גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דרוקר בעקבות שיחות נתניהו-רגב: "זה לא חוקי, אבל הסיכוי שתיפתח חקירה עצמאית בנושא 'ישראל היום' הוא אפס"

במהדורת חדשות 13 נחשף אמש תיעוד של עשרות שיחות שקיים רה"מ נתניהו עם עורכי "ישראל היום" בתקופות רגישות ובשעות לא שגרתיות ● דרוקר: "כשרואים את צבר הנתונים, קשה שלא להסיק ש'ישראל היום' הוא תאטרון של עיתון, זרוע תעמולה של פוליטיקאי אחד - וזה לא חוקי"

רביב דרוקר / צילום: ענבל מרמרי
רביב דרוקר / צילום: ענבל מרמרי

העיתונאי רביב דרוקר חשף אמש (ב') במהדורת חדשות 13 את מועדי השיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו עם העורך הראשי לשעבר של "ישראל היום", עמוס רגב, ועם העורך הראשי הנוכחי, בועז ביסמוט.

הנתונים - שהתקבלו בעקבות עתירה שהוגשו על-ידי עו"ד יונתן ברמן בשם דרוקר, חדשות 13 ובהמשך גם עו"ד שחר בן מאיר - מציגים תדירות שיחות תכופה במיוחד בין נתניהו לעורכים, לעתים עשרות שיחות, שנעשו בתקופות רגישות ובשעות לא שגרתיות הקרובות לסגירת העיתונים.

בשיחה עם גלובס מסביר דרוקר מדוע המידע שנחשף הוא בעיניו הוכחה לקשר אסור על-פי חוק בין נתניהו ל"ישראל היום", ומדוע לדעתו היועמ"ש אביחי מנדלבליט לא יורה על פתיחת חקירה בנושא.

לדברי דרוקר, "במשך שנים היה ויכוח האם 'ישראל היום' הוא עיתון אמיתי, שבו לעורך מותר ורצוי לדבר עם ראש ממשלה מעת לעת כדי לקבל דיווחים ומידע - או האם הוא זרוע תעמולה בה ראש הממשלה מנחית מסרים וכותרות ככל רצונו, ובכך עובר על החוק, כי החוק אוסר על מתן תרומה בסכומים כאלה ועל שימוש פוליטי בכלי תקשורת לתעמולה של אדם אחד. בוויכוח הזה רלוונטי לראות כמה העורך הראשי - הדמות הכי חשובה בעיתון - מדבר עם ראש הממשלה, מתי ובאיזה הקשר.

"כשמגלים שהתדירות היא 21 שיחות בחודש הבחירות, כששני הצדדים מציגים את השיחות כעוסקות בספרות ובהיסטוריה ש'אינן עוסקות בעניינים מקצועיים', וכששלוש מתוכן התקיימו בלילה שלפני הבחירות; כשהכותרות ביום שאחרי השיחות נוטות באופן מוזר לקו של נתניהו - למשל כשפורסמה ידיעה נפיצה בעניין הצוללות, ואז יש שתי שיחות טלפון בערב בין ראש הממשלה והעורך הראשי, ולמחרת הכותרת הראשית היא קו ההגנה של נתניהו בעניין הצוללות; כשרואים את צבר הנתונים בצירוף עם עובדות אחרות שנחשפו עם השנים - קשה שלא להסיק ש'ישראל היום' הוא תאטרון של עיתון, כמה חלקים שמקיפים את הליבה האמיתית שהיא למעשה זרוע תעמולה של פוליטיקאי אחד.

"זה אסור ולא חוקי, כי זאת תרומה אסורה בהיקף של למעלה ממיליארד שקל לאורך השנים, ואם לרשויות החוק יהיה האומץ לגעת בזה, אז אולי העיוות הזה בפוליטיקה הישראלית יתחיל להתיישר".

מה אתה מצפה שיקרה אחרי הנתונים שחשפתם?
"אין לי ציפיות, כי יש מבקר מדינה שהפך את המוסד למשבח המדינה, ואני די משוכנע שברמת המתקפות שיש כרגע על היועמ"ש, הסיכוי שתיפתח חקירה עצמאית על נושא 'ישראל היום' הוא אפס. אז המעט שאפשר לעשות זה להראות לציבור איך הדברים מתבצעים, ולהרים את המסך מאחורי פוליטיקאי מוכשר שמצליח לשרוד הרבה שנים בשלטון, ועושה זאת בין השאר באמצעות העובדה שיש לו את העיתון הכי נפוץ בישראל שמופץ חינם, המפיץ את מסריו יום אחרי יום".

מה ההבדל בין מה שמתגלה בכמות השיחות לביו סוג וכמות השיחות שהיו לנתניהו עם מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס?
"'ישראל היום' זה לא עיתון שמשרת קו פוליטי - מה שלגיטימי - אלא עיתון שמשרת פוליטיקאי. זה לא עיתון שנוטה ימינה, אפילו לא עיתון שנוטה לליכוד. זה עיתון המשרת את נתניהו. הוכחנו את זה בשורה של תחקירים , והראנו את המתקפות ואת הצנזורה שנעשים גם כלפי פוליטיקאים מהימין - אביגדור ליברמן שכינה אותו 'פראבדה', נפתלי בנט שיצא בהתקפות חריפות עליו, איילת שקד... הראנו שכאשר נתניהו הלך לכאורה שמאלה והקפיא את הבנייה בהתנחלויות, ב'ישראל היום' סירסו את הביקורות עליו מצד ימין".

יגידו אנשים שנוטים ימינה שאין הבדל בין ניסיונות ההשפעה של נתניהו על הקו של "ישראל היום" לבין ניסיונות השפעה של פוליטיקאים אחרים על אמצעי תקשורת כדי שיאמצו את הקו הפוליטי שלהם.
"ההתנהלות של נתניהו בתיקי האלפים ומה שקורה עם 'ישראל היום' אלה אופנים שונים של אותה מוטיבציה. בתיק 2000 הוא ניסה לכרות עסקה עם מוציא לאור שהיה ביקורתי כלפיו, ו'ישראל היום' זה עיתון שמלכתחילה קם לשרת אותו והוקם עבורו. כשארנון מילצ'ן מצטט בסוף 2009 בשיחה מוקלטת את שלדון אדלסון ואומר 'שלדון אמר לי שהקים את העיתון בשביל בנימין נתניהו' - מה יותר ברור מזה? זה לא רביב דרוקר או יאיר לפיד אומרים, זה אקדח מעשן - אלא אם כן ארנון מילצ'ן המציא את זה. כשהוא מצטט את שלדון אומר 'אם יתקפו את נתניהו, אני אדפיס מיליון עותקים ואחלק אותם' - זה אומר שאין מוטיבציה כלכלית מאחורי העיתון, זו תעמולה. וכשרוצים לעשות תעמולה עם משאבים בלתי מוגבלים, מדפיסים מיליון פלאיירים - אבל זה אסור במדינת ישראל.

"אז אנחנו לא יודעים מה היה בתוכן השיחות שחשפנו אתמול - לכאורה ייתכן שהם באמת דיברו על היסטוריה. אבל בהצלבה בין שיחות הערב בשעות סגירת העיתון עם עורך ראשי ובין מה שקורה למחרת על גבי דפי העיתון, קשה שלא לראות את הקורלציה.

"ביקשנו גם את השיחות של נתניהו עם עמוס רגב אחרי שרגב חדל מלהיות עורך ב'ישראל היום', כי אם יש להם עניין משותף בספרות ובהיסטוריה, הרי הוא לא נגמר כשהאדם מאבד את תפקידו. משום מה משרד ראש הממשלה לא מסר את השיחות וטען שאין תיעוד שלהן. וזה מוזר, כי אם יש עניין מקצועי, אז הוא נמשך גם אחרי שרגב הופך לפנסיונר חביב שיושב בביתו". 

 בסביבת ראש הממשלה נתניהו מסרו בתגובה לפרסום פירוט השיחות עם עמוס רגב: "הפרסום רק מוכיח את טענתו של ראש הממשלה נתניהו שהשיחות שקיים עם וואלה היו מקובלות ופחותות בהרבה משיחותיו עם אמצעי תקשורת אחרים. הסקאלה הייתה מתפוצצת אם היו בודקים פירוט שיחות דומה מלפיד, ליברמן או בנט, שקיבלו סיקור חיובי אדיר מ'ידיעות אחרונות' וקיימו אינספור שיחות עם נוני מוזס. העובדה שלא בדקו זאת מוכיחה שמדובר באכיפה בררנית ובהמצאת סטנדרט פיקטיבי לגבי מה שמקובל או מה שחריג, בלי לבדוק את הסטנדרט הקיים אצל פוליטיקאים אחרים". 

עוד כתבות

כמה שווה התחזקות של מטבע / איור: גיל ג'יבלי

מאות מיליונים נמחקו: אלה המפסידים הגדולים של התחזקות השקל, ולא כולם יצואנים

התחזקות השקל ביותר מ־10% מול הדולר בשנה האחרונה, הסבה פגיעה לשורה ארוכה של חברות נסחרות - החל מענקית המזון שטראוס, דרך אל על ועד חברות תעשייה כמו מיטרוניקס ופלרם ● בזמן שבחברות מנסים למתן את עוצמת הפגיעה באמצעות עסקאות גידור, ויש מי שכבר מאיימים: "אם זה יימשך עוד ועוד חברות יעבירו פעילויות לחו"ל"

האם הפרויקט השאפתני והאופטימי של ישראל וירדן יצא לפועל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המיזם המשותף של ישראל וירדן מתקדם, טלגרף סוקרים את החרמות איתם ישראל נאלצת להתמודד, הריגתו בעזה של מנהיג המילציות שעבד עם ישראל מאותת על גורל אכזר למי שילך בדרכו ● כותרות העיתונים בעולם

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בבת ים? / צילום: שירי נועה חסון

פער של שנתיים ו־200 אלף שקל פחות: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בבת ים?

בשכונת דרום־מערב בבת ים, נמכרה דירת 5 חדרים בשטח של 111 מ"ר, תמורת 2.63 מיליון שקל ● הבניין משופץ עם מעלית ונמצא בקו שלישי לים ● לפני כשנתיים נמכרה דירה זהה בבניין, בקומה הרביעית, תמורת 2.8 מיליון שקל ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מטוס של לופטהנזה קרגו בפרנקפורט / צילום: Shutterstock, SHutterstock

דווקא כשהקנצלר בארץ, לופטהנזה קרגו הטילה אמברגו נשק על ישראל

זרוע המטען של חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה מטילה אמברגו מיידי על הובלת ציוד צבאי לישראל - ומסבירה כי היא כפופה להגבלות יצוא וסנקציות בריטיות ● בקבוצה מדגישים: "פועלים למצוא פתרון למשלוחים אינדיבידואליים"

השימוש בתקנות חירום האמיר בתקופת הקורונה / צילום: Shutterstock

מדינת ישראל נמצאת במצב חירום תמידי. אלו המשמעויות

מאז הקמתה, הכנסת מכריזה מדי שנה על מצב חירום, דבר שאין לו אח ורע בעולם הדמוקרטי ● הדבר מאפשר לממשלה להתקין תקנות מיוחדות, וגם שומר על תוקפם של חוקים מסוימים ● וכך בג"ץ הגדיר את מגבלות הכוח בשעת חירום

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

המונים במחאה בכיכר הבימה שבתל אביב / צילום: יאיר פלטי

כעת בהבימה. נלחמים על החטוף האחרון

בתל אביב ובירושלים: המונים בהפגנות בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ● יורשו של אבו שבאב רסאן א-דהיני נכנס לפיקוד על המיליציה שפועלת ברפיח נגד חמאס הצוות הישראלי שיתף את המתווכות במידע שנוגע למקום הימצאו של החלל החטוף האחרון רן גואילי ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● עדכונים שוטפים 

ח'אן יונס / צילום: ap, Jehad Alshrafi

חוסל מחבל שחצה את הקו הצהוב בדרום רצועת עזה והיווה איום על כוחות צה"ל

גורם ישראלי מאשר: חודשו החיפושים אחר החטוף האחרון רן גואילי בשכונת זייתון ● השיחות הליליות של בכירי צה"ל ב-7.10 - גילויים חדשים, וההנחיות שלא בוצעו ● מסוק קרב פגע ב-7.10 ברכב מחבלים שהיו בו גם חטופות, שנפצעו מהתקיפה ● עדכונים שוטפים

תעשיית הקרנות בשיא / אילוסטרציה: Shutterstock

תגיע לטריליון שקל ב־2026? השיא החדש של תעשיית קרנות הנאמנות

בצל העליות בשווקים הישראלים ממשיכים להזרים כספים לתעשיית הקרנות ותוך שנה וחצי התעשייה גדלה ב-50% וחצתה את רף ה-750 מיליארד שקל ● אם הקצב יישמר, רף טריליון השקלים צפוי להישבר כבר בעוד מספר חודשים

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

תכנון פרישה / צילום: Shutterstock

המומחה לתכנון פרישה ואשתו תכננו את הפנסיה המושלמת. ואז היא חלתה

יותר משלושה עשורים עיתונאי הוול סטריט ג'ורנל גלן רופאנאך כתב וערך מאמרים על פרישה ותכנון לקראתה, ואפילו כתב על זה ספר - ואז הקלפים נטרפו ● בטור אישי הוא חושף מהם הלקחים הקשים, הדברים שהיה רוצה לעשות אחרת, ובמיוחד מה הוא מצטער שדחה

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

757 מיליון דולר: עסקת הענק החדשה של אלביט

לפי דיווח ברויטרס, ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה אמש רכישה של 36 מערכות PULS מתוצרת אלביט תמורת 650 מיליון אירו ● מדובר ברכישה יוונית משמעותית ראשונה מבין כמה שצפויות בקרוב, כחלק מתוכנית ההצטיידות של יוון שכוללת רכש בסך כ־32.66 מיליארד דולר עד 2036

התחדשות עירונית בתל אביב. להבטיח את הזכויות בחוזה / צילום: דיויד לוין

להגן על זכויות הדיירים: מה עושים כשיזם של פרויקט התחדשות עירונית נקלע לקשיים?

לאחרונה נקלעו כמה פרויקטים של התחדשות עירונית ברובעים 3 ו־4 בתל אביב לקשיים שהובילו לעצירתם ● אילו סעיפים חשובים כדאי לדיירים להוסיף לחוזה ההתקשרות עם היזם כדי להגן על עצמם, ומה עושים כשהפרויקט נתקע?

בית השקעות  IBI / צילום: תמר מצפי

האקזיט של עובדי IBI: מכרו אופציות בכ-50 מיליון שקל

עובדי בית ההשקעות הוותיק מכרו אופציות שניתנו להם כחלק מחגיגות היובל להקמת החברה ● בין המוכרים: המשנה למנכ"ל, מנכ"לי חברות הבת ושורה של סמנכ"לים בכירים

האלופה יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל

הפצ"רית לשעבר שוחררה מביה"ח לאחר חודש באשפוז

יפעת-תומר ירושלמי שוחררה מאיכילוב לאחר שנטלה כדורים ואיבדה את ההכרה ● תנאי המעצר שלה הסתיימו, המשטרה צפויה לבקש להחמיר אותם ● גורמים המעורבים בחקירה: "היא תזומן לחקירה - ותעומת עם עדויות וגילויים חדשים בפרשה"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

הפליק פלאק של ארית לאחר פיאסקו שמחק מיליארד שקל מהשווי

בעקבות צניחה של 20% במניית החברה הביטחונית ביום חמישי האחרון, הודיעה ארית כי כי עצרה את הנפקת החברה הבת, רשף טכנולוגיות, וכי היא "מקיימת דין ודברים עם חלק מבעלי המניות במטרה לבחון מתווה חלופי לגיוס הון לרשף"

ד''ר גלית קאופמן / צילום: יונתן בלום

האחות ששברה את תקרת הזכוכית - ומונתה לראשונה למנכ"לית בית חולים

ענף הבריאות סוער בימים האחרונים לאחר שלראשונה בישראל נבחרה אחות לנהל בית חולים, ובהסתדרות הרפואית אף כינו זאת "יום שחור" ● אבל לד"ר גלית קאופמן יש תוכניות גדולות לאסותא אשדוד ● עכשיו היא עונה למבקרים: "מי שמאוים לא מכיר את הרקע שלי" ● ראיון

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

תקציב 2026 אושר בממשלה

תקציב המדינה לשנת 2026 אושר כעת בממשלה ברוב גדול. בין היתר, אושרה הרפורמה במשק החלב שעמדה במחלוקת עד הרגע האחרון ● התקציב יעבור כעת לתהליך החקיקה בכנסת, בדרך לדד ליין לאישורו הסופי במליאה, ה-31 במרץ. עד אז, תוכנית התקציב עשויה עוד לעבור שינויים

בודקים את המיתוס. כיוון סיבוב המים בכיור / צילום: Shutterstock

המיקום לא קובע את כיוון ירידת המים. אז מה כן?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כיוון ירידת המים לא מוכרע לפי היחס לקו המשווה, אלא לפי האינסטלציה