גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דרוקר בעקבות שיחות נתניהו-רגב: "זה לא חוקי, אבל הסיכוי שתיפתח חקירה עצמאית בנושא 'ישראל היום' הוא אפס"

במהדורת חדשות 13 נחשף אמש תיעוד של עשרות שיחות שקיים רה"מ נתניהו עם עורכי "ישראל היום" בתקופות רגישות ובשעות לא שגרתיות ● דרוקר: "כשרואים את צבר הנתונים, קשה שלא להסיק ש'ישראל היום' הוא תאטרון של עיתון, זרוע תעמולה של פוליטיקאי אחד - וזה לא חוקי"

רביב דרוקר / צילום: ענבל מרמרי
רביב דרוקר / צילום: ענבל מרמרי

העיתונאי רביב דרוקר חשף אמש (ב') במהדורת חדשות 13 את מועדי השיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו עם העורך הראשי לשעבר של "ישראל היום", עמוס רגב, ועם העורך הראשי הנוכחי, בועז ביסמוט.

הנתונים - שהתקבלו בעקבות עתירה שהוגשו על-ידי עו"ד יונתן ברמן בשם דרוקר, חדשות 13 ובהמשך גם עו"ד שחר בן מאיר - מציגים תדירות שיחות תכופה במיוחד בין נתניהו לעורכים, לעתים עשרות שיחות, שנעשו בתקופות רגישות ובשעות לא שגרתיות הקרובות לסגירת העיתונים.

בשיחה עם גלובס מסביר דרוקר מדוע המידע שנחשף הוא בעיניו הוכחה לקשר אסור על-פי חוק בין נתניהו ל"ישראל היום", ומדוע לדעתו היועמ"ש אביחי מנדלבליט לא יורה על פתיחת חקירה בנושא.

לדברי דרוקר, "במשך שנים היה ויכוח האם 'ישראל היום' הוא עיתון אמיתי, שבו לעורך מותר ורצוי לדבר עם ראש ממשלה מעת לעת כדי לקבל דיווחים ומידע - או האם הוא זרוע תעמולה בה ראש הממשלה מנחית מסרים וכותרות ככל רצונו, ובכך עובר על החוק, כי החוק אוסר על מתן תרומה בסכומים כאלה ועל שימוש פוליטי בכלי תקשורת לתעמולה של אדם אחד. בוויכוח הזה רלוונטי לראות כמה העורך הראשי - הדמות הכי חשובה בעיתון - מדבר עם ראש הממשלה, מתי ובאיזה הקשר.

"כשמגלים שהתדירות היא 21 שיחות בחודש הבחירות, כששני הצדדים מציגים את השיחות כעוסקות בספרות ובהיסטוריה ש'אינן עוסקות בעניינים מקצועיים', וכששלוש מתוכן התקיימו בלילה שלפני הבחירות; כשהכותרות ביום שאחרי השיחות נוטות באופן מוזר לקו של נתניהו - למשל כשפורסמה ידיעה נפיצה בעניין הצוללות, ואז יש שתי שיחות טלפון בערב בין ראש הממשלה והעורך הראשי, ולמחרת הכותרת הראשית היא קו ההגנה של נתניהו בעניין הצוללות; כשרואים את צבר הנתונים בצירוף עם עובדות אחרות שנחשפו עם השנים - קשה שלא להסיק ש'ישראל היום' הוא תאטרון של עיתון, כמה חלקים שמקיפים את הליבה האמיתית שהיא למעשה זרוע תעמולה של פוליטיקאי אחד.

"זה אסור ולא חוקי, כי זאת תרומה אסורה בהיקף של למעלה ממיליארד שקל לאורך השנים, ואם לרשויות החוק יהיה האומץ לגעת בזה, אז אולי העיוות הזה בפוליטיקה הישראלית יתחיל להתיישר".

מה אתה מצפה שיקרה אחרי הנתונים שחשפתם?
"אין לי ציפיות, כי יש מבקר מדינה שהפך את המוסד למשבח המדינה, ואני די משוכנע שברמת המתקפות שיש כרגע על היועמ"ש, הסיכוי שתיפתח חקירה עצמאית על נושא 'ישראל היום' הוא אפס. אז המעט שאפשר לעשות זה להראות לציבור איך הדברים מתבצעים, ולהרים את המסך מאחורי פוליטיקאי מוכשר שמצליח לשרוד הרבה שנים בשלטון, ועושה זאת בין השאר באמצעות העובדה שיש לו את העיתון הכי נפוץ בישראל שמופץ חינם, המפיץ את מסריו יום אחרי יום".

מה ההבדל בין מה שמתגלה בכמות השיחות לביו סוג וכמות השיחות שהיו לנתניהו עם מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס?
"'ישראל היום' זה לא עיתון שמשרת קו פוליטי - מה שלגיטימי - אלא עיתון שמשרת פוליטיקאי. זה לא עיתון שנוטה ימינה, אפילו לא עיתון שנוטה לליכוד. זה עיתון המשרת את נתניהו. הוכחנו את זה בשורה של תחקירים , והראנו את המתקפות ואת הצנזורה שנעשים גם כלפי פוליטיקאים מהימין - אביגדור ליברמן שכינה אותו 'פראבדה', נפתלי בנט שיצא בהתקפות חריפות עליו, איילת שקד... הראנו שכאשר נתניהו הלך לכאורה שמאלה והקפיא את הבנייה בהתנחלויות, ב'ישראל היום' סירסו את הביקורות עליו מצד ימין".

יגידו אנשים שנוטים ימינה שאין הבדל בין ניסיונות ההשפעה של נתניהו על הקו של "ישראל היום" לבין ניסיונות השפעה של פוליטיקאים אחרים על אמצעי תקשורת כדי שיאמצו את הקו הפוליטי שלהם.
"ההתנהלות של נתניהו בתיקי האלפים ומה שקורה עם 'ישראל היום' אלה אופנים שונים של אותה מוטיבציה. בתיק 2000 הוא ניסה לכרות עסקה עם מוציא לאור שהיה ביקורתי כלפיו, ו'ישראל היום' זה עיתון שמלכתחילה קם לשרת אותו והוקם עבורו. כשארנון מילצ'ן מצטט בסוף 2009 בשיחה מוקלטת את שלדון אדלסון ואומר 'שלדון אמר לי שהקים את העיתון בשביל בנימין נתניהו' - מה יותר ברור מזה? זה לא רביב דרוקר או יאיר לפיד אומרים, זה אקדח מעשן - אלא אם כן ארנון מילצ'ן המציא את זה. כשהוא מצטט את שלדון אומר 'אם יתקפו את נתניהו, אני אדפיס מיליון עותקים ואחלק אותם' - זה אומר שאין מוטיבציה כלכלית מאחורי העיתון, זו תעמולה. וכשרוצים לעשות תעמולה עם משאבים בלתי מוגבלים, מדפיסים מיליון פלאיירים - אבל זה אסור במדינת ישראל.

"אז אנחנו לא יודעים מה היה בתוכן השיחות שחשפנו אתמול - לכאורה ייתכן שהם באמת דיברו על היסטוריה. אבל בהצלבה בין שיחות הערב בשעות סגירת העיתון עם עורך ראשי ובין מה שקורה למחרת על גבי דפי העיתון, קשה שלא לראות את הקורלציה.

"ביקשנו גם את השיחות של נתניהו עם עמוס רגב אחרי שרגב חדל מלהיות עורך ב'ישראל היום', כי אם יש להם עניין משותף בספרות ובהיסטוריה, הרי הוא לא נגמר כשהאדם מאבד את תפקידו. משום מה משרד ראש הממשלה לא מסר את השיחות וטען שאין תיעוד שלהן. וזה מוזר, כי אם יש עניין מקצועי, אז הוא נמשך גם אחרי שרגב הופך לפנסיונר חביב שיושב בביתו".

בסביבת ראש הממשלה נתניהו מסרו בתגובה לפרסום פירוט השיחות עם עמוס רגב: "הפרסום רק מוכיח את טענתו של ראש הממשלה נתניהו שהשיחות שקיים עם וואלה היו מקובלות ופחותות בהרבה משיחותיו עם אמצעי תקשורת אחרים. הסקאלה הייתה מתפוצצת אם היו בודקים פירוט שיחות דומה מלפיד, ליברמן או בנט, שקיבלו סיקור חיובי אדיר מ'ידיעות אחרונות' וקיימו אינספור שיחות עם נוני מוזס. העובדה שלא בדקו זאת מוכיחה שמדובר באכיפה בררנית ובהמצאת סטנדרט פיקטיבי לגבי מה שמקובל או מה שחריג, בלי לבדוק את הסטנדרט הקיים אצל פוליטיקאים אחרים".

עוד כתבות

ChatGPT / צילום: Unsplash, mojahid mottakin

לראשונה: OpenAI מתחילה לשלב פרסומות ב-ChatGPT

המהלך יחל כפיילוט למשתמשי ChatGPT בארה"ב, ויחול על המסלולים החינמי ועל Go - חבילת מנוי מוזלת במחיר 8 דולר לחודש, בעוד המנויים בתשלום יישארו ללא פרסום

כריית זהב בוונצואלה. תפוקת המכרות לא גדלה משמעותית כבר שנים / צילום: Reuters, Henry Romero

השינויים הטקטוניים בשוק הזהב עשויים להיות רק ההתחלה

שנת 2025 הייתה חגיגה גדולה למשקיעים בזהב, אשר עלה במהלכה ב–65% ● השאלה היא האם הגל הזה מאחורינו או שמא הוא רק התחיל, לאור התנאים המאקרו–כלכליים והגאופוליטיים הנוכחיים ● כתבה שלישית ואחרונה בסדרה

גיוס עובדים / צילום: Shutterstock, tsyhun

דוח הלמ"ס: הביקוש הגבוה ביותר לעובדים מאז 2022

שיעור המשרות הפנויות במשק הגיע בדצמבר לשיא של יותר משנתיים, כשהביקוש הגבוה ביותר נרשם בענפי הבניין והאירוח ● מנגד, במשרות הדורשות השכלה אקדמית קיים עודף עובדים ● בהייטק נרשמת התאוששות מתונה ביחס לשנים קודמות

דן וילנסקי ז''ל / צילום: יח''צ

הלך לעולמו דן וילנסקי, ממייסדי תעשיית השבבים בישראל

וילנסקי היה מעורב לאורך עשרות שנים בבניית התעשייה הישראלית במובנה הרחב: מהקמה והובלה של פעילות חברות טכנולוגיה בינלאומיות בישראל, בהן אפלייד מטיריאלס, KLA ו־Kulicke & Soffa, דרך ניהול קרן בירד לקידום שיתופי־פעולה תעשייתיים בין ישראל לארה"ב ועד פעילות שיטתית לחיבור בין אקדמיה, מחקר ותעשייה

המניות שהפכו למנוע של ת"א – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מנהל ההשקעות שמזהיר מפני האופטימיות בשווקים וממליץ לצאת מגבולות וול סטריט: "תשואת החסר תימשך" ● מדד ת"א ביטחוניות עבר מירידות לעליות חדות בתוך שבועות בודדים ● הפערים המשמעותיים בין הבנקים השונים בריבית על הפיקדונות ● האם הגיע הזמן לצאת מ-S&P500? ● וגם: איך המעבר של הבורסה לשישי עשוי להשפיע על החלטות ההשקעה שלכם?

הילה ויסבג ודין שמואל אלמס בשיחה עם שירי פיין–גרוסמן / צילום: פרטי

החוקרת שמסבירה: אלה הסיכונים שבהכרה של ישראל בסומלילנד

שיחה עם שירי פיין-גרוסמן, מנכ"לית המכון ליחסי ישראל-אפריקה ● על הכיבוש הכלכלי של טורקיה באפריקה שעלול להעמיד את ישראל במבחן, ההתקרבות של איראן למצרים וגם המלכודות שטומנים הסינים כדי להשתלט על היבשת

הריסה של בניין במסגרת פרויקט פינוי־בינוי / אילוסטרציה: גל פליבה

פרויקט הדגל של אאורה בנתניה: בית המשפט קבע שהמתנגדים "סרבנים" ויפונו בתוך חודש

המחוזי דחה את טענות הדיירים שלפיהן סירובם לפנות את הדירות נובע מאי־מסירת ערבות בנקאית, וקבע כי מדובר בטענות הלוקות בחוסר תום־לב ● ההחלטה מאפשרת את המשך קידומו של אחד מפרויקטי ההתחדשות העירונית הגדולים והמורכבים בישראל, שנעצר בשל התנגדות של מיעוט דיירים

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

אחת ולתמיד: מאיפה הכי כדאי לקחת הלוואה

בעידן של פריים גבוה, הפער בין מקורות האשראי עשוי להגיע לאלפי שקלים בשנה ● האם כדאי לנצל את החיסכון הפנסיוני, למה הלוואה בקליק עלולה לחנוק את המסגרת, ומתי המסלול החוץ־בנקאי הוא הכרח ● הנה מה שאתם צריכים לדעת

מיסטר ביסט / צילום: Represented by ZUMA Press, Inc

האימפריה של היוטיובר המצליח בעולם

הישרדות בארון קבורה והימלטות מלוחמי קומנדו הם רק חלק מהאתגרים בתוכנית המציאות של מיסטר ביסט ● עכשיו היא חוזרת לעונה שנייה עם פרס של 5 מיליון דולר ● איך נראים מאחורי הקלעים בהפקה השנויה במחלוקת? ● וגם: הצצה למפעל הענק של היוטיובר, שכולל חברת סלולר, ליין חטיפים ופארק שעשועים בערב הסעודית

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

"האישה הראשונה של שוק ההון" הורידה פרופיל במשך שנים. עכשיו היא עושה קאמבק

זהבית כהן ידעה בעבר הצלחות עסקיות גדולות לצד מאבקים וסערות מתוקשרות בתנובה, בבית ההשקעות פסגות, בזאפ ובחברת ההסעדה שולץ ● לאחר כמה שנים שבהן הורידה פרופיל, חוזרת כהן עם אקזיט מרשים ברשת מקס סטוק, רכישת הענק של אתר יד2 וכניסה לתחום מפתיע ● וגם: איזה רווח הניבה הקרן שהיא מובילה למשקיעיה?

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"בעל הבית היה בצרות": בכמה נמכר פנטהאוז עם 5 חדרים בירושלים?

ברחוב אריה דולצין, קרוב לגן החיות התנ"כי בירושלים, נמכר פנטהאוז עם 5 חדרים תמורת 3.13 מיליון שקל • הפנטהאוז עבר שיפוץ ומשקיף לנוף ירוק ופסטורלי לעמק • ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

פרויקט של קטה גרופ ברחוב משה סנה 29 בפתח תקווה / הדמיה: סטודיו הקוביה

מה עומד מאחורי המחיר החריג של דופלקס בשכונה בפתח תקווה?

דופלקס בשכונת אם המושבות בפתח תקווה נמכר ב־7.45 מיליון שקל ● הדופלקס בן חמישה חדרים בשטח 179 מ"ר, וזוהי העסקה השנייה בגובהה בשכונה בפתח תקווה

אולם התצוגה של Walk on plan. תוכנית של הבית בגודל אמיתי / צילום: WOP

לא קונים על עיוור: הטכנולוגיה שמשנה את הדרך שבה אנחנו קונים בתים

הסוף לחוברות מהקבלן ולדירות הדוגמה? פיתוחים טכנולוגיים שמאפשרים לדמות דירות עוד בטרם נבנו, מעניקים לקונים יכולת לראות את סביבת המגורים שלהם - הרבה לפני שהיא נבנתה ● בדקנו שלושה מהם

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה הופך בשבועות האחרונים לאחד השחקנים הבולטים ב־NBA. עם זאת, השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, שככל הנראה נמצא בדרך למשחק האולסטאר היוקרתי

גליה באר–גבל / צילום: רון קדמי

היא שותפה באחת הקרנות הגדולות בישראל. זה מה שהיא עושה כל יום ב־23:00

כילדה נסעה שלוש שעות ביום לבית הספר, בצבא שירתה בפרקליטות, ולמרות שלמדה משפטים כי זו "תעודת ביטוח", היצר העסקי גרם לה לשנות כיוון ● אז היא פנתה למנכ"לית לאומי לשעבר: "הכרתי את רקפת רוסק-עמינח, וכשהיא הודיעה שהיא עוזבת את הבנק, הרמתי אליה טלפון" ● שיחה קצרה עם גליה באר-גבל, שותפה־מנהלת בקרן Team8

"פשרות משמעותיות": איך עשוי להיראות שלטון חמינאי באיראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בטורקיה את צירוף המדינה לוועד המנהל בעזה, הסעודים מקימים ברית צבאית נגד ההשפעה של איחוד האמירויות במרחב, והמשטר האיראני כבר לא יחזור להיות מה שהיה • כותרות העיתונים בעולם

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

"עשו לנו מחטף": בענף התעופה הישראלי מודאגים מהפרויקט שיכניס למדינה מיליארדים

בעוד כשנה יחל פינוי שדה התעופה בהרצליה לטובת הקמת שכונה שתכניס לקופת המדינה מיליארדי שקלים ● אלא שתפקידו כיום קריטי: הוא מכשיר בשטחו את מרבית הטייסים לחברות הגדולות, משמש לניסויים לתעשיות הביטחוניות ומאפשר סיוע בחירום ● פתרונות בינתיים אין, ובענף מודאגים: "ייקח עשור לבנות חלופה ראויה"

קמפוס וויקס בגלילות. ''העובדים יגיעו ברכב'' / צילום: איל יצהר

האם החלטת וויקס להחזיר עובדים למשרד תשפר את מצב הנדל"ן המניב?

החלטת וויקס לחזור לחמישה ימי עבודה מהמשרד מעוררת שאלה בדבר ההשפעה הרוחבית על השוק כולו ● צמצום העבודה מהבית עשוי לדחוף את החברות לשכור יותר שטחים, אולם התנגדות העובדים והכנסת הבינה המלאכותית יכולות להאט את המגמה

ג'ורדן פריד / צילום: zooz strategy

המנכ"ל שהימר על קריפטו לא מאבד תקווה: "התנודתיות במחיר הביטקוין היא פיצ'ר ולא באג"

ג'ורדן פריד מונה בקיץ האחרון למנכ"ל זוז אסטרטגיה, שקיבלה החלטה לשנות מיקוד עסקי - מתחום האנרגיה הקינטית תחת זוז פאוור, לחברת אוצר המחזיקה בנכסים דיגיטליים ● מאז המניה קרסה ב-85% עקב גיוס הון ועל רקע החולשה בשוק הקריפטו, וכיום היא בסכנת מחיקה מהנאסד"ק ● אבל פריד לא רק אופטימי, אלא משוכנע שביטקוין הוא חלק מהביטחון הלאומי של מדינה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המכסים החדשים של טראמפ על אירופה - בצל המאבק על גרינלנד

על רקע ניסיונותיו העקביים של טראמפ לרכוש את גרינלנד, הוא הודיע אמש על הטלת מכסים נוספים נגד שורת מדינות אירופיות, ביניהן צרפת, גרמניה ובריטניה ● החרפת הטון מגיעה לאחר שבשבוע שעבר מספר מדינות שלחו כוחות צבאיים אל האי ● באירופה יתכנסו היום לדיון חירום