מל"ט הרון של התעשייה האווירית / צילום: אתר החברה
שנת 2020 מסתמנת לא רק כשנת הקורונה, אלא גם כשנה של תחייה בשוק ההנפקות הראשוניות בבורסת תל אביב, עם הצטרפותן של חברות מסורתיות רבות לצד לא מעט חברות טכנולוגיה. ואולם, גל ההנפקות שמאפיין את התקופה האחרונה עדיין נמצא לפני אחד משיאיו - ההנפקה הצפויה של החברה הממשלתית הגדולה, התעשייה האווירית (תע"א). שווי החברה לפני ההנפקה הוא 12 מיליארד שקל, והיא מתכננת להנפיק בשיעור של 25% מכך - כלומר, כמיליארד דולר.
"הנפקת התעשייה האווירית לא תניב למדינה את מלוא הערך הגלום בה, אם לא תיפתח גם למשקיעים בחו"ל", אומר מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, בשיחה עם גלובס לקראת ההנפקה הקרובה של ענקית התעופה והביטחון. "אי אפשר לגייס מיליארד דולר רק מהמוסדיים הישראליים. זה גדול על השוק המקומי, ושווי החברה יהיה נמוך יותר, אם לא תהיה הנפקה גלובלית".
המודל שבן זאב מדבר עליו, דומה להנפקת חברת הבורסה עצמה, וחזר גם בהנפקת מקס סטוק, ומתבסס על הצעה לא-אחידה (בניית "ספר הזמנות") במקום מכרז והצעה אחידה. מעבר להנפקה עצמה, בן זאב מאמין כי התעשייה האווירית, והחברה לשירותי איכות סביבה שאמורה להיות מונפקת במקביל אליה, יהיו סנוניות המבשרות על תחילת אביב של הנפקות של חברות ממשלתיות בתל אביב - יעד שסימן כבר עם כניסתו לתפקיד.
מתווה הפרטת תע"א אושר החודש
אבל לא מדובר רק בתע"א: ב-1 באוקטובר נתנה ועדת השרים למכירת מניות המדינה אור ירוק לרשות החברות הממשלתיות להפריט את החברה לשירותי איכות סביבה (איכ"ס) ואת "מקורות ייזום", חברה בת של מונופול תשתיות המים הממשלתי מקורות. על פי המתווה, תוכל המדינה להנפיק עד 49% מהון המניות של החברה לשירותי איכות סביבה בבורסה, בגיוס שאמור להכניס לקופתה כ-200 מיליון שקל. מקורות ייזום אמורה להימכר למשקיע אסטרטגי, אבל גם לגביה לא נפסלת האפשרות של הנפקה, אם לא יימצא משקיע מתאים.
אבל הבשורה הגדולה באמת הגיעה ב-19 בנובמבר, כשוועדת השרים אישרה את מתווה ההפרטה של התעשייה האווירית. מדובר לא רק בחברה הממשלתית הגדולה ביותר (עם כ-15 אלף עובדים), אלא גם במעסיקה הגדולה במדינה של כוח אדם טכנולוגי, ובאחת היצואניות החשובות של ישראל.
בשנים האחרונות נכנסו מרבית החברות הממשלתיות לבורסה, אבל רק לצורך גיוסי חוב ללא הנפקת מניות. ישראל היא מהאחרונות בין המדינות המפותחות בעולם שהחברות הממשלתיות שלה מוחזקות ב-100% על ידה. מאז גל ההפרטות של הבנקים לפני 30 שנה, למעשה נתקענו.
ההחלטות האחרונות של ועדת השרים להפרטה מהוות את תחילת יישום המתווה שאושר בממשלה ב-2014, ובמסגרתו הציעה רשות החברות לגייס כ-15 מיליארד שקל באמצעות הנפקת מניות מיעוט במרבית החברות הממשלתיות העיקריות.
לפי לוחות הזמנים שקבע מנהל רשות החברות, יעקב (ינקי) קוינט, ההנפקה של שתי החברות תתבצע בתוך חצי שנה מהיום. בשני המקרים ההנפקה תלויה בתנאים חיצוניים נוסף על קשיים הנובעים מהתהליך עצמו. במקרה של תע"א, ההנפקה מותנית בחתימה על הסכם קיבוצי חדש עם העובדים ובצו אינטרסים שיעגן את ההגנה על האינטרסים של המדינה בחברה. במקרה של החברה לשירותי איכות סביבה, נדרשת הרשות להציג פתרון לסוגיית התחרות.
סגן מנהל רשות החברות, אורי שיינין, אמר לגלובס כי בממשלה לא אדישים לצימאון הגדול בשוק ההון להנפקות. על-פי נתוני רשות ניירות ערך, הונפקו מתחיל השנה בבורסה 19 תאגידים, ועוד ארבעה נמצאים בשלבים מתקדמים לקראת הנפקה.
"אין סיבה שהנפקה כזו לא תהפוך להצלחה מסחררת", אומר בן זאב. "מעולם לא הייתה כמות כזו של כסף שמוחזק בהשקעות נושאות ריביות כל כך נמוכות. חברה כמו התעשייה האווירית, עם כל הסיפור של הנחיתה על הירח, כבר מעוררת עניין מצד גופי ההשקעה הכי גדולים בעולם, ולדעתי, תהיה אטרקטיבית גם ליהדות העולם. תעשייה אווירית ורפאל עם 'כיפת ברזל' הן נכסים שממשלת ישראל יכולה להציע לעולם".
ומה לגבי השיקולים הביטחוניים? בן זאב מאמין שניתן להגיע להבנות עם מערכת הביטחון, שלא יפגעו בהצלחת החברה. הדוגמה של אלביט מערכות מראה שחברות ביטחוניות יכולות לשלב בין הדברים בצורה מוצלחת.
עדיין לא התפרסמו המכרזים לחתמים
בינתיים כבר מסתמן עיכוב קל בלוחות הזמנים. המכרזים לבחירת חתמים ומפיצים ומעריכי שווי, שהיו אמורים להתפרסם בנובמבר, צפויים להתפרסם בשבועות הקרובים. עדיין לא התקבלה ההחלטה אם המכרז לחתמים יהיה בינלאומי, על רקע הסתייגות מצד משרד הביטחון להשתתפותם של חתמים זרים.
לדברי לירון זינגר, מנהלת יחידת ההנפקות ברשות החברות, לאחר בחירת החתמים תידרש המדינה לקבל החלטה אם ההנפקה תהיה בשיטת ההקצאה האחידה או בשיטת ההקצאה הלא אחידה - שיטה שתופסת יותר ויותר פופולריות בשנה האחרונה, אבל מחייבת הליך של גילוי נאות (DD).
זינגר סבורה כי לוחות הזמנים להנפקה עדיין ריאליים, למרות העיכוב הקל, התנאים שעדיין לא הושלמו והמורכבויות הכרוכות בהנפקת חברה כמו תע"א. "התעשייה האווירית היא חברה מדווחת (איגרות החוב שלה נסחרות בבורסה; ע"ב), והיא נדרשת לפרסם רק תשקיף מדף, בזמן שהחברה לשירותי איכות סביבה, שלא דיווחה עד היום, תצטרך לפרסם תשקיף ראשוני. זה נכון שיש סוגיות שצריכות עדיין להיפתר, אבל לפחות במקרה של תע"א, זו חברה שרמת המוכנות שלה גבוהה מאוד.
"צריך לזכור שעבודת המטה של הרשות יחד עם הגופים הממשלתיים הרלוונטיים, משרד המשפטים, משרד הביטחון, רשות ניירות ערך והנהלת החברה לקראת ההנפקה, התחילה כבר לפני שנתיים. אנחנו מאמינים שנוכל לעמוד בלוחות הזמנים ולהנפיק כבר בחודשים הקרובים".
מעבר לתמורה כספית המדינה מצפה שההנפקה תביא לשיפור משמעותי בניהול של החברות הממשלתיות. "חברה שיש לה תשקיף וצריכה לתת דין וחשבון לציבור זו חברה שחושבת פעמיים לפני שהיא מדווחת ועושה צעדים" אומרת זינגר "אנחנו מאמינים שתהליך תשקיף למניות לא רק ימשמע (יכניס משמעת ע"ב) את החברה יכניס ממשל תאגידי ושקיפות אלא גם יעשה החברה מוכוונת רווח וביצועים".
בן-זאב מסכים כמובן. "חברה ממשלתית שהופכת לציבורית משפרת בהגדרה את הרווחיות שלה" הוא אומר "כי שוק ההון ימדוד את החברות הממשלתיות באותן פרמטרים שהוא מודד חברות עסקיות רגילות. יש לך מניה שהמחיר שלה נקבע מחדש בכל יום ויש לך אסיפה כללית. רפאל או חברת חשמל ונתג"ז (חברת נתיבי הגז) שכבר היום יש להן אגרות חוב - אין שום סיבה שגם הן לא יעשו תשקיף וימכרו את הון המניות שלהן לציבור הישראלי. לכן תעשייה אווירית זו ספינת דגל. הנפקה מאד גדולה של חברה מאד משמעותית ואחרי שהיא תצליח, ואין סיבה שהיא לא תצליח - אז לאחר מכן אפשר יהיה להריץ עוד 10-15 חברות ממשלתיות שבשקט יכולות להביא 15 מיליארד שקל בשנה שנתיים הקרובות".
לוח הזמנים להנפקת התעשייה האווירית
נובמבר 2020
■ פרסום מכרזים לחתמים ומפיצים
■ מכרז להערכת שווי
■ הכנת תשקיף מדף
■ קיום מו"מ עם ארגון העובדים
ינואר-פברואר 2021
■ בחירת החתמים ומעריכי השווי
■ פרסום תשקיף מדף פברואר-מאי 2021
■ בדיקת נאותות לחברה על ידי החתמים
■ הערכת שווי לחברה
■ סיומו של מו"מ עם ארגון העובדים
אפריל-מאי 2021
■ פרסום דוחות כספיים לרבעון הראשון בשנת 2021
■ תחילת ההליך לשיווק הני"ע (רוד שואו)
■ אישור דרך ההפרטה ע"י ועדת כספים של הכנסת תחילת יוני 2021
■ אישור רשות ניירות ערך והבורסה למהלך
■ סגירת הנפקה (קלוזינג)