מסעדנים ובעלי ברים במרסיי יוצאים בהמוניהם בתהלוכת הפגנה נגד הממשלה שהכריזה לסגור את עסקיהם / צילום: Daniel Cole, Associated Press
520 בריטים מתו ביממה האחרונה מקורונה, יותר מ-800 איטלקים גם כן. בצרפת מתו יותר מ-900 בני אדם ביום אחד ממגיפת הקורונה ובגרמניה יותר מ-400 בני אדם. "זה כאילו כל יום מטוס מלא נוסעים מתרסק בגרמניה", אמר ראש מדינת המחוז בוואריה, מרקוס זדר, בימים האחרונים.
אבל זו אינה תקלה טכנית או כוח עליון. התמותה שוברת השיאים באירופה היא תוצאה ישירה של ההחלטה המודעת של רוב ממשלות היבשת להשאיר את בתי הספר והגנים פתוחים, ולהימנע מצעדי סגר הדוקים ב"גל השני" של מגפת הקורונה.
בשילוב עם העונתיות של הנגיף וההפצה המוגברת שלו בחורף, ובשם השמירה על הכלכלה מתפקדת ועל אורח-חיים "נורמלי" ככל האפשר, אימצו רוב מדינות היבשת דה-פקטו את ההגיון שהוביל את שבדיה בגל הראשון לנתוני תמותה מזעזעים ולהאשמות על כך ש"הקריבה את הקשישים שלה".
כעת זה נעשה ברמת היבשת. 3,500 בני אדם מתו בשבוע האחרון מקורונה באיחוד האירופי, מדי יום.
גרמניה: 18-20 אלף נדבקים כל יום
קחו את גרמניה למשל. שלושה שבועות לתוך ה"סגר לייט" שהוכרז ב-2 בנובמבר, כבר ברור לכל כי הוא אינו עובד באותה היעילות שבו עבד סגר האביב, שהצליח להוריד את מספר המקרים למאות בודדים. בעקבות הנתונים, מבהירים כעת מומחים כי ככל הנראה שמירת בתי הספר והגנים פתוחים כרוכה ברמת הפצה מסוימת של המגפה. מספר מקרי הקורונה בגרמניה התייצב על כ-18-20 אלף מקרים ביום, והצעדים שהוכרזו בימים האחרונים על המשך הסגר הגסטרונומי או צמצום מספר המשפחות שאתן ניתן להיות בקשר אינם צפויים להשפיע עליו משמעותית.
אין משחקים עם נגיף הקורונה: ככל שההגבלות על החיים הציבוריים חמורות יותר, ככל שהפגיעה הכלכלית והחברתית חמורה יותר, כך הוא גם נבלם בצורה הטובה ביותר. באביב הסגר הוריד בגרמניה את מספר המפגשים החברתיים ב-75%, כעת רק ב-40%, לפי הממשלה.
למעשה, רוב מדינות אירופה - כולל גרמניה - לא עשו כלום עם הדעיכה הטבעית וההפוגה שהעניקו לה סגרי אביב המוצלחים ועונת הקיץ. למרות ההבטחות, הרשויות בגרמניה לא השתמשו בצורה חדשנית בבדיקות המהירות שיצאו לשוק, ולא ביכולות איתור של אפליקציות מיוחדות. הן אפילו לא הגנו בצורה מיוחדת על קשישים. הן רק חזרו על צעדים בנוסח המאה ה-19 - מסכות ובקשות לריחוק חברתי - וקיוו שזה יעבוד. זה עבד חלקית בלבד, והתוצאה של הצעדים, בשילוב עם ההתגברות העונתית של הנגיף, היא תמותה חסרת תקדים.
כעת מפגינות הממשלות אפילו אוזלת יד רבה יותר, עם ההסכמה כי אפשר יהיה לחגוג את חג המולד השנה כמעט כמו בכל שנה. במצב תחלואה שמעולם לא ניצבה בו, עם התמותה הגבוהה ביותר שנרשמה בה, ממשלת גרמניה (וממשלות אחרות ביבשת) מתכוונות בעוד כשלושה שבועות לאפשר שני אירועי הפצת על - חגיגות חג המולד המשפחתיות שכרוכות בנסיעות ברחבי המדינה ואחריהן חגיגות השנה החדשה.
הממשלה בברלין הודיעה כי תאפשר מפגשים של עשרה מבוגרים ומספר לא מוגבל של ילדים עד גיל 14 בשבוע הזה. בישראל הייתה למערכת המקצועית היושרה לפעול כדי לאסור על חגיגת ראש השנה וסוכות יחד, מחשש שהם יהפכו לאירוע הפצת על. בגרמניה, מעניין לראות, חג המולד חשוב יותר מהמלצות המומחים. כבר כעת הם מזהירים מהתמותה שתירשם בינואר.
אולי היה ניתן להבין את ההיגיון שבצעדים אלה אם היה מדובר במגפה שהיא "כאן כדי להישאר". אז, הנימוקים שהושמעו על ידי האפידמיולוג השבדי טגנל, לגבי הצורך במלחמה ארוכת טווח, בהגבלות רכות בלבד, בשיתוף פעולה של האוכלוסייה ובמניעת "עייפות קורונה" היו אולי רלוונטיות. אבל בחודש האחרון מסתמן כי חברות תרופות הצליחו לפתח חיסונים יעילים ל"קורונה". זה עוד לא סופי, כמובן, אבל הסיכויים לכך שניתן יהיה להכחיד את המחלה באמצעות חיסון הולכים ועולים.
זה עשוי לקחת חודשים ארוכים, אולי אפילו שנה, אבל גוברים הסיכויים לכך שההתמודדות עם הקורונה היא למעשה עניין של זמן. ואם זה המצב, לא מובן מדוע לא מתבצע מאמץ נקודתי של כמה חודשים, שכולל עוצר הדוק שימנע את התפשטות המחלה כפי שהתרחש באביב, עד שהמאמץ החיסוני יצא לפועל. המתים שייתווספו למניין המבהיל של התמותה באירופה בחורף הזה, מסתמנים כבר עכשיו כקורבנות של החלטות פוליטיות ציניות.