גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועדת הכלכלה אישרה: חוק הפיקדון ייכנס לתוקף בסוף 2021

הרוחות סערו בדיון ועדת הכלכלה, במהלכו מתנגדי החוק טענו כי יש צורך בזמן היערכות נוסף ● השרה גמליאל השיבה כי לתאגידים היה עשור להיערך לשינוי המציאות, וכי "חוק הפיקדון הוא עובדה מוגמרת, וכדאי להפנים זאת"

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ

ועדת הכלכלה אישרה היום את בקשתה של השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, לדחות את החלת חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים בשנה, כך שייכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2021. הצו אושר כמעט פה-אחד, למעט ח"כ פינדרוס שנמנע מלהצביע. לפני כחודש, הודיע משרדה של גמליאל כי חברות המשקאות לא עמדו ביעדי האיסוף שהוצבו להן, ולכן יוטל חוק הפיקדון גם לבקבוקי המשקה הגדולים באופן מיידי. כדי לאפשר זמן היערכות למשק בעקבות החלטתה, פנתה היום כאמור גמליאל לוועדת הכלכלה בבקשה להאריך את מועד כניסת החוק לתוקפו.

ההחלטה של גמליאל להרחיב את החוק נתקלה בהתנגדות עזה, החל מחברות המשקאות, למרכולים הגדולים וחברי כנסת רבים שאף נכחו היום בדיון. בפתח הדיון הופתע גם יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי, מהנוכחות החריגה של חברי כנסת רבים בדיון, ואמר: "הכבוד הוא לי. הלוואי שבכל בוקר זה יהיה פה ככה", שכן דיונים רבים נערכים בוועדות הכנסת השונות אף ללא החברים הקבועים בהן. את אולם הוועדה גדשו לא רק חברי כנסת, אלא גם רשימת דוברים ארוכה - מהתאחדות התעשיינים, לרמי לוי וארגוני סביבה.

בפתח הדיון אמרה השרה גמליאל כי מדובר בהחלטה שהייתה צריכה להתקבל לפני עשור, וכי בעת האחרונה הופעלו עליה לחצים כבדים בשל החלטתה. השרה הזכירה כי הוועדה לא התכנסה לדיון מהותי על עצם ההחלטה - שכן זו כבר התקבלה, אלא אך ורק על מועד כניסת החוק לתוקף.

"אני רוצה להבהיר כי התכנסנו כדי להחליט בנוגע למועד החלת הפיקדון בלבד. אנחנו לא צריכים לשנות את החוק. רשמנו את החלת הפיקדון בחוק. אני מכירה את הלחצים שעוברים עליכם, מי כמוני עברה אותם, בשיא הדרם. אבל אתם נבחרי ציבור ואתם צריכים לעשות את מה שטוב לציבור", אמרה השרה. "מי שחושב שהתכנסנו לדון האם להחיל את החוק, הוא טועה. הפיקדון הוא עובדה מוגמרת, וכדאי להפנים זאת. אנחנו דנים אך ורק בתאריך ההחלה".

לדברי גמליאל, "הפיקדון הוא עשרות מיליוני שקלים שיחזרו לאזרחים וייטיבו עם הציבור והסביבה, ולא רק עם חברות המשקאות שעשקו את הציבור למשך שנים רבות. עובדה שמאז שדאגתם לעוד 5 יבואנים מקבילים, לאיזה מבצעים אנחנו ערים? מי שבוחן את המחירים לעומת העולם, מבין את ההפקרות הבלתי נסבלת הזו.

"הגיע הזמן שחברי הכנסת יפסיקו לייצג את יצרניות המשקאות וייצגו את הציבור עצמו, ויידרשו מהמזהמים לשלם. את זה צריך לראות מול העיניים אם באים בניקיון כפיים ותום לב. הגיעה העת לעשות את הצדק החברתי והסביבתי הזה, ואני שמחה שהייתה לי הזכות, אחרי עשור שמשום מה העניין הזה לא התקדם. נאלצתי לשלם מחירים גבוהים בגלל העניין הזה, אבל אני מתמודדת עם המחירים והלחצים. מה שנכון לעשות, זה מה שייעשה. המהלך הזה טוב לציבור, לסביבה ולכלכלה".

גמליאל הדגישה כי לאור הבקשות של הגורמים השנים, החוק הובא להארכה כך שיאפשר תקופת היערכות גדולה מ-60 יום, למרות שלדעתה ניתן היה להחיל את החוק בתוך חודשיים. לדברי גמליאל, "התקופה הזו של מקסימום שנה, היא תקופה יותר מדי ארוכה מלכתחילה אל מול מה שהחוק דרש - בסך-הכול חודשיים. אנחנו אומרים: אוקיי, לאור הנסיבות והלחצים שמופעלים על חברי הכנסת, נאפשר את השנה באופן מקסימלי. אם אני אבין שהשיח פה נגוע ביותר מדי לחצים ומנווט למקומות אחרים, אני אמשוך את הצו, והוא ייכנס לתוקפו תוך חודש".

לתאגידים היה עשור להיערך לשינוי המציאות

במהלך הדיון התרחש אירוע חריג. אחד מחברי הכנסת ביקש לדון בעמדת משרד הכלכלה, אותה קיבל טרם הדיון. ואמנם, נציג המשרד לא השתתף בדיון, והתברר כי למשרד כלל אין עמדה רשמית. יועצת שר הכלכלה עלתה דרך הזום מול הוועדה, ואמרה: "העמדה הכתובה לא הגיעה אליכם מהמשרד בשום צורה, אלא מלוביסטים. שר הכלכלה הוא חד משמעית בעד הרחבת החוק, תמיד יש קשיים במהפכות סביבתיות. המסמך הוא לא על דעת השר. הגיע הזמן להפעיל את החוק".

נמרוד הגלילי, מאיגוד לשכות המסחר, דיבר על הנטל הכלכלי שיוטל על כתפי רשתות המזון, המוכרות את בקבוקי המשקה לצרכנים. לדבריו, "חבל לי מאוד שמדברים פה על עובדה מוגמרת. לקחת את המיחזוריות ולהכניס אותן לרשתות המזון, זו הכבדה לא הגיונית שתביא להגדלת ההוצאות פי 3. היום אנחנו נמצאים בשנת 2020. לקבל החלטה עם משבר הקורונה בשנה הזו על יעדים של 2016 שהיו בטווח שבו לשר יש שיקול דעת ועובדה שהשר הקודם החליט לא להרחיב, זו החלטה לא נכונה. בשנת 2017 עמדו ביעד. הגשנו עתירה כנגד הרחבת החוק, ובית המשפט טרם דן בנושא".

אמיר חייק, יו"ר תאגיד האיסוף אל"ה, הביע חשש מפני יישום החוק. "אנחנו נכנסים למצב שבו אנחנו מנסים לענות על השאלה ואפילו לא קראנו אותה", אמר. "האם הפיקדון לגדולים יהיה כמו הגדולים, האם צריך להפריד את הקטנים מהגדולים. מדובר במאות מיליונים של בקבוקים, זה משהו מטורף. כמה מיכלים יכולות הרשתות לקבל? הרשתות לא ערוכות לזה, ומה יהיה עם המיחזוריות? מדובר באלפי מיחזוריות. מה יהיה לגבי השינוע, איך יערכו עסקים לאיסוף? אנחנו צריכים זמן לחינוך הציבור, לסילוק המיחזוריות". השרה גמליאל הגיבה לדבריו ואמרה שלתאגידים היה עשור להיערך לשינוי המציאות, ואילו ח"כ תמר זנדברג אמרה: "יש כאן תאגיד מיחזור שנגד מיחזור".

המשרד להגנת הסביבה הציג בדיון סקר, לפיו למרות ההתנגדות העזה של הגורמים המסחריים השונים ושל חלק מחברי הכנסת, הציבור תומך בחוק. מסקר גיאוקרטוגרפיה עבור המשרד להגנת הסביבה עולה כי כ-84% תומכים בחוק הפיקדון והרוב הגדול "מאוד תומכים".

עוד עולה מהנתונים של הסקר החדש כי צריכת בקבוקי משקה עומדת על כ-40 בקבוקים בממוצע בחודש למשק בית, 19 מהם של מכלי משקה גדולים. 80% נקנים בסופרים הגדולים, בהם יוצבו כאמור מכונות אוטומטיות להחזרה מהירה של הבקבוקים, בסמוך לרכישה הבאה.

חברי כנסת רבים התנגדו נחרצות לעצם הרחבת הפיקדון לאורך הדיון, למרות שההחלטה בנושא כבר התקבלה. ח"כ יצחק פינטרוס מיהדות התורה טען בדיון כי מדובר על נטל כלכלי נוסף על משפחות ברוכות ילדים, והתייחס לחוות הדעת הכלכליות השונות האומדות את הנטל הכלכלי הנוסף על התאגידים בשל הרחבת החוק. ח"כ מרגי, ביקש מהמשרד להציג מתווה לפיו יהיה ברור כיצד יתנהל האיסוף ומה יהיה טיבו. ח"כ הילה שי וזאן שאלה מי יממן את הצבת המכונות האוטומטיות וכיצד תתנהל פריסתן בערי הפריפריה.

רמי לוי השתתף אף הוא בדיון, הביע התנגדותו להרחבת החוק, והזהיר מפני עליית מחירי הבקבוקים. לדבריו, "ייקחו את כלובי הבקבוקים, אחרי שלימדנו את האנשים ונוצרה תרבות ושולם כסף רב לפרסום המערך, ואנחנו נראה את הבקבוקים נזרקים בתוך פח האשפה. כדי להוציא את זה מהזבל, אנחנו נראה את האנשים המסכנים שאין להם פרנסה אוספים אותם מפחי האשפה. השאלה היא מי ישקיע את הכסף של המכונות. פיקדון ייקר את בקבוק המים שאנחנו מוכרים ב-20%".

"אלוהים ציווה לשמור על כדור הארץ"

ח"כ יוראי להב הרצנו, היה מבין שלושת חברי הכנסת שתמכו במהלך של המשרד להגנת הסביבה. לדבריו, "אלוהים ציווה לשמור על כדור הארץ. היום מדובר בשירות של הרחבת החוק לציבור, הוא ענק. זה האתגר המרכזי של בני הדור שלנו הצעירים. משבר האקלים זה מה שמאיים על החיים שלנו כאן ולכן אני מברך על ההחלטה של השרה.

"הניסיון המצטבר מאפשר להתמודד עם האתגר, ושנה זה הרבה מדי. אפשר להתמודד עם האתגר תוך חצי שנה. אין לי ספק ולו בדל של ספק, שמדינת הסטארט אפ עם היכולות והמוטיבציה יכולה להיערך לזה בחצי שנה, לא בשנה. לומר לנו שאנחנו לא יכולים להיערך לדבר הזה, זה לא הגיוני. גם מבדיקה שעשו על הבקבוקים הקטנים, המחיר לא יעלה".

רני איידלר, מתאגיד תמיר, התנגד להרחבת החוק, והציע לפרוס פחים כתומים נוספים מחוץ לבתי האזרחים ולהמשיך עם האיסוף הוולונטרי. חשוב לציין כי גם לאחר הרחבת החוק, יוכל הציבור להשליך את בקבוקי הפלסטיק אל הפחים הכתומים, ואלו יועברו למיון ומיחזור, כפי שמתרחש היום עם כלובי הבקבוקים של תאגיד אל"ה. ח"כ מרגי ענה לדבריו של איידלר, ואמר: "נתנו לכם 10 שנים להיערך, אל תלינו. 10 שנים דחיתם את הפתרון, ועכשיו זה מתפוצץ לכם בפרצוף. אל תלינו".

גמליאל הדגישה בעניין השיח הער בנושא "חינוך הציבור" כי החוק חל על הגופים המייצרים את בקבוקי הפלסטיק ומרוויחים ממכירתם, וכך גם האחריות. לבריה, "אתם מדברים על חינוך ציבור, אבל בואו נתחיל מזה שידאגו לאכוף חוקים קיימים. יש בעלי עניין שמודאגים שהעניין הזה יצא לפועל. השאלה שצריכה להישאל לא מופנה בהכרח למשרד להגנת הסביבה. יש את יצרניות המשקאות, החוק חל עליהן".

איתן עטיה, מנכ"ל פורום ה-15, אמר בדיון כי הגיע הזמן לקיים את החוק כלשונו ולהגשים את מטרתו. לדבריו, שנה זהו פרק זמן רב מדי, ויש "להתארגן במהירות שיא. תוך שלושה עד שישה חודשים, החוק צריך לצאת לדרך. כל שינוי משמעותי שעושים, בטח בדברים כאלה, כרוך בכאבים. לא משנה מה נעשה, זה לא יהיה נעים. גם כאן יהיו חבלי לידה. זה טוב לסביבה, לרחובות העירוניים שיסולקו מהם הכלובים, ואנשים שחושבים שקשה להם בגלל תוספת המחיר, יוכלו לגשת למרכול ולקבל את ההחזר. מי שלא רוצה להחזיר - יוכל לשים את הפח במיכלים הכתומים".

ח"כ תמר זנברג התומכת בהרחבת החוק אמרה בדיון: "תאגיד תמיר רוצה להכניס את העניין לחוק שהוא אמון עליו. שמענו את רשתות השיווק שיוטל עליהן עול. איפה שקונים, שם מחזירים. לא צריך יום לימודים ארוך בשביל זה".

לפי סקר שביצעה חברת פרטו, 65% מהציבור הודיעו כי ישיבו את הבקבוקים לסופרים או לבתי הספר שיאספו את המיכלים. בכך, ההכנסה לבתי הספר ולגני הילדים תעמוד על 120 מיליון שקל בשנה. לדברי רועי ציגלמן מהחברה, הסקר מוטה כלפי מטה, שכן לפני חקיקת חוק השקיות, רק 12% העידו על כך שיפחיתו שימוש, אבל בפועל ההפחתה הייתה גדולה בהרבה.

עוד כתבות

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח