גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברשות התחרות חוששים: כניסה של הוט למיזם הסיבים IBC תפגע בתחרותיות

ברשות עדיין לא דחו את העסקה, אך בוחנים היטב את ההשלכות על שוק התקשורת ● בין היתר עולה חשש שאישור העסקה יוציא את הוט ממעגל התחרות בבזק, ושהבעלות המשותפת עם סלקום בחברת הסיבים תקטין תחרותיות בתחומים אחרים כמו סלולר וטלוויזיה

עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על רשות התחרות / צילום: רמי זרנגר
עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על רשות התחרות / צילום: רמי זרנגר

ברשות התחרות חוששים מפני עסקת הוט-IBC, כך נודע לגלובס. מדובר בעסקה שבה אמורה הוט לרכוש 23% ממניות מיזם הסיבים IBC, תמורת 170 מיליון שקל. אם העסקה תצא לפועל, האחזקות במיזם יתחלקו בין חברת חשמל עם 30%, תש"י עם 23% וסלקום עם 23%. נכון להיום ההחזקות מתחלקות 30% לחברת החשמל ו-35% לסלקום ולתש"י, כל אחת.

IBC הציגה למשרד התקשורת תוכניות, לפיה בתמורה למיזוג היא תפרוס תשתיות בכ-1.6 מיליון בתי אב, כולל בפריפריה. הוט מצידה מתכוונת לרכז את כל פעילות הסיבים האופטיים שלה באמצעות IBC.

עמדת הרשות אינה עולה בקנה אחד עם משרד התקשורת ואגף התקציבים באוצר, והיא אינה חושבת שהעסקה תועיל לתחרות, כפי שסבורים במשרדים האחרים. עם זאת, עדיין לא נאמרה המילה האחרונה ולא ברור אם הרשות תדחה את העסקה או תאשר אותה בתנאים.

ברשות התחרות חוששים שהעסקה תביא לכך שהוט, שהיא גוף משמעותי בענף התקשורת, תצא מהשוק ותפסיק להיות שחקן עצמאי בעל תשתיות. יתר על כן, במקום זאת היא תחבור לשחקנים מתחרים, שיפעלו במשותף ויצמצמו את התחרות.

ברשות לא משתכנעים מאיומיה של הוט לפיהם לא תשקיע בסיבים אופטיים וסבורים שלחברה לא תהיה ברירה אלא להשקיע בצורה עצמאית.

במשרד התקשורת דווקא מעוניינים בעסקה ורואים בה הזדמנות להרחבת התחרות דרך יצירת גוף אחד גדול שיתמודד מול בזק. בנוסף, הגוף שיקום יחויב לבצע השקעות בהיקף נרחב בתמורה למיזוג - ויחויב להגיע לאזורי הפריפריה.

במשרד התקשורת מעריכים שהוט תתקשה לייצר תחרות אפקטיבית עצמאית בתחום הסיבים והיכולת שלה להתחרות בבזק מצומצמת. לכן, במקום שיהיו ארבעה שחקנים בתחום שיפרסו סיבים (בזק, פרטנר, הוט ו-סלקום-IBC) עדיף שיהיו 2 שחקני תשתית חזקים (בזק ו-IBC), שיתחרו בפריסה רחבה בכל הארץ, פלוס שחקן שלישי כמו פרטנר שפורסת עצמאית סיבים.

הבעיה טמונה לא רק בתחום הסיבים

הבעיה מבחינת רשות התחרות לא נשארת רק בתחום הסיבים. ברשות חוששים ששיתוף הפעולה בין המתחרים ב-IBC, עלול לגלוש לתחומים משיקים שבהם יש תחרות - כמו טלוויזיה או סלולר. למשל, סלקום היא בעלת מניות ב-IBC והיא גם מתחרה של הוט בסלולר, בטלוויזיה ובאינטרנט.

אחד החששות הוא כי כל אחד מהבעלים ב-IBC, יימנע (כל אחד בנפרד) מתחרות בגוף בו הם מחזיקים באמצעי שליטה. כלומר, מבחינה תאורטית ייתכן מצב שבו המתחרים יתאמו את עוצמת התחרות בשווקים השונים על רקע ישיבתם ביחד ב-IBC והאינטרסים המהותיים המשותפים שלהם.

בנוסף, לפי העסקה שעל השולחן, הוט לא תוכל להתחרות ב-IBC כל עוד היא שותפה בו. כלומר, תאורטית אם מחר תימצא הטכנולוגיה שתאפשר להוט לשדרג את הרשת הנוכחית שלה בעלויות נמוכות, היא לא תוכל לעשות זאת ולהתחרות ב-IBC. מבחינת הרשות זו נקודה קריטית, שכן הוט היא חלק מקונצרן תקשורת מהגדולים בעולם, שיש לו יכולות וידע בתחום תשתיות התקשורת. ולכן, מדוע צריכה למדינה לוותר לגוף כה חזק ודומיננטי על תחרותיות - כשברשות מבינים עד כמה משרד התקשורת חלש.

נקודה נוספת היא שהרשות לא מאמינה בחובות פריסה שמוטלות על החברות. זו נקודה מהותית, שחבל שזו דווקא רשות התחרות שמדגישה אותו ולא משרד התקשורת.

לאורך השנים משרד התקשורת גילה חולשה בתחום האכיפה, וחברות שהתחייבו לפריסה מסוימת לא עמדו בה והפרו את רישיונותיהן על ימין ועל שמאל. כך למשל, הוט מחויבת לפריסה אוניברסלית והיא לא עומדת בה. עד היום המשרד לא הצליח לאכוף עליה לעמוד בחובה זו. לכן, ברשות רואים את ההתחייבות לפריסה בתמורה למיזוג כסוגיה שאי אפשר לסמוך עליה.

הוט טענה במשך שנים, שהיא זקוקה להקלות רגולטוריות כדי שתוכל לפרוס סיבים. רק לאחרונה ויתר המשרד להוט על חובת הפריסה האוניברסלית שלה (גם ברשת הקיימת וגם אם תחליט לפרוס רשת עצמאית) כדי שהחברה תפרוס סיבים. המשרד קבע כי הוט תחויב לפרוס 30% מבתי האב בסיבים. משרד התקשורת גם העניק להוט שורה של הקלות שהחברה ביקשה, למשל נגישות לתשתיות בזק כמו לסלקום ולפרטנר. המשרד גם העניק לה הקלות בתחום חבילות השידורים ובתחום ה-ISP, ופעל לרצות את הוט ולהיענות כמעט לכל בקשה שלה, רק כדי שתואיל בטובה להיכנס להשקעות.

התוצאה היא שהוט קבלה הקלות ששוות מיליארדי שקלים, ובפועל - רגע אחרי היא חצתה את הקווים - היא רוצה להימנע מהשקעה וחוברת ל-IBC. נזכיר שהוט ניסתה להתמזג עם סלקום ב-2019 וניסתה לרכוש את פרטנר, ומשלא עלה הדבר בידה פנתה ל-IBC כדי להימנע מהשקעה עצמאית.

במלים אחרות הוט הפכה ליצור כלאיים שקשה למצוא לו דוגמאות. חברת תשתית שוויתרה על התשתית שלה, והופכת להיות שחקן שירותים בלבד. ביד אחת החברה הקימה שותפות בתחום הסלולר והיא שותפה של פרטנר שווה בשווה. ביד השנייה החברה מוותרת על עצמאותה התשתיתית והופכת להיות שותפה של סלקום במיזם שבו היא אמורה הייתה להתחרות.

להוט היו בעבר הרבה טענות כלפי המיזם וניהלה נגדו מאבקים מרים שלא לאשרו ולא לתת לו הקלות, כאשר סלקום רכשה אותו בשנה שעברה. עכשיו היא פשוט מתהפכת וחוברת אליו תוך ויתור על כל טענותיה.

קשה לדעת כעת מה תעשה הרשות לנוכח ההתלהבות של משרד התקשורת מהעסקה. השפעת הקורונה על חברות התקשורת היא קשה והן סובלות ממשבר, שלא רואים את סופו. לא בטוח שאחרי הקורונה השוק לא יגיע למצב שבו חלק מהמתחרים יקרסו. עצוב לראות כיצד דווקא רשות התחרות מציפה סוגיות קריטיות לצרכנים, להשקעות ולתחרות בעוד שנראה שמשרד התקשורת הופך את הוט לאתרוג.

מהרשות נמסר כי הנושא נמצא בבדיקה. ממשרד התקשורת נמסר כי הוא בוחן את הבקשה שהוגשה לאישור העסקה, וכי בטרם תתקבל החלטה יפורסם שימוע לקבלת עמדות החברות והציבור. המשרד שם לנגד עיניו את האינטרס הציבורי והצורך להאיץ את פרישת הסיבים ובד בבד לשמור על תנאי תחרות הוגנים.

מהוט נמסר כי "אישור העסקה במהירות האפשרית יביא באופן מובהק להגברת התחרות, שכן זו החלופה היחידה שתאפשר פרישת תשתית רחבה של סיבים אופטיים בתוך פרק זמן קצר למרבית האוכלוסיה בישראל. זוהי בשורה לאומית חיונית בתחום תשתיות האינטרנט העולה בקנה אחד עם חזון משרד התקשורת, בשורה המהווה חלופה יחידה ונכונה לתחרות במונופול בזק. ככל שהעסקה תתעכב יוביל הדבר ישירות להפחתת התחרות באופן משמעותי ואנחנו משוכנעים שהרגולטורים מודעים לכך".

עוד כתבות

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"