בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת
כינוס ועדת שרים לחקיקה אתמול (א') היה יכול להיות סימן לממשלה מתפקדת אם לא המתיחות המתמשכת בין הליכוד לכחול לבן שצפויה להגיע השבוע לשיאים חדשים. על פי המסתמן, כחול לבן החברה בקואליציה צפויה לתמוך בהצעת החוק לפיזור הכנסת של יש עתיד בקריאה טרומית ולקרב עוד קצת את קצה של הממשלה הזו, בשל חילוקי הדעות על התקציב. אולם מי שעוקבים אחרי מסכת האיומים של כחול לבן בחודשים האחרונים לא יופתעו אם ברגע האחרון גם האיום הזה יעלם לטובת פשרה.
בינתיים, ממש כמו בשבוע שעבר נראה שבליכוד ובכחול לבן הולכים צעד קדימה - שניים אחורה. אז אישרו את מינוי החשב הכללי לבקשת הליכוד ומינוי מנכ"ל משרד ראש הממשלה החליפי לבקשת כחול לבן, וכמה שעות לאחר מכן הודיעו על הקמת ועדת בדיקה לצוללות שהחזירה את המתח לאוויר.
השבוע באותו האופן, בתחילתו פעלה ועדת שרים לחקיקה אך ובסופו יכולה רכבת הבחירות לצאת לדרך, אם כחול לבן יעמדו בדיבורם ויובילו להפלת הממשלה מתוכה.
אתמול ניתן האות לכינוס ועדת שרים לחקיקה מטעם הליכוד ולאחר חודשים רבים של ויכוחים ודחיות אושרו שני חוקים שהיו תקועים: האחד הסיבים האופטיים של יועז הנדל (גוש כחול לבן) והשני חוק קיזוז משכורות שרים של ישראל כ"ץ. נזכיר, החוקים האלה עמדו על סדר יומה של הוועדה כבר בחודשי הקיץ, אך מאז בטענות שונות בליכוד תקעו את העלאתם להצבעה פעם אחר פעם אחר פעם.
מה קרה אתמול? בכחול לבן מנחשים שנתניהו מנסה לשדר "עסקים כרגיל" כדי למנוע יציאה לבחירות בחודש הקרוב. על פי החישובים הפוליטיים בסביבת של גנץ, נתניהו מעדיף בחירות בקיץ ולאחר חיסון נרחב של האוכלוסייה הישראלית ובחירות כעת לא נוחות לו. לכחול לבן יש בעצם נשק אחד ביד מול נתניהו: החלטה על מועד הבחירות ולכן האיומים שם לראשונה עובדים ומתחילים להפוך את הממשלה למתפקדת.
אבל בכחול לבן ממש לא מסתפקים בפירורים שמשליך לעברם נתניהו - ועדת שרים לחקיקה זה נחמד אבל לא מספיק. הם רוצים באישור תקציב 2021 בהקדם האפשרי והבטחת כהונת הממשלה עד למועד הרוטציה בין נתניהו לגנץ בעוד שנה.
הלחץ על גנץ מבפנים גובר
נכון למצב העניינים הנוכחי, שבו נתניהו מבהיר פעם אחר פעם בשיחות סגורות כי הוא אינו מאמין ביכולות של גנץ להוביל את המדינה - קשה לראות אותו עומד בהסכם שחתם עליו. בכחול לבן שומעים את הקולות האלו ולכן מובילים לבחירות בתנאים שלהם, למרות שמחצית מחברי הרשימה צפויים להישאר בחוץ בבחירות, משהו בסגנון "תמות נפשי עם פלישתים".
לכאורה יציאה לבחירות היא התאבדות אלקטורלית של כחול לבן, הבוחרים לא ממהרים לחזור אליהם ובכל הסקרים האחרונים הם מפגרים מאחור כמפלגה החמישית בגדלה. במקום להעדיף ממשלה ביד גם לתקופה של חצי שנה נוספת, חלקים הולכים וגדלים בתוך כחול לבן דוחפים את גנץ לבחירות בכל מחיר כתוצאה מהלחצים של המפגינים ברחובות. בליכוד נחלקים בשאלת עיתוי הבחירות, גם שם חלקים הולכים וגדלים מאמינים שאין עתיד לממשלה עם כחול לבן ומעדיפים לסיים את הסאגה כמה שיותר מהר.
ובינתיים - עד לבחירות הבלתי נמנעות בדצמבר או במרץ, חוסר התפקוד של הממשלה זועק לשמיים. בשיחת מסדרון בין שרה בכחול לבן לח"כ בליכוד שנכחתי בה בשבוע שעבר - התסכול היה מאוד ברור.
"אני לא מצליחה לעבוד עם משרדים מקבילים בגלל השיתוק הפוליטי", טענה אז אותה שרה באוזנינו. "אני לא רוצה בחירות אבל ככה אי אפשר להמשיך", אמרה ורק בנקודה הזו השניים הצליחו להסכים. ככה אי אפשר להמשיך.