גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

משתלם לתבוע? שני שליש מתביעות לשון הרע מתקבלות או מסתיימות בפשרה; הפיצוי הממוצע: עשרות אלפי שקלים

לפי הנהלת בתי המשפט, ברוב תביעות לשון הרע מקבל התובע פיצוי: 48% מהתביעות שהדיון בהן הסתיים בשנה החולפת התקבלו באופן מלא או חלקי, ו-18% הסתיימו בפשרה ● מומחי משפט: "בעידן של רשתות החברתיות, המגמה בבתי המשפט היא חיזוק ההגנה על שמו הטוב של אדם"

בשנה החולפת הרחיב בית המשפט העליון את החבות בגין הפצת לשון הרע / צילום: תמר מצפי
בשנה החולפת הרחיב בית המשפט העליון את החבות בגין הפצת לשון הרע / צילום: תמר מצפי

הדיונים הסוערים והיצריים שמתנהלים ברשתות החברתיות בשנים האחרונות הביאו לגידול בכמות תביעות לשון הרע (תביעות דיבה) שמוגשות לבתי המשפט. זאת, על-ידי אנשים שנפגעו מפרסומים פוגעניים, לשיטתם. בין היתר, ולאחרונה ביתר שאת, מדובר בעיתונאים. בחודשים האחרונים הגישו כמה עיתונאים בולטים תביעות לשון הרע נגד צייצנים בטוויטר שהשמיצו אותם.

כך, למשל, הפרשן הפוליטי של חדשות ערוץ 12, עמית סגל, הגיש כבר ארבע תביעות לשון הרע נגד צייצנים, שלשיטתו הוציאו את דיבתו רעה. אחת מהתביעות הגיש סגל נגד עומר נחמני, דוברו של ח"כ יאיר גולן (מרצ). העיתונאית חן ליברמן מערוץ 13 הגישה לאחרונה תביעת דיבה נגד גולשים שהשמיצו אותה קשות לכאורה, וכך עשו גם גיא פלג מערוץ 12 וברוך קרא מערוץ 13. גילוי נאות - הח"מ הגיש תביעת לשון הרע נגד סגן עורך גלובס לשעבר, אלי ציפורי.

בנוסף, בשנה החולפת הרחיב בית המשפט העליון את החבות בגין הפצת לשון הרע. השופטים קבעו כי שיתוף תוכן פוגעני (עוולתי) בפייסבוק מהווה בסיס לתביעת לשון הרע, וזאת בשונה מלחיצה על "לייק" (חיבוב).

מנהל בתי המשפט יגאל מרזל. 18% מתביעות לשון הרע נדחו / צילום: כדיה לוי

נתונים שהגיעו לידי גלובס לגבי התוצאות של תביעות לשון הרע שהתנהלו בארץ בשנה החולפת הם מפתיעים למדי. על-פי נתוני הנהלת בתי המשפט, בהנהלת השופט יגאל מרזל, רוב תביעות לשון הרע - כשני שלישים - מתקבלות על-ידי בתי המשפט בשלמותן או בחלקן או שהן מסתיימות בפשרה. רק מעטות (כחמישית) מהן נדחות לחלוטין.

מנתוני הנהלת בתי המשפט עולה, כי בין החודשים ספטמבר 2019 לספטמבר 2020 הסתיים הדיון ב-1,329 תיקי לשון הרע בבתי המשפט השונים ברחבי הארץ. 48% (641) מתוך תביעות אלו התקבלו או שהתקבלו חלקית; ו־18% (237) מהתביעות נסגרו בפשרה. המשמעות של השגת פשרה היא שברוב המקרים הנתבע משלם חלק מהסכום הנתבע לתובע, ובית המשפט מאשר את הפשרה, אך לא צריך לפסוק בעצמו מה יהיה גובה הפיצוי. פשרה מסוג אחר יכולה להיות סילוק התביעה או סיומה בהתנצלות, וכיוצא באלה.

עוד עולה מהנתונים שבתקופה שבין ספטמבר 2019 לספטמבר 2020 נדחו 18% (234) מתביעות לשון הרע; 15% (196) מתביעות לשון הרע נמחקו (המשמעות היא שניתן להגיש את התביעה מחדש); 0.4% (5) נסגרו מסיבות טכניות; וכאחוז (16) מהתביעות נמצאות בעיכוב הליכים.

עו"ד שלומי וינברג. בשלה העת לפסוק פיצויים גבוהים בישראל / צילום: כדיה לוי

יש לציין כי הנתונים של הנהלת בתי המשפט לא מגלים מה היה סכום התביעות הכולל או הממוצע, וכן מה היקף הסכומים שנפסקו בפועל לטובת התובעים. אולם לדברי המומחים, ההערכה היא שהפיצוי הממוצע של פסק דין שהתקבל בתביעת לשון הרע עומד על עשרות אלפי שקלים בלבד.

תביעות מבוססות

עו"ד ד"ר ישגב נקדימון, בעל משרד עורכי דין המתמחה בין היתר בלשון הרע והיועץ המשפטי של חדשות 12, אומר לגלובס כי "הנתונים מלמדים על כך שמרבית (כ-66%) תביעות לשון הרע שהוגשו בשנה שנבדקה התקבלו במלואן או בחלקן, או הסתיימו בפשרה. המשמעות היא שברוב המקרים התובע זכה לקבל דבר מה מהנתבע".

עו"ד נקדימון מדגיש את הנתון, שלפיו מספר תביעות לשון הרע שהתקבלו או הסתיימו בפשרה (878) הינו כפול ממספר התביעות שנדחו או נמחקו (435). לדבריו, "המשמעות של הנתונים היא שבעידן של פרסומים רבים ברשתות החברתיות אנחנו רואים שבתי המשפט נמצאים במגמה של חיזוק ההגנה על שמו הטוב של אדם מפני פרסומים פוגעניים".

עו"ד נקדימון מציין כי "השיעור הגבוה יחסית של תביעות שהתקבלו עשוי להעיד כי אנשים אינם ממהרים להגיש לבתי המשפט תביעות שאינן מבוססות. מרבית התביעות שהוגשו בסופו של דבר אכן נבעו מלשון הרע בלתי מוצדקת שפורסמה על התובעים".

תביעות השתקה

דבריו של עו"ד נקדימון באים על רקע תופעה של פסקי דין המתייחסים לתביעות לשון הרע, הנחשבות ל"תביעות השתקה" - תביעות דיבה של בעלי כיס עמוק שאין להן בסיס, ונועדו רק כדי להרתיע ממתיחת ביקורת עליהם.

כך, לדוגמה, כתבה השנה השופטת רחל ערקובי כאשר דחתה את תביעת חברת "אורבן נדל"ן" נגד העיתונאית שרון שפורר מאתר האינטרנט "המקום הכי חם בגיהנום". השופטת ערקובי ציינה בהחלטתה כי "לא ניתן להתעלם מן הרושם שתביעתה של חברת 'אורבן נדל"ן' נעשתה משום רצונה להשתיק את העיתונאית שרון שפורר מלפרסם".

ד"ר נקדימון מעיר כי "כיועץ משפטי של כלי תקשורת היה מעניין אותי לדעת כמה מתוך התביעות שנבדקו הוגשו נגד כלי תקשורת ועיתונאים, אשר זוכים בצדק להגנות ספציפיות מכוח הדין, לנוכח תפקידם העיתונאי. כימות של מספר התביעות הללו שהתקבלו ומספרן של אלה שנדחו, היה יכול ללמד על מידת ההגנה של בתי המשפט על חופש הביטוי העיתונאי הלכה למעשה (גלובס מנסה להשיג את הנתונים הללו ויפרסם אותם בעתיד - א.ג.)".

ישגב נקדימון / צילום: תמר מצפי

עו"ד שלומי וינברג, יו"ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין ומחבר הספר "מורה דרך לתביעות לשון הרע", מתייחס לנתון שלפיו אחרי הכל 18% מתביעות לשון הרע נדחות. לדבריו, "מדובר בנתון שהוא עדיין משמעותי".

המסקנה מנתון זה, לטענתו, היא כי "במקרים המתאימים בהחלט יש מקום לנתבע לנהל את ההגנה שלו עד למתן פסק דין, ולהוביל לדחיית התביעה. לא בכל מקרה צריך להתפשר ולא כל פרסום שנטען שהוא דיבתי הוא דיבתי".

פיצויים נמוכים

מנתוני הנהלת בית המשפט לתקופה שבין ספטמבר 2019 לספטמבר 2020 ניתן ללמוד גם על חלוקת תביעות הדיבה בין הערכאות השונות. לפי הנתונים, בתקופה זו הוגשו 1,245 תביעות, לפי החלוקה הבאה: 1,233 (99%) - רוב מוחץ - הוגשו בבית משפט השלום, שרשאי לדון בתביעות בגובה של עד 2.5 מיליון שקל; ורק 12 תביעות לשון הרע הוגשו לבית משפט המחוזי, שדן בתביעות בגובה של יותר מ-2.5 מיליון שקל. עוד עולה כי מתוך תביעות דיבה שהוגשו בתקופה המדוברת - 1,004 הוגשו בהליך רגיל ו-241 בהליך מהיר.

עו"ד וינברג אומר כי המספר הזניח של תביעות הדיבה שמוגשות לבתי המשפט המחוזיים מלמד על כך כי סכומי הפיצויים בתביעות לשון הרע בישראל עודם נמוכים. זאת, לדבריו, למרות העלייה בסכומי הפיצויים הנפסקים בשנים האחרונות, ועל אף שניתן לראות יותר פסקי דין הקובעים פיצויים של מאות אלפי שקלים.

"סכומי הפיצוי בארץ עדיין נמוכים באופן משמעותי ביחס לסכומי הפיצוי שנפסקים במדינות, כגון אנגליה וארה"ב (ואף אוסטרליה), שם נפסקים בתיקי הענק עשרות מיליוני דולרים ואף יותר", אומר עו"ד וינברג. "בישראל הסכום הגבוה ביותר שנפסק בתביעת לשון הרע עומד על מיליון שקלים בלבד. נראה כי בשלה העת לפסוק גם בישראל סכומים גבוהים יותר בתיקי הענק".

עוד כתבות

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

אחרי הסערה שחוללה OpenAI: חוקר אנתרופיק טוען לפריצות דרך היסטוריות במתמטיקה

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים

וואקו סרף בטקסס. פרויקט המגורים דספרדו יכלול 88 יחידות דיור / צילום: Reuters, Erich Schlegel

לגלוש בלי ים: שכונות המגורים שמציעות לדיירים גלים מלאכותיים

יזמי נדל"ן במדינות כמו טקסס, יוטה ואריזונה מהמרים שבריכות גלישה מלאכותיות ימשכו רוכשים אמידים, למרות עלויות ההקמה הגבוהות ודמי התחזוקה החודשיים היקרים

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

ליאור פרנקל בשיחה עם דורון ממן / צילום: פרטי

"פחדתי שלא אתעורר מניתוח המוח, אז כתבתי לילדיי קורס לחיים"

עם מי מדברים? דורון ממן, חוקר מצבי לחץ ודוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים ● על מה מדברים? איך למנף כאב למוטיבציה בעבודה, כיצד רותמים עובד עם ערכים שונים למטרת החברה, ומה למד כשהפך את עצמו ל"עכבר מעבדה" ● פופקורן

ח''כים מהמחנה הפוליטי שמוביל ח''כ איזנקוט במליאת הכנסת, השבוע / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כשגדי איזנקוט מוחק את החוקים של יריב לוין

המחנה הפוליטי שמוביל ח"כ איזנקוט החל לבטל חוקים מרכזיים של הכנסת הקודמת, בסדרת מהלכים שזכו בשיח התקשורתי והפרלמנטרי לכינוי "חקיקת Undo" ● מה מייחד חקיקה שכזו, מה הן ההשלכות האפשריות על היציבות השלטונית ומה הם התנאים לשימוש בה? ● המשרוקית של גלובס

קליניקת Tomorrow בתל אביב / צילום: נעם פרויליך - קריאייטיב ''שנון במחלוקת''

לשלם 9,000 שקל כדי לגלות עד מתי תחיו

בדיקות דם, סריקות וסוף עם ציון מפתיע - כתבת גלובס ביקרה במרפאת לונג'ביטי וגילתה מה מושך אליהן את אמידי העולם ● מדעי אריכות החיים

צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גם הישראליות חטפו: איך תשפיע הקריסה בוול סטריט על ת״א?

גל המכירות במניות השבבים פגע גם בחברות הישראליות בענף במיוחד טאואר וקמטק. מנגד, מאנדיי עלתה ב־3.3% וטבע הוסיפה 1.8% • וול סטריט סערה וגלי ההדף יגיעו גם לבורסה בתל אביב

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

איזו מניה נוטשים משקיעי העל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך הצליח מור לזנק לצמרת התשואות בחודש מאכזב - ומי נותרו בתחתית ● מנהל ההשקעות שמזהיר מפני ענף הנדל"ן – ומסמן הזדמנות בתמחור חסר במניות הנפט ● כך הפכו בורסות אירופה למפלט של המשקיעים ושברו שלושה שיאים ברצף ● האם ה-S&P באמת מספיק, או שהגיע הזמן לפזר את התיק מחוץ לארה"ב ● המניה שמשקיעי-העל נוטשים בהמוניהם, המהלך של ביל אקמן וההימור של היורש של באפט

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

בספר הילדים ''מעשה בחמישה בלונים'', מי נתנה לילדים את הבלונים? / צילום: Shutterstock

בספר הילדים "מעשה בחמישה בלונים", מי נתנה לילדים את הבלונים?

מי כיהן כיו"ר הכנסת לתקופה הארוכה ביותר, עד איזו שנה הייתה קטאר מדינת חסות של בריטניה, ומתי יצא לשוק המשחק הראשון בסדרת GTA? ● הטריוויה השבועית

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המוכרים הבינו שהדירה צריכה שיפוץ והורידו את המחיר. הקונה זיהתה את הפוטנציאל

דירת 4 חדרים בחולון נמכרה ב-2.24 מיליון שקל ● "המוכרים ניסו למכור את הדירה במשך תקופה די ארוכה במחיר שיווק של 2.58 מיליון שקל. אך מכיוון שהיא זקוקה לשיפוץ הבנו שצריך לתמחר אותה אחרת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

כוכבי ''דברים מוזרים'' בערב הבכורה בברודוויי. האימה ממלאת שני תפקידים כלכליים כמעט מנוגדים / צילום: Reuters, Janet Mayer/ INSTARimages

אחרי שעשה קופה בהוליווד: ז'אנר האימה מככב גם על הבמות

כניסת הזוועתונים לברודוויי לא מנותקת ממה שמתרחש בבתי הקולנוע, ומסוגה נישתית זה הפך למנוע שמביא נתחי שוק אדירים ● עבור הוליווד, שמתקשה להוציא את הקהל מהבית, הפחד הפך למוקד משיכה של ממש

שירי וקס, מנכ''לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס / צילום: פיני סלוק

מנכ"לית חברת הגיוס: "אם תיכנסו לתחומים האלה - תהיו שווים יותר כסף"

"ההייטק הפך לשפוי יותר באופן שבו הוא מוציא כסף. יש פחות שואו אוף, משרדים ראוותניים או מסיבות חברה ענקיות. השכר הולך לעובדים ומסתכלים על כל שקל" ● שיחה קצרה עם שירי וקס, מנכ"לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס (Gotfriends)

מניות טק / צילום: Shutterstock

מדד הפאניקה מטפס ובגולדמן זאקס מעריכים: הנפילות בוול סטריט לא הסתיימו

הנאסד"ק צנח ב־5.3% ואיבד 10% בשבוע הגרוע ביותר שלו מאז 2020 ● ב־BNP פריבה מדברים על "מכירות פאניקה" בבנק אוף אמריקה מזהירים שהמשקיעים ממעיטים בסיכון לנחיתה קשה ● ומה מעריכים בגולדמן זאקס לגבי ההמשך?

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.32 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?