אח מבוערת. לצד ההשפעות הבריאותיות, הקמינים מובילים גם לפליטת גזי חממה / צילום: Shutterstock
לפני קצת יותר משנה, דפנה מלצר ומשפחתה הכניסו את ביתם לארגזים, ועשו דרכם לירושלים. מלצר בת ה-37 ובן זוגה החליטו לעזוב את חיפה, כדי לברוח מזיהום האוויר הכבד באזור, ולאפשר לילדיהם לגדול בסביבה בריאה יותר. בבעלותם היה בית בשכונת נווה שאנן, שבו קיוו להשתקע לשנים רבות. "קנינו את בית החלומות שלנו, ואז גילינו שעשינו טעות איומה, בגלל הזיהום", היא מספרת. "היה חשוב לנו לקנות בית רחוק מכביש ראשי, בסמוך לריאות ירוקות. ואחרי שעברנו, גילינו שאנחנו חיים ברחוב מלא בתים שמחזיקים קמין עץ. השכן מילא את הבית שלנו בחודשי החורף בעשן סמיך, וגילינו שאין לנו ממש מה לעשות עם זה".
בתום הקיץ, מלצר ומשפחתה ארזו שוב, ועברו באופן זמני ליחידת דיור של המשפחה. "זו בעיה שלא צפינו מראש. כשיש לא מעט קמינים ברחוב, אי אפשר לנשום בחורף. זה זיהום בלתי אפשרי. החלטנו שאנחנו לא יכולים לעבור עוד חורף כזה". מאז היא מנהלת יחד עם אזרחים נוספים מאבק ארצי למיגור זיהום האוויר הנוצר באמצעות שימוש בקמינים ביתיים.
עבור חלק מהציבור מדובר במראה רומנטי - קמין עץ מחמם בית בחורף הקר, בתוכו בוערים לאיטם גזרי עץ. אך לאמצעי החימום הללו ישנם השלכות בריאותיות נעימות פחות. עשן השריפה מוביל ליצירת חומר בשם PM 2.5, המורכב מחלקיקים מיקרוסקופיים שיכולים להיכנס לעיניים ולמערכת הנשימה ולגרום למחלות. בנוסף, נפלטים בעת השימוש בקמין עץ חלקיקי PM 10, וחומרים נוספים המוכרים או חשודים כמסרטנים. אלו אותם המזהמים הנפלטים מתחנות הכוח, בתהליכים תעשייתיים שונים, וגם מצינורות הפליטה של כלי רכב.
רק לאחרונה הצהירה הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) כי חולי ומחלימי קורונה עלולים להיות בסיכון מוגבר להשפעות בריאותיות כתוצאה מחשיפה לקמיני עץ בעונת החורף, עקב תפקודי לב או ריאות הנפגעים כתוצאה מתחלואת הקורונה.
בנוסף, חשיפה לעשן הנוצר בעת שריפת העצים עלולה להוביל לרגישות מוגברת לזיהומים בדרכי הנשימה, לרבות קורונה, ובכך לסכן גם את הציבור הבריא. הסוכנות ממליצה לאזרחים, בין היתר, ליצור קשר עם המנהיגות המקומית או הסוכנות לאיכות האוויר באזורם, בכדי לדרוש חקיקת מגבלות בתחום.
ללמוד מקנדה ובריטניה
על פי מחקרים שונים שצוטטו בדוח ארגון הבריאות העולמי בנושא, לזיהום אוויר כתוצאה מחימום ביתי באמצעות פחם ועץ יש השפעה בריאותית כרונית. על פי הערכת מחקר שפורסם ב-2019, באירופה ובמדינות צפון אמריקה זיהום אוויר הנגרם מחימום ביתי מביא למוות בטרם עת של 29 אלף בני אדם מדי שנה .
בנוסף להשפעות הבריאותיות, תהליך השריפה של פחם, סולר ועץ מביא גם לפליטת גזי חממה ותורם לשינויי האקלים. ההשפעה המיידית של קמיני העץ ברורה - עצים סופגים ומאחסנים פחמן דו חמצני שמוביל להתחממות כדור הארץ, וכריתתם משפיעה לרעה על האקלים. בעת שריפתם, כמויות הרים גזי חממה ובהם מתאן ופחמן שחור הנפלטים ומזיקים לסביבה.
למרות כל זאת, לפי NCBI (המכון הלאומי למידע ביוטכנולוגי בארה"ב), השימוש בקמיני עץ במדינות המפותחות זוכה בשנים האחרונות לפופולריות גוברת, כאשר בארה"ב לבדה, מעל 11 מיליון בתים מחוממים באמצעות קמינים. זאת, בזמן שישנן בנמצא אפשרויות מזיקות פחות לחימום הבית, מרדיאטורים למזגנים בדירוג אנרגטי גבוה. בישראל כמעט בכל בית מותקן מזגן, ודווקא הקמינים נחשבים לאביזר מותרות.
מדינות ברחבי העולם כבר החלו להגיב לכך, ולייצר רגולציה בתחום. בקנדה, שם אחראים הקמינים ל-28% מכלל פליטות הפחמן השחור (גורם הפליטות השני בגודלו, אחרי כלי רכב מונעים בדיזל), נקבעו שיעורי הפליטות המקסימליים לאמצעי חימום אלו, והוגדרו בדיקות שיש לערוך בהם במעבדה מוסמכת. קולומביה הבריטית אסרה על התקנת קמיני עץ בבנייה חדשה, והטילה צמצום שימוש במכשירים אלו בזמנים מסוימים.
בניסיון להתמודד עם בעיית זיהום האוויר בבריטניה, הוגדרו אזורים רבים במדינה כאזורי בקרת עשן, שבהם חל איסור גורף על יצירת עשן מארובות. בשל יכולת מוגבלת לאכוף את ההחלטה, הוגדרו בהמשך אזורים נוספים, ואושרה מכירת קמינים עם רמת זיהום נמוכה בלבד. החל משנת 2022, רק קמינים שאינם פולטים עשן יהיו זמינים למכירה.
גם בדנמרק קיימת חקיקה המסדירה את אופני המכירה, ההתקנה והשימוש בקמינים, לרבות גובה הארובה, ותיעוד האישורים והבדיקות. רשויות מוניציפליות אף מגבילות את השימוש בקמינים באמצעות חוקי עזר.
לא ממהרים לפעול
למרות שישראל איננה מדינה קרה, לפי מידע שהועבר למרכז המידע והמחקר של הכנסת על ידי משרד הבריאות, בשנים האחרונות ישנה עלייה בשימוש בקמיני העץ, נוכח מחירו הנמוך של העץ כמקור בעירה לעומת החלופות האחרות. אמנם רק ל-5% מהישראלים יש קמיני עץ, אך מנתונים שפרסם המשרד להגנת הסביבה עולה כי שריפת עץ לחימום ביתי תורמת 10% מכלל החלקיקים הנשימים מסוג PM 2.5 הנפלטים בישראל כל השנה בחורף 30%), ו-11% מפליטות חלקיקים נשימים מסוג PM 10 (נתון זה עלה ב-3% בין-2018 ל-2018) וכן לפליטת חומרים המוכרים או חשודים כמסרטנים.
הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב ממליצה לציבור להגביל את החשיפה לעשן הנוצר על ידי קמיני עץ, במיוחד לאוכלוסיות בסיכון, ולסובלים ממחלות ריאה, לב ואסטמה. שתי אוכלוסיות כאלה הן מבוגרים שמושפעים מהר יותר מעשן ונזקיו, וילדים שרגישים לעשן, שכן מערכות הנשימה שלהם עדיין מתפתחות.
בישראל, המשרד להגנת הסביבה אמנם מציין באתר שלו כי "תנורי חימום ביתי המוסקים בעץ נחשבים למזהמים ביותר בין אמצעי החימום הביתיים", אך אינו ממהר לפעול בנושא, למרות מאות התלונות שהצטברו בעניין על שולחנו בשנים האחרונות.
כבר בשנת 2011 המליצה ועדה ציבורית בנושא מצב איכות האוויר בישראל לאסור את השימוש בפחם ועצים לשימוש ביתי, אך ההמלצה לא נכנסה לתוכנית העבודה של המשרד להגנת הסביבה, ונזנחה. בראשית אוקטובר קיימה יו"ר ועדת הפנים והסביבה של הכנסת, מיקי חיימוביץ', דיון בנושא בעקבות פניות רבות של אזרחים. בתום הישיבה קראה הוועדה למשרד להגנת הסביבה להקים ועדה רשמית בשיתוף השלטון המקומי, משרד המשפטים, משרד הבריאות ומשרד הפנים, בכדי לגבש פתרון לבעיית הזיהום, ולדווח על כך לוועדה בתוך חודש.
בנוסף, ביקשה הוועדה מהמשרד לבחון במשותף עם משרד המשפטים חקיקה ממשלתית שתסדיר את השימוש בקמיני העץ. למרות שחלפו כמעט חודשיים, הוועדה טרם הוקמה, והמשרד להגנת הסביבה מתנגד להוצאתם של קמיני העץ מכלל שימוש באמצעות חקיקה. חיימוביץ' שלחה למשרד שלוש תזכורות בנושא, אך טרם נענתה.
לטפל כמו בסיגריות
מלצר מספרת שחבריה למאבק פנו בנושא למשרד להגנת הסביבה, שמצדו השיב להם כי אינו עוסק בסכסוכי שכנים, והפנה אותם לרשות המקומית - האמונה על אכיפת מפגעי זיהום אוויר מתנורי חימום המוסקים בעץ.
מספר רשויות מקומיות בישראל, ובהן עמק חפר, ירושלים, זיכרון יעקב, פרדס חנה, בני שמעון ופתח תקווה, ניסו לחוקק חוקי עזר שימנעו הפעלת קמינים על ידי התושבים. אלא שחוקים אלה מונחים על שולחן משרד הפנים וממתינים, בעקבות התנגדות מפתיעה של המשרד להגנת הסביבה, שאינו מעוניין באיסור גורף בשל סיבות משפטיות. מאידך, מתקשה השלטון המקומי לאכוף את החוק הקיים באפקטיביות, שכן קמיני העץ נמצאים בשטחם הפרטי של התושבים, וכניסה אליהם מותרת רק בצו בית משפט.
אגב כך, המשרד להגנת הסביבה מסר לוועדת הפנים והסביבה של הכנסת כי בכוונתו להשיק קמפיין ייעודי ברשתות החברתיות, לקראת עונת החורף. בכך, מקווים במשרד להעלות את המודעות הציבורית לנזקים הבריאותיים והסביבתיים שמסבה הסקה בעץ. לעת עתה, הקמפיין טרם החל, אך איגוד ערים שרון-כרמל החליט לא להמתין למשרד להגנת הסביבה, ופרסם סרטון משלו, בתקווה לעורר את התושבים ולפנות לליבם, כשחקיקה בנושא אינה נראית באופק.
פרופ' דוד ברודאי, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, סבור כי על המשרד להגנת הסביבה לייצר רגולציה יעילה שתגביל את השימוש בקמיני עץ, בשל השפעתם הבריאותית והסביבתית. "זה לא בר קיימא לחמם בקמין. האוכלוסייה שמשתמשת בתנורים האלו לרוב היא אוכלוסייה פריבילגית, שמתגוררת בבית פרטי. אנשים משתמשים בהם לרוב בלילות מאוד קרים, שבהם אין פיזור טוב של מזהמים, ומה שנפלט מעל הארובה יישאר סמוך לקרקע. אם אתה מתגורר במדרון, זה יצטבר אצל אלו שגרים מתחתיך".
ברודאי איננו סבור שיש לאסור לחלוטין את השימוש בקמינים, מסיבות של חופש הפרט. עם זאת, לדבריו יש צורך באסדרה אפקטיבית שתגדיר כללי שימוש נכונים בקמינים, ותקינה מחייבת. "צריכה להיות רגולציה על המוצר עצמו, על ההרכבה, ועל איפה מותר להתקין - לפי הטופוגרפיה והתנאים המטאורולוגים. הממשלה או החוק אמורים להגן על הפרטים.
"כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה בביתו ככל שהוא לא מסכן אחרים ולא עובר על החוק, אבל יש דברים שאסור לעשות במרחב הציבורי כי זה פוגע בבריאות. אם אסור לעשן סיגריות במרחב הציבורי, לא צריך לאפשר את זה שקמינים יעשנו במרחב הציבורי. בין אם זה אומר לאסור במקומות מסוימים, או לדאוג למערכות שיפחיתו את הנזק שהם עושים. כשמישהו מדליק קמין, זו לא סיגריה אחת. זו כמות יותר גדולה, למשך זמן".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "שימוש בקמין בהתאם לתקינה הקיימת בנושא ובהתאם לחוק, אינו מהווה מפגע. עם זאת, שימוש לקוי בקמין עץ עלול להביא לקיומם של מפגעים. נושא זה מטבעו מהווה מפגע מקומי, אשר נכון שהפיקוח והאכיפה בעניינו יבוצע על ידי השלטון המקומי.
"עמדת המשרד היא שאין צורך בחקיקה ראשית, ובהתאם, אין צורך בהקמת ועדה מלווה. נציין כי בעולם לא קיים איסור גורף על קמיני עץ ברמה הלאומית. קמפיין ההסברה של המשרד להגנת הסביבה על השימוש בקמיני עץ ייצא לדרך בשבועות הקרובים".