חדשנות בהייטק הישראלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק
החודשים האחרונים המחישו כמה העולם בו אנו חיים שברירי. המשבר שיצרה מגפת הקורונה הביא לפגיעה קשה במעמדות החלשים ביותר, ובמקומות רבים בעולם אף לעליה בעוני הקיצוני, רעב, צמצום הגישה למים נקיים ופגיעה בשירותי רפואה וחינוך. על פי דוח הבנק העולמי, הקורונה צפויה לדרדר כ-150 מיליון איש בעולם לעוני קיצוני של מתחת ל-1.9 דולר ליום.
הקורונה פרצה בתקופה המאופיינת באיומים אסטרטגיים רבים: שינויי אקלים, עליה באי השוויון בעולם, בדידות קשישים, היעדר ביטחון תזונתי ועוד, המשפיעים ישירות על הסביבה בה אנו חיים, על סכסוכים עולמיים, גלי הגירה ואיכות החיים העתידית שלנו.
כבר ב-2015 התחייבו מדינות העולם, ביניהן גם ישראל, לרכז מאמצים למימוש 17 יעדי הפיתוח של האו"ם ליצירת עולם טוב יותר עד שנת 2030. עם יעדים אלו נמנים: מיגור העוני, שוויון מגדרי ואנרגיה נקייה. כדי להשיג את היעדים הללו, נדרשים 2.5 טריליון דולר בשנה , סכום בלתי נתפש שברור שממשלות ופילנתרופיה, נדיבה ככל שתהיה, לא יצליחו לגשר עליו. לכן, התגבשה ההבנה שהסקטור הפרטי הוא המנוע הנחוץ ליצירת שינוי. כתוצאה מכך, התפתח ברחבי העולם סקטור השקעות האימפקט, הכולל סט רחב של כלים פיננסים, שמטרתם להשיא רווח כפול: תשואה פיננסית לצד השפעה סביבתית חברתית חיובית מדידה.
ישראל בנתה את מעמדה בעולם כ"סטארטאפ ניישן", מעצמה טכנולוגית שמייצרת יותר מיזמים טכנולוגיים וחדשניים, ביחס לגודלה, בהשוואה לכל מדינה אחרת. החדשנות הישראלית שהתפתחה בעשורים האחרונים שינתה במידה רבה את תדמיתה של ישראל ממוקד הסכסוך הערבי, ליהלום של המזרח התיכון והביאה בשנים האחרונות לשיתופי פעולה בין ישראל לעולם הערבי שיצקו את התשתית להסכמי השלום המבשילים היום.
הסכמים אלו מבוססים בין היתר על היכרות ועבודה משותפת של המגזרים העסקיים של מדינות ערב ורצון הדדי לקיים יחסי מסחר ולשתף פעולה בתחום הטכנולוגי. ההשפעה החיובית שיצרו חברות הטכנולוגיה הישראליות ניכר והציבור כולו נהנה מהדיבידנדים. ההזדמנויות הגיאופוליטיות שנוצרו, הביקוש הגלובלי לחדשנות וטכנולוגיה שיובילו למיגור בעיות בעולם, המתפתח והמפותח כאחד, מהווים קרקע פוריה למעבר של ישראל להפוך מ"סטארט אפ ניישן" ל"אימפקט ניישן".
IFC מקבוצת הבנק העולמי, כבר ביטא הבעת אמון בחדשנות הישראלית מספר פעמים כשהשקיע בחברות ישראליות. בימים אלו ממש סיים IFC להוביל סבב השקעה בחברת SeeTree הישראלית, המבצעת אופטימיזציה של גידול מטעים באמצעות בינה מלאכותית ולמידת מכונה מסנסורים ורחפנים. הפתרון החדשני צפוי לשפר משמעותית את תפוקת החקלאים במדינות מתפתחות ולשפר את הבטחון התזונתי של רבים. בדומה ל-SeeTree, אפשר למצוא בישראל מיזמים מבריקים שמייצרים תשואה כלכלית לצד השפעה חברתית או סביבתית חיובית מדידה, בעלי פוטנציאל למשוך כסף ממשקיעי אימפקט, החל מפתרונות בתחום החקלאות, נגישות למים נקיים, בריאות דיגיטלית, ועד לפינטק ופתרונות מבוססי בלוקצ'יין.
חברות אימפקט פועלות בתנאי שוק רגילים, לרוב עם מודלים עסקיים מתוחכמים יותר ופניה לקהלים חדשים. החברות הללו נהנות מרמת סיכון נמוכה יותר, מכיוון שבהגדרה הן פועלות בצורה אחראית וסביבתית, הרבה יותר קל להן לקבל סיקור חיובי, וכח האדם שלהן מדווח על שביעות רצון גבוהה ומחויבות גבוהה יותר לעשייה.
מגפת הקורונה ממחישה היום יותר מתמיד כי קידום האקו-סיסטם הטכנולוגי בישראל חיוני להתמודדות עם אתגרי המגפה הבריאותיים והכלכליים. התפתחות ה"סטארט אפ ניישן" התאפשרה בין היתר הודות להחלטת הממשלה בשנות ה-90 לקדם את תחום ההון סיכון בישראל ולהקים קרנות השקעה ממשלתיות כדוגמת "יוזמה" המפורסמת.
באופן דומה, ניתן לראות בשנים האחרונות ניצנים חיוביים של החלטות אמיצות מצד רגולטורים כמו רשות החדשנות, רשות שוק ההון, רשות ני"ע והמשרד לנושאים אסטרטגיים לקדם את תחום האימפקט. כדי לייצר את השינוי המיוחל ולהפוך את ישראל מ"סטארט אפ ניישן" ל"אימפקט ניישן" נדרשת, בין הייתר, תמיכה ממשלתית בכלים רגולטוריים נוספים של דיווח וגילוי, ועידוד המימון לתחום טכנולוגיות האימפקט.
השקעות האימפקט בעולם צומחות בעשרות אחוזים בשנה. היקף הנכסים המנוהלים בעולם הגיע השנה ל-715 מיליארד דולר, עלייה של 42% משנת 2019, פי 10 מהיקף התחום ב-2015. הזרז להתפתחות שוק ההשקעות הוא ביקוש חזק מצד גופי ההשקעות הגדולים, המושפעים גם הם מדרישות צרכנים המבקשים להשקיע בהתאם לסט הערכים שלהם. גם גופי השקעה ענקיים כמו Goldman Sachs, UBS, ו-JP Morgan הכריזו בחודשים האחרונים על העדפתם להשקעות אחראיות. מדובר באמירה משמעותית ביותר של משקיעים גלובליים המנהלים למעלה מ-13 טריליון דולר.
שחקנים רבים בעולם: קרנות, תעשיות, ממשלות וארגונים בינ"ל מאמצים את תפיסת שורת הרווח הכפול, ומשבר הקורונה רק האיץ זאת. ישראל יכולה להיות מובילה עולמית גם בתחום זה.צמיחת הכלכלה הישראלית ככלכלת אימפקט, נכונה עכשיו יותר מתמיד ותעזור לנו לבנות את המשק בצורה איתנה וצודקת יותר.
ונסה קצ'רגינסקי היא מנכ"לית הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט בתמיכת קרן אדמונד דה רוטשילד ומנהלת שותפויות במרכז אקטו ; יובב גביש הוא נציג ישראל בדירקטוריון הבנק העולמי