גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל זקוקה למדיניות פנסיה ברורה ועקבית

אף שמערכת הפנסיה במדינת ישראל במצב טוב יחסית לעולם, עדיין נדרשת בה רפורמה עמוקה ● לכך דרושה מנהיגות פוליטית אמיצה, שתקבל החלטות קשות אבל בלתי נמנעות

הבטחה של "פנסיה לכל עובד" בשלטי תעמולה בירושלים בבחירות 2009 / צילום: Reuters, Yannis Behrakis
הבטחה של "פנסיה לכל עובד" בשלטי תעמולה בירושלים בבחירות 2009 / צילום: Reuters, Yannis Behrakis

הבעיה של הפנסיה לעת פרישה היא בעיה מערכתית חוצת מדינות. מעבר לקושי הצפוי של קרנות הפנסיה להשיג תשואה סבירה בעשור הקרוב, הרי שהתארכות תוחלת החיים היא רק צד אחד בהיבט הדמוגרפי. הצד השני הוא הירידה בשיעורי הלידות בכל העולם, לרבות מדינה ענקית כמו הודו.

התוצאה היא שמדיניות הרווחה מ"העריסה עד למוות" אינה מחזיקה מעמד. החלק של הפנסיונרים בחברה המערבית גדל והולך, וזה אומר שפחות צעירים צפויים להידרש לשאת על גבם יותר קשישים.

מחקר של OECD מראה כי ב-40 השנים האחרונות מספר האנשים שחצו את גיל 65 מול מספר האנשים שהם בגילאי 20 עד 64 (גילאי העבודה), שעמד על 2 על כל 10 אנשים, עומד כיום על 3 מול 10, ובשנת 2060 יעמוד על 6 מול 10. אם בשנת 1980 ההוצאה של מדינות OECD על גימלאים עמדה על 5% מהתוצר, הרי שכיום היא מתקרבת ל-8% ובמדינות מסוימות כמו איטליה היא גבוהה הרבה יותר (16%).

מבחינות רבות, כפי שהראנו בטורים קודמים ב"גלובס", מצבה של המערכת הפנסיונית בישראל טוב ממצבה במרבית מדינות OECD, אבל זה אינו מפחית מחומרת הבעיה בארץ ומהצורך להתמודד איתה. מגוון הפתרונות האפשריים כמעט אינסופי. הבסיס לבחירה ביניהם נעוץ בקביעת מדיניות ברורה ועקבית עם מחויבות תקציבית.

המדינה צריכה להחליט תקציבית מהם יעדיה בתחום של דאגה לפנסיונרים - פנסיית מינימום מסוימת לחלק מהאוכלוסייה, ופנסיה סבירה יותר לחלק אחר - ומכאן, ומפרמטרים אחרים, צריך להחליט מהו היקף התקציב שיידרש, הן במונחים כספיים אבסולוטיים והן במונחים של שיעור מן התוצר. מהיקף התקציב המיועד ייגזרו הפתרונות. אין פתרון אחד מנצח. יש להפעיל שורה של פתרונות, לתקצב כל אחד מהם, ולא לזגזג כפי שנעשה עד היום. לכל עיכוב נוסף יהיה מחיר כבד.

מונחים חשובים בתחום הפנסיה בישראל

תפוקת העבודה שמפסיד המשק מהפסקת עבודה של גברים ונשים בגיל הנוכחי, נאמדת בכמה מיליארדי שקלים בשנה. זה נכון במיוחד כאשר שיעור ההשתתפות בעבודה גבוה יחסית ושיעור האבטלה נמוך מאוד, כך שפרישה של גברים ונשים לפנסיה לצורך הכנסת צעירים למעגל העבודה אינה נדרשת. כיום, בעת משבר הקורונה, המצב שונה בתכלית.

מגוון פתרונות שמהם אפשר לבחור

אז מהם הפתרונות האפשריים לבעיות הפנסיה בישראל?

■ העלאת גיל הפרישה, הן לנשים והן לגברים, והעמדתו באופן הדרגתי על 70. מהלך כזה פירושו שנות חיסכון ארוכות יותר ופנסיה גדולה יותר בעתיד. ניתן לשקול את הצמדת גיל הפרישה לשינוי בתוחלת החיים, כפי שזה מתבטא בהצעת החוק של משרד האוצר. לחלופין, ניתן להנהיג גיל פרישה גמיש, ויש אף המציעים את ביטול גיל הפרישה. כך נהגו מדינות כמו אוסטרליה, ניו זילנד ופינלנד, וכך הייתה סבורה פרופ' רות בן ישראל שנכון לעשות גם בישראל.

■ הגדלה נוספת של התקרה הפטורה ממס, בשילוב עם הגדלת ההפרשות הנדרשות מהמעסיקים ומהמועסקים, כפי שנעשה במדינות כמו גרמניה והולנד. המשמעות היא הגדלת החיסכון הנוכחי על חשבון הצריכה לטובת הבטחת רמת חיים טובה יותר לעת פרישה.

■ הנפקת אג"ח מיועדות למבוגרים (איגרות חוב לא סחירות של המדינה, שמעניקות כיום תשואה גבוהה במיוחד לעמיתי הפנסיה), או סיבסוד בדרך אחרת, בכל מסגרות החיסכון ארוך הטווח, כולל קופות גמל שאין להן כיום מרכיב כזה, ושינוי אופן הקצאת האג"ח המיועדות.

■ מתן אפשרות להפרשה בשיעור משתנה במהלך מסלול התעסוקה, כאשר בתקופה שבה הכנסת העובד גדולה, הוא יוכל להפריש שיעור גבוה יותר וסכום גדול יותר מאשר בפרקי זמן אחרים (המודל האנגלי).

■ הוזלת הניהול הפנסיוני על ידי הפחתת דמי הניהול שגובים הגופים המוסדיים. הטענה היא שדמי הניהול "אוכלים", במצטבר על פני עשרות שנים, רבע מהפנסיה. הדרך לטפל בכך היא כפולה: כדי להקטין את משקל דמי הניהול צריך לקבוע דווקא שיעור מינימלי של דמי ניהול (כפי שקבעו תקרת דמי ניהול), באופן שמקבלי שכר נמוך לא יסבסדו את העובדים החזקים, וכן להוריד הרבה מהדרישות הרגולטוריות המאוד מוגזמות המוטלות על המוסדיים. חלק ממתווה זה מומש באמצעות המכרז של האוצר לקרנות הנבחרות עם דמי ניהול נמוכים, שגם הובילו להורדת דמי הניהול של שאר קרנות הפנסיה הגדולות.

■ חיסכון כפוי לפנסיה מגיל אפס, שבמסגרתו המדינה תעניק, למשל, 100 שקל עבור כל ילד, מעת לידתו עד הגיעו לגיל 21, כאשר היא תאפשר הפקדה בסכום מקביל או נמוך יותר של ההורים, ללא יכולת משיכה, ועם אפשרות של ההורים, או של הבגיר, להמשיך ולהפקיד 100 שקל בחודש וליהנות מהטבות מס, ובלבד שבשונה מתוכנית "חיסכון לכל ילד", ניתן יהיה להשתמש בכסף רק לעת פרישה.

כל הפתרונות האלה - יותר קל להציע אותם מאשר לבצע אותם. אין, כמובן, צורך להפעיל את כולם, שכן הם כרוכים בהוצאה תקציבית גדולה מאוד לאורך הרבה זמן, ועל אחת כמה וכמה הם קשים לביצוע בעת שהגירעונות התקציביים נערמים והולכים באופן חסר תקדים בעקבות משבר הקורונה. אבל, אם לא נתחיל לחשוב ולתכנן את ביצועם כיום, הם גם לא יהיו מחר.

פתרונות מחוץ לקופסה - לטווח הארוך

מעבר לפתרונות האלה, יש כמה פתרונות לטווח ארוך, כפי שנגזר מאופי הנושא של פנסיה, והם פתרונות שמחוץ לקופסה. הנה כמה מהם.

יצירת איזון שפוי יותר בין הפנסיה התקציבית, שמהווה נטל כבד מאוד על קופת המדינה, לבין הפנסיה הצוברת, באופן שיאפשר למדינה לשחרר תקציבים גדולים יותר לכלל אזרחיה. עלות הפנסיה התקציבית למדינה עומדת כיום על כ-20 מיליארד שקל בשנה, ועתידה להגיע לכ-30 מיליארד שקל בעוד כ-15 שנה. עיקרה - כוחות הביטחון, עובדי מדינה, בנק ישראל, אוניברסיטאות (באופן עקיף) ורשויות מקומיות (באופן עקיף). זהו עניין כבד משקל, שפתרונו אינו טריוויאלי ושראוי לדיון נפרד.

חינוך פיננסי - מכיוון שאחת הבעיות העיקריות היא היעדר מודעות בקרב בני הגילאים הצעירים, הרי שחלק מהפתרון הוא מהלך להגברת המודעות וההבנה של הנושא. אפשר לשלב במאמץ הזה גם את המעסיק, שידאג, על חשבונו, לפגישת ייעוץ של העובד אחת לכמה שנים עם יועץ אובייקטיבי. באופן כזה, ייתכן שניתן יהיה למנוע מעובדים שנמצאים בצמתים שונים של קבלת החלטות לעשות טעויות שיעלו להם בעתיד בפנסיה מופחתת משמעותית, כמו משיכת סכום הפיצויים שלהם, שמהווה כ-40% מסכום ההפרשות לפנסיה. היתרון של פתרון זה הוא שהוא איננו כרוך בהוצאה בהיקף שיכביד על תקציב המדינה. מדובר בהוצאה צנועה, ש"תשלם את עצמה" מהר מאוד.

העלאה מאסיבית של הפריון במשק. רמת פנסיה נמוכה נגזרת גם מרמות שכר נמוכות, ורמות השכר בישראל נמוכות, מכיוון שהפריון הנמוך אינו מאפשר תשלום משכורות גבוהות יותר, שיהיו בסיס לפנסיה סבירה. זהו מהלך שמתבקש גם בלי קשר לפנסיה - מהלך שדורש מאמץ מתמשך בתחומים רבים, כמו שינויים במבנה המשק, השקעות בתשתיות פיזיות, בתשתיות אנושיות - חינוך, הכשרה והסבה מקצועית, ועוד ועוד.

לנושא זה מתחברת גם סוגיית הגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה של מגזרים שכיום משתתפים בו בשיעור נמוך, ובראשם המגזר החרדי והמגזר הערבי. זהו מהלך שדורש, למעשה, להפוך את המשק על פניו - ושסיכוייו להתממש, לצערנו, נמוכים - ומה שצריך כדי שיהיה לו סיכוי להתממש, הוא קונסטלציה פוליטית ותקשורתית מסוימת מאוד.

בישראל, שעשתה לא מעט בנושא הפנסיה, נדרשת, בכל זאת, רפורמה עמוקה - שאם לא כן, נגיע למקומות מאוד לא טובים בתוך עשור או שניים. לכך דרושה מנהיגות פוליטית אמיצה, שתקבל החלטות קשות, אבל בלתי נמנעות. הזמן לא עוצר מלכת - והוא אינו עובד לטובתנו. 

הכותבים הם צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, ואבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי גמל ופנסיה במיטב דש. אין לראות בטור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

שבוע המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה חיובית על רק ההתקדמות במו"מ עסקת החטופים ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

משלחת ישראלית יוצאת לקטאר, עימות בדיון בין רה"מ לרמטכ"ל

שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: דירה בב"ש נמכרה ב־1.62 מיליון שקל

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר הוועד של הכללית: "להוציא את מאבקי הכוח והתככים שלכם אל מחוץ לשערי בתי החולים"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות