קונה לא מרוצה / צילום: אילוסטרציה
שוב הגיעה התקופה בשנה בה חברות האופנה מתקיפות אותנו בפרסומות מכל כיוון, באגרסיביות יוצאת דופן, אפילו ביחס לעצמן. חג הרווקים הסיני, חגיגת שופינג co.il, סייבר מאנדי ויום שישי השחור - כולם קוראים לנו לצרוך ולבזבז תחת האשליה שבעזרת מבצעים מזויפים נחסוך כסף.
אין+ספור פרסומות קוראות לנו לחגוג את חגי המבצעים, בהנחות חד פעמיות שיחזרו תוך שבוע-שבועיים. מגדילה לעשות נלי תגר לקניוני עזריאלי, שמכריזה באקסטזה: "החג האהוב עליי הוא יום שישי השחור". הריחות, המאכלים, הצלילים, היא מתפייטת, על רקע צלילי כניסת שליח המביא עוד חבילת בגדים מיותרת.
עוד לפני הקורונה, הצרכן הישראלי, המכור לקניות, הגיב למבצעים בקניות המוניות של אופנה זולה. בין השנים 1997 ועד 2017 מחירי האופנה בישראל ירדו ב-34%, אך ההוצאה החודשית של משק בית על אופנה נשארה קבועה, במילים אחרות אנו קונים הרבה יותר אופנה זולה מפעם. בהתאמה, ב-2017 ראשון לציון הוכרזה כבירת הקניונים העולמית, כלומר העיר בעלת הכי הרבה שטחים מסחריים פר נפש בעולם, אך באופן פרדוקסלי שיעור ההוצאה של משקי בית ישראלים על אופנה הוא הנמוך ביותר מבין המדינות החברות ב-OECD.
מאז ההכרזה ההיא על ראשון לציון, הרבה מיקרו פלסטיקים עברו בנהר, והציבור הישראלי עבר בהמוניו לקניות באינטרנט, או כמו שאמרה נלי בפרסומות לחג הרווקים הסיני "שקיות בידיים זה כ"כ 2019, 2020 זה שקיות בעיניים". ואכן ביום שישי השחור 2019 בוצעו בישראל 12,500 עסקאות מידי דקה, וביום הרווקים הסיני חלה עלייה של 33% בכמות החבילות שהוזמנו לעומת 2018. זאת לצד ירידה בהוצאה פר לקוח, במילים אחרות: אנו קונים הרבה מאוד, ובזול.
התופעה הזאת לא ייחודית לישראל: משנות ה-80 ועד היום ייצור הבגדים צמח ב-400%, ובמקביל ההוצאה הביתית על בגדים פחתה בעשרות אחוזים, וכך גם ממוצע השימוש בכל בגד. כך, בין השנים 1995 ועד 2017 חלה עלייה גלובלית במדד המחירים לצרכן, לצד ירידה במדד מחירי ההלבשה לצרכן. אך בעוד שהעלייה הכללית באירופה ובישראל היא בשיעורים דומים, הירידה במחירי ההלבשה בישראל גדולה בעשרות אחוזים מאשר באירופה.
במבט שטחי המספרים האלה עשויים להצטייר כתופעה חיובית, שמעידה על עלייה ביכולת הקנייה. אלא שהמשמעות האמיתית שלהם היא ירידה בערך הבגדים וחדירה של מודל האופנה המהירה לישראל, אופנה אחידה והמונית המיוצרת ונמכרת באופן גלובלי ובקצב תחלופה מהיר.
את המחיר האמיתי ישלמו, כמו תמיד, כדור הארץ ופועלות ייצור בעולם השלישי. כמה גבוה המחיר? גבוה מאוד: תעשיית האופנה נחשבת היום לתעשייה השנייה הכי מזהמת ומנצלת, זאת שאחראית לשימוש ברבע מהכימיקלים המזהמים בעולם, פליטת 1.2 מיליארד גזי חממה בשנה, ייצור 20-35% מהמיקרו-פלסטיקים המצויים בים, מיליארדי טונות של פסולת טקסטיל שאינה ברת מיחזור והעסקת 40 מיליון פועלות ופועלים במשמרות של 16-18 שעות ובתנאי עבדות מודרנית. עבור כל אותם פועלות ופועלים נובמבר הוא אכן חודש שחור משחור.
יום שישי השחור חל שבועות ספורים לפני חנוכה, חג המולד וחגים משתנים הקדושים לאסלאם, בהתאם ללוח השנה האסלאמי. רגע אחרי יום שישי השחור כדאי להיזכר במשמעות האמתית של חג: "יום שבו פעולות שגרתיות כגון עסקים, עבודה ולימודים מושהים או מצטמצמים על פי מנהג או חוק. באופן כללי מיועד החג לאפשר לאדם לציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים" (מילוג) ולפני שאנחנו חוגגים בקניית בגדים זולים באיכות ירודה, שלא נלבש לעולם ובכל זאת עתידים להישאר פה הרבה אחרינו, כדאי לעצור ולהתכנס לחגיגה אמיתית, החוגגת את מה שיש לנו, מבצעים תמיד היו.
הכותבת היא חוקרת ומרצה על אופנה וצדק סביבתי, ממייסדות מיזם "מתלבשות על נובמבר"