שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
אופטימיות באוצר: צמיחה של 5% ב-2021. משרד האוצר צופה התאוששות מהירה של המשק ממשבר הקורונה בשנת 2021, כך עולה מהצעת תקציב 2021 שתוצג מחר (ב') לראש הממשלה בנימין נתניהו ומחרתיים לראש הממשלה החליפי בני גנץ. לאחר שיקבלו את הערותיהם של נתניהו וגנץ מקווים באוצר להניח את הצעת התקציב לאישור הממשלה באמצע החודש בהתאם ללוח הזמנים שקבע שר האוצר ישראל כ"ץ. אם הממשלה תאשר את התקציב כמתוכנן ניתן יהיה לסיים את הליכי החקיקה בכנסת עד אמצע חודש פברואר.
כאמור תחזית האוצר ל-2021 צופה צמיחה חזקה יחסית של כ-5% בשנה הבאה לאחר התכווצות בשיעור דומה (של כ-5%) בשנת 2020. מדובר בתחזית קרובה מאוד לצמיחה שצפה בנק ישראל במסגרת התרחיש האופטימי שלו. לפי תרחיש זה המניח שתושג שליטה מלאה במגפה המשק יצמח בשנה הבאה ב-6.5%. לעומת זאת בתרחיש הפסימי שבו המגפה תצא משליטה צופה בנק ישראל צמיחה של 1.5% בלבד ב-2021. הנתונים הם לפי התחזיות המעודכנות של מחלקת המחקר של בנק ישראל שהוצגו באוקטובר. מעבר לתחזית הצמיחה מתכנן האוצר להוציא בשנה הבאה 426 מיליארד שקל במסגרת התקציב "הרגיל" ועוד 54 מיליארד שקל במסגרת תכניות הסיוע למשק, לעסקים, לעצמאים ולמובטלים - תכניות שמתוקצבות דרך קופסה חוץ-תקציבית.
חוק ההסדרים שיצורף לתקציב 2021 יכלול כ-50 שינויים מבניים - כ-40 מתוכם כבר הוצגו על-ידי האוצר בחודש יולי. החידוש המרכזי שנכנס לחוק ההסדרים מאז יולי הוא רפורמה במערכת החינוך. מדובר בהעברת סמכויות לשלטון המקומי מהשלטון המרכזי ובהעצמת סמכויות מנהלי בתי הספר. בכוונת האוצר לאפשר למנהלי בתי הספר לנהל תקציב משלהם שבו יוכלו להשתמש בהתאם לסדר העדיפויות שיקבעו בעצמם. רפורמות נוספות שכבר הוצגו על-ידי האוצר ביולי כוללות זירוז פריסת רשתות סיבים אופטיים, תמריצים לבנייה במרכזי הערים, תכניות לקידום הכשרות מקצועיות, המשך רפורמות הקורנפלקס ופתיחת שורת מוצרים המוגדרים "מזון רגיש" לייבוא מקביל, המשך המעבר לתצהירים כדרך לזרז ולייעל את הליכי הרישוי. חוק המטרו לא ייכלל במסגרת חוק ההסדרים לאור המורכבויות המשפטיות הרבות שלו.
נציין כי בניגוד לשנים קודמות האוצר לא חרג הפעם מהגידול השנתי הקבוע בתקציב הרגיל זאת משתי סיבות: האחת, לאור העובדה שאין בתקציב גזירות וצעדים להגדלת ההכנסות והשנייה, לנוכח הצורך להעמיד כ-54 מיליארד שקל נוספים במסגרת קופסת הקורונה.