ד"ר טל פטלון / צילום: איל יצהר
כשמכון קאהן-סגול-מכבי לחדשנות ולמחקר הוקם, לפני שש שנים, החזון שלו היה לחבר בין המידע הרב שנצבר במאגרים הרפואיים של קופת חולים מכבי לבין חוקרים וחברות בתחום. כך, יהיה גוף אחד שהוא הבעלים של המידע, יש לו נגישות לכלי ניתוח של המידע הזה והוא גם יכול להטמיע את הכלים החדשים שיפותחו בעולם האמיתי. מי שיזמה וניהלה את המכון היא פרופ' ורדה שלו, במימונם ובטיפוחם של מוריס קאהן וסמי סגול.
שלו פרשה לאחרונה מניהול המכון לטובת הקמת סטארט-אפ משלה, וכעת מי שאחראית לקחת את המיזם הזה לשלב הבא שלו היא ד"ר טל פטלון. "כולי גאווה, או יותר נכון - כולי צניעות - שהזדמן לי להיות חלק מזה", אומרת פטלון בראיון ראשון בתפקיד.
פטלון, שניהלה קודם לכן את תחום החדשנות באסותא אשדוד, היא רופאת משפחה, מומחית לרפואה דחופה וגם בעלת תואר במשפטים. "כל חמש שנים אני בעצם מתמחה במקצוע אחר", היא אומרת, "ורציתי לעסוק בחדשנות, כי אמרתי לעצמי - זה ממילא יקרה, אז עדיף לדאוג שזה ייכנס בדרך הנכונה". וכשהיא מדברת על חדשנות, היא לא מתכוונת רק לטכנולוגיה. היא מספרת שמחלקת החדשנות של אסותא עסקה גם בחדשנות תהליכית, ואחד הפרויקטים בתחום הזה היה הקמת מחלקה מיוחדת שתפקידה לקבל אנשים ולשחרר אותם בתוך 24 שעות. "הצלחנו לשחרר חלק ניכר מהחולים שלנו בלי לפגוע בטיפול", היא אומרת.
מאז שנכנסה לתפקידה במכון קסם, היא השלימה את המעבר של הארגון לעבודה בענן, "כי המחקרים שלנו דורשים יותר ויותר כוח חישוב".
לנבא מחלות שנים מראש
כמה מהמחקרים החדשים של המכון נועדו לחזות מחלות מחלות אפילו שנים לפני שהן מתפתחות. "נתנו למתנדבים שעונים שבודקים סימנים רפואיים בסיסיים כמו דופק, חום ורוויון חמצן בדם במשך שנתיים, ואנחנו מנסים לראות אם יש משהו במדדים האלה שמקדים את המחלה. בתחילת הדרך אנחנו נחפש ניבוי של מחלות נשימתיות".
גם בנק הדגימות "טיפה למחקר", המשלב דגימות דם, שתן ורוק, ישמש למחקרים מסוג זה. הדגימות ימופו והמחשבים יחפשו קשר בין חומרים המופיעים בדגימה לבין מחלות. "הייחוד של מערכות ביג דטאה, בהקשר הזה, הוא שבניגוד לבני אדם, אפשר לומר להן 'חפשו כל קשר בין סמן לבין מחלה והציגו לי את הקשרים שנראים מעניינים', בלי לכוון אותן בדיוק למה שאנחנו מחפשים", אומרת פטלון.
אותו עיקרון מתאים גם לתחום הסרטן השד. "אחת השאלות שאנחנו שואלים היא איזו נבדקת כדאי להפנות לבדיקת MRI". מדובר בבדיקה יקרה שגם עלולה להיות רגישה מדי וכך להוביל לבדיקות ביופסיה מיותרות, ועם זאת היא יכולה לגלות את הסרטן בשלב מוקדם מאוד. ברור שחולות בסיכון מוגבר לסרטן שד אגרסיבי, שעלול להתקדם מאוד בין בדיקות, הן אלה שזקוקות לבדיקה - אך מי הן? היום הבדיקה ניתנת לנשאיות של גן BRCA, או לבעלות היסטוריה משפחתית של סרטן השד. אנחנו נחבר להיסטוריה המשפחתית ולמידע הגנטי גם ניתוח ממוחשב של תמונות ההדמיה, וגם את כל מה שנמצא ברשומה הרפואית, ונחפש דפוסים לסיכון".
בחברות התרופות אמרו לנו בעבר שישראל משווקת את עצמה כגן עדן של מידע רפואי מגוון שתועד לאורך שנים, אבל בפועל המידע לא אגור במאגרים אחידים, וקשה לקבל מהמערכות הרפואיות בארץ גישה אליו.
"זה תלוי בסוג המידע הנדרש. יש מידע שקל להגיע אליו ויש מידע שצריך לאתר אותו ולבצע בו האחדה לצורך אותה שאילתה. ואז אנחנו נעשה את זה עבורם. הסיפור המשפטי די פתור - אנחנו לא מוציאים מידע החוצה, אלא החוקרים מקבלים גישה למידע על השרתים שלנו, והמידע הזה תמיד מנותק ממאפיינים מזהים כמו מספר תעודת זהות, שם או כתובת. עכשיו, כשאנחנו עובדים עם הענן, אני מרגישה כאילו יש לנו כוח חישוב אינסופי, ושאילתה שהייתה לוקחת שבועות לוקחת היום שעות ספורות".
לשחק כל הדרך לאבחון
פרויקט דגל נוסף שמוביל המכון הוא "פלייזון", פלטפורמה לשילוב משחקיות בעולם הרפואה. "אנשים אוהבים לשחק", אומרת פטלון. "זה ממלא אותנו ואנחנו לא עושים את זה מספיק. אנחנו רוצים לפתח משחקים בתחום האבחון, הטיפול והחינוך הרפואי. היה לנו עכשיו ספרינט (מעין האקתון) של שבועיים לייצור מוצר מינימלי, ויצאו ממנו דברים מדהימים, כמו משחק זיכרון לאבחון ואימון עבור חולי אלצהיימר, בדיקת ראייה בגיימינג, או מכשיר לאימון נשימה - ככל שהנשימה חזקה יותר כך רכבת ההרים שעל המסך נוסעת מהר יותר, ואז אם את עושה 'פו' המכשיר מוחא לך כפיים. אלה דברים שמכניסים חיים לטיפול הרפואי".
אחד הפרויקטים המסקרנים ביותר של המכון הוא שיתוף פעולה עם נאס"א, שבמסגרתו המכון יקבל נתונים מתחנת החלל, והם יוצלבו עם דאטה מותמם (אנונימי) כדי לבדוק השפעה של שינויים סביבתיים על התחלואה. "KSM רואים בחיבור עם נאס"א הזדמנות להעשיר את הדאטבייס של מכבי בדאטאות מעולמות הנושקים לרפואה כדי לקבל תמונה רחבה יותר של מיידעים בעלי השלכות מקומיות ובינלאומיות".
יש למכון מודל עסקי?
"אפשר לומר שאנחנו עצמאיים. התקציב לא מגיע ממכבי אלא ממוריס קאהן וסמי סגול. המחקרים שאנחנו משתתפים בהם מקבלים מענקים מחקריים וכאשר ישנו שיתוף פעולה עם סטארט-אפ, הוא יכול להיות כרוך בתשלום של החברה על השימוש במידע. חשוב לנו שיתרחש כאן מחקר איכותי, שיגיע לפרסום בכתבי עת מדעיים".
להפוך סמול דאטה לביג דאטה
שהקורונה הכתה במלוא עוזה, פטלון כבר הייתה בתפקיד. "מה שמעניין בקורונה הוא שאנחנו רואים כיצד הרפואה צומחת מהסמול דאטה - מחקר קטן על 50 איש - לביג דאטה". כך למעשה התגבשה ההבנה שלא את כל החולים צריך להנשים. זה התחיל מהתבוננות חולה אחרי חולה, וככל שעבר הזמן הצטבר הביג הדאטה. "חייבים לחבר את זה יחד. קודם כל לעשות מחקר קטן בשטח, ואז להעביר את השאלה לביג דאטה, וכשיש השערה מבוססת, להחזיר אותה למחקר פרוספקטיבי מבוקר באוכלוסייה קטנה יותר, ולא לחשוב שהביג דאטה יכול לענות לבדו על כל השאלות".
עם הזמן מכון קסם החל לערוך מחקרי מידע בתחום הקורונה. "אחד המחקרים המעניינים היו קשורים לשאלה אם ילדים מידבקים. בבדיקות של משפחות שלמות, הילדים נמצאו מאומתים תוך יומיים מהופעת המקרה הראשון המשפחה. זה לוח זמנים שמרמז כי הילדים לא הספיקו להידבק מהמבוגר וכנראה המצב הפוך - הילדים הדביקו את המבוגר, שהלך להיבדק וכך הגלתה המחלה בכל המשפחה".
פרויקט נוסף שרלוונטי לקורונה, אבל לא רק עבורה, נעשה בשיתוף פעולה עם ד"ר עירד בן גל מאוניברסיטת תל אביב. "אנחנו מנתחים את ההתפתחות של גלי תחלואה מול מידע על תנועת הציבור מטלפונים סלולריים. כך אנחנו יודעים כיצד צפויות גם בעתיד לזרום מגפות, ואילו אוכלוסיות מדביקות זו את זו".
אבל ה"בייבי" של פטלון, לדבריה, הוא לא כלי ניבוי אלא פלטפורמה לאשפוז בית. "לא מדברים על זה הרבה, אבל קופות החולים נושאות בנטל הכי גדול של מחלת הקורונה והמעקב אחרי המטופלים בבית. העתיד של הרפואה הוא בבית ולשם אני מכוונת. זה ידרוש הרבה מאוד מידע, הרבה ביג דאטה והרבה סמול דאטה.
"המטרה היא שהפלטפורמה תהיה זמינה כך שכל ארגון נוסף וכל מכשיר נוסף יוכלו להתממשק אליה. זה החלום שלי כבר הרבה שנים, להקים מערכת כזו שתהיה מונגשת מאוד למטפל וגם למטופל".
לפתח את אמנות המפגש הווירטואלי
פטלון התחילה את הקריירה שלה כרופאת משפחה. לאחר מכן התמחתה ברפואה דחופה והתמקדה בטיפול פליאטיבי, עוד לפני שהייתה התמחות רשמית בתחום. "כרופאת משפחה האמנתי בתפיסה הוליסטית שלפיה צריך לטפל באדם מלידתו עד מותו. אנחנו היום כחברה, וכפרטים, לא יודעים להתמודד עם מוות.
"זו בעיניי הרפואה הכי מרתקת. מגיעים בה לאינטימיות שלא קיימת בשום תחום רפואי אחר. מתמודדים יחד עם החולה בשאלות הקיומיות - מי אני, מה מטרת חיי, כמה זמן נשאר לי ואילו מעגלים אבחר לסגור בזמן הזה. זו רפואה עם ערך עליון, שצריך להבין אותה. דרושה מיומנות תקשורת אחרת".
לדברי פטלון, רפואה פליאטיבית דרושה בבית החולים אבל לא פחות, ואפילו יותר, בקהילה. "בעבר, רופאי המשפחה לא ידעו איך להתמודד עם חוללים שהשתחררו מבית החולים לאחר שלא היה עוד טיפול שאפשר לתת להם. היום הם מכינים את עצמם לטיפול בחולה ומשפחתו, כדי להקל את התסמינים וכדי להתמודד רגשית.
"בעבר זה היה התפקיד של הכומר או של הרב. היום רוב החברה שלנו חילונית ולכן יש דרישות אחרות בשלב הזה", אומרת פטלון. "אנחנו כבר לא רואים אנשים מתים, אנחנו מתייחסים למוות כאילו הוא לא יקרה. אני ממליצה לכל אחד להסתכל על הנחיות מקדימות לסוף החיים ולנסות להתמודד עם הפחד סביב נושא המוות. כך איכות החיים שלנו תשתפר.
"היום אני יכולה להכיל הרבה יותר כי בתוכי אני חיה עם המוות בצורה מאוד משמעותית ורואה בו משהו טבעי, ואת החיים כלא מובנים מאליהם. החלטתי שהמהות של החיים שלי היא החיבור עם האחר, ולשרת זה לראות את הצרכים של האדם האחר בצורה העמוקה ביותר, ולכן המטרה שלי היא לשרת את המחלקה שלי".
היום פטלון ממשיכה לעבוד יום בשבוע במחלקת הקורונה בבית החולים אסותא אשדוד. "10% מהחולים שלנו ימותו והם ימותו לבד. אנחנו צריכים להיות איתם, תוך כדי כך שאנחנו ממוגנים ומרוחקים ומאבדים משהו מהיחסים. אנחנו חייבים לפתח את המיומנות של המפגש האישי בתוך המפגש הווירטואלי, גם אם אין תחליף לנגיעה בכתף. אנחנו צריכים ללמוד לדבר את השפה הרגשית דרך המסך. כתרבות, כחברה, נצטרך להתפתח למקום הזה".
ד"ר טל פטלון
בת 46 ● מנהלת מכון קאהן-סגול-מכבי למחקר ולחדשנות (KSM) ● מומחית ברפואת משפחה וברפואת חירום, ומוסמכת גם כעורכת דין ומגשרת ● בין תפקידיה הקודמים: מנהלת חדשנות אסותא אשדוד ומנהלת יחידה פליאטיבית ● במקביל לניהול המכון עובדת יום בשבוע במחלקת הקורונה באסותא אשדוד
מכון קאהן-סגול-מכבי למחקר ולחדשנות
הוקם ב-2016 על ידי מכבי בשיתוף מוריס קאהן וסמי סגול ● המכון פיתח פטפורמת ביג דאטה, המאפשרת לחוקרים מהעולם לבצע מחקר, ניתוח וניבוי רפואי על בסיס מאגר נתונים מקוון