המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר
כחודש לפני תום תקופת ה"גרייס" שבמסגרתה מותר לדחות החזרי הלוואות מהבנקים מבלי שהדבר ייחשב כהפרה של תנאי ההלוואה, בנק ישראל מאריך, שוב, את חלון הזמנים לדחיית ההחזרים בשלושה חודשים, עד סוף הרבעון הראשון ב-2021. זאת על רקע החשש כי ישראלים רבים שנקלעו למשבר תזרימי אישי בעקבות משבר הקורונה עדיין לא מצאו פתרונות שיאפשרו להם לשוב ולשלם את ההלוואות כסידרן, כשהמתווה לדחיית ההחזרים גם מאפשר לבנקים להימנע לפי שעה מהצורך להכיר בחובות רבים כבעייתיים.
הבוקר הודיע הפיקוח על הבנקים "על גיבוש מתווה נוסף לדחיית תשלומי משכנתאות והלוואות צרכניות, שאומץ על ידי המערכת הבנקאית", וזאת "במטרה לסייע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות המשבר". המתווה המקורי נקבע בתחילת מאי השנה והוארך מאז פעמיים, כשעד היום המועד האחרון לבקשת דחייה עמד על סוף 2020, כשעל פי הערכות הרוב המכריע של ההלוואות שההחזרים בהן נדחו, ישובו למצבן הרגיל - כלומר שהלקוחות יידרשו לשלם את ההחזרים מחדש - יהיה במהלך הרבעון הראשון של 2021.
בבנק ישראל מסבירים כי "השלכות משבר הקורונה צפויות להשפיע על הקשיים התזרימיים של חלק מהלקוחות גם במהלך שנת 2021" כאשר הפעם מכריזים בבנק המרכי על מבנה שונה למתווה, כך ש"בשונה מהמתווים הקודמים, במתווה הנוסף ניתן דגש על חזרת הלווים לתשלום הלוואותיהם, וזאת באמצעות לוח תשלומים מקל".
במה מדובר? המתווה החדש מיועד ל"אוכלוסיית יעד" של "לקוחות שיכולים לפנות לבנק שלהם בבקשה לפעול על פי המתווה הנוסף, באופן שיביא להפחתה משמעותית בהחזרים החודשיים, לתקופות זמן ממושכות", כשכמו במתווים הקודמים של דחיות ההחזרים גם עתה "הדחייה תבוצע ללא עמלות ובהתאם לשיעור הריבית המקורי של ההלוואה".
אז מיהם אותם לקוחות יעד שיוכלו לבקש דחיית תשלומים ארוכה? מי שיורשו לבקש מהבנק את הסיוע האמור הם בעלי משכנתאות והלוואות צרכניות "שנמצאות בסטטוס של דחיית תשלומים", וש"הכנסת משק הבית שלהם (נטו) אינה עולה על 20,000 שקך נכון לסוף פברואר 2020 (טרום משבר הקורונה, וזאת במטרה לסייע רק לאלה שנקלעו לקשיים בשל משבר הקורונה ולא מסיבה אחרת, ר"ש)" ושחוו "פגיעה בהכנסת משק הבית בשיעור של 40% ומעלה".
ומהן ההקלות שיינתנו לבעלי המשכנתאות וההלוואות הצרכניות "הרגילות"? המתווה החדש קובע כי ללקוחות יעד יתאפשר להפחית את החזרי המשכנתא לתקופה של לפחות שנתיים (24 חודשים) בשיעור של 25%, 50% ואף 75% מההחזר החודשי (כשהלקוח יבחר את שיעור ההפחתה של ההחזר החודשי). לצד זאת לקוחות המשכנתאות של הבנקים יורשו לבחור באופציה של דחיית תשלומי הקרן (ולא תשלומי הריבית), וזאת באופן שיקטין בפועל את ההחזר החודשי ב-40% עד 75%.
בעלי המשכנתאות שיידחו ויקטינו החזרים כאמור יוכלו להחזיר את ההחזרים שנדחו או הוקטנו לתקופה של לפחות שנתיים כאמור, דרך הגדלת ההחזר החודשי "הרגיל" שלהם או דרך הארכת תקופת המשכנתא.
בהלוואות הצרכניות הרגילות מדובר על "פריסה מחדש של כל יתרת החוב באופן שמפחית לפחות ב-50% את סכום ההחזר החודשי", כאשר תקופת ההלוואה הכוללת תוארך בעד 3 שנים נוספות, כנגזרת של מידת ההפחתה של ההחזר החודשי.
נציין כי מדובר בקהל יעד גדול למדי. בנק ישראל מגלה היום כי "בין מרץ למחצית נובמבר 2020 המערכת הבנקאית אישרה כ- 859 אלף בקשות שהוגשו לדחיית תשלומי הלוואות בסכום כולל של כ-10.8 מיליארד שקל". מדובר בכך ש-16.4% מתיק האשראי הכולל של הבנקים נדרש לדחיית החזרי הלוואות בשל נזקי משבר הקורונה. עיקר הבקשות לדחייה הגיע בתחום ההלוואות הצרכניות ה"רגילות" (שלא לדיור), שם 12% מהתיק הכולל נדרש בתקופה זו או אחרת לדחיית החזרים, בתחום המשכנתאות שם הייתה דחייה ברבע מהתיק, ובעסקים הקטנים, שאצלם היו דחיות החזרים בכ-22% מהתיק.
כיום ישנם 144,390 לקוחות בעלי הלוואות צרכניות "רגילות" שמסתייעים באפשרות לדחות החזרי הלוואות ללא שזה יהיה הפרה של תנאי ההלוואה, כשהם מהווים 6.1% מתיק האשראי הרלבנטי בבנקים. בתיק המשכנתאות התמונה בעייתית אף יותר, הגם שבבנקים דווקא משדרים רוגע בהקשר זה בגלל הבטוחה הטובה שיש להם (השעבוד על הדירה, שגבוה מיתרת ההלוואה שלכאורה בבעיה). כך, בבנקים 11.2% מתיק המשכנתאות הכולל נמצא כיום בדחייה של החזרים, וזאת אצל 100,694 לקוחות. שתי קבוצות אלה הן קהל היעד של המתווה החדש של בנק ישראל, שהפעם אינו כולל הסכמות לגבי המשך התקופה שבה ניתן לבקש לדחות החזרי הלוואות גם מצד חברות ובתי עסק.
"דחיית תשלומים כמוה כאשראי חדש"
בבנק ישראל שבים ומדגישים כי "דחיית תשלומים כמוה כאשראי חדש". כלומר, מדובר במהלך שיש לו עלויות, לא זניחות, שמגבירות את נטל ההלוואה על כתפי הלווה, בין אם באמצעות הגדלת ההחזר החודשי לאחר תום תקופת הדחייה או בראמצעות הוספת חודשי החזר, כולל ריבית על התקופה שההלוואה לא שולמה כסידרה. לכן כדאי למי שיכול לעמוד בהחזרי ההלוואה לשקול האם הדחייה של ההחזרים מועילה מספיק כדי להצדיק את התשלום הנוסף שיהיה. בנוסף, בבנק ישראל מדגישים כי "על הלקוחות הדוחים את תשלומי המשכנתא לבחון היטב את השפעת השלכות הדחייה על הכיסוי הביטוחי (ביטוח חיים) הקיים במסגרת המשכנתא".
לדברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, "הפעם שולבו גם מבחני הכנסה" וזאת "על מנת למקד את הטיפול בלקוחות שנפגעו מהמשבר וטרם התאוששו". לדברי הנגיד "פריסה זו תאפשר ללווים אלו המשך גישור עד לחזרתם לאיתנות פיננסית ויכולת החזר תשלומים מוגבר בשוך המשבר".
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, הוסיף כי המתווה החדשה נעשה מתוך "מטרה לסייע לקבוצה ממוקדת של לקוחות שנפגעו באופן משמעותי מהמשבר ועדיין מתמודדים עם השלכותיו. במתווה זה ניתן דגש על המשך מתן הקלה ללקוחות לצד הסדרת לוח תשלומים מקל לפירעון החוב, זאת בשונה מהקפאה או דחיית החוב".