גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עלייתה ונפילתה של הקואליציה שביקשה להילחם בגוגל ובפייסבוק

5 שנים אחרי שהוקמה, חברת ארטימדיה סוגרת את שירות הפרסום בווידאו שלה ● איך קרסה ההבטחה הגדולה למענה לענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות שנגסו נגיסות ענק בתקציבי הפרסום בישראל, ומה תהיה ההשפעה של הפסקת הפעילות על השוק

מנכ"ל ארטימדיה עופר מילר. קו תקיף עם תג מחיר / צילום: תמר מצפי
מנכ"ל ארטימדיה עופר מילר. קו תקיף עם תג מחיר / צילום: תמר מצפי

בדצמבר 2015 התרחש אירוע לא שגרתי בענף הפרסום והמדיה: השקת רשת הפרסום החדשה ארטימדיה, שאמורה הייתה להיות הסטארט-אפ הישראלי החדש שייתן מענה לאתרי התוכן הישראלים במלחמתם מול ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות גוגל ופייסבוק שנגסו נגיסות ענק בתקציבי הפרסום בישראל.

במפגש ההשקה נראה מראה כמעט סוריאליסטי כשעל במה אחת ישבו מנהלי אתרי התוכן הבכירים אבי בן טל, אז מ-ynet, אילן ישועה מוואלה ואורי רוזן ממאקו, והכריזו כי ישתפו פעולה במכירת תוכן הווידאו שלהם. השלושה היו עד אז יריבים עסקיים מרים, שנלחמו זה בזה על חלקם בנתח תקציבי הפרסום. אבל אין כמו אויב משותף כדי לייצר שותפויות חדשות, והגשר שאמור היה לאפשר זאת היה בעלי ארטימדיה, שהגיעו לשוק המקומי מצוידים בכסף רב של החברה הקוריאנית ארטיויז'ן ובאספריציות גדולות לכבוש את העולם באמצעות מודל קואליציית האתרים. ישראל הייתה אמורה להיות מעבדת הפיתוח, מתוך כוונה להעתיק את המודל לשווקים הבינלאומיים שם נמצא הכסף הגדול.

שש שנים קדימה, אחרי השקעה של למעלה מ-80 מיליון שקל, כשברקע מערכות יחסים שהתערערו ואיומים בפניה לבתי משפט, מודיעה ארטימדיה על סגירת פעילות הווידאו שלה ועל כוונה להתמקד בפיתוח מוצרי טלוויזיה, וקשה שלא לתהות כיצד קרסה ההבטחה הגדולה למלחמה משותפת.

הטעות הראשונה: יומרנות

בתור התחלה, ארטימדיה עשתה את הטעות הבסיסית הראשונה בשיווק, והציעה ללקוחות מוצר שלא באמת היה לה. במקום לטעון "אנחנו מפרסמים על תוכן ישראלי שאין לאף שחקן אחר, אנחנו מוצר משלים לטלוויזיה, ובמדינה קטנה כמו ישראל לא תמיד יש להגיע לקהלים מאוד מפולחים", החברה החדשה התיימרה להציע מוצר זהה טכנולוגית באיכותו למוצרים של גוגל. לפחות בשלבים הראשונים, בין ההבטחה לביצוע בפועל היה פער משמעותי, ולכן חלק מהלקוחות המתוחכמים איבדו אמון במוצר, וחזרו אחרי התנסות מוגבלת להעביר את רוב התקציב לגוגל.

באופן מוזר, הדבר שאפשר לקואליציה לקום היה גם מה שבסופו של דבר היווה זרז לנפילתה - ההתחייבות לתשלום מינימום שארטימדיה לקחה על עצמה במיליוני שקלים בשנה התברר בהמשך כמכשלה. התשלום היה הדרך האפשרית היחידה של ארטימדיה לרתום אליה את האתרים, אולם ההסכמים לא היו זהים או שקופים. וואלה לדוגמה, שהיה האתר הראשון שנכנס לקואליציה, נחשב גם לאתר שקיבל, בגלל הראשוניות, את ההסכם הטוב ביותר. עצם ההתחייבות של ארטימדיה לתשלום מינימום הפכה אותה לבעלת פוזיציה על שרשרת הערך כי המשמעות של תשלום מראש הייתה שארטימדיה רכשה את מלאי הווידאו של האתרים, ולכן לכאורה היה לה אינטרס להיפטר מהמלאי היקר ללא קשר בהכרח לשאלות של ביקוש והיצע של כל אתר ואתר. הפוזיציה והיעדר השקיפות יצרו חשדנות בקרב אתרי התוכן למניעים ולתוצאות שארטימדיה סיפקה, האמון התערער בהדרגה, ובהמשך זה הוביל לפרישה המשמעותית הראשונה של ynet, שם העדיפו לחזור לשיווק ישיר תוך כדי הישענות על הכלים של גוגל.

ארטימדיה נאלצה לרתום אליה גם את חברות המדיה ולכן שילמה להן עמלות (או בכינויים המכובס - דמי ניהול). כמו בכל תחום שבו יש היעדר שקיפות על מי מרוויח מה, זה יצר גל שמועות על אינטרסים זרים. כך למשל, במשך תקופה ארוכה היו שהאמינו שקבוצת מקאן היא בעלת מניות בחברה. זה כנראה לא נכון, אך יש בכך להעיד על הלך הרוח החשדני שליווה בשנים האחרונות את פעילותה של ארטימדיה.

עם הזמן התברר שלמרות החזית המשותפת מול גוגל ופייסבוק, האינטרסים של כל אתרי התוכן לא בהכרח זהים. מאקו למשל, הוא אמנם אתר אינטרנט, אולם גם חלק מקבוצה שנשענת על יצירת תוכן וידאו, ורובו משודר בטלוויזיה. היום, כשהמסכים טרם התלכדו, משווק הפרסום בטלוויזיה בנפרד מהפרסום בדיגיטל, אולם המגמה ברורה - בעתיד המסכים יתלכדו והפרסום ישווק באופן אחיד ודיגיטלי. קבוצת קשת אינה יכולה להרשות לעצמה שהמפתחות לרווחיות שלה יוחזקו בידיים זרות, ולכן הפסיקה את ההתקשרות עם ארטימדיה והחזירה את השליטה אליה. אלא שבכך פגעה פגיעה קשה במלאי הווידאו של הרשת, באפקטיביות הפרסום בה ובכוח המיקוח מול אתרים האחרים שנותרו עדיין בפנים - בעיקר וואלה, שם ביקשו לשפר עמדות ולהקפיץ את ההתחייבות השנתית של ארטימדיה.

הטון הכוחני היה גם הרסני

והיה גם הגורם האנושי ששיחק תפקיד דרמטי. הקו שהוביל יו"ר החברה עופר מילר היה לאורך כל הדרך כוחני ומלחמתי. מול גוגל, אבל גם מול השותפות של החברה בתחום התוכן. ההצהרות הבומבסטיות מול גוגל הביאו לכך שגוגל השקיעה יותר מאמצים בניסיונות לפורר את הברית (סביר שלא בגלל הכסף שמצוי בשוק הפרסום הישראלי אלא מחשש שבטעות יבנה פה מודל שאפשר יהיה להעתיק החוצה). אבל יותר הרסני היה הטון מול השותפות המקומיות, ובראשן קשת.

קשת רחוקה מלהיות צדיקה בהתנהלות מול ארטימדיה; בין הצדדים היה הסכם שכשקשת תיכנס לתחום ה-OTT, ארטימדיה תגיש את הפרסום. בהסתכלות עסקית ניתן להבין מדוע קשת הבינה שלא תוכל לאפשר זאת. בארטימדיה יכלו במקום להיות צודקים, לפעול בחכמה, ובמקום לשרוף את המועדון ולאיים במשך חודשים על בכירי קשת בתביעות (מה שהפך כבר לנוהג עבור מילר), לנסות לבלוע את הצפרדע, ולהגיע להסכם שיאפשר המשך פעילות למשך תקופת מעבר שהייתה קונה לארטימדיה את הזמן לשנות מודל כלכלי - אולי לוותר על תשלום המינימום - ולהתקיים מלהיות פלטפורמת דאטה והגשה בדומה לזאת של המתחרים ב-IDX שכעת נהנים מכל עריקי ארטימדיה.

כמעט מאז הקמת ארטימדיה נהגו להגיד בשוק שהקואליציה היא רעיון נכון, בידיים הלא נכונות. גוגל ופייסבוק הן מפלצות רבות עוצמה, והיתרון היחיד שיש ליוצרי התוכן מולם זה הבידול של תוכן מקומי. תמורת זה המפרסמים מוכנים לשלם פרמיה מסוימת, בהנחה שזה לא מסרבל באופן משמעותי את העבודה הפרסומית. אבל בסיטואציה שבה שוב כולם נגד כולם, צריך לסגור הסכמים ולהגיש פרסומות במספר מערכות, ובכסף שרובו קטן, העבודה נהיית מסורבלת. במצב כזה סביר להניח שמפרסמים יעדיפו לשים את הכסף על בטוח, כלומר על הפלטפורמות הבינלאומיות.

מההודעה של ארטימדיה, כפי ששוגרה השבוע ללקוחות, נראה כי החברה מבקשת להמציא את עצמה מחדש בשוק הטלוויזיה, כי מבחינה טכנולוגית ניתן להגיש פרסום במערכות של yes, הוט, פרטנר וסלקום. הכסף - אם יהיה - נמצא כמובן אצל הוט ו-yes, אלא שמבחינת החוק אסור להן להגיש פרסום. אמנם בסוגיות נוספות בשוק התקשורת עוסקים בימים אלה במסגרת ועדת פולקמן, אבל הסיכוי שהממשלה תישאר על כנה זמן מספיק כדי לבצע את שינויי החקיקה הדרושים, כמעט ולא קיים. לכאורה, כל החברות נמצאות בהליך מעבר לשידור באמצעים דיגיטליים, שם אין מגבלות רגולטוריות על פרסום, אבל זה החלק הקטן בפעילות ולהכנסות משם, אם יגיעו, ייקח זמן. ולא פחות חשוב קיימת ההחלטה של הפלטפורמות כמה והיכן הן רוצות לערער את מודל דמי המנוי באמצעות הגשת פרסום על התוכן.

כך או כך, בשלב הזה העתיד של ארטימדיה לוט בערפל. וניתן רק לקוות שהפתרונות שאתרי התוכן יאמצו, "ידברו" זה עם זה ויאפשרו הגנה על אינטרסים משותפים, גם אם הקואליציה כבר לא קיימת.

"ארטימדיה היוותה מקור הכנסה עיקרי הנאמד במאות מיליונים לתעשיית התוכן המקומית"

חמש שנים לאחר שנכנסה לשוק הפרסום במטרה להוות עבור אתרי התוכן הישראלים אמצעי למלחמה בגוגל ובפייסבוק, מפסיקה ארטימדיה בסוף השנה את פעילותה בתחום הפרסום בווידאו בדיגיטל באתרים המקומיים.

ההחלטה להפסיק את הפעילות בתחום מגיעה לאחר שקבוצת קשת הודיעה לארטימדיה לפני שבועות ספורים על כוונתה להפסיק את ההתקשרות עימה, ולאחר שהמשא-ומתן עם וואלה על המשך ההתקשרות הגיע למבוי סתום.

השבוע בישר גל תורג'מן, שניהל את ארטימדיה מאז הקמתה בישראל, על המהלך הצפוי לעובדים וללקוחות. במכתב שהגיע לידי גלובס כתב תורג'מן ללקוחות: "אני מבקש לעדכן אתכם כי לאחר חמש וחצי שנות פעילות בשוק הישראלי, החלטנו לסיים בתום שנה זו את פעילותנו בישראל בתחום הפרסום בווידאו בדיגיטל באתרים המקומיים".

גל תורג'מן/ צילום: תמר מצפי

תורג'מן פירט את ההשפעה שהייתה לדעתו להקמת ארטימדיה על המפרסמים ותעשיית התוכן. לדבריו, "ארטימדיה היוותה, הודות לבעלי המניות שלה שלא היססו להשקיע עשרות רבות של מיליונים בשוק המקומי, מקור הכנסה עיקרי הנאמד במאות מיליונים לתעשיית התוכן המקומית שסבלה קשות מהתחרות מצד הפלטפורמות הבינלאומיות. הקמתה של ארטימדיה כרשת דרשה מאמצים נמרצים מצידנו מול הרשות לתחרות לאפשר איגוד של כלל אתרי התוכן המקומיים לפעולה כמקשה אחת ולהעמיד לרשותכם חלופה תחרותית, טכנולוגית ומסחרית לגוגל ולפייסבוק".

במכתבו מסביר תורג'מן את ההחלטה לצאת מתחום הפרסום בווידאו: "הודעתה לאחרונה של קשת על חזרתה לצורת מכירה ישירה, מנוגדת להשקפה העסקית שלנו ומהווה צעד לאחור עבור המפרסמים ואתרי התוכן כאחד. בשבועות האחרונים למדנו על כוונתם של אתרי תוכן נוספים לחזור לאופן מכירה ישיר, ולאור זאת החלטנו שאין לנו עניין להמשיך בפעילות מול אתרי התוכן במתכונת הנוכחית".

לכאורה המהלך מרוקן את הפעילות הנוכחית של החברה מתוכן, אך תורג'מן מבהיר כי ארטימדיה איננה נסגרת אלא משנה פוקוס: "באשר לעתיד - בכוונתנו להמשיך את פעילות הפיתוח בארץ ובראש ובראשונה להשלים את מוצר הטלוויזיה שלנו, דהיינו הגשת פרסום באופן פרוגרמטי ומטורגט למסכי טלוויזיה חכמים ולפלטפורמות תוכן טלוויזיוני שונות המותאמות לכך".

עוד כתבות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"