שיעור מקוון / צילום: דני זקן, גלובס
בעוד סגר נוסף מתקרב, ומתגברים החששות מפני התרסקות כלכלית של משפחות רבות. יש לתת את הדעת להשלכה חשובה נוספת של הסגר, אולי סמויה מן העין אך בעלת השפעה רבה לטווח הארוך - העמקת אי השוויון בין ילדים - ובעיקר בגיל הרך.
השהייה במסגרות חינוך בגיל הרך מצמצמת את אי השוויון בהישגים בין ילדים. בעוד המדינה מפקחת על גנים לילדים מגיל 3 ומעלה מבחינת הכשרת הגננות ותכני הלימוד, בזמן השהות בבית זה לא קיים. ילדים מרקע חברתי-כלכלי גבוה זוכים לקבל יותר תכנים מעשירים - כגון הקראת ספרים - בהשוואה לילדים מרקע נמוך, וכך השהות הממושכת בבית מעמיקה את הפערים. בישראל מצאו חוקרי מרכז טאוב, כי שהות במסגרות חינוך בגילאי 2-6 מיטיבה בעיקר עם ילדי השכבות החלשות, ולכן הם צפויים להיות הנפגעים העיקריים מסגירתן. גם בבית הספר היסודי, בעוד ילדים מרקע חזק זוכים למורה פרטי, תכניות העשרה בזום והורה משכיל שיכול לסייע בלימודים, ילדים מרקע מוחלש מופקרים לחסדי הזום של משרד החינוך, ולא רק שאינם מתקדמים בחומר אלא שוכחים חלק ממנו, בהיעדר חזרה ותרגול. כך סגר רודף סגר והפערים מתרחבים ומאיימים לבלוע את מי שנותר מאחור.
לקושי שבהסתגרות בבית נוסף הלחץ הכלכלי של הורים רבים שפוטרו, הוצאו לחל"ת או מתמרנים בין עבודה מהבית לפעילות עם הילדים. הסטרס שנוצר עלול לפגוע בהתפתחות התקינה של כלל הילדים, עד כדי השפעה על מבנה המח שלהם. במחקר שנעשה על ילדי הגיל הרך בסגר הראשון, מצאו ד"ר מעין שורר וד"ר ליאת ליבוביץ' מהמרכז האקדמי רופין כי למעלה מרבע מהילדים הפגינו התנהגויות מצוקה, אך יכולת ההתמודדות של ההורים הצליחה למתן מצוקות אלו. משפחות מרקע נמוך, הסופגות כיום את המכה הכלכלית הקשה ביותר, נתונות ללחץ הגדול ביותר ובנוסף יכולת ההתמודדות שלהן עם לחצים נמוכה יותר. על כן צפויים ילדיהן לסבול מקשיים רבים מהרגיל אשר ישפיעו לרעה גם בטווח הארוך.
וכשההורים דואגים - הילדים יושבים מול המסך. ידוע כי החשיפה למסכים בקרב ילדים למשפחות מרקע חברתי-כלכלי נמוך גבוהה מזו של ילדים ממשפחות מבוססות, ורוב ההורים לילדים בגיל הרך מעידים כי זמן המסך של ילדיהם גבוה יותר בזמני סגר בהשוואה לימי שגרה. החשיפה למסכים גורמת לבעיות כגון השמנה, הפרעות שינה ובעיות קשב כמו גם פגיעה בהישגים לימודיים, ולכן ילדי המעמדות הנמוכים צפויים להיפגע יותר גם בהיבט זה.
זהו רק קצה הקרחון. לא הזכרתי, למשל, את המרחב הפיזי לתזוזה אשר גבוה יותר בקרב מי שברשותו בית גדול, או תזונה, כאשר למשפחות עם הכנסה נמוכה יש לרוב פחות מודעות ויכולת כלכלית לרכוש מזון בריא, בעוד במסגרות החינוך המזון מפוקח והפערים בנגישות למזון בריא מצטמצמים.
תקופת הסגר עלולה להגדיל פערים התפתחותיים, פיזיים וקוגניטיביים, בקרב ילדים מרקע שונה. פערים אלו לא נסגרים מעצמם כשמסגרות החינוך נפתחות ועל המדינה ומשרד החינוך לחשוב כיצד ניתן לצמצמם. דרך אחת היא בעזרת הכשרת צוותי ההוראה - לעודד אותם ליצור קשר עם הורי הילדים, להעריך את מצבם, לתת תשומת-לב מיוחדת למשפחות מהשכבות המוחלשות, ולהציע פעילויות מותאמות לשגרה החדשה. דרך נוספת היא גיבוש רשימת תכנים מומלצים לצפייה בזמן הסגר, או ספרים מומלצים לקריאה ועידוד הקראת ספר ביום לפחות, ועם פתיחת המסגרות מחדש, יש להעניק יותר משאבים ותשומת-לב לילדים ממשפחות מהמעמד הנמוך. רק התחשבות בפערים שהתרחבו בזמן המשבר וגיבוש פתרון מתאים לחזרה לשגרה יבטיחו חוסן חברתי לטווח הארוך.
הכותבת היא חוקרת במחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין ומרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל