גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניבוי מחלות ואשפוזי בית: החזון של מנהלת מכון המחקר של מכבי

ד"ר טל פטלון, שמונתה למנהלת מכון קאהן-סגול-מכבי למחקר וחדשנות, רוצה לקדם פרויקטים ששמים דגש על רפואה בקהילה • בראיון ראשון, היא מספרת על השת"פ החדש עם נאס"א, על החלום להקים פלטפורמה לאשפוזי בית, ועל הצורך ללמד רופאים להתמודד עם שלב סוף החיים של מטופלים

ד"ר טל פטלון / צילום: איל יצהר
ד"ר טל פטלון / צילום: איל יצהר

כשמכון קאהן-סגול-מכבי לחדשנות ולמחקר הוקם, לפני שש שנים, החזון שלו היה לחבר בין המידע הרב שנצבר במאגרים הרפואיים של קופת חולים מכבי לבין חוקרים וחברות בתחום. כך, יהיה גוף אחד שהוא הבעלים של המידע, יש לו נגישות לכלי ניתוח של המידע הזה והוא גם יכול להטמיע את הכלים החדשים שיפותחו בעולם האמיתי. מי שיזמה וניהלה את המכון היא פרופ' ורדה שלו, במימונם ובטיפוחם של מוריס קאהן וסמי סגול.

שלו פרשה לאחרונה מניהול המכון לטובת הקמת סטארט-אפ משלה, וכעת מי שאחראית לקחת את המיזם הזה לשלב הבא שלו היא ד"ר טל פטלון. "כולי גאווה, או יותר נכון - כולי צניעות - שהזדמן לי להיות חלק מזה", אומרת פטלון בראיון ראשון בתפקיד.

פטלון, שניהלה קודם לכן את תחום החדשנות באסותא אשדוד, היא רופאת משפחה, מומחית לרפואה דחופה וגם בעלת תואר במשפטים. "כל חמש שנים אני בעצם מתמחה במקצוע אחר", היא אומרת, "ורציתי לעסוק בחדשנות, כי אמרתי לעצמי - זה ממילא יקרה, אז עדיף לדאוג שזה ייכנס בדרך הנכונה". וכשהיא מדברת על חדשנות, היא לא מתכוונת רק לטכנולוגיה. היא מספרת שמחלקת החדשנות של אסותא עסקה גם בחדשנות תהליכית, ואחד הפרויקטים בתחום הזה היה הקמת מחלקה מיוחדת שתפקידה לקבל אנשים ולשחרר אותם בתוך 24 שעות. "הצלחנו לשחרר חלק ניכר מהחולים שלנו בלי לפגוע בטיפול", היא אומרת.

מאז שנכנסה לתפקידה במכון קסם, היא השלימה את המעבר של הארגון לעבודה בענן, "כי המחקרים שלנו דורשים יותר ויותר כוח חישוב".

מוריס קאהן (מימין) וסמי סגול.  חיבור בין נתונים לחוקרים ולחברות / צילום: יח"צ

לנבא מחלות שנים מראש

כמה מהמחקרים החדשים של המכון נועדו לחזות מחלות מחלות אפילו שנים לפני שהן מתפתחות. "נתנו למתנדבים שעונים שבודקים סימנים רפואיים בסיסיים כמו דופק, חום ורוויון חמצן בדם במשך שנתיים, ואנחנו מנסים לראות אם יש משהו במדדים האלה שמקדים את המחלה. בתחילת הדרך אנחנו נחפש ניבוי של מחלות נשימתיות".

גם בנק הדגימות "טיפה למחקר", המשלב דגימות דם, שתן ורוק, ישמש למחקרים מסוג זה. הדגימות ימופו והמחשבים יחפשו קשר בין חומרים המופיעים בדגימה לבין מחלות. "הייחוד של מערכות ביג דטאה, בהקשר הזה, הוא שבניגוד לבני אדם, אפשר לומר להן 'חפשו כל קשר בין סמן לבין מחלה והציגו לי את הקשרים שנראים מעניינים', בלי לכוון אותן בדיוק למה שאנחנו מחפשים", אומרת פטלון.

אותו עיקרון מתאים גם לתחום הסרטן השד. "אחת השאלות שאנחנו שואלים היא איזו נבדקת כדאי להפנות לבדיקת MRI". מדובר בבדיקה יקרה שגם עלולה להיות רגישה מדי וכך להוביל לבדיקות ביופסיה מיותרות, ועם זאת היא יכולה לגלות את הסרטן בשלב מוקדם מאוד. ברור שחולות בסיכון מוגבר לסרטן שד אגרסיבי, שעלול להתקדם מאוד בין בדיקות, הן אלה שזקוקות לבדיקה - אך מי הן? היום הבדיקה ניתנת לנשאיות של גן BRCA, או לבעלות היסטוריה משפחתית של סרטן השד. אנחנו נחבר להיסטוריה המשפחתית ולמידע הגנטי גם ניתוח ממוחשב של תמונות ההדמיה, וגם את כל מה שנמצא ברשומה הרפואית, ונחפש דפוסים לסיכון".

בחברות התרופות אמרו לנו בעבר שישראל משווקת את עצמה כגן עדן של מידע רפואי מגוון שתועד לאורך שנים, אבל בפועל המידע לא אגור במאגרים אחידים, וקשה לקבל מהמערכות הרפואיות בארץ גישה אליו.
"זה תלוי בסוג המידע הנדרש. יש מידע שקל להגיע אליו ויש מידע שצריך לאתר אותו ולבצע בו האחדה לצורך אותה שאילתה. ואז אנחנו נעשה את זה עבורם. הסיפור המשפטי די פתור - אנחנו לא מוציאים מידע החוצה, אלא החוקרים מקבלים גישה למידע על השרתים שלנו, והמידע הזה תמיד מנותק ממאפיינים מזהים כמו מספר תעודת זהות, שם או כתובת. עכשיו, כשאנחנו עובדים עם הענן, אני מרגישה כאילו יש לנו כוח חישוב אינסופי, ושאילתה שהייתה לוקחת שבועות לוקחת היום שעות ספורות".

לשחק כל הדרך לאבחון

פרויקט דגל נוסף שמוביל המכון הוא "פלייזון", פלטפורמה לשילוב משחקיות בעולם הרפואה. "אנשים אוהבים לשחק", אומרת פטלון. "זה ממלא אותנו ואנחנו לא עושים את זה מספיק. אנחנו רוצים לפתח משחקים בתחום האבחון, הטיפול והחינוך הרפואי. היה לנו עכשיו ספרינט (מעין האקתון) של שבועיים לייצור מוצר מינימלי, ויצאו ממנו דברים מדהימים, כמו משחק זיכרון לאבחון ואימון עבור חולי אלצהיימר, בדיקת ראייה בגיימינג, או מכשיר לאימון נשימה - ככל שהנשימה חזקה יותר כך רכבת ההרים שעל המסך נוסעת מהר יותר, ואז אם את עושה 'פו' המכשיר מוחא לך כפיים. אלה דברים שמכניסים חיים לטיפול הרפואי".

אחד הפרויקטים המסקרנים ביותר של המכון הוא שיתוף פעולה עם נאס"א, שבמסגרתו המכון יקבל נתונים מתחנת החלל, והם יוצלבו עם דאטה מותמם (אנונימי) כדי לבדוק השפעה של שינויים סביבתיים על התחלואה. "KSM רואים בחיבור עם נאס"א הזדמנות להעשיר את הדאטבייס של מכבי בדאטאות מעולמות הנושקים לרפואה כדי לקבל תמונה רחבה יותר של מיידעים בעלי השלכות מקומיות ובינלאומיות".

יש למכון מודל עסקי?
"אפשר לומר שאנחנו עצמאיים. התקציב לא מגיע ממכבי אלא ממוריס קאהן וסמי סגול. המחקרים שאנחנו משתתפים בהם מקבלים מענקים מחקריים וכאשר ישנו שיתוף פעולה עם סטארט-אפ, הוא יכול להיות כרוך בתשלום של החברה על השימוש במידע. חשוב לנו שיתרחש כאן מחקר איכותי, שיגיע לפרסום בכתבי עת מדעיים".

להפוך סמול דאטה לביג דאטה

שהקורונה הכתה במלוא עוזה, פטלון כבר הייתה בתפקיד. "מה שמעניין בקורונה הוא שאנחנו רואים כיצד הרפואה צומחת מהסמול דאטה - מחקר קטן על 50 איש - לביג דאטה". כך למעשה התגבשה ההבנה שלא את כל החולים צריך להנשים. זה התחיל מהתבוננות חולה אחרי חולה, וככל שעבר הזמן הצטבר הביג הדאטה. "חייבים לחבר את זה יחד. קודם כל לעשות מחקר קטן בשטח, ואז להעביר את השאלה לביג דאטה, וכשיש השערה מבוססת, להחזיר אותה למחקר פרוספקטיבי מבוקר באוכלוסייה קטנה יותר, ולא לחשוב שהביג דאטה יכול לענות לבדו על כל השאלות".

עם הזמן מכון קסם החל לערוך מחקרי מידע בתחום הקורונה. "אחד המחקרים המעניינים היו קשורים לשאלה אם ילדים מידבקים. בבדיקות של משפחות שלמות, הילדים נמצאו מאומתים תוך יומיים מהופעת המקרה הראשון המשפחה. זה לוח זמנים שמרמז כי הילדים לא הספיקו להידבק מהמבוגר וכנראה המצב הפוך - הילדים הדביקו את המבוגר, שהלך להיבדק וכך הגלתה המחלה בכל המשפחה".

פרויקט נוסף שרלוונטי לקורונה, אבל לא רק עבורה, נעשה בשיתוף פעולה עם ד"ר עירד בן גל מאוניברסיטת תל אביב. "אנחנו מנתחים את ההתפתחות של גלי תחלואה מול מידע על תנועת הציבור מטלפונים סלולריים. כך אנחנו יודעים כיצד צפויות גם בעתיד לזרום מגפות, ואילו אוכלוסיות מדביקות זו את זו".

אבל ה"בייבי" של פטלון, לדבריה, הוא לא כלי ניבוי אלא פלטפורמה לאשפוז בית. "לא מדברים על זה הרבה, אבל קופות החולים נושאות בנטל הכי גדול של מחלת הקורונה והמעקב אחרי המטופלים בבית. העתיד של הרפואה הוא בבית ולשם אני מכוונת. זה ידרוש הרבה מאוד מידע, הרבה ביג דאטה והרבה סמול דאטה.

"המטרה היא שהפלטפורמה תהיה זמינה כך שכל ארגון נוסף וכל מכשיר נוסף יוכלו להתממשק אליה. זה החלום שלי כבר הרבה שנים, להקים מערכת כזו שתהיה מונגשת מאוד למטפל וגם למטופל".

לפתח את אמנות המפגש הווירטואלי

פטלון התחילה את הקריירה שלה כרופאת משפחה. לאחר מכן התמחתה ברפואה דחופה והתמקדה בטיפול פליאטיבי, עוד לפני שהייתה התמחות רשמית בתחום. "כרופאת משפחה האמנתי בתפיסה הוליסטית שלפיה צריך לטפל באדם מלידתו עד מותו. אנחנו היום כחברה, וכפרטים, לא יודעים להתמודד עם מוות.

"זו בעיניי הרפואה הכי מרתקת. מגיעים בה לאינטימיות שלא קיימת בשום תחום רפואי אחר. מתמודדים יחד עם החולה בשאלות הקיומיות - מי אני, מה מטרת חיי, כמה זמן נשאר לי ואילו מעגלים אבחר לסגור בזמן הזה. זו רפואה עם ערך עליון, שצריך להבין אותה. דרושה מיומנות תקשורת אחרת".

לדברי פטלון, רפואה פליאטיבית דרושה בבית החולים אבל לא פחות, ואפילו יותר, בקהילה. "בעבר, רופאי המשפחה לא ידעו איך להתמודד עם חוללים שהשתחררו מבית החולים לאחר שלא היה עוד טיפול שאפשר לתת להם. היום הם מכינים את עצמם לטיפול בחולה ומשפחתו, כדי להקל את התסמינים וכדי להתמודד רגשית.

"בעבר זה היה התפקיד של הכומר או של הרב. היום רוב החברה שלנו חילונית ולכן יש דרישות אחרות בשלב הזה", אומרת פטלון. "אנחנו כבר לא רואים אנשים מתים, אנחנו מתייחסים למוות כאילו הוא לא יקרה. אני ממליצה לכל אחד להסתכל על הנחיות מקדימות לסוף החיים ולנסות להתמודד עם הפחד סביב נושא המוות. כך איכות החיים שלנו תשתפר.

"היום אני יכולה להכיל הרבה יותר כי בתוכי אני חיה עם המוות בצורה מאוד משמעותית ורואה בו משהו טבעי, ואת החיים כלא מובנים מאליהם. החלטתי שהמהות של החיים שלי היא החיבור עם האחר, ולשרת זה לראות את הצרכים של האדם האחר בצורה העמוקה ביותר, ולכן המטרה שלי היא לשרת את המחלקה שלי".

היום פטלון ממשיכה לעבוד יום בשבוע במחלקת הקורונה בבית החולים אסותא אשדוד. "10% מהחולים שלנו ימותו והם ימותו לבד. אנחנו צריכים להיות איתם, תוך כדי כך שאנחנו ממוגנים ומרוחקים ומאבדים משהו מהיחסים. אנחנו חייבים לפתח את המיומנות של המפגש האישי בתוך המפגש הווירטואלי, גם אם אין תחליף לנגיעה בכתף. אנחנו צריכים ללמוד לדבר את השפה הרגשית דרך המסך. כתרבות, כחברה, נצטרך להתפתח למקום הזה". 

ד"ר טל פטלון

בת 46 ● מנהלת מכון קאהן-סגול-מכבי למחקר ולחדשנות (KSM) ● מומחית ברפואת משפחה וברפואת חירום, ומוסמכת גם כעורכת דין ומגשרת ● בין תפקידיה הקודמים: מנהלת חדשנות אסותא אשדוד ומנהלת יחידה פליאטיבית ● במקביל לניהול המכון עובדת יום בשבוע במחלקת הקורונה באסותא אשדוד

מכון קאהן-סגול-מכבי למחקר ולחדשנות

הוקם ב-2016 על ידי מכבי בשיתוף מוריס קאהן וסמי סגול ● המכון פיתח פטפורמת ביג דאטה, המאפשרת לחוקרים מהעולם לבצע מחקר, ניתוח וניבוי רפואי על בסיס מאגר נתונים מקוון 

עוד כתבות

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

התחזקו הירידות בנעילה: ת"א 35 איבד 1.3%, אירודרום צנחה ב-7.4%

מדד הבנקים איבד 1.2%, מנגד מדד ת"א ביומד עלה ב-1.2% ● שיכוון ובינוי איבדה 2.8%, אלוני חץ ירדה ב-3%, עזריאלי איבדה 2%

חנות קורקינט חשמלי ת"א / צילום: תמר מצפי

הלמ"ס: עלייה ב-2020 בתאונות דרכים שבהן מעורבים קורקינטים חשמליים; ירידה בתאונות עם אופניים חשמליים

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2020 הייתה עלייה במספר תאונות הדרכים בהן היו מעורבים קורקינטים, ונרשמו יותר הרוגים - למרות הסגרים, התכנסות בבתים ויציאה למקומות העבודה בשיעורים פחותים ● מנכ"לית הרלב"ד: "במרץ נציג תוכנית שמטרתה לצמצם 50% בתאונות הדרכים עד שנת 2030"

לירן אבישר בן חורין / צילום: רפי קוץ

דוחפים את השוק הסיטונאי: משרד התקשורת כופה על הוט להוריד מחירים

בצעד מפתיע הודיע היום משרד התקשורת כי הוט תחויב לאפשר חיבור של ספקיות האינטרנט ישירות למתגי הרשת שלה כדי לקצר את העלויות בהגעה ללקוחות שוק סיטונאי

נתב"ג בימי קורונה / צילום: מיכל רז חיימוביץ'

לקראת סגירת נתב"ג: אלה השאלות שהממשלה תצטרך להכריע בהן

על רקע הביקורת הציבורית על השארת נתב"ג פתוח למרות המוטציות שהתגלו בעולם, תתכנס הממשלה לדיון שבו ככל הנראה יוחלט על סגירת נמל התעופה לשבועיים לפחות ● אלה הנושאים הפתוחים שהממשלה תצטרך לתת להם פתרון, לאחר שיוחלט על הסגירה

דואר ישראל / צילום: איל יצהר

דואר ישראל ישתף פעולה עם מינהל הדואר באיחוד האמירויות

מנכ"ל דואר ישראל, דני גולדשטיין: ההסכם ירחיב את קשרי המסחר בין המדינות

גילת לווינים / צילום: תמר מצפי, גלובס

גילת לוויינים נוסקת: חזרה לשווי שבו אמורה הייתה להימכר אשתקד לקומטק מארה"ב

מניית חברת התקשורת הלוויינית זינקה 38% בשבוע האחרון ● בעקבות ביטול מכירתה קיבלה גילת מקומטק פיצוי של 70 מיליון דולר, שמחציתו חולקה כדיבידנד לבעלי המניות

מירב מיכאלי / צילום: אלעד מלכה

הפריימריז במפלגת העבודה: מרב מיכאלי נבחרה לתפקיד היו"ר

מיכאלי נבחרה לתפקיד לאחר שקיבלה 77% מהקולות ● שיעור ההצבעה עמד על 26% בלבד

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מסכמת שנה והמנכ"ל החדש מאותת: העברת הייצור מחוץ לחברה קרובה מתמיד

מנכ"ל אינטל הבהיר את מה שהסתמן כבר בדוחות הקודמים - החברה תיאלץ להוציא למיקור חוץ חלק מהייצור ● המהלך לא צפוי להשפיע על פעילות החברה בישראל, לפחות בינתיים ● בנוסף, שיא בהכנסות למובילאיי - ואינטל מדגישה שהיא אחד ממנועי הצמיחה העיקריים שלה

מטרו / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

"הרכבת תאפס את ערך הדירות": מי מתנגדים למטרו ומדוע

אלפי תושבים ברעננה חוששים שפרויקט המטרו יפגע אנושות בערך בתיהם ובדרך נמיר בת"א דואגים שהרכבת לא תאפשר להם לבצע התחדשות עירונית ● בעוד יומיים יסתיים המועד להגשת השגות (התנגדויות) נגד המקטע הצפוני של קו המטרו M1 ● גלובס עושה סדר

עודד שמיר / צילום: איל יצהר

נציב שירות המדינה פסל את מינוי עודד שמיר למנכ"ל האוצר

פרופ' דניאל הרשקוביץ קיבל את המלצת ועדת החריגים לפיה לעת הזאת יש לבחור לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר ממלא מקום מקרב עובדי המדינה ● "החלפת מנכ"ל בתקופת בחירות עלולה לגרום לחוסר יציבות שלטונית ולתפקוד לקוי של המשרד"

סקר הסקרים: לפיד מזנק ומשאיר את סער מאחור, העבודה לראשונה עוברת את אחוז החסימה

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם הרביעית בתוך שנתיים ● גלובס מביא את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ובודק מי מתחזק, מי נחלש ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● העמוד מתעדכן באופן שוטף עם כל סקר חדש שמתפרסם

שטחי מפעל תע"ש השרון / צילום: תמונה פרטית

תוספת של 13 אלף דירות ל"עיר העתיד" בתעש השרון

תוכניות הבנייה על שטחי מפעל תעש השרון שנמצאים מצפון מערב למחלף מורשה קבעו כי במקום ייבנו 23 אלף יח"ד, אלא שכעת המספר קפץ לכ-36 אלף יח"ד ● עם זאת, הבנייה במקום טרם נראית באופק

לוגו חברת סנאפ במסכים בוול סטריט / צילום: Associated Press, Richard Drew

חברת סנאפ הופכת מציאות מדומה לכסף אמיתי

החברה שמה קניינים בחנויות ועסקים על המפה באופן מקוון ● משקיעים נותנים לה אשראי ממשי

גארי ברנט / צילום: מצגת החברה

אקסטל השלימה מימון מחדש למגדל CPT בהיקף של 380 מיליון דולר

ההלוואה נושאת ריבית שנתית גבוהה של 14% ● לדברי אקסטל יתרת סכום ההלוואה החדשה, בסך של 55.5 מיליון דולר הועברה לידיה לצורך שימוש חופשי

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות / צילום: איל יצהר

בשל העדר תקציב: רשות החדשנות עוצרת מענקים חדשים לסטארט-אפים

הרשות הודיעה היום לחברות כי מאחר שלא קיבלה מסגרת תקציב ל-2021, היא אינה יכולה לאשר בשלב הזה מענקים חדשים ● מתחילת השנה התקבלו כבר ברשות החדשנות 188 בקשות למענקים שיעלו לדיון רק לאחר קבלת מסגרת התקציב

נאסד"ק / צילום: רויטרס

לאחר זינוק של 2000% במניה: אקסיליון נערכת לרישום בנאסד"ק

רק לפני כמה חודשים הגיעה החברה לזירת המסחר המקומית באמצעות מיזוג לשלד בורסאי, וכבר נסחרת בשווי מרשים של כ-1.2 מיליארד שקל

דורון גרסטל, מנכ"ל פריון / צילום: תמר מצפי

"נכס ייחודי בעולם המדיה הדיגיטלית": פריון גייסה 66 מיליון דולר בנאסד"ק

החברה תכננה בתחילה לגייס סכום של 50 מיליון דולר אך לאור הביקושים הגבוהים, הגדילה את היקף הגיוס ל-57.4 מיליון דולר ● לאחר שהחתמים בהנפקה מימשו אופציה שניתנה להם לרכישת מניות נוספות, גדל הגיוס כאמור ל-66 מיליון דולר

היועמ”ש, ד”ר אביחי מנדלבליט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

יועמ"שית הכנסת למנדלבליט: למה כתב האישום המתוקן נגד רה"מ לא הוגש מחדש לכנסת?

יועמ"שית הכנסת פנתה אל מנדלבליט וביקשה להבין מדוע לא הגיש את כתב האישום המתוקן נגד רה"מ על שולחן יו"ר הכנסת, צעד אשר היה מאפשר לנתניהו לבקש חסינות מהכנסת בשנית אם ירצה ● עו"ד שגית אפיק בתגובה לפרסום: "לא היה ולא נברא"

בנימין נתניהו + ישראל כץ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בניגוד לעמדת היועמ"ש: נתניהו וכ"ץ הודיעו על תוכנית מענקים נוספת למשקי הבית, למובטלי הקורונה ולעסקים

ראש הממשלה ושר האוצר מציגים כעת תוכנית כלכלית על אף שהיועמ"ש הזהיר אותם מקידום צעדים כלכליים העשויים להיחשב לצורכי הבחירות ● נתניהו: "אם התוכנית לא תאושר, היא תידחה בחודשים רבים עד לממשלה הבאה"

גדעון סער משיק את קמפיין הפריימריז שלו / צילום: קמפיין גדעון סער, יח"צ

גדעון סער הציג תוכנית כלכלית: מענקים להחזרת עובדים והכשרות מקצועיות

יו"ר תקווה חדשה הציג את התוכנית שלו לתקופה שלאחר הקורונה ● התוכנית שמה דגש, בין השאר, על חיזוק שוק העבודה והגדלת ההשקעות בתשתיות