גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניבוי מחלות ואשפוזי בית: החזון של מנהלת מכון המחקר של מכבי

ד"ר טל פטלון, שמונתה למנהלת מכון קאהן-סגול-מכבי למחקר וחדשנות, רוצה לקדם פרויקטים ששמים דגש על רפואה בקהילה • בראיון ראשון, היא מספרת על השת"פ החדש עם נאס"א, על החלום להקים פלטפורמה לאשפוזי בית, ועל הצורך ללמד רופאים להתמודד עם שלב סוף החיים של מטופלים

ד"ר טל פטלון / צילום: איל יצהר
ד"ר טל פטלון / צילום: איל יצהר

כשמכון קאהן-סגול-מכבי לחדשנות ולמחקר הוקם, לפני שש שנים, החזון שלו היה לחבר בין המידע הרב שנצבר במאגרים הרפואיים של קופת חולים מכבי לבין חוקרים וחברות בתחום. כך, יהיה גוף אחד שהוא הבעלים של המידע, יש לו נגישות לכלי ניתוח של המידע הזה והוא גם יכול להטמיע את הכלים החדשים שיפותחו בעולם האמיתי. מי שיזמה וניהלה את המכון היא פרופ' ורדה שלו, במימונם ובטיפוחם של מוריס קאהן וסמי סגול.

שלו פרשה לאחרונה מניהול המכון לטובת הקמת סטארט-אפ משלה, וכעת מי שאחראית לקחת את המיזם הזה לשלב הבא שלו היא ד"ר טל פטלון. "כולי גאווה, או יותר נכון - כולי צניעות - שהזדמן לי להיות חלק מזה", אומרת פטלון בראיון ראשון בתפקיד.

פטלון, שניהלה קודם לכן את תחום החדשנות באסותא אשדוד, היא רופאת משפחה, מומחית לרפואה דחופה וגם בעלת תואר במשפטים. "כל חמש שנים אני בעצם מתמחה במקצוע אחר", היא אומרת, "ורציתי לעסוק בחדשנות, כי אמרתי לעצמי - זה ממילא יקרה, אז עדיף לדאוג שזה ייכנס בדרך הנכונה". וכשהיא מדברת על חדשנות, היא לא מתכוונת רק לטכנולוגיה. היא מספרת שמחלקת החדשנות של אסותא עסקה גם בחדשנות תהליכית, ואחד הפרויקטים בתחום הזה היה הקמת מחלקה מיוחדת שתפקידה לקבל אנשים ולשחרר אותם בתוך 24 שעות. "הצלחנו לשחרר חלק ניכר מהחולים שלנו בלי לפגוע בטיפול", היא אומרת.

מאז שנכנסה לתפקידה במכון קסם, היא השלימה את המעבר של הארגון לעבודה בענן, "כי המחקרים שלנו דורשים יותר ויותר כוח חישוב".

לנבא מחלות שנים מראש

כמה מהמחקרים החדשים של המכון נועדו לחזות מחלות מחלות אפילו שנים לפני שהן מתפתחות. "נתנו למתנדבים שעונים שבודקים סימנים רפואיים בסיסיים כמו דופק, חום ורוויון חמצן בדם במשך שנתיים, ואנחנו מנסים לראות אם יש משהו במדדים האלה שמקדים את המחלה. בתחילת הדרך אנחנו נחפש ניבוי של מחלות נשימתיות".

גם בנק הדגימות "טיפה למחקר", המשלב דגימות דם, שתן ורוק, ישמש למחקרים מסוג זה. הדגימות ימופו והמחשבים יחפשו קשר בין חומרים המופיעים בדגימה לבין מחלות. "הייחוד של מערכות ביג דטאה, בהקשר הזה, הוא שבניגוד לבני אדם, אפשר לומר להן 'חפשו כל קשר בין סמן לבין מחלה והציגו לי את הקשרים שנראים מעניינים', בלי לכוון אותן בדיוק למה שאנחנו מחפשים", אומרת פטלון.

אותו עיקרון מתאים גם לתחום הסרטן השד. "אחת השאלות שאנחנו שואלים היא איזו נבדקת כדאי להפנות לבדיקת MRI". מדובר בבדיקה יקרה שגם עלולה להיות רגישה מדי וכך להוביל לבדיקות ביופסיה מיותרות, ועם זאת היא יכולה לגלות את הסרטן בשלב מוקדם מאוד. ברור שחולות בסיכון מוגבר לסרטן שד אגרסיבי, שעלול להתקדם מאוד בין בדיקות, הן אלה שזקוקות לבדיקה - אך מי הן? היום הבדיקה ניתנת לנשאיות של גן BRCA, או לבעלות היסטוריה משפחתית של סרטן השד. אנחנו נחבר להיסטוריה המשפחתית ולמידע הגנטי גם ניתוח ממוחשב של תמונות ההדמיה, וגם את כל מה שנמצא ברשומה הרפואית, ונחפש דפוסים לסיכון".

בחברות התרופות אמרו לנו בעבר שישראל משווקת את עצמה כגן עדן של מידע רפואי מגוון שתועד לאורך שנים, אבל בפועל המידע לא אגור במאגרים אחידים, וקשה לקבל מהמערכות הרפואיות בארץ גישה אליו.
"זה תלוי בסוג המידע הנדרש. יש מידע שקל להגיע אליו ויש מידע שצריך לאתר אותו ולבצע בו האחדה לצורך אותה שאילתה. ואז אנחנו נעשה את זה עבורם. הסיפור המשפטי די פתור - אנחנו לא מוציאים מידע החוצה, אלא החוקרים מקבלים גישה למידע על השרתים שלנו, והמידע הזה תמיד מנותק ממאפיינים מזהים כמו מספר תעודת זהות, שם או כתובת. עכשיו, כשאנחנו עובדים עם הענן, אני מרגישה כאילו יש לנו כוח חישוב אינסופי, ושאילתה שהייתה לוקחת שבועות לוקחת היום שעות ספורות".

לשחק כל הדרך לאבחון

פרויקט דגל נוסף שמוביל המכון הוא "פלייזון", פלטפורמה לשילוב משחקיות בעולם הרפואה. "אנשים אוהבים לשחק", אומרת פטלון. "זה ממלא אותנו ואנחנו לא עושים את זה מספיק. אנחנו רוצים לפתח משחקים בתחום האבחון, הטיפול והחינוך הרפואי. היה לנו עכשיו ספרינט (מעין האקתון) של שבועיים לייצור מוצר מינימלי, ויצאו ממנו דברים מדהימים, כמו משחק זיכרון לאבחון ואימון עבור חולי אלצהיימר, בדיקת ראייה בגיימינג, או מכשיר לאימון נשימה - ככל שהנשימה חזקה יותר כך רכבת ההרים שעל המסך נוסעת מהר יותר, ואז אם את עושה 'פו' המכשיר מוחא לך כפיים. אלה דברים שמכניסים חיים לטיפול הרפואי".

אחד הפרויקטים המסקרנים ביותר של המכון הוא שיתוף פעולה עם נאס"א, שבמסגרתו המכון יקבל נתונים מתחנת החלל, והם יוצלבו עם דאטה מותמם (אנונימי) כדי לבדוק השפעה של שינויים סביבתיים על התחלואה. "KSM רואים בחיבור עם נאס"א הזדמנות להעשיר את הדאטבייס של מכבי בדאטאות מעולמות הנושקים לרפואה כדי לקבל תמונה רחבה יותר של מיידעים בעלי השלכות מקומיות ובינלאומיות".

יש למכון מודל עסקי?
"אפשר לומר שאנחנו עצמאיים. התקציב לא מגיע ממכבי אלא ממוריס קאהן וסמי סגול. המחקרים שאנחנו משתתפים בהם מקבלים מענקים מחקריים וכאשר ישנו שיתוף פעולה עם סטארט-אפ, הוא יכול להיות כרוך בתשלום של החברה על השימוש במידע. חשוב לנו שיתרחש כאן מחקר איכותי, שיגיע לפרסום בכתבי עת מדעיים".

להפוך סמול דאטה לביג דאטה

שהקורונה הכתה במלוא עוזה, פטלון כבר הייתה בתפקיד. "מה שמעניין בקורונה הוא שאנחנו רואים כיצד הרפואה צומחת מהסמול דאטה - מחקר קטן על 50 איש - לביג דאטה". כך למעשה התגבשה ההבנה שלא את כל החולים צריך להנשים. זה התחיל מהתבוננות חולה אחרי חולה, וככל שעבר הזמן הצטבר הביג הדאטה. "חייבים לחבר את זה יחד. קודם כל לעשות מחקר קטן בשטח, ואז להעביר את השאלה לביג דאטה, וכשיש השערה מבוססת, להחזיר אותה למחקר פרוספקטיבי מבוקר באוכלוסייה קטנה יותר, ולא לחשוב שהביג דאטה יכול לענות לבדו על כל השאלות".

עם הזמן מכון קסם החל לערוך מחקרי מידע בתחום הקורונה. "אחד המחקרים המעניינים היו קשורים לשאלה אם ילדים מידבקים. בבדיקות של משפחות שלמות, הילדים נמצאו מאומתים תוך יומיים מהופעת המקרה הראשון המשפחה. זה לוח זמנים שמרמז כי הילדים לא הספיקו להידבק מהמבוגר וכנראה המצב הפוך - הילדים הדביקו את המבוגר, שהלך להיבדק וכך הגלתה המחלה בכל המשפחה".

פרויקט נוסף שרלוונטי לקורונה, אבל לא רק עבורה, נעשה בשיתוף פעולה עם ד"ר עירד בן גל מאוניברסיטת תל אביב. "אנחנו מנתחים את ההתפתחות של גלי תחלואה מול מידע על תנועת הציבור מטלפונים סלולריים. כך אנחנו יודעים כיצד צפויות גם בעתיד לזרום מגפות, ואילו אוכלוסיות מדביקות זו את זו".

אבל ה"בייבי" של פטלון, לדבריה, הוא לא כלי ניבוי אלא פלטפורמה לאשפוז בית. "לא מדברים על זה הרבה, אבל קופות החולים נושאות בנטל הכי גדול של מחלת הקורונה והמעקב אחרי המטופלים בבית. העתיד של הרפואה הוא בבית ולשם אני מכוונת. זה ידרוש הרבה מאוד מידע, הרבה ביג דאטה והרבה סמול דאטה.

"המטרה היא שהפלטפורמה תהיה זמינה כך שכל ארגון נוסף וכל מכשיר נוסף יוכלו להתממשק אליה. זה החלום שלי כבר הרבה שנים, להקים מערכת כזו שתהיה מונגשת מאוד למטפל וגם למטופל".

לפתח את אמנות המפגש הווירטואלי

פטלון התחילה את הקריירה שלה כרופאת משפחה. לאחר מכן התמחתה ברפואה דחופה והתמקדה בטיפול פליאטיבי, עוד לפני שהייתה התמחות רשמית בתחום. "כרופאת משפחה האמנתי בתפיסה הוליסטית שלפיה צריך לטפל באדם מלידתו עד מותו. אנחנו היום כחברה, וכפרטים, לא יודעים להתמודד עם מוות.

"זו בעיניי הרפואה הכי מרתקת. מגיעים בה לאינטימיות שלא קיימת בשום תחום רפואי אחר. מתמודדים יחד עם החולה בשאלות הקיומיות - מי אני, מה מטרת חיי, כמה זמן נשאר לי ואילו מעגלים אבחר לסגור בזמן הזה. זו רפואה עם ערך עליון, שצריך להבין אותה. דרושה מיומנות תקשורת אחרת".

לדברי פטלון, רפואה פליאטיבית דרושה בבית החולים אבל לא פחות, ואפילו יותר, בקהילה. "בעבר, רופאי המשפחה לא ידעו איך להתמודד עם חוללים שהשתחררו מבית החולים לאחר שלא היה עוד טיפול שאפשר לתת להם. היום הם מכינים את עצמם לטיפול בחולה ומשפחתו, כדי להקל את התסמינים וכדי להתמודד רגשית.

"בעבר זה היה התפקיד של הכומר או של הרב. היום רוב החברה שלנו חילונית ולכן יש דרישות אחרות בשלב הזה", אומרת פטלון. "אנחנו כבר לא רואים אנשים מתים, אנחנו מתייחסים למוות כאילו הוא לא יקרה. אני ממליצה לכל אחד להסתכל על הנחיות מקדימות לסוף החיים ולנסות להתמודד עם הפחד סביב נושא המוות. כך איכות החיים שלנו תשתפר.

"היום אני יכולה להכיל הרבה יותר כי בתוכי אני חיה עם המוות בצורה מאוד משמעותית ורואה בו משהו טבעי, ואת החיים כלא מובנים מאליהם. החלטתי שהמהות של החיים שלי היא החיבור עם האחר, ולשרת זה לראות את הצרכים של האדם האחר בצורה העמוקה ביותר, ולכן המטרה שלי היא לשרת את המחלקה שלי".

היום פטלון ממשיכה לעבוד יום בשבוע במחלקת הקורונה בבית החולים אסותא אשדוד. "10% מהחולים שלנו ימותו והם ימותו לבד. אנחנו צריכים להיות איתם, תוך כדי כך שאנחנו ממוגנים ומרוחקים ומאבדים משהו מהיחסים. אנחנו חייבים לפתח את המיומנות של המפגש האישי בתוך המפגש הווירטואלי, גם אם אין תחליף לנגיעה בכתף. אנחנו צריכים ללמוד לדבר את השפה הרגשית דרך המסך. כתרבות, כחברה, נצטרך להתפתח למקום הזה". 

ד"ר טל פטלון

בת 46 ● מנהלת מכון קאהן-סגול-מכבי למחקר ולחדשנות (KSM) ● מומחית ברפואת משפחה וברפואת חירום, ומוסמכת גם כעורכת דין ומגשרת ● בין תפקידיה הקודמים: מנהלת חדשנות אסותא אשדוד ומנהלת יחידה פליאטיבית ● במקביל לניהול המכון עובדת יום בשבוע במחלקת הקורונה באסותא אשדוד

מכון קאהן-סגול-מכבי למחקר ולחדשנות

הוקם ב-2016 על ידי מכבי בשיתוף מוריס קאהן וסמי סגול ● המכון פיתח פטפורמת ביג דאטה, המאפשרת לחוקרים מהעולם לבצע מחקר, ניתוח וניבוי רפואי על בסיס מאגר נתונים מקוון 

עוד כתבות

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

משלחת ישראלית יוצאת לקטאר, עימות בדיון בין רה"מ לרמטכ"ל

טיסת רה"מ לארצות הברית נדחתה לשעה 17:00, לפני העלייה למטוס נתניהו צפוי לשאת דברים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת הבנייה בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מדד ת"א-בנייה זינק בחודש האחרון, וכעת רכישת צמח המרמן בסכנה

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בת"א; טאואר עולה בכ-3%, סלקום יורדת בכ-3%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.1% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר הוועד של הכללית: "להוציא את מאבקי הכוח והתככים שלכם אל מחוץ לשערי בתי החולים"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו