גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

משתלם לתבוע? שני שליש מתביעות לשון הרע מתקבלות או מסתיימות בפשרה; הפיצוי הממוצע: עשרות אלפי שקלים

לפי הנהלת בתי המשפט, ברוב תביעות לשון הרע מקבל התובע פיצוי: 48% מהתביעות שהדיון בהן הסתיים בשנה החולפת התקבלו באופן מלא או חלקי, ו-18% הסתיימו בפשרה ● מומחי משפט: "בעידן של רשתות החברתיות, המגמה בבתי המשפט היא חיזוק ההגנה על שמו הטוב של אדם"

בשנה החולפת הרחיב בית המשפט העליון את החבות בגין הפצת לשון הרע / צילום: תמר מצפי
בשנה החולפת הרחיב בית המשפט העליון את החבות בגין הפצת לשון הרע / צילום: תמר מצפי

הדיונים הסוערים והיצריים שמתנהלים ברשתות החברתיות בשנים האחרונות הביאו לגידול בכמות תביעות לשון הרע (תביעות דיבה) שמוגשות לבתי המשפט. זאת, על-ידי אנשים שנפגעו מפרסומים פוגעניים, לשיטתם. בין היתר, ולאחרונה ביתר שאת, מדובר בעיתונאים. בחודשים האחרונים הגישו כמה עיתונאים בולטים תביעות לשון הרע נגד צייצנים בטוויטר שהשמיצו אותם.

כך, למשל, הפרשן הפוליטי של חדשות ערוץ 12, עמית סגל, הגיש כבר ארבע תביעות לשון הרע נגד צייצנים, שלשיטתו הוציאו את דיבתו רעה. אחת מהתביעות הגיש סגל נגד עומר נחמני, דוברו של ח"כ יאיר גולן (מרצ). העיתונאית חן ליברמן מערוץ 13 הגישה לאחרונה תביעת דיבה נגד גולשים שהשמיצו אותה קשות לכאורה, וכך עשו גם גיא פלג מערוץ 12 וברוך קרא מערוץ 13. גילוי נאות - הח"מ הגיש תביעת לשון הרע נגד סגן עורך גלובס לשעבר, אלי ציפורי.

בנוסף, בשנה החולפת הרחיב בית המשפט העליון את החבות בגין הפצת לשון הרע. השופטים קבעו כי שיתוף תוכן פוגעני (עוולתי) בפייסבוק מהווה בסיס לתביעת לשון הרע, וזאת בשונה מלחיצה על "לייק" (חיבוב).

מנהל בתי המשפט יגאל מרזל. 18% מתביעות לשון הרע נדחו / צילום: כדיה לוי

נתונים שהגיעו לידי גלובס לגבי התוצאות של תביעות לשון הרע שהתנהלו בארץ בשנה החולפת הם מפתיעים למדי. על-פי נתוני הנהלת בתי המשפט, בהנהלת השופט יגאל מרזל, רוב תביעות לשון הרע - כשני שלישים - מתקבלות על-ידי בתי המשפט בשלמותן או בחלקן או שהן מסתיימות בפשרה. רק מעטות (כחמישית) מהן נדחות לחלוטין.

מנתוני הנהלת בתי המשפט עולה, כי בין החודשים ספטמבר 2019 לספטמבר 2020 הסתיים הדיון ב-1,329 תיקי לשון הרע בבתי המשפט השונים ברחבי הארץ. 48% (641) מתוך תביעות אלו התקבלו או שהתקבלו חלקית; ו־18% (237) מהתביעות נסגרו בפשרה. המשמעות של השגת פשרה היא שברוב המקרים הנתבע משלם חלק מהסכום הנתבע לתובע, ובית המשפט מאשר את הפשרה, אך לא צריך לפסוק בעצמו מה יהיה גובה הפיצוי. פשרה מסוג אחר יכולה להיות סילוק התביעה או סיומה בהתנצלות, וכיוצא באלה.

עוד עולה מהנתונים שבתקופה שבין ספטמבר 2019 לספטמבר 2020 נדחו 18% (234) מתביעות לשון הרע; 15% (196) מתביעות לשון הרע נמחקו (המשמעות היא שניתן להגיש את התביעה מחדש); 0.4% (5) נסגרו מסיבות טכניות; וכאחוז (16) מהתביעות נמצאות בעיכוב הליכים.

עו"ד שלומי וינברג. בשלה העת לפסוק פיצויים גבוהים בישראל / צילום: כדיה לוי

יש לציין כי הנתונים של הנהלת בתי המשפט לא מגלים מה היה סכום התביעות הכולל או הממוצע, וכן מה היקף הסכומים שנפסקו בפועל לטובת התובעים. אולם לדברי המומחים, ההערכה היא שהפיצוי הממוצע של פסק דין שהתקבל בתביעת לשון הרע עומד על עשרות אלפי שקלים בלבד.

תביעות מבוססות

עו"ד ד"ר ישגב נקדימון, בעל משרד עורכי דין המתמחה בין היתר בלשון הרע והיועץ המשפטי של חדשות 12, אומר לגלובס כי "הנתונים מלמדים על כך שמרבית (כ-66%) תביעות לשון הרע שהוגשו בשנה שנבדקה התקבלו במלואן או בחלקן, או הסתיימו בפשרה. המשמעות היא שברוב המקרים התובע זכה לקבל דבר מה מהנתבע".

עו"ד נקדימון מדגיש את הנתון, שלפיו מספר תביעות לשון הרע שהתקבלו או הסתיימו בפשרה (878) הינו כפול ממספר התביעות שנדחו או נמחקו (435). לדבריו, "המשמעות של הנתונים היא שבעידן של פרסומים רבים ברשתות החברתיות אנחנו רואים שבתי המשפט נמצאים במגמה של חיזוק ההגנה על שמו הטוב של אדם מפני פרסומים פוגעניים".

עו"ד נקדימון מציין כי "השיעור הגבוה יחסית של תביעות שהתקבלו עשוי להעיד כי אנשים אינם ממהרים להגיש לבתי המשפט תביעות שאינן מבוססות. מרבית התביעות שהוגשו בסופו של דבר אכן נבעו מלשון הרע בלתי מוצדקת שפורסמה על התובעים".

תביעות השתקה

דבריו של עו"ד נקדימון באים על רקע תופעה של פסקי דין המתייחסים לתביעות לשון הרע, הנחשבות ל"תביעות השתקה" - תביעות דיבה של בעלי כיס עמוק שאין להן בסיס, ונועדו רק כדי להרתיע ממתיחת ביקורת עליהם.

כך, לדוגמה, כתבה השנה השופטת רחל ערקובי כאשר דחתה את תביעת חברת "אורבן נדל"ן" נגד העיתונאית שרון שפורר מאתר האינטרנט "המקום הכי חם בגיהנום". השופטת ערקובי ציינה בהחלטתה כי "לא ניתן להתעלם מן הרושם שתביעתה של חברת 'אורבן נדל"ן' נעשתה משום רצונה להשתיק את העיתונאית שרון שפורר מלפרסם".

ד"ר נקדימון מעיר כי "כיועץ משפטי של כלי תקשורת היה מעניין אותי לדעת כמה מתוך התביעות שנבדקו הוגשו נגד כלי תקשורת ועיתונאים, אשר זוכים בצדק להגנות ספציפיות מכוח הדין, לנוכח תפקידם העיתונאי. כימות של מספר התביעות הללו שהתקבלו ומספרן של אלה שנדחו, היה יכול ללמד על מידת ההגנה של בתי המשפט על חופש הביטוי העיתונאי הלכה למעשה (גלובס מנסה להשיג את הנתונים הללו ויפרסם אותם בעתיד - א.ג.)".

ישגב נקדימון / צילום: תמר מצפי

עו"ד שלומי וינברג, יו"ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין ומחבר הספר "מורה דרך לתביעות לשון הרע", מתייחס לנתון שלפיו אחרי הכל 18% מתביעות לשון הרע נדחות. לדבריו, "מדובר בנתון שהוא עדיין משמעותי".

המסקנה מנתון זה, לטענתו, היא כי "במקרים המתאימים בהחלט יש מקום לנתבע לנהל את ההגנה שלו עד למתן פסק דין, ולהוביל לדחיית התביעה. לא בכל מקרה צריך להתפשר ולא כל פרסום שנטען שהוא דיבתי הוא דיבתי".

פיצויים נמוכים

מנתוני הנהלת בית המשפט לתקופה שבין ספטמבר 2019 לספטמבר 2020 ניתן ללמוד גם על חלוקת תביעות הדיבה בין הערכאות השונות. לפי הנתונים, בתקופה זו הוגשו 1,245 תביעות, לפי החלוקה הבאה: 1,233 (99%) - רוב מוחץ - הוגשו בבית משפט השלום, שרשאי לדון בתביעות בגובה של עד 2.5 מיליון שקל; ורק 12 תביעות לשון הרע הוגשו לבית משפט המחוזי, שדן בתביעות בגובה של יותר מ-2.5 מיליון שקל. עוד עולה כי מתוך תביעות דיבה שהוגשו בתקופה המדוברת - 1,004 הוגשו בהליך רגיל ו-241 בהליך מהיר.

עו"ד וינברג אומר כי המספר הזניח של תביעות הדיבה שמוגשות לבתי המשפט המחוזיים מלמד על כך כי סכומי הפיצויים בתביעות לשון הרע בישראל עודם נמוכים. זאת, לדבריו, למרות העלייה בסכומי הפיצויים הנפסקים בשנים האחרונות, ועל אף שניתן לראות יותר פסקי דין הקובעים פיצויים של מאות אלפי שקלים.

"סכומי הפיצוי בארץ עדיין נמוכים באופן משמעותי ביחס לסכומי הפיצוי שנפסקים במדינות, כגון אנגליה וארה"ב (ואף אוסטרליה), שם נפסקים בתיקי הענק עשרות מיליוני דולרים ואף יותר", אומר עו"ד וינברג. "בישראל הסכום הגבוה ביותר שנפסק בתביעת לשון הרע עומד על מיליון שקלים בלבד. נראה כי בשלה העת לפסוק גם בישראל סכומים גבוהים יותר בתיקי הענק".

עוד כתבות

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

הרווח הנקי של סלקום זינק ב-36% - לשיא של 12 שנה

ברבעון השלישי, סלקום צומחת ברווח ומפחיתה חוב ● המנכ"ל אלי אדדי: "התוצאות משקפות את השינוי המשמעותי שסלקום עברה בשנתיים האחרונות"

ביטול חוזה / איור: Shutterstock

הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת ● נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו ● השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו לברר זאת בעצמו במסגרת המשא ומתן

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל", וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק לשיר "מישל"● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגייה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שיפור חד ברווחיות בקסטרו-הודיס; בוואן טכנולוגיות הרווח כמעט לא צמח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● קסטרו-הודיס רשמה עלייה של 2% בלבד בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי ● הכנסות וואן טכנולוגיות עלו ב-10% ברבעון השלישי, אך הרווח הנקי גדל ב-1.8% בלבד - בין היתר בשל השפעת שערוך חד-פעמי ברבעון המקביל

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי של דיסקונט ברבעון השלישי של 2026 ירד ל-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל אשתקד

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

העלאת שכר וחבילת מניות בדצמבר: באנבידיה מנסים להרגיע את העובדים

לראשונה מאז התפטרות ג'נסן הואנג, קיימה הנהלת אנבידיה שיחה עם 43 אלף עובדי החברה, בהם 6,200 בישראל ● המנכ"לית הזמנית קולט קרס הודיעה כי העובדים יקבלו העלאת שכר והקדמה של הענקת מניות שתוכננה במקור למועד מאוחר יותר

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

אריאלי קפיטל קיבלה את הצעת הרכש באלרון – השליטה תועבר לבלוגייט של משפחת מלניק

אריאלי EL, קיבלה את הצעת חברת בלוגייט של משפחת מלניק, לרכוש את השליטה בחברה בפרמיה של 100% על מחיר השוק ● העסקה מאפשרת לאריאלי EL לפרוע חוב של 90 מיליון שקל

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; מדד הבנייה נפל בקרוב ל-4%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3%, מדד ת"א 90 נפל בכ-1.7% ● הירידות הגיעו במקביל לתנודתיות שנרשמה בוול סטריט ● מניות הבנייה ירדו אחרי שדוחות של אאורה ודניה סיבוס הציגו שחיקה ברווחים ● מגה אור טיפסה לאחר שדיווחה על שני הסכם נוספים מול לקוח אסטרטגי בתחום חוות השרתים - לגלובס נודע כי הלקוח הוא חברת הענן נביוס ● דיסקונט נפלה אחרי הדוחות

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

המספר החשוב בדוחות אנבידיה ומה אמרה המנכ"לית החדשה?

בשיחת המשקיעים הראשונה שלה כמנכ"לית הזמנית, קולט קרס העלתה את תחזית צמיחת ההכנסות לשנת הכספים הבאה לכ־75% וטענה כי מבחינה עסקית, "העסקים כרגיל" • ומה נאמר על המנכ"ל היוצא?

האחים אבי, רפי וג'ו נקש, בעלי השליטה בארקיע / צילום: יח''צ

האחים נקש בתגובה ראשונה לעסקת ארקיע: "נעשו טעויות, ננפיק חברות בארץ"

ג'ו, רפי ואבי נקש, שהחזיקו בחברת התעופה במשך שני עשורים, מתייחסים לראשונה לעסקה בתגובה לכתבה שתפורסם בגלובס ● האחים מודים בטעויות כמו אי גידור מחירי הדלק הסילוני שהובילה להפסדים של עשרות מיליוני דולרים: "טבעי שיש אי־הסכמות"

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

איל וולדמן: "אנבידיה צריכה לשקול את החזרת ג'נסן לתפקיד המנכ"ל"

איל וולדמן קורא לדירקטוריון החברה להשיב את המנכ"ל המודח: "קיימת אהדה רבה כלפי ג'נסן. הוא רוצה לחזור לתפקיד - ואי אפשר לדעת איך זה יסתיים", אמר הערב (רביעי) בראיון לקרן מרציאנו בחדשות 12

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הבורסה בלונדון סוגרת את מרכז הפיתוח בפתח תקווה ותפטר 30 עובדים

לפי ההערכות, הסיבה הרשמית לסגירת הפעילות של מרכז הפיתוח היא העלות הגבוהה של החזקתו, ובכל זאת הוא נסגר בעיתוי רגיש - ביום שבו השיקה בריטניה תוכנית סנקציות נגד ישראל

לירן אבישר בן חורין בתפקידה החדש כיו''ר ועדת הכספים / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

כמה קל יהיה לבטל את בליץ המינויים בכנסת?

הכנסת בוחרת שורת בעלי תפקידים: היו"ר, סגניו ויושבי־ראש ועדות ● אילו מינויים הם זמניים, ואת מי יהיה כמעט בלתי אפשרי להזיז? ● המשרוקית של גלובס

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

חיסכון / צילום: Shutterstock

חברות הביטוח שבראש טבלת המגייסות; אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים

כלל ביטוח מובילה את גיוסי אוקטובר עם 1.84 מיליארד שקל, ואחריה מיטב ומור ● מנגד, אלטשולר שחם איבד 2.7 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 2.15 מיליארד ● מתחילת השנה מוביל מיטב את הגיוסים בפער, בעוד שאלטשולר שחם איבד כבר מעל ל-28 מיליארד שקל

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

הבורסה בפרנקפורט ביום ו' / צילום: Reuters, Staff

בזמן שוול סטריט רועדת: המדד ששבר 3 שיאים ברצף

החשש מהוצאות ה־AI ומתמחור גבוה של המניות, מביא את המשקיעים להביט לבורסות אירופה - שפחות מוטות טכנולוגיה ● מדד STOXX 600 האירופי רשם שלושה שיאים ברציפות, ו־70% מכספי הקרנות המנייתיות שגויסו בשבוע האחרון בשוק הגלובלי הגיעו ליבשת