גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדור החמישי בצה"ל, הניסיון של מוטורולה סולושנס להשפיע על ההליך והאלוף במיל' שמסייע לה

מוטורולה סולושנס מפעילה לחצים כבדים כדי לזכות במכרז הדור ה–5 בסלולר של צה"ל ● סמי תורג’מן, לשעבר אלוף פיקוד דרום, מסייע בעניין • עלות המהלך מוערכת ב־1.5 מיליארד שקל

מערכת סלולר "ורד הרים" של צה"ל. המערכת המקורית של מוטורולה / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
מערכת סלולר "ורד הרים" של צה"ל. המערכת המקורית של מוטורולה / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

לאחרונה פורסם כי צה"ל החל לבחון מחוץ למעבדה את טכנולוגיית הדור החמישי בהשתתפות מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) וחברות אזרחיות. הדבר המוזר הוא שמי שמקדם את התהליך היא חברת מוטורולה בשיתוף חברת אריקסון, ולא מפעילות הסלולר. זו המומחיות של חברות הסלולר והן מעסיקות מאות מהנדסים שבימים אלו עמלים על הקמת אתרים, שדרוגי ליבות, בניית המודלים החדשים למימוש והפעלת הטכנולוגיה החדשה.

בצה"ל הנטייה היא ככל הנראה לבנות את הרשת החדשה על בסיס הרשת הקיימת בדור הרביעי, אותה הקימה מוטורולה סולושנס בשיתוף אריקסון ופרטנר. הכללים מחייבים מכרז, אך יש חשש שבמקום לערוך מכרז חדש ולפתוח את הסוגיה לדיון, יהיה מדובר בכסות להכשרת ספק יחיד. לגלובס נודע כי מוטורולה שכרה את שרותיהם של האלוף במילואים סמי תורג'מן, שהיה מפקד זרוע היבשה ואלוף פיקוד דרום (המייעץ לחברה בשלל נושאים), ויועצים נוספים, כדי שישכנעו את מערכת הביטחון בכדאיות הכלכלית של פרויקט המשך להקמת רשת סלולר דור 5. זאת על פני הוצאת הפעילות למכרז, וכפועל יוצא חסימת השתתפותן של יתר חברות הסלולר - שכולן מגלות עניין בפרויקט.

פרויקט המשך מאז שנות ה-90

מוטורולה היא זו שפיתחה לצה"ל בשנות ה-90 את מערכת הטלפוניה האלחוטית הצבאית הראשונה "ורד הרים". זו הייתה מבוססת על תקן TETRA שתוכנן לתת מענה תקשורת רדיו אלחוטי לממשלות ולגורמים צבאיים, ושתפקידה המרכזי היה שיחות מוצפנות ווקי טוקי קבוצתי לצה"ל. מוטורולה הייתה אז מחלוצות הפיתוח של התקן ולימים גם בהפעלת מערכות הקשר המבוססות על תקן זה ומכאן גם הייתה עליונותה במימוש הפתרון עבור צה"ל באותה התקופה.

בתחילת 2014 חתם משרד הביטחון עם חברת מוטורולה על פרויקט המשך, בחוזה ספק יחיד להקמת רשת סלולר דור 4. רק שהפעם החליט משרד הביטחון ובצדק להתבסס על מערכת סלולר אזרחית, מבוססת תקנים אזרחים בטכנולוגיית הדור הרביעי בסלולר (LTE) ומוטורולה ביצעה את עבודת האינטגרציה ושילוב מרכיבי הצופן. מוטורולה בחרה בחברת אריקסון להקים את ליבת הרשת ואת חברת פרטנר על מנת שזו תספק את תווך תקשורת הרדיו לרשת הצבאית ובכך בעצם אפשרה מערכת הביטחון ספק יחיד לפרויקט מבוסס תקינה אזרחית.

בימים אלו, וכאילו שדבר לא השתנה, מוטורולה מצפה לשכפל את ההצלחה ופועלת כאמור לשכנע את מערכת הביטחון לצאת בפרויקט המשך. על מנת לספק את ההסבר וההצדקה נודע, כי מוטורולה מציעה למשרד הביטחון עסקת המשך משקית לתקופה של עשר שנים, כך תוכל מוטורולה להבטיח את אחיזתה הבלעדית בפרויקט, תוך שהיא מבטיחה למערכת הביטחון פלטפורמת רשת דור 5 ללא הגדלת ההוצאה השנתית. העלות המשוערת לתקופה מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל.

הטכנולוגיה מחייבת חשיבה חדשה

אחת היכולות הבולטות של טכנולוגית הדור החמישי היא מימוש יישומים הדורשים השהיה נמוכה וחיבור מסיבי של התקנים לרשת - "האינטרנט של הדברים" (IOT). יכולות אלו משמעותיות מאוד עבור מערכות ויישומים צבאיים וביטחוניים. בפרט כשמדובר על תוכניות הדיגיטציה של צה"ל כפי שפורסמו במסגרת התוכנית הרב שנתית החדשה, שבשלב זה טרם מומשה בשל אי אישור התקציב בממשלה.

צה"ל הוא לקוח מרכזי כאשר מדובר בטכנולוגיית דור 5. המעבר ליישומי הדור החמישי מאפשר לצה"ל לממש מודלים חדשים לתפעול והפעלת המערכות. המחשבה על שדה קרב עתידי המשלב רובוטים רפואיים המסייעים לכוחות בשטח ויוכלו להציל חיים, באמצעות קישוריות דור 5 המשלבת מציאות רבודה, אולי כבר לא דמיונית.

טכנולוגיית דור 5 תאפשר לצה"ל להשיג את כוס החלב מבלי לקנות את הפרה. כלומר, במסגרת היכולות החדשות של דור 5, והתקינה מאפשרת, צה"ל יוכל לקנות פרוסה עצמאית (Slice) בליבת רשת אזרחית מסחרית שתשמש אותו בלבד. חיתוך הרשת (Network Slicing) הוא היכולת לבנות שירותים מותאמים לצרכים אנכיים של הארגון הציבורי והן עבור התעשייה. כך שבעצם צה"ל יוכל ליהנות מכל היתרונות שנותן הדור החמישי ובכלל זה עצמאות מלאה, בידול בין שירותים, זמני ההשהיה הנמוכים (Latency), זאת מבלי שיידרש לקנות, לתחזק ולתפעל ליבת רשת עצמאית.

האם מכרז יוזיל את הפרויקט?

באמצעות כך צה"ל יוכל לנצל את כוחו ולשלם מחירי שוק נמוכים מאוד מצד אחד, ומנגד לקבל את מלוא השירותים. יתרון נוסף וחשוב לא פחות הוא שצה"ל יכול לנצל לצרכיו ולהשתמש ביכולות והניסיון העצומים הקיימים ושנבנים בימים אלו אצל ספקיות הסלולר. זאת מבלי שיידרש להקצות תקנים והכשרות של מהנדסים וטכנאים ומכאן להפנות משאבים אלו לטובת המערכות הטכנולוגיות הייעודיות ומבצעיות.

בעצם, צה"ל עושה צעד נוסף ומתבקש וממקד את הפעילות שלו בעשייה המבצעית. אם בשנות ה-90 צה"ל חשב להיות חברת תקשורת ניידת עצמאית (רשת "ורד הרים") על בסיס טכנולוגיות ייעודיות ובשנות האלפיים מיקד את עצמו לעיסוק בליבת הרשת בלבד, כעת הוא יוכל למקד את עצמו רק בחלקים המבצעיים של המערכת וכל זאת בהתאם לניצול התפתחות הטכנולוגיה ויכולות הדור ה-5. זאת הודות למעבר להתבססות על תקנים אזרחיים סטנדרטיים וניצול יתרונן היחסי של מפעילות הסלולר בישראל לטובת התפעול השוטף של המערכת.

אולם, החבירה של אריקסון, פרטנר ומוטורולה מייצרת את ההגמוניה הדרושה על מנת להמשיך ולרכב על גלי הצלחת הפרויקט הראשון ולהלביש על מדים טכנולוגיות אזרחיות. זאת למרות שכוחות השוק והטכנולוגיה שואבים דווקא למודלים האזרחיים. כבר בשנת 2014 היו מי שהרימו גבה לגבי הלגיטימיות של חברת מוטורולה בהצדקתה כספק יחיד אל מול ניסיונה הדל בהקמה ותפעול של רשתות סלולר לעומת חברות הסלולר שזהו להן הלחם והחמאה. ניכר כי טענה מרכזית זו עמדה לאורך כל חיי הפרויקט לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות בצה"ל. לזה מצטרפת התובנה כי הטכנולוגיה של דור 5 היא זו שנותנת את המענה לצרכים ולתרחישים רבים ומגוונים מבלי לייצר תלות בתעשייה הביטחונית.

מדובר צה"ל נמסר: "צה״ל נמצא בימים אלה בעבודת מטה בנושא במסגרת היערכות למימוש הפוטנציאל הטמון בדור החמישי. צוותי חשיבה בצה״ל ובמשרד הביטחון עודם מגבשים אסטרטגיה רב שנתית בנושא, ומספר אפשרויות עומדות על הפרק. נבהיר כי טרם גובשה החלטה בעניין.

בחברת מוטורולה סירבו להגיב לדברים.

עוד כתבות

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

ביהמ"ש המחוזי: ארנון בר-דוד יוכל לחזור להסתדרות בתוך שבועיים

המחוזי קיצר את הרחקתו של יו"ר ההסתדרות בר-דוד מהארגון ל-60 יום, שייספרו החל מתחילת דצמבר, וזאת בניגוד להחלטת בימ"ש השלום להרחיקו ל-90 יום ● השופט דרור ארד-איילון ציין כי דרישת המשטרה להרחיק את בר-דוד מ"גופי ההסתדרות" היא עמומה מדי, וחלק על קביעת בימ"ש השלום כי חזרתו לתפקיד מהווה "סכנה לביטחון הציבור"

עגבניות / צילום: Shutterstock

העגבנייה לא יכולה לחכות: הדבר החשוב שחסר לחקלאות בישראל

כשמחירי המזון שוברים שיאים, המדינה חייבת להגדיל גם את היקף הייצור והעיבוד המקומי - אחרת נמצא עצמנו תלויים לחלוטין ביבוא ● הדרך היחידה לשנות כיוון היא לראות בחקלאות ובנדל"ן החקלאי תחום מניב וכלכלי - ולא רק ייעוד לאומי שעולה כצורך

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

מתקרבים לחתימה: קבוצה בראשות אסף רפפורט בדרך לרכישת רשת 13

בעל השליטה ברשת 13 במגעים מתקדמים עם קבוצת יזמי הייטק למכירתה ● הערכות: יזרימו כ-100 מיליון דולר בשלוש השנים הראשונות, ולגלובס נודע כי הושלמה בדיקת הנאותות

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל-20 מיליארד שקל ב־2025

עפ"י הערכות של בכירים ברשות המסים, ההכנסות מרווחים צבורים צפויות להסתכם בשנת 2025 בעד 20 מיליארד שקל ● מדובר בגבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה ● בינואר אשתקד רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף ואילצה בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2%

הפרויקט של רנט איט בשכונת הפרחים בקריית גת / צילום: מצגת החברה

למרות השוק הרותח: למה בוטלה הנפקת קרן הנדל"ן למגורים של נבחרת כוכבים

חרף הגאות בשוק ההנפקות ומעורבותם של אהרון פוגל, יובל כהן, משפחת יסלזון, כלל והפועלים, נסוגה רנט איט ממהלך לגיוס הון בבורסה ● בשוק תולים את הכישלון בעיתוי ההנפקה אבל גם בתחום השכרת הדירות שבו היא פועלת, הסובל מהריבית הגבוהה ● וגם: ההצלחה של צחי אבו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ נואם בדאבוס / צילום: Reuters, Denis Balibouse

טראמפ בדאבוס: "רוצה לפתוח במו"מ מיידי לרכישת גרינלנד. לא אפעיל כוח"

נשיא ארה"ב נאם בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, והתייחס לגרינלנד: "אנחנו נותנים המון, ומקבלים כל כך מעט בחזרה. כל מה שאנחנו רוצים חזרה זה גרינלנד" ● הצפי הוא כי מחר ישיק טראמפ את "מועצת השלום" שיזם בנוגע להסכם הפסקת האש בעזה, למרות ששורת מדינות אירופיות דחו את ההזמנה להצטרף אליה

המחירים עולים? אביב מליסרון מחזירה עד 300 אלף שקל על דירה חדשה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המחירים עולים? אביב מליסרון מחזירה עד 300 אלף שקל על דירה חדשה

אביב מליסרון מציעה לרוכשים תשלום של 6,000 שקל לחודש למשך ארבע שנים - אחרי האכלוס ● נוסף לכך המבצע מבטיח פטור מהצמדה למדד, אולם חבות המס מוטלת על הקונים ● מאחורי המבצעים, מדור חדש 

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

מנהל רשות המסים חשף: נוהל הגילוי מרצון החדש רחוק מאוד מהשגת היעד

רק 122 בקשות לגילוי מרצון על הון לא מדווח הוגשו מאז פורסם הנוהל באוגוסט האחרון ● מנהל רשות המסים מאשים: הנתון נובע בעיקר בשל היעדר פתרון בבנקים להפקדת כספי קריפטו

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועצת המשפטית לממשלה: סגירת גל"צ אינה חוקית ונועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי

בייעוץ המשפטי קובעים כי החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל מחייבת חקיקה ראשית ● זאת, בייחוד בהקשר הרחב של מהלכים קואליציוניים נוספים שלדברי היועמ"שית מחלישים את התקשורת החופשית, ובשנת בחירות ● זאת ועוד, היועצת מפרטת שורה של פגמים שנפלו בעבודת הוועדה המייעצת לשר הביטחון לבחינת עתידה של התחנה

ריי דליו, מייסד ברידג'ווטר / צילום: ap, Ng Han Guan

משקיע העל שמזהיר: הזעזוע שעלול להגיע לשווקים בגלל מלחמת הסחר

ריי דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, מזהיר כי האגרסיביות של נשיא ארה"ב עלולה לגרום לעימות פיננסי עולמי ● דבריו מכוונים בעיקר ל"בזוקה" של אירופה: 10 טריליון דולר בנכסים אמריקאיים ● סנונית ראשונה: קרן הפנסיה הדנית מתכננת למכור 100 מיליון דולר באג"ח ממשלתיות אמריקאיות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

חשד: מכרו 8 דירות ב-11 מיליון שקל - וחמקו ממסי שבח ורכישה

מוכרי ורוכשי מקרקעין חשודים בדיווח כוזב על מכירת 4 דירות בבניין בתמורה לכ-6 מיליון שקל - כאשר בפועל נמכרו 8 דירות בשווי של כ-11 מיליון שקל ● עפ"י החשד, המוכרים התחמקו מתשלום מס שבח בסכום כולל של כ-1.9 מיליון שקל, והרוכשים התחמקו מתשלום מס רכישה של 400 אלף שקל

עבודות על כבל תת־ימי בחוף זיילנד שבהולנד / צילום: Shutterstock

מצור הסיבים האופטיים סביב ישראל מתהדק: אלו הסיבות

שלושה פרויקטים של כבלי תקשורת תת־ימיים תוכננו בשנתיים האחרונות לעבור בישראל ומשם לחצי האי ערב ומזרחה - ובכך, לייצר גשר של זרימת מידע בין אירופה לסעודיה ומדינות המפרץ ● אולם, בעקבות המלחמה, במקביל לאתגרים בירוקרטיים - המהלכים הוקפאו

רחפן בשירות צבאי / צילום: Shutterstock

דוח חדש חושף היקף הזמנות חריג מסטארט-אפים ביטחוניים

דוח סיכום שנת 2025 של מפא"ת חושף כי חברות צעירות בשלבים מוקדמים מרכזות כמחצית מהעסקאות, עם דגש על פלטפורמות אוטונומיות ● ההזמנות מלקוחות זרים הסתכמו בכ־300 מיליון שקל

מנכ''ל OpenAI סם אלטמן לצד מירה מואטי, לפני שהאחרונה עזבה את החברה / צילום: ap, Barbara Ortutey

הרומן נחשף, בכירים עזבו: הסטארט־אפ של יוצאת OpenAI מתקשה להתרומם

סטארט־אפ הבינה המלאכותית Thinking Machines Lab של מירה מוראטי, לשעבר בכירה ב־OpenAI, ניצב בימים אלה בעיצומו של גל עזיבות חריג ● ברקע: רומן בין מנהל לעובדת ודרישה לקחת חלק מסמכויותיה של מוראטי בחברה

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

קנס של 8 מיליון שקל לשופרסל מרשות התחרות: העבירה נתונים באיחור

רשות התחרות שלחה דרישת נתונים לשופרסל כחלק ממחקר על מחירי המזון, אולם לטענת הרשות, למרות פניות חוזרות ונשנות - שופרסל עמדה על כך שהמידע שנדרש אינו בנמצא; עם זאת, לבסוף התברר כי הנתונים קיימים, והם נמסרו לרשות ● טענות החברה בשימוע שנערך לה נדחו ● שופרסל בתגובה: נערער על ההחלטה

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הן היו כוח שמניע את השווקים, כעת הן מתפזרות ל-7 כיוונים

קבוצת שבע המניות המופלאות של ענקיות הטכנולוגיה, שמיקדו את הייפ הבינה המלאכותית, מתפצלת מבפנים ● רבות מהן משתרכות כיום אחרי השוק הכללי

טל פרייפלד / צילום: יח''צ תאגיד כאן

אחרי עשור: סמנכ"לית הטלוויזיה של התאגיד טל פרייפלד מסיימת את תפקידה

טל פרייפלד הייתה ממקימי תאגיד השידור הציבורי, ובמסגרת תפקידה הייתה אחראית על "כאן 11", "כאן חינוכית" ו"מכאן" והובילה את התכנים הפופולריים של הערוץ - ובהם "קופה ראשית", "בואו לאכול איתי", "כראמל" ו"טהרן"

מנכ''ל נטפליקס, טד סרנדוס / צילום: צילום מסך

הדוחות מראים: כדי להמשיך להוביל, נטפליקס חייבת את עסקת וורנר ברדרס

ענקית הסטרימינג רשמה ברבעון הרביעי של 2025 גידול בהכנסות וברווחים, אולם בוול סטריט ציפו ליותר ● בשוק מסבירים כי המשקיעים ממוקדים בין היתר בשאלה האם היא מסוגלת לשמור על צמיחה יציבה ובת קיימא, במיוחד על רקע ניסיון הרכישה השאפתני בתולדותיה

נטפליקס / צילום: Shutterstock

נטפליקס עקפה את הציפיות, אך המניה יורדת במסחר המאוחר. אלה הסיבות

נטפליקס דיווחה על הכנסות של 12.05 מיליארד דולר ועל רווח של 0.56 דולר למניה ברבעון הרביעי - שניהם מעט מעל הצפי ● מספר המנויים צמח ב־8% ל־325 מיליון ● היום שינתה נטפליקס את הצעתה לרכישת וורנר ברדרס באופן התשלום, וכעת היא מציעה שכל הסכום ישולם במזומן, וזאת כדי לסגור את הדלת להצעת פרמאונט

אילו הרגלים קטנים עושים הבדל בבריאות שלנו? / צילום: Shutterstock

במעבדה בבר־אילן חוקרים מגלים איך תוכלו להאריך חיים עם שינוי אחד קטן

פרופ' יונתן רבינוביץ' הקים באוניברסיטה מכון מחקר לאריכות ימים ואיכות חיים, שמטרתו לבחון אילו שינויים בשגרת היומיום ישיגו את ההשפעה הכי גדולה על הבריאות לטווח ארוך ● למכון כבר יש תובנות ממחקרים הנוגעים לשתיית מים, שינה והליכה