גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל זקוקה למדיניות פנסיה ברורה ועקבית

אף שמערכת הפנסיה במדינת ישראל במצב טוב יחסית לעולם, עדיין נדרשת בה רפורמה עמוקה ● לכך דרושה מנהיגות פוליטית אמיצה, שתקבל החלטות קשות אבל בלתי נמנעות

הבטחה של "פנסיה לכל עובד" בשלטי תעמולה בירושלים בבחירות 2009 / צילום: Reuters, Yannis Behrakis
הבטחה של "פנסיה לכל עובד" בשלטי תעמולה בירושלים בבחירות 2009 / צילום: Reuters, Yannis Behrakis

הבעיה של הפנסיה לעת פרישה היא בעיה מערכתית חוצת מדינות. מעבר לקושי הצפוי של קרנות הפנסיה להשיג תשואה סבירה בעשור הקרוב, הרי שהתארכות תוחלת החיים היא רק צד אחד בהיבט הדמוגרפי. הצד השני הוא הירידה בשיעורי הלידות בכל העולם, לרבות מדינה ענקית כמו הודו.

התוצאה היא שמדיניות הרווחה מ"העריסה עד למוות" אינה מחזיקה מעמד. החלק של הפנסיונרים בחברה המערבית גדל והולך, וזה אומר שפחות צעירים צפויים להידרש לשאת על גבם יותר קשישים.

מחקר של OECD מראה כי ב-40 השנים האחרונות מספר האנשים שחצו את גיל 65 מול מספר האנשים שהם בגילאי 20 עד 64 (גילאי העבודה), שעמד על 2 על כל 10 אנשים, עומד כיום על 3 מול 10, ובשנת 2060 יעמוד על 6 מול 10. אם בשנת 1980 ההוצאה של מדינות OECD על גימלאים עמדה על 5% מהתוצר, הרי שכיום היא מתקרבת ל-8% ובמדינות מסוימות כמו איטליה היא גבוהה הרבה יותר (16%).

מבחינות רבות, כפי שהראנו בטורים קודמים ב"גלובס", מצבה של המערכת הפנסיונית בישראל טוב ממצבה במרבית מדינות OECD, אבל זה אינו מפחית מחומרת הבעיה בארץ ומהצורך להתמודד איתה. מגוון הפתרונות האפשריים כמעט אינסופי. הבסיס לבחירה ביניהם נעוץ בקביעת מדיניות ברורה ועקבית עם מחויבות תקציבית.

המדינה צריכה להחליט תקציבית מהם יעדיה בתחום של דאגה לפנסיונרים - פנסיית מינימום מסוימת לחלק מהאוכלוסייה, ופנסיה סבירה יותר לחלק אחר - ומכאן, ומפרמטרים אחרים, צריך להחליט מהו היקף התקציב שיידרש, הן במונחים כספיים אבסולוטיים והן במונחים של שיעור מן התוצר. מהיקף התקציב המיועד ייגזרו הפתרונות. אין פתרון אחד מנצח. יש להפעיל שורה של פתרונות, לתקצב כל אחד מהם, ולא לזגזג כפי שנעשה עד היום. לכל עיכוב נוסף יהיה מחיר כבד.

מונחים חשובים בתחום הפנסיה בישראל

תפוקת העבודה שמפסיד המשק מהפסקת עבודה של גברים ונשים בגיל הנוכחי, נאמדת בכמה מיליארדי שקלים בשנה. זה נכון במיוחד כאשר שיעור ההשתתפות בעבודה גבוה יחסית ושיעור האבטלה נמוך מאוד, כך שפרישה של גברים ונשים לפנסיה לצורך הכנסת צעירים למעגל העבודה אינה נדרשת. כיום, בעת משבר הקורונה, המצב שונה בתכלית.

מגוון פתרונות שמהם אפשר לבחור

אז מהם הפתרונות האפשריים לבעיות הפנסיה בישראל?

■ העלאת גיל הפרישה, הן לנשים והן לגברים, והעמדתו באופן הדרגתי על 70. מהלך כזה פירושו שנות חיסכון ארוכות יותר ופנסיה גדולה יותר בעתיד. ניתן לשקול את הצמדת גיל הפרישה לשינוי בתוחלת החיים, כפי שזה מתבטא בהצעת החוק של משרד האוצר. לחלופין, ניתן להנהיג גיל פרישה גמיש, ויש אף המציעים את ביטול גיל הפרישה. כך נהגו מדינות כמו אוסטרליה, ניו זילנד ופינלנד, וכך הייתה סבורה פרופ' רות בן ישראל שנכון לעשות גם בישראל.

■ הגדלה נוספת של התקרה הפטורה ממס, בשילוב עם הגדלת ההפרשות הנדרשות מהמעסיקים ומהמועסקים, כפי שנעשה במדינות כמו גרמניה והולנד. המשמעות היא הגדלת החיסכון הנוכחי על חשבון הצריכה לטובת הבטחת רמת חיים טובה יותר לעת פרישה.

■ הנפקת אג"ח מיועדות למבוגרים (איגרות חוב לא סחירות של המדינה, שמעניקות כיום תשואה גבוהה במיוחד לעמיתי הפנסיה), או סיבסוד בדרך אחרת, בכל מסגרות החיסכון ארוך הטווח, כולל קופות גמל שאין להן כיום מרכיב כזה, ושינוי אופן הקצאת האג"ח המיועדות.

■ מתן אפשרות להפרשה בשיעור משתנה במהלך מסלול התעסוקה, כאשר בתקופה שבה הכנסת העובד גדולה, הוא יוכל להפריש שיעור גבוה יותר וסכום גדול יותר מאשר בפרקי זמן אחרים (המודל האנגלי).

■ הוזלת הניהול הפנסיוני על ידי הפחתת דמי הניהול שגובים הגופים המוסדיים. הטענה היא שדמי הניהול "אוכלים", במצטבר על פני עשרות שנים, רבע מהפנסיה. הדרך לטפל בכך היא כפולה: כדי להקטין את משקל דמי הניהול צריך לקבוע דווקא שיעור מינימלי של דמי ניהול (כפי שקבעו תקרת דמי ניהול), באופן שמקבלי שכר נמוך לא יסבסדו את העובדים החזקים, וכן להוריד הרבה מהדרישות הרגולטוריות המאוד מוגזמות המוטלות על המוסדיים. חלק ממתווה זה מומש באמצעות המכרז של האוצר לקרנות הנבחרות עם דמי ניהול נמוכים, שגם הובילו להורדת דמי הניהול של שאר קרנות הפנסיה הגדולות.

■ חיסכון כפוי לפנסיה מגיל אפס, שבמסגרתו המדינה תעניק, למשל, 100 שקל עבור כל ילד, מעת לידתו עד הגיעו לגיל 21, כאשר היא תאפשר הפקדה בסכום מקביל או נמוך יותר של ההורים, ללא יכולת משיכה, ועם אפשרות של ההורים, או של הבגיר, להמשיך ולהפקיד 100 שקל בחודש וליהנות מהטבות מס, ובלבד שבשונה מתוכנית "חיסכון לכל ילד", ניתן יהיה להשתמש בכסף רק לעת פרישה.

כל הפתרונות האלה - יותר קל להציע אותם מאשר לבצע אותם. אין, כמובן, צורך להפעיל את כולם, שכן הם כרוכים בהוצאה תקציבית גדולה מאוד לאורך הרבה זמן, ועל אחת כמה וכמה הם קשים לביצוע בעת שהגירעונות התקציביים נערמים והולכים באופן חסר תקדים בעקבות משבר הקורונה. אבל, אם לא נתחיל לחשוב ולתכנן את ביצועם כיום, הם גם לא יהיו מחר.

פתרונות מחוץ לקופסה - לטווח הארוך

מעבר לפתרונות האלה, יש כמה פתרונות לטווח ארוך, כפי שנגזר מאופי הנושא של פנסיה, והם פתרונות שמחוץ לקופסה. הנה כמה מהם.

יצירת איזון שפוי יותר בין הפנסיה התקציבית, שמהווה נטל כבד מאוד על קופת המדינה, לבין הפנסיה הצוברת, באופן שיאפשר למדינה לשחרר תקציבים גדולים יותר לכלל אזרחיה. עלות הפנסיה התקציבית למדינה עומדת כיום על כ-20 מיליארד שקל בשנה, ועתידה להגיע לכ-30 מיליארד שקל בעוד כ-15 שנה. עיקרה - כוחות הביטחון, עובדי מדינה, בנק ישראל, אוניברסיטאות (באופן עקיף) ורשויות מקומיות (באופן עקיף). זהו עניין כבד משקל, שפתרונו אינו טריוויאלי ושראוי לדיון נפרד.

חינוך פיננסי - מכיוון שאחת הבעיות העיקריות היא היעדר מודעות בקרב בני הגילאים הצעירים, הרי שחלק מהפתרון הוא מהלך להגברת המודעות וההבנה של הנושא. אפשר לשלב במאמץ הזה גם את המעסיק, שידאג, על חשבונו, לפגישת ייעוץ של העובד אחת לכמה שנים עם יועץ אובייקטיבי. באופן כזה, ייתכן שניתן יהיה למנוע מעובדים שנמצאים בצמתים שונים של קבלת החלטות לעשות טעויות שיעלו להם בעתיד בפנסיה מופחתת משמעותית, כמו משיכת סכום הפיצויים שלהם, שמהווה כ-40% מסכום ההפרשות לפנסיה. היתרון של פתרון זה הוא שהוא איננו כרוך בהוצאה בהיקף שיכביד על תקציב המדינה. מדובר בהוצאה צנועה, ש"תשלם את עצמה" מהר מאוד.

העלאה מאסיבית של הפריון במשק. רמת פנסיה נמוכה נגזרת גם מרמות שכר נמוכות, ורמות השכר בישראל נמוכות, מכיוון שהפריון הנמוך אינו מאפשר תשלום משכורות גבוהות יותר, שיהיו בסיס לפנסיה סבירה. זהו מהלך שמתבקש גם בלי קשר לפנסיה - מהלך שדורש מאמץ מתמשך בתחומים רבים, כמו שינויים במבנה המשק, השקעות בתשתיות פיזיות, בתשתיות אנושיות - חינוך, הכשרה והסבה מקצועית, ועוד ועוד.

לנושא זה מתחברת גם סוגיית הגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה של מגזרים שכיום משתתפים בו בשיעור נמוך, ובראשם המגזר החרדי והמגזר הערבי. זהו מהלך שדורש, למעשה, להפוך את המשק על פניו - ושסיכוייו להתממש, לצערנו, נמוכים - ומה שצריך כדי שיהיה לו סיכוי להתממש, הוא קונסטלציה פוליטית ותקשורתית מסוימת מאוד.

בישראל, שעשתה לא מעט בנושא הפנסיה, נדרשת, בכל זאת, רפורמה עמוקה - שאם לא כן, נגיע למקומות מאוד לא טובים בתוך עשור או שניים. לכך דרושה מנהיגות פוליטית אמיצה, שתקבל החלטות קשות, אבל בלתי נמנעות. הזמן לא עוצר מלכת - והוא אינו עובד לטובתנו. 

הכותבים הם צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, ואבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי גמל ופנסיה במיטב דש. אין לראות בטור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

עליות קלות בוול סטריט; סולאראדג' קופצת ב-3.3%, אפל עולה ב-2.7%

התביעות הראשוניות לדמי אבטלה בארה"ב הסתכמו בשבוע שעבר בכ-900 אלף, לעומת צפי כלכלנים לכ-925 אלף ● ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי ● הביטקוין צונח בכ-6% לרמה של 31,470 דולר

פרויקט "אונו סנטר" באור יהודה / הדמיה: סטודיו לומו

אלקטרה תבנה את "אונו סנטר" באור יהודה תמורת 386 מיליון שקל

תבצע את הפרויקט עבור "משכנות גשם הארץ" שבשליטת שמגר ואקנין ויוסי מזרחי

שדה סולארי במושב פדויים / צילום: EDF-RE ישראל

לראשונה: קרן השקעות לאומית מאבו דאבי תשקיע מאות מיליוני דולרים בשדות סולאריים בישראל

מסגרת ההסכם תיכנס החברה מאבו דאבי כשותפה בפרויקטים אסטרטגיים שהחברה הצרפתית-ישראלית מפעילה ותקים בעתיד בישראל

חמל של מערך הסייבר / צילום: מערך הסייבר

מערך הסייבר מסכם את 2020: תעשיית הסייבר המקומית גייסה 2.9 מיליארד דולר

מנתונים שאסף המערך עולה כי סך הגיוסים של התעשייה המקומית זינק ב-70% לעומת השנה שעברה ● היקף היצוא של מערכות סייבר עמד על כ-6.85 מיליארד דולר

מגדל ארלוזורוב 17 / צילום: גיא ליברמן

דירות יוקרה בת"א: 100,000 שקל למ"ר והכיוון למעלה

פנטהאוז במגדל ארלוזורוב 17 נמכר ב-84 מיליון שקל ● מדובר בשתי דירות שצורפו לאחת ברמת מעטפת ● כיצד טיפס המחיר בכ-20% והפך את הרכישה לעסקה היקרה במגדל? ● ניתוח עסקה

תשואה / צילום: Shutterstock

סיכום השנה הטובה ביותר לקרנות הגידור המקומיות מאז 2013: אלה הקרנות הבולטות שמתמחות במניות

רוב הקרנות סיכמו את השנה החולפת עם תשואות דו-ספרתיות, הודות לגאות בשוקי ההון ולהזדמנות רכישה שיצר משבר הקורונה ● בשנה הטובה ביותר לשוק קרנות הגידור המקומי מאז 2013, בלטו בעיקר הקרנות הקטנות

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

ירידות בנעילה בת"א: צירון קפצה בכ-25%, פורסייט צנחה ב-11%

מחזור המסחר הסתכם בכ-2.3 מיליארד שקל ● יחס החוב-תוצר של הממשלה עלה ב-13% ב-2020 לעומת שנת 2019 ● ירידות בולטות רשמו מניות טבע, גילת, סלקום וקבוצת דלק

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: דוברות משרד האוצר

אפקט הקורונה: יחס החוב של ישראל זינק ב-2020 מ-60% ל-73%

לפי אומדן ראשוני שפרסם החשכ"ל, העלייה ביחס החוב לתוצר נמוכה מהצפוי ● בשל ההתמודדות עם משבר הקורונה, ב-2020 חל גידול של כ-78.8 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה בהשוואה לשנת 2019, לצד קיטון של כ-29.4 מיליארד שקל בסך הכנסות הממשלה

אמבולנסים של מד"א / צילום: מץ 76

המו"מ עם האוצר התפוצץ ובתי החולים הציבוריים מבקשים ממד"א לא להפנות אמבולנסים מיום ראשון

בתי החולים שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ושלושת בתי החולים בנצרת פנו למנכ"ל מד"א, אלי בין, וביקשו שלא להפנות אמבולנסים וחולים החל מיום א' "בעקבות מחסור חמור  בציוד ותרופות"

יעקב ליצמן / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

40 אלף שקל לדירה בפריפריה: הממשלה תצביע על "מענקי ליצמן"

לפי הצעת מחליטים שתעלה להחלטת הממשלה יינתנו מענקים של עשרות אלפי שקלים לרכישת דירות בפריפריה כחלק מתוכנית הדיור הנוכחית "דירה במחיר מופחת"

אביחי מנדלבליט, היועמ"ש / צילום: שלומי יוסף

היועמ"ש מזהיר מפני "שימוש לא ראוי במשאבי המדינה לתעמולה"

מנדלבליט הבהיר כי לא ייתן לשר האוצר כ"ץ, ולממשלה בכלל, לנצל את כוחה לטובת השגת יתרונות פוליטיים על חשבון הקופה הציבורית ● הדגיש כי כל תוכנית שתתגבש בתקופה זו תצטרך לעבור דרך משרדו

טראמפ יוצא במסוק מהבית הלבן לכיוון ביתו בפלורידה / צילום: Associated Press, Alex Brandon

תקופת טראמפ מסתיימת בקול דממה דקה

במשך שבועות דובר שטראמפ ינסה לחטוף את הכותרות מג'ו ביידן ביום ההשבעה, אבל זה לא קרה והנשיא היוצא נראה עייף, אולי מדוכדך ● טראמפ אולי יורד לפלורידה, אבל הוא רחוק מאוד מלהיעלם

חנות מקס סטוק בבני ברק / צילום: שני מוזס

מייסד מקס סטוק מימש מניות הרשת בהיקף 4 מיליון שקל

אורי מקס מכר את המניות לפי לפי מחיר מניה של כ-14 שקל ● וגם: מרדכי אלישע, הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, יסיים את תפקידו בסוף אפריל 2021

איציק אברכהן ואורי לוין / צילום: סיון פרג'

שופרסל ודיסקונט רוצות להפוך את פייבוקס למעצמת שירותים פיננסיים

אפליקציית התשלומים פייבוקס תהפוך לחברה עצמאית בבעלות בנק דיסקונט ושופרסל ● בשלב הראשון היא תשמש אמצעי תשלום, אולם ברשת הסופרמרקטים ובבנק מבהירים כי הכוונה לספק בעתיד מגוון שירותים פיננסיים ובנקאיים, ללקוחות כל הבנקים

לינוי בר גפן / צילום: יח"צ

ניצחון נגד טוויטר ואפל: התביעות נגדן ינוהלו בביהמ"ש הישראלי

טוויטר ואפל ביקשו לקיים את התביעות שהוגשו נגדן בחו"ל, אך ביהמ"ש המחוזי בת"א קבע כי יש לדון בהן בישראל, מאחר שמירב הזיקות לתיק נמצאות כאן ● בתביעה שהגישה העיתונאית לינוי בר-גפן נגד טוויטר נקבע כי ניתן לתבוע את טוויטר על ציוץ מטריד מינית גם בהיעדר הוראה מתאימה בחוק הישראלי

קרן טרנר / צילום: ענבל מרמרי

קרן טרנר-אייל עולה למתקפה ושופכת אור על ההתנהלות באוצר

לראשונה מאז שפרשה מתפקידה כמנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר-אייל מספרת בראיון לתוכנית עובדה ב"קשת 12" על היחס המשפיל של השר ישראל כ"ץ ועל הסיבות שהובילו אותה לעזוב אחרי ארבעה חודשים בלבד ● כ"ץ: "טרנר-אייל הפסיקה להיות מנכ"לית האוצר בהסכמה הדדית משום שהיא לא התאימה לתפקיד"

ליאורה עופר / צילום: ורדי כהנא

עופר השקעות לוותה 250 מיליון שקל מג'יי.פי מורגן בעסקה מימונית

חברת עופר השקעות, שבשליטת ליאורה עופר, העבירה לידי בנק ההשקעות האמריקאי ג'יי.פי מורגן 1.9 מיליון מניות של מליסרון בשווי שוק של כ-350 מיליון שקל ● עופר השקעות: "החברה נותרת בעלת השליטה במליסרון עם אחזקה של כ-51.5% מההון של מליסרון, זאת מתוך אמונה ביכולתה להמשיך ולהשביח את נכסי החברה"

ג'ו ביידן, הנשיא הנכנס / צילום: Associated Press, Matt Slocum

החגיגה בוול סטריט נמשכת עם השבעת ביידן: המדדים קפצו לשיא כל הזמנים

המדדים עלו לשיא על רקע עונת הדוחות והשבעת הנשיא הנכנס ג'ו ביידן ● הביטקוין מאבד גובה בצל דבריה של שרת האוצר האמריקאית הנכנסת ג'נט ילן ● מורגן סטנלי עקף את התחזיות לרבעון הרביעי ● נטפליקס טסה לאחר הדוחות הטובים שפרסמה אמש לאחר הנעילה ● החוזה על הזהב לפברואר עלה ב-1.4% ל-1,866.5 דולר

שרון פרשקובסקי, מנכ"ל חברת פרשקובסקי / צילום: גבע טלמור

פרשקובסקי רכשה מהאחים דוניץ קרקע באשדוד תמורת כ-240 מיליון שקל

מדובר ב-4 מגרשים בהיקף של 10 דונם ברובע המיוחד באשדוד ● הרובע המיוחד נמצא בכניסה הדרומית לעיר, מדרום לדרך מנחם בגין ורחוב אלטלנה וממערב לשדרות משה סנה ● מדובר בעסקה השלישית שחברת פרשקובסקי מדווחת עליה בשלושת החודשים האחרונים

רן גוראון / צילום: שלומי יוסף, גלובס

שלושה מנהלים בבזק בינלאומי יפרשו בעקבות התקלה בדוחות הכספיים

אירועי המחיקות בעקבות החשבונות הכפולים והתקלה החמורה בדוחות החשבונאיים נחשפו לראשונה בגלובס ● מדובר במנהלים העובדים תחת סמנכ"ל הכספים תומר שני ● דו"ח הביקורת הסופי יוצג לדירקטוריון בעוד מספר שבועות