גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכנסת נגד התערבות בג"ץ: אין סמכות להתערב בתוכן חוקי היסוד

עו"ד אביטל סומפולינסקי הגישה היום את תגובתה של הכנסת ל-15 עתירות שהוגשו נגד חוק הלאום ● בתגובה נטען כי סמכותו של בג"ץ להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד אינה מעוגנת בחוקי היסוד, לא במפורש ולא במשתמע

בית המשפט העליון / צילום: גיל יוחנן
בית המשפט העליון / צילום: גיל יוחנן

הממונה על ייצוג הכנסת בערכאות, עו"ד אביטל סומפולינסקי, הגישה בשם הכנסת את עמדתה ביחס ל-15 העתירות שהוגשו נגד חוק יסוד הלאום. בתגובת הכנסת נכתב כי לעמדתה, "בהתאם למשפט החוקתי הישראלי, אין לבית המשפט הנכבד מקור סמכות להפעלת ביקורת שיפוטית חוקתית מהותית על חוקי יסוד בכלל, ועל חוק יסוד: הלאום, בפרט".

סומפולינסקי כותבת בתגובתה לעתירות כי סמכותו של בג"ץ להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד אינה מעוגנת בחוקי היסוד - לא במפורש ולא במשתמע. "לפיכך, קבלת טענת העותרים תוביל לפגיעה קשה בעיקרון הפרדת הרשויות ובעיקרון שלטון החוק, והיא עומדת בסתירה לתשתית המשפטית שעל בסיסה עוגנה סמכותו של בית המשפט להפעיל ביקורת שיפוטית חוקתית על חוקים 'רגילים' של הכנסת. לפיכך, אף כי לעמדת הכנסת יש לדחות את טענות העותרים - משאין בחוק יסוד: הלאום כדי לשנות את אופייה של המדינה כמדינה 'יהודית ודמוקרטית', אין היא סבורה כי יש לבחון טענות אלה לגופן, משדין העתירות להידחות על הסף עוד בשלב מקדמי יותר".

בתגובה נטען כי "אין לבית המשפט הנכבד מקור סמכות במשפט החוקתי להפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. זאת, משום שהעקרונות העל-חוקתיים על בסיסם מתבקשת הפעלת הביקורת השיפוטית, לא נקבעו על-ידי הרשות המכוננת ואף לא עוגנה סמכותו של בית המשפט הנכבד לבטל חוקי יסוד מכוחם. לפיכך, כבר מבחינת הסעד שהתבקש בעתירות דנן - ביטול חסר תקדים של חוק יסוד יש לדחות את העתירות שבפנינו על הסף".

בתגובת הכנסת נכתב עוד כי בניגוד לטענת העותרים אין לאמץ את דוקטרינת "עיקרון התיקון החוקתי הלא חוקתי". יש לציין כי עמדת הכנסת מנוגדת למספר הערות אוביטר (הערות שנכתבו בדרך אגב בתוך פסק הדין ואין להן מעמד של תקדים מחייב) של שופטי בג"ץ בעבר שקבעו כי יש מקרי קיצון שבהם יש להחיל את עיקרון התיקון החוקתי הלא חוקתי. כך לדוגמה כתב השופט חנן מלצר לאחר הקמת ממשלת הליכוד-כחול לבן כי אם יחוקק סעיף "הנורווגי המדלג" יש להורות על ביטולו בשל היותו תיקון חוקתי לא חוקתי.

עמדת הכנסת היא כי החוק אינו סותר את עיקרון השוויון

לדברי הכנסת, העותרים אינם מבססים את עתירותיהם על דוקטרינות שיש להן אחיזה במשפט החוקתי הישראלי, אלא מבקשים שבית המשפט הנכבד יאמץ, לראשונה, דוקטרינה פסיקתית המיושמת במספר קטן של מדינות דמוקרטיות מתפתחות - "דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי", אשר מכוחה הכירו בתי המשפט באותן המדינות בסמכותם לבטל תיקונים לחוקה. "לעמדת הכנסת, לא ניתן לאמץ את דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי בישראל, נוכח חוסר הלימתה למשפט החוקתי הישראלי".

מלבד זאת נטען בתגובה כי "מאחר שבפנינו חוק יסוד שכל תכליתו לעשות קונקרטיזציה לאחד מאותם עקרונות יסוד גרעיניים - אופייה היהודי של המדינה - יש כשל לוגי בעצם הניסיון לטעון כי חוק יסוד זה סותר את עקרונות היסוד של השיטה שהוא עצמו הגדירן. משמדובר בחוק יסוד המגדיר את 'אמות הסיפים' של הערכים המקובלים והמוכרים ביסודותיה של המדינה מיום הקמתה, לא ניתן בד בבד גם לראותו ככזה אשר 'מזעזע' את אותם הסיפים". עוד נכתב כי "הדברים אמורים במיוחד משמדובר בחוק יסוד המבקש, כאמור, לעגן ברמה החוקתית ערכים לאומיים אשר מלווים את מדינת ישראל משחר הקמתה, ועוד קודם לכן מראשית התנועה הציונית".

לגופו של עניין, עמדת הכנסת היא כי מדובר בחוק דקלרטיבי בעיקרו שאיננו סותר את עיקרון השוויון שנלמד מתוך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואיננו מעגן את זכויות הפרט של היהודים או שולל את זכויות הפרט של המיעוטים בישראל. "חוק יסוד: הלאום מבוסס על ההנחה שהזכות החוקתית לשוויון מוכרת ועומדת בעינה. הנחת המוצא של הדיון בחוק יסוד: הלאום - אשר לא היה עליה עוררין על-ידי מי מחברי הכנסת הרבים שלקחו חלק בדיוני הוועדה או מכלל המשתתפים האחרים בדיונים - כי במשפט החוקתי הישראלי שריר וקיים עיקרון בסיסי של שוויון זכויות. חברי הכנסת יצאו מנקודת הנחה כי עיקרון השוויון, אשר בהיקפו החוקתי נגזר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הוא חלק מהביטוי היסודי של הזהות הדמוקרטית של המדינה. ויודגש, אף כי חלק מחברי הכנסת וממשתתפי הדיון הביעו את עמדתם לפיה היקף ההגנה שמוענקת לזכות לשוויון בהלכה הפסוקה הוא בעוצמה גבוהה מדי אל מול זכויות ואינטרסים אחרים, לא הייתה כלל מחלוקת בדבר עצם קיומה של זכות חוקתית בסיסית וחשובה זו. יתרה מכך, הכרעת חברי הכנסת שלא לכלול בחוק יסוד: הלאום את עיקרון השוויון לא נבעה מתפישה אשר ביקשה לשלול עיקרון זה. להפך - הם סברו שהוא כבר מעוגן במשפט החוקתי, וכי מאחר שעיקרון זה הוא חלק מהזהות הדמוקרטית של המדינה ומזכויות האדם הנובעות ממנה, אין לכלול אותו בחוק יסוד: הלאום, אשר עוסק בזכויות לאומיות בלבד, אלא יש לכלול אותו בפרקי החוקה העוסקים במגילת הזכויות ובמאפיינים הדמוקרטיים של המדינה".

עוד נכתב כי "חוק יסוד: הלאום אינו כולל הוראות אופרטיביות או הקנייה מפורשת של זכויות אישיות לפרט". לטענת סומפולינסקי, הכנסת בחרה במכוון בנוסחים עמומים כגון "המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית", "שפת מדינה", "מעמד מיוחד", ו"התיישבות יהודית" כ"ערך לאומי". "מונחים אלה נוסחו במתכוון באופן כוללני והצהרתי על-מנת להותיר אותם כ'רקמה פתוחה' אשר מותירה מרחב לפרשנות עובר ליישום קונקרטי".

עם זאת, מודגש בעמדת הכנסת כי יש משמעות מעשית לחוק הלאום, אולם טרם נקבע על-ידי חברי הכנסת מה כוללת משמעות זו. "יודגש, כי ניסוח חוק יסוד: הלאום באופן האמור, אין משמעותו כי חוק היסוד חסר משמעות מעשית. כפי שצוין, הכנסת ביקשה באמצעות חוק היסוד ליצור סימטריה חוקתית, בין העוגנים השונים של המדינה - המשטריים, הדמוקרטיים והלאומיים - וברי כי יש לכך משקל רב, במסגרת האיזונים האופקיים אשר ייעשו בין הערכים והזכויות המתנגשים, בכל מקרה ומקרה".

יש לציין כי לאור זאת עולה כי הכנסת העבירה בשלוש קריאות חוק יסוד לפני שנתיים אך חברי הכנסת או הממשלה טרם יצקו לו כל תוכן מעשי וממשי בהחלטות או בחוקים, ולמעשה הותירו את מלאכת הפרשנות לשופטי בג"ץ.

עוד כתבות

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

השיחות בז'נבה הסתיימו, הצדדים יצאו להתייעצויות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"