גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך נראית מפת ההשקעות בנדל"ן של הגופים המוסדיים

ההשקעות של חברות הביטוח בנדל"ן מהוות רק אחוזים בודדים מהנכסים שהם מנהלות לחוסכים, אבל הופכות אותן לשחקניות מהגדולות בארץ בתחום הנדל"ן המניב • פנינו למנהלי ההשקעות של חברות הביטוח כדי לשמוע מה הם שינו בתוכניות ההשקעה בעקבות משבר הקורונה

מנורה מבטחים וקבוצת בסט הודיעו לפני כשבועיים על הסכם מסגרת לשיתוף פעולה ביניהן בייזום וביצוע פרויקטי נדל"ן, בהיקף של מאות מיליוני שקלים. "מבחינתנו כחברת נדל"ן", אומר אליאס טנוס, בעלים ומנכ"ל בסט, "העובדה שיש גוף נוסף לידנו נותנת לנו את הביטחון והכוח ללכת לעסקאות גדולות, ואנחנו כבר בודקים כמה וכמה עסקאות. מבחינת הגוף המוסדי, השותפות עם גורם נדל"ני מאפשרת לו להיכנס לנדל"ן ללא צורך להשקיע בתכנון. אין לי ספק שההשקעה של גופים מוסדיים בנדל"ן תלך ותגדל, כי לטווח ארוך זה מוכיח את עצמו כסולידי וטוב".

ואכן, בעשור האחרון, חברות הביטוח והגופים המוסדיים נכנסו באופן מסיבי להשקעות בנדל"ן ריאלי (בניגוד לנדל"ן הסחיר, שבו הם מושקעים דרך אחזקותיהם בחברות נדל"ן ציבוריות). המוטיבציה לכך טמונה בתנודתיות של שוק ההון וברצונם של הגופים המוסדיים לאזן את תיק ההשקעות ולגוון אותו באמצעות השקעה בנדל"ן ריאלי, הנחשב לתנודתי פחות, יציב ובעל תשואה יציבה.

אליאס טנוס,  בעלים ומנכ"ל בסט / צילום: סיון פרג'

"זה חלק ממגמה כללית", מסביר גורם בשוק ההון. "חברות הביטוח ובתי השקעות עד לפני כמה שנים לא השקיעו כמעט במניות בחו"ל, וכיום חלק ניכר מהתיק שלהן הוא בחו"ל, כך גם היציאה לכיוון הנדל"ן הריאלי. לגופים המוסדיים היום אין מה לעשות עם הכסף, הם מחפשים אפיקי השקעה ולא רוצים לשים את כל הביצים בסל אחד, אלא לפזר סיכונים".

על פי כתבה של רון שטיין בגלובס, נכון לסוף 2018 החזיקו הגופים המוסדיים החזקות ישירות בנדל"ן מניב בכ-50 מיליארד שקל, ועוד כ-12 מיליארד שקל שהושקעו בקרנות השקעה בנדל"ן. כ-78% מההשקעות של הגופים המוסדיים בנדל"ן נעשה מתוך כספי העמיתים והמבוטחים, החוסכים באפיקי הפנסיה ובקרנות ההשתלמות, והשאר דרך כספי הנוסטרו.

ההשקעות בנדל"ן עומדות על אחוזים בודדים מהיקף הנכסים המנוהלים של החברות. הפניקס למשל מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-200 מיליארד שקל, ושווי החזקותיה בנדל"ן כ-10 מיליארד שקל. אבל במונחים של שוק הנדל"ן הישראלי, הגופים המוסדיים הם בין השחקנים הגדולים בענף.

מנורה מבטחים: "ניכנס גם לתחום המשרדים בישראל"

תיק הנדל"ן: 6 מיליארד שקל

"להשקעה בנדל"ן מצד הגופים המוסדיים", אומר עוזי לוי, מנכ"ל מנורה מבטחים נדל"ן, המחזיקה נדל"ן ריאלי בהיקף של כ-6 מיליארד שקל, "יש שלוש מטרות: השגת תשואה עודפת לאורך זמן, בניגוד להשקעה דרך השוק הסחיר, שהיום זה כאן, מחר זה שם; זה מכניס יסוד של יציבות לתיק, וזה מגוון את תיק ההשקעות".

תיק השקעות הנדל"ן של מנורה מבטחים, אומר לוי, מוטה חו"ל: מולטי פמילי בארה"ב, שלוי מגדיר אותו כשוק דפנסיבי שיודע לתת תשואה יציבה לאורך זמן, וכן פעילות בתחום המגורים בשוק האנגלי והאירופי, כמו גם פעילות בתחום הנדל"ן למשרדים, למרות הקורונה. לוי מכיר את השוק בצפון אמריקה מקרוב, שכן בעבר כיהן כמנכ"ל אלעד גרופ קנדה. לדבריו, "אין ספק שכרגע אנו במשבר שהעולם לא ידע כמותו ואין ספק שהקורונה תשאיר סימנים ארוכי טווח. היכולת לעבור לעבוד מהבית תשפיע על עולם המשרדים, אבל בסופו של דבר הקורונה לא שינתה אותנו כבני אדם: אנו עדיין חיות חברתיות ואנו באים למשרד לא רק כדי להגיש ניירות אלא גם כדי להפרות אחד את השני, לעבוד כצוות ולהיות חברתיים, כך שכל השינויים הטכנולוגיים לא משנים את טבענו כבני אדם. מעל הכול אנו חיות חברתיות בחברה ואף אחד לא רוצה להיות עם פיג’מה בבית ולעבור משיחת זום אחת לאחרת".

עוזי לוי / צילום: איל יצהר

על רקע זה מנורה מבטחים מתכננת להיכנס גם לעולם המשרדים בישראל, בעוד שבמסחר ומגורים יש לה נוכחות סלקטיבית. "אנחנו בהחלט רואים בנדל"ן ענף שנרצה לגדול בו באופן מדוד ואחראי וסלקטיבי", אומר לוי, "ויש לנו כוונה להגדיל את פורטפוליו הנדל"ן בארץ. כרגע התיק שלנו מוטה חו"ל, אבל הכלכלה בישראל צומחת, ויש גם צמיחה דמוגרפית, ולכן יש מקום לשוק המגורים בישראל".

הראל: "הייתה לנו נטייה למשרדים ורצינו לגוון"

תיק הנדל"ן: 16 מיליארד שקל

הראל מחזיקה בנדל"ן ריאלי בהיקף של כ-16 מיליארד שקל. נכון להיום, התיק מוטה חו"ל, אך איציק טאוויל, סמנכ"ל בכיר בהראל ומנהל אגף האשראי והנדל"ן בקבוצה, מציין כי השנה ביצעה הראל שתי עסקאות בארץ ובכוונתה להגדיל את הפעילות כאן. העסקה הראשונה היא רכישת חלק מבית עורק ברמת גן, והשנייה - הקמת פלטפורמה לשיתוף פעולה עם חברת תדהר בייזום עסקאות.

בית עורק בר"ג. "להגדיל את הפעילות" / צילום: איל יצהר

טאוויל: "הבנו שאם רוצים להשיג תשואות גבוהות יותר, צריך להתחיל משלב הייזום. בארץ שוק המוכרים וקונים לא פעיל מדי ועד שיש עסקה, באות קרנות ריט והחברות הגדולות בבורסה, ולכן חשבנו שהדבר הנכון הוא הייזום".

בעקבות הקורונה, הוא אומר, נעשו בהראל הרבה תהליכי חשיבה לגבי המשך הפעילות. "כבר בשנה שעברה", אומר טאוויל, "החלטנו לצמצם משרדים, כי הייתה לנו נטייה גדולה למשרדים ורצינו לגוון. הקורונה קצת חיזקה את זה, אם כי יש דעות לכאן ולכאן מה יהיה עם שוק המשרדים אחרי הקורונה. אנו לא פוסלים עסקאות משרדים אך נקפיד יותר על שוכר מראש, שיהיה שוכר עוגן".

מעבר לזה, אומר טאוויל, הקבוצה קיבלה החלטה לשים פוקוס על לוגיסטיקה, וגם כאן, "אנו מבינים שכדי להשיג תשואות צריך ללכת לשלב הייזום. נשים דגש על לוגיסטיקה בישראל". תחום נוסף שמעניין את הקבוצה הוא תחום מעבדות מחקר. מאחר שמדובר במבנים המותאמים לצרכים המיוחדים של השוכרים, אומר טאוויל, בתחום הזה יש שוכרים לאורך זמן. הראל לוטשת עיניים גם לתחום הדאטה סנטרס, שמפותח פחות בישראל.

איציק טאוויל / צילום: מיה כרמי־דרור

ועוד תחום שהקבוצה רואה בו פוטנציאל: המגורים לסוגיהם. טאוויל: "נכון שבישראל אנחנו קצת אחרי העולם בכל מה שנוגע לדיור להשכרה, אך אלה תהליכים שהוכיחו את עצמם בחו"ל ואין סיבה שזה לא יעבוד בישראל. סיפקנו מימון לשישה פרויקטים של דירה להשכיר כאן, וזה עובד יפה מאוד, ואין סיבה שהתחום הזה לא יתרחב". 

כלל ביטוח: "תהיה מגמה הופכית של צריכה ברחוב"

תיק הנדל"ן: 10 מיליארד שקל 

לכלל ביטוח ופיננסים יש תיק השקעות בנדל"ן בהיקף של כ-10 מיליארד שקל, כולל התחייבויות: עסקאות שנחתמו ועוד לא יצאו לפועל. נדל"ן בחו"ל מהווה כמחצית מהתיק, ונחלק בין משרדים (45%), מגורים (40%), והיתרה ללוגיסטיקה ואחרים. המחצית השנייה, בישראל, נחלקת בין 70% משרדים, 20% מסחר ו-10% לוגיסטיקה.

לדברי יוסי דורי, משנה למנכ"ל כלל ומנהל חטיבת השקעות ומנכ"ל כנף (כלל נכסים פיננסיים), כלל מראש לא התמקדה בנדל"ן למסחר, ואם כן, העדיפה מרכזים שכונתיים. דורי: "הקורונה הביאה לקפיצת מדרגה בצריכת און ליין מהבית, ולהערכתנו עם כניסת החיסון, תהיה מגמה הופכית של צריכה בחנויות פיזיות, ונקודת איזון תהיה איפשהו באמצע בהמשך העשור. אנו מעדיפים נכסי מסחר במרכזי ערים שאי אפשר לבנות לידם. כל מרכזי המסחר בפריפריה, שיש להם שטחים גדולים, הם בסיכון גבוה יותר. הקניונים החזקים יכילו את משבר האונליין".

בתחום המשרדים, כלל ביטוח ופיננסים הייתה מעורבת בכמה עסקאות עם שותפים: יחד עם אלייד נכנסה לייזום פרויקט משרדים ברחוב הרכבת; השקיעה 370 מיליון שקל בפרויקט כורזין בגבעתיים עם צמח המרמן; ויחד עם תדהר יש לה את סטודיו טאוור בבני ברק, שיאוכלס על ידי ישרכארט. "המחירים נמוכים יותר בגלל הקורונה", מודה דורי, "אך עדיין טובים לנו". הכוונה, אומר דורי, היא להגדיל את ההשקעה בלוגיסטיקה ובתעשייה, בישראל ובחו"ל.

בתחום המגורים, כלל היא בעלת עניין במגוריט, וכן נכנסה לתחום מימון נדל"ן: "אנו מטפחים את זרוע ליווי הבנייה שלנו, ומקדמים קרוב למאות פרויקטים בהתחדשות עירונית. יש לנו שותפות אסטרטגית של 35% במכלול, שנותנת ליווי חוץ בנקאי לנדל"ן. זה יעד אסטרטגי גדול". באחרונה זכתה כלל, יחד עם קרן ברקת, במימון פרויקט כיכר המדינה - פרויקט של 400 דירות.

עוד תחומים שכלל בוחנת, אומר דורי, הם נדל"ן באסיה, וחקלאות ורטיקלית וכן דאטה סנטרס. 

יוסי דורי / צילום: איל יצהר

הפניקס: "מעבר לתשואה, עובדים גם על השבחות"

תיק הנדל"ן: 10 מיליארד שקל

"השקעה בנדל"ן מהווה עוגן יחסית יציב בעל סיכון מוגבל", אומר גיא פורת, מנהל תחום הנדל"ן בהפניקס. "תיק הנדל"ן שלנו מהווה כ־6% מההשקעות. יש לנו עשרות פרויקטים בעולם, בסגמנטים של משרדים, מסחר, מגורים, יזמות. ברמה האסטרטגית רוצים ליצור תיק מפוזר, איתן, יציב, עם תזרים גבוה ועל פני זמן. בתקופה הזו אנו מסתכלים על השקעות דפנסיביות עם הטיה לסגמנטים של מגורים ולוגיסטיקה. ישראל מהווה כ־%55 מהתיק שלנו, ובחו"ל כחצי חצי בין אירופה וארה"ב. גם שם יש התפלגות בין משרדים, מגורים, מסחר ולוגיסטיקה. יש לנו מקבצי דיור להשכרה בארה"ב, דירות להשכרה באירופה, בעלויות בנכסים בישראל".

להפניקס יש קרקעות לייזום שעם סיום ההשבחה והייזום מיועדות בין היתר למגורים, משרדים ומסחר - ובעלות באחוזים שונים במסחר בישראל: קניון רמות בירושלים, קניון מול הים באילת, סטאר סנטר באשדוד, קניון רננים בסביונים, המרכז המסחרי מול זיכרון יעקב. מעבר לתשואה השוטפת בנכסים אלו, הפניקס מקדמת בהם השבחות. "הקניונים הסגורים נפגעו תזרימית", אומר פורת. "אבל אין ספק שכרגע ההשפעה נראית משהו זמני".

קניון מול הים באילת. "רוצים תיק מפוזר" / צילום: Shutterstock

לגבי מגמות עתידות, אומר פורת, הכוונה היא להגדיל סגמנטים של לוגיסטיקה ודיור. "הקורונה התכתבה עם התוכנית האסטרטגית שלנו. הפניית התשומות הייתה לסגמנטים יותר דפנסיביים עוד טרם הקורונה ומימוש נכסים שמיצו לדעתנו את פוטנציאל השבחתם והיו קנדידטים טובים למימוש, לדוגמה מספר נכסי מולטי פאמילי, דיור להשכרה בארה"ב. ב־2019 מימשנו נכסי מגורים פרימיום שהרגשנו שהם מיצו את פוטנציאל ההשבחה ורגישים יותר לירידות ערך".

אפיק נוסף בתחום הנדל"ן שהפניקס נכנסה אליו הוא השקעה בחוב מזנין לנדל"ן. פורת: "פנינו להשקעה דרך חוב מגובה נדל"ן, שזו השקעה המשקפת תשואה עודפת בסיכון מופחת. יש היום הזדמנויות בנדל"ן סחיר כי הסחיר מגיב מאוד מהר וצריך לדעת לעבוד בשיתוף פעולה מלא ומהיר עם המחלקות הסחירות למחשבה הוליסטית בתחום הנדל"ן, שמהווה גם מרכיב גדול בשוק הסחיר". 

מגדל: "מתמקדים בתחומים שהקורונה תמכה בהם"

תיק הנדל"ן: 14 מיליארד שקל

חברת הביטוח מגדל היא בין המובילות בהיקף הנדל"ן המניב, עם נדל"ן בהיקף 10 מיליארד שקל בישראל ו-4 מיליארד שקל בחו"ל. מה שהופך אותה לאחת מחברות הנדל"ן המניב הגדולות בארץ. בין הנכסים המפורסמים של מגדל אפשר למנות את המגדל הצפוני בין מגדלי אלון בתל אביב; מגדל הסיטי סנטר בחיפה; בית סלקום בנתניה; מגדל רוטשילד 1 בתל אביב; פאוור סנטר נתניה פולג; מגדל המוזיאון בתל אביב; וקריית הלאום בראשון לציון.

"העובדה שיש לנו כל כך הרבה נדל"ן", אומר גיא פישר, מנהל תחום השקעות נדל"ן במגדל, "גרמה לנו לקצת נדודי שינה בתקופת הקורונה, כעת אנו עוברים לפאזה של היציאה, וככל שהדברים יתבהרו, מצב הנדל"ן יתבהר בהתאם. אנחנו מאוד מתמקדים כרגע בתחומים שהקורונה עשתה להם טוב, כמו טכנולוגיה, לוגיסטיקה, רפואה מרחוק".

מגדלי אלון  בתל אביב. "היו לנו נדודי שינה" / צילום: Shutterstock

בתחום הנדל"ן המניב למשרדים, מודה פישר, "הדברים לא ברורים. יש מעין תחושה שאנשים התרגלו לעבוד מרחוק, אבל אנחנו דווקא חושבים שהעולם יחזור לקדמותו. אנשים לקחו את העבודה מרחוק למקום קיצוני, אני די בטוח שיהיו שינויים בהתחלה ולא כולם יחזרו, בסוף נמצא את עצמנו כנראה באיזה מצב של איזון, כי אנשים רוצים לחזור למשרד. נמאס להם לעבוד מהמטבח הביתי.

"ההתייחסות שיש למקום העבודה כפינת עבודה יעילה וחסכונית, שצריך לצמצם את שטחה לאור הקורונה לא עומדת בקנה אחד עם המגמה להפוך את סביבת העבודה למהנה ויצירתית יותר וכמוקד משיכה לעובדים איכותיים. לכן אנו צופים חזרה מהירה יותר בהתחשב בעניין הבריאותי. לא זו בלבד, הריחוק החברתי שנכפה עלינו עשוי לעורר ביקוש (מצד העובדים) למרחבי עבודה מרווחים יותר. כחלק משינוי ההרגלים מהמגפה כך שמרבית השינויים נראים כמקזזים האחד את השני ברובם".

לגבי מגורים, אומר פישר, התחום מפגין חוזקה בכל העולם, ומגדל מתמקדת בו יותר מאשר בתחום המשרדים בחו"ל. בארץ, הוא אומר, "אנחנו ממשיכים בייזום משמעותי באזורי הביקוש במרכזים מתוך אמונה שבשנים הקרובות תהיה חזרה לנורמה". 

בתי ההשקעות: "אפשר לרכוש היום מלונות באירופה בחצי מחיר"

גם בתי ההשקעות משקיעים באופן ישיר בנדל"ן, אך בהיקף נמוך יותר בהשוואה לחברות הביטוח. פסגות למשל, מחזיקה בנדל"ן לא סחיר בהיקף של יותר מ-2.5 מיליארד שקל. אופיר נאור, מנהל מערך השקעות לא סחירות בפסגות, אומר שרוב החשיפה של החברה בתחום הנדל"ן היא לנדל"ן מניב, אם כי יש גם מרכיבים שהם יותר יזמיים. "המטרה היא לייצר תשואה דפנסיבית, תזרימית, סולידית ועמידה יחסית, עוגן שאמור לעבור גם תקופה של תנודתיות וגם זמנים פחות טובים בכלכלה ובשוקי ההון".

להשקעה של פסגות בנדל"ן, מוסיף נאור, יש שתי רגליים: "רגל אחת, דרך קרנות השקעה שמשקיעות בנדל"ן, וכאן הפוקוס הוא על ארה"ב ואירופה, אך יש אחזקות גם באזורים אחרים בעולם, אסיה למשל. ההשקעה היא דרך קרנות כמו בלקסטון, ברוקפילד, ברוקטון, CIM".

אופיר נאור, פסגות / צילום: רמי זרנגר

שלא דרך קרנות, אלא באופן ישיר, משקיע פסגות בבנייני משרדים בחו"ל ובארץ. בין היתר מחזיק פסגות בבניין משרדים בבאר שבע שמושכר לממשלה; ובמקבצי דיור בדרום-מזרח ארה"ב, יחד עם אלקטרה נדל"ן ובלו אטלנטיק. "השקענו בזה הרבה מאוד כסף", אומר נאור, "וזה הוכיח את עצמו עד כה במשבר הקורונה. נכס הבסיס, מקבצי דיור, הוא נכס מאוד תזרימי, בעל פיזור פנימי גדול וקיימות מגמות רבות שתומכות בתחום לשנים קדימה".

החברה בוחנת כיום את תחום הלוגיסטיקה בארה"ב, את המשרדים לחברות מדעי החיים, וכן מקבצי דיור באירופה.

מיטב דש מחזיקה נדל"ן ריאלי בהיקף של כ-2 מיליארד שקל. גיא מני, מנהל ההשקעות: "יש לנו בעיקר מולטי פמילי בארצות הברית, תחום שלא רק שלא רשם ירידה, אלא להיפך. שיעורי הגבייה בתקופת המשבר היו 98%.

"חלק נוסף בתיק הנדל"ן אצלנו, זה חוב מגובה נדל"ן בארה"ב, קרי מזנין. גם זה תחום שתפקד מצוין ואנו רואים בו מוצר תחליפי לנדל"ן ריאלי. לפני כשנה פחות העדפנו להיכנס לאקוויטי של נדל"ן ריאלי בארה"ב לאור המחירים הגבוהים של מקבצי דיור, תחום המזנין היווה תחליף מצוין".

רגל שלישית בתיק, הוא תחום המשרדים בארה"ב: בניו ג’רזי, בקליפורניה ובוושינגטון. לחברה יש כמה משרדים שמושכרים לשוכר יחיד, כמו אמזון וחברות תרופות, לתקופות ארוכות. מני: "אנו נמנעים בשלב זה להגדיל השקעות בתחום המשרדים בעולם, כי אנו מעריכים שגם לאחר סיום משבר הקורונה, מעסיקים עלולים לצמצם שטחי השכרה ולאפשר עבודה חלקית מהבית לעובדיהם. כמו כן, כשאנו משווים את ההזדמנויות אל מול השוק הסחיר, נכון להיום שוק מניות הנדל"ן הסחיר נראה יותר אטרקטיבי, כך שאם נגדיל את הפורטפוליו בתחום זה, זה יהיה דרך השוק הסחיר".

בין היתר בוחנת החברה תחום חדש מבחינתה, מלונאות, וזאת בגלל ההזדמנות שיצרה הקורונה בתחום. מני: "אפשר היום לרכוש מלונות בארה"ב ובמערב אירופה בחצי מהמחיר טרום קורונה". 

עוד כתבות

תעשיות ביטחוניות / צילום: צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

למרות ההנחיות: חברות ביטחוניות שילמו מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות

מבקר המדינה פרסם דוח בנוגע לבקרה של משרד הביטחון על השימוש ב"משווקים" במסגרת עסקאות יצוא ביטחוני ● לפי הדוח, החברות הביטחוניות הישראליות התחייבו לשלם מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות בין השנים 2024-2022 ● עוד עולה כי לא הוקם מנגנון לביצוע ביקורות לעמידתן של החברות הביטחוניות בכללי הציות

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור בית השקעות / צילום: יח''צ

כאב ראש של עשירים: זינוק של 275% במניית מור פגע ברווחי החברה ברבעון

בית ההשקעות נאלץ להפריש 18 מיליון שקל לעדכון התגמול ההוני לעובדים, עקב העלייה המשמעותית במחיר המניה ● מאידך נאלצו שלושת בכירי מור להחזיר 1.67 מיליון שקל לקופת החברה, בשל התנגדות רשות ני"ע ל"פריסת" התגמול ההוני שאושר להם אשתקד

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

מסקר שנערך, עולה כי בממוצע הישראלים מקדישים 1.5 שעות לכלי AI, על חשבון גלישה רגילה, צפייה טלוויזיונית ורשתות חברתיות ● כלי ה–AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT ובמקום השני נמצא ג'מיני

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר נסוג: הגבלות יצוא הגז הוצאו מחוק ההסדרים בעקבות התנגדות משרד האנרגיה

המהלך הדרמטי של האוצר להגבלת יצוא הגז, שנועד לעודד תחרות מקומית ולהאריך את חיי המאגרים, ירד מחוק ההסדרים לאחר שמשרד האנרגיה סירב לקדם שינוי מחוץ לוועדת דיין ● כעת המשרדים יידרשו להגיע לפשרה בתוך הוועדה עצמה ולא במסגרת התקציב

איראן ממשיכה את המרוץ לגרעין בעזרת "רשתות סודיות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המרוץ האיראני לגרעין לא הופסק, בצרפת מתלוננים שישראל פוגעת בחופש העיתונות, והשתתפות ישראל באירוויזיון עלולה להיות בסכנה ● כותרות העיתונים בעולם

תל אביב. כבר לא עיר ללא תחליף / צילום: Shutterstock

תל אביב עדיין הכי יקרה בישראל, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?

ברבעון השלישי של 2025, הפער בין המחיר הממוצע של דירות בתל אביב לעיר השנייה בדירוג, גבעתיים, עמד על 5% בלבד ● בתקופה המקבילה ב־2022 הפער בינה לבין העיר השנייה בדירוג אז, רמת השרון, עמד על שליש ● גלובס בודק מה קרה למחירי הדירות ב־25 ערים מרכזיות בארץ

שלט אזהרת מצלמה לנהגים בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

מירי רגב מקדמת קנס של 10 אלף שקל על שימוש בטלפון בנהיגה. מה הסיכוי שזה יתממש?

בזמן שבעולם נהוג קנס של 100-300 דולר, שרת התחבורה בוחרת בקנס גבוה של 10 אלף שקל, "במקום להציג תוכנית רב־שנתית", כפי שאומרים בעמותת אור ירוק ● רשת פאפא ג'ונס פותחת עוד ארבעה סניפים ומשיקה תת־רשת חדשה, והמיזוג החדש של משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ● אירועים ומינויים

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: רשות הרישוי הארצית עוקפת רשות מקומית ונותנת היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

העליות בוול סטריט מתחזקות; מניית טסלה מזנקת

הנאסד"ק עולה בכ-0.3%, הדאו ג'ונס מתחזק בכ-1% ● דוח התעסוקה של ADP העיד על האטה מפתיעה, עם ירידה של 32 אלף במספר המועסקים בנובמבר ● מניית טסלה  עולה ביותר ב-4%, לאחר דיווחים על כך שממשל טראמפ מתכוון להאיץ את פיתוח תעשיית הרובוטיקה ● יום המסחר באירופה ננעל במגמה מעורבת, הדאקס נסחר ביציבות ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● הביטקוין קופץ בכ-7% ונסחר סביב 93 אלף דולר

צורי דבוש, יו''ר קליל / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יו"ר החברה הציבורית שיתמודד על נשיאות התאחדות התעשיינים

צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל, החליט להתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● זהו צעד מפתיע, משום שהציפייה הייתה שאברהם נובוגרוצקי, יו"ר איגוד המתכת החשמל והתשתיות, יהיה המועמד היחיד ● כעת יש לדבוש שבועיים לנסות להשיג 50 חתימות של תעשיינים תומכים

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם אפשטיין, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בבורסה ננעל בעליות שערים; ת"א 35 בשיא חדש, דוראל זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.9%, מדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-1.7% ● מניית דוראל הוסיפה 8% לערכה ● מדד הפחד המקומי עלה ב-2% והשלים עלייה של 9% בחודש החולף ● מניות הנדל"ן בלטו היום לרעה ● מחזור המסחר הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל ● וגם: התחרות ב-AI הולכת וגוברת - ואלפאבית וברודקום עשויות להתגלות כמובילות של השוק

ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע

ביטולי הטיסות הולידו הר תביעות, ובתי המשפט נותנים פסיקות סותרות

בעקבות ביטולי עשרות טיסות במלחמה, נוסעים רבים פנו לבתי המשפט כדי לזכות בפיצוי ● בחינת מספר פסקי דין מגלה החלטות סותרות, כשבחלקן בתי המשפט מאשרים את התביעות ובאחרות לא ● חברות התעופה: החוק בלתי ישים

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית

אפליקציית יד2 / צילום: Shutterstock, shutterstock

העסקה הגדולה בתולדות אתרי האינטרנט בארץ: האם יד2 שווה מיליארדים?

קרן אייפקס העולמית רוכשת את אתר היד שנייה תמורת 3.1 מיליארד שקל - פי ארבעה מהשווי שבו נמכר לפני עשור ● בשוק מביעים ספק לגבי היכולת של הקרן להשביח את אתר יד2 באופן דרמטי כמו רוכשיו הקודמים ● וגם: איך הכול התחיל, ומתי הייתה הפריצה הגדולה?

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

מחנה קיץ בארה"ב ב־10,000 דולר: המגייסת החדשה בבורסת ת"א

סימד הולדינגס השלימה גיוס אג"ח של 610 מיליון שקל, שישמשו בעיקר לרכישת נכסים מידי בעליה ולפירעון הלוואות ● החברה מפעילה מחנות קיץ לנוער, בעיקר יהודי

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

רשות ני"ע אוסרת על שיווק פיקדון ה-S&P 500 של לאומי

בהמשך לחשיפת גלובס, בנק לאומי החליט לעצור את שיווק הפיקדון המובנה של לאומי, אשר עורר התנגדות עזה מצד קרנות הנאמנות ● ברשות צפויים לפרסם בתקופה הקרובה נייר עמדה המסדיר את המגבלות החלות על המוצרים המובנים

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

חוות השרתים של אמזון בתנובות / צילום: ט. ג. הפקות

דוחות חדשים חושפים: אלה העובדים המבוקשים בעידן ה־AI באמריקה - ובישראל

לפי נתוני חברת המחקר Synergy Research Group, חוות השרתים הפכו לאחד ממוקדי התעסוקה הצומחים ביותר כיום ● כתוצאה מכך, הביקוש לעובדים טכניים מתרחב - מחשמלאים ועד רתכים