג׳ון ברנאן (Brennan), ראש הסי.איי.אי בתקופת כהונתו השנייה של ברק אובמה (2013-2017). "זה היה אקט נפשע ונמהר במידה קיצונית", כתב ברנאן שעות אחדות לאחר שנודע דבר ההתנקשות. הוא אמנם אינו יודע מי שלחו את המתנקשים, אך זה "מעשה של טרור בחסות המדינה... הפרה בוטה של החוק הבין לאומי". אם הוא אינו יודע מי שלחו, מנין לו האיפיון "טרור בחסות המדינה?" אבל הוא כמובן רק מעמיד פנים.

סנאטור רפובליקאי ימני מטקסס, טד קרוז, הגיב על ברנאן: "מוזר לצפות במנהל לשעבר של הסי.איי.אי המתייצב פעם אחר פעם לצד קנאים איראניים, הקוראים ׳מוות לאמריקה׳, ומגנה באופן רפלקסיבי את ישראל".

ברנאן אולי שכח שהוא מדבר מעמדת עובד מדינה לשעבר, והשיב לקרוז, שגישתו ה"פשטנית" לענייני בטחון לאומי "מוכיחה בעליל שאתה אינך ראוי לייצג את האנשים הטובים של טקסס".

ככל הידוע, ברנאן אינו מועמד לכהונה בממשל ביידן, אבל די לציין שהממונה המיועדת על תיאום קהילת המודיעין של ארה"ב, אבריל היינס, היתה סגניתו בסי.איי.אי; והוא היה אחד היועצים הקרובים ביותר לנשיא אובמה. השפעתו על אנשים בממשל החדש אינה צריכה הוכחה.

"המטרה הצינית של ההריגה"

אחד אחר שהגיב מהר להתנקשות היה הסנאטור הדמוקרטי כריס מרפי ממדינת קונטיקט, חבר בוועדת החוץ של הסנאט. הוא הסביר שאומנם לא קיבל כל תדרוך, אבל "אם המטרה העיקרית של הריגת מר פחריזאדה הייתה להקשות על חידוש ההסכם הגרעיני עם איראן, או אז ההתקפה אינה מבטיחה את שלום אמריקה, או שלום ישראל, או שלום העולם".

ציר הקונגרס הדמוקרטי חואקין קסטרו מטקסס, העשוי להיות יושב ראש ועדת החוץ של בית הנבחרים מחודש ינואר, לא התלבט. "אם המטרה הצינית של ההריגה היא לסכל חזרה אל העסקה האיראנית, אמריקאים ובעלי בריתנו בטוחים פחות ממה שהיו", הוא צייץ. "הדרך המוכחת לרסן את תוכניתה הגרעינית של איראן היא באמצעות דיפלומטיה נמרצת".

ציר קונגרס דמוקרטי אחר, גרגורי מיקס, אף הוא מועמד אפשרי להיות יושב ראש ועדת החוץ של בית הנבחרים, צייץ: "ההתנקשות היא הסלמה נמהרת, אשר תפגע ביכולתו של ביידן לחזור ולכונן הסכם עם איראן. אני חושש שזו הייתה הכוונה".

ביקורתם של שני צירי הקונגרס האלה מעניינת. יושב ראש ועדת החוץ, שאותו הם עומדים אולי לרשת, הוא אחד היהודים הוותיקים ביותר בוושינגטון, אליוט אנגל, שהפסיד את מושבו לפעיל מן האגף השמאלי הרדיקלי של המפלגה. העובדה שהשניים האלה אינם חוששים לבקר את ישראל, אם גם מבלי לנקוב בשמה, ערב ההצבעה בסיעת מפלגתם על חלוקת כהונות, היא סימן של שינוי ערכים ואולי של שינוי מאזני כוח. פעם אנשים היו נוהגים לצאת מגדרם להישמע פרו-ישראלים.

מתמעטים יתרונות הזיהוי עם טראמפ

בימים האלה, דמוקרט אינו מוכרח להיות רדיקל שמאלי, או סוציאליסט מיליטנטי, כדי לבקר את ישראל. הסיבה היא הזיהוי הקרוב של ישראל עם דונלד טראמפ. הזיהוי הזה העניק בשעתה לישראל שורה של יתרונות, אבל היתרונות האלה נעלמים והולכים 50 יום לפני השבעת הנשיא ביידן.

התיזה המתהלכת עכשיו בכלי התקשורת של ארה"ב, מפי כתבים, פרשנים ומרואיינים, היא שישראל קשרה קשר עם טראמפ בימי נשיאותו האחרונים. ממילא ישראל משרתת את מטרותיו. מטרתו העיקרית היא להכשיל את מי שהוא חושב למנצח הלא-כשר של בחירות שנגנבו ממנו. הוא מוסיף להכריז ולצייץ, יום אחר יום, פעמים אחדות ביום, שהוא ניצח בבחירות "בהפרש עצום".

ביום שישי הוא כינה את הרפובליקאי, הממונה על הבחירות במדינת ג׳ורג׳יה, "אויב העם" בגלל סירובו לפסול את הבחירות. שלושה בתי משפט בפנסילבניה דחו את ערעוריו על הבחירות בשבוע האחרון, אבל הוא אומר שזה בדיוק מה שרצה, כי עכשיו נשאר לו ערוץ אחד בלבד, בית המשפט העליון של ארה"ב. הוא מינה שלושה מתשעת שופטיו, והוא חושב שיש לו סיכוי לזכות בערעור. אין יותר מקומץ משפטנים המאמינים בזה, לאחר שבית משפט פדרלי לערעורים נזף בחומרה בעורכי הדין של הנשיא, וקבע כי ערעורם מחוסר כל תוקף.

לעומת זאת, אי אפשר להגיד על דאגותיה של ישראל מפני איראן שהן מחוסרות כל תוקף. אבל הנכונות להודות בתוקפן התמעטה במידה הצריכה להדאיג את ישראל.

לא אינטרס לאומי אלא אינטרס עצמי

החשש שטראמפ מנסה להניח מלכודת לביידן מלווה את הדמוקרטים זה חודשים רבים. ההנחה שטראמפ לא ירשה העברה מסודרת של השלטון מתאמתת, אם גם לא במהדורתה הקיצונית ביותר. הנשיא היוצא חותם על צווים, מפטר אנשים, משנה כללי העסקה בשירות המדינה, מוציא כספים מידי הבנק המרכזי ומאיים על זרים בזמן שבו נשיאים-יוצאים נוהגים להנמיך פרופיל, ולהתייעץ עם יורשיהם על מהלכים בעייתיים.

לא טראמפ. הוא מסרב להודות בתבוסתו, הוא מסרב לדבר עם ביידן, והוא מסרב אפילו להגיד אם ישתתף במעמד השבעתו של הנשיא הבא, ב-20 בינואר. בימים האחרונים נשמעו רינונים שהוא יודיע ב-20 בינואר עצמו, כי יחזור ויתמודד על הנשיאות בנובמבר 2024. דמוקרטים סבורים, כי כל מה שהנשיא הזה עושה עכשיו בכל עניין שהוא נועד לשרת לא אינטרס לאומי אלא אינטרס עצמי. ממילא, כל שותף ברדיפת האינטרס העצמי יוצא נפסד.

לישראל יש סיבה סבירה לחשוש מפני גישתו של הממשל הנכנס אל איראן. צוות מדיניות החוץ של הנשיא המיועד מלא בוותיקי ממשל אובמה, שמילאו תפקיד בולט בתהליך המשא-ומתן על הסכם הגרעין עם איראן. אובמה עצמו גילה במרוצת השנים הבנה מוגבלת לחרדותיה של ישראל. מורשת מדיניותו במזרח התיכון הייתה הרת אסון, כמעט בכל מובן שהוא.

הלחץ על ביידן לחזור אל מסגרת ההסכם עם איראן יהיה ניכר, גם מבית וגם מחוץ. מוטב להבין שביידן אומנם ינסה לחדש את ההבנה עם איראן, אם כי אולי יתבע ממנה ויתורים נוספים. ישראל תחרוק שיניים, אבל מוטב שהחריקה הזו תהיה דיסקרטית יותר ממה שהייתה במרץ 2015, כאשר ראש הממשלה נשא נאום כמעט חתרני בקונגרס נגד הנשיא אובמה.

בכל תולדות התוכניות לטווח קצר כנראה לא הייתה משימה מורכבת יותר ממציאת האיזון העדין לימי טראמפ האחרונים. חשבון הנזק והתועלת של הימים האלה אינו מובן מאליו. זאת אומרת, לא כל מה שמצטייר כמועיל הוא בהכרח מועיל; לא כל טובת הנאה שאפשר לחלץ מטראמפ השוקע תשרת את צורכי ישראל בארבע השנים הבאות. זה הזמן לזהירות מופלגת.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?