סניף יינות ביתן. בעיגול: נחום ביתן / צילום: שוקה כהן, רמי זרנגר
נחום ביתן ניסה לשמור על חברת יינות ביתן שבבעלותו בכל מחיר. כעת הניסיון של היו"ר שלמה רודב לעשות סדר בחברה חושף כי ביתן הזרים אליה באופן אישי כספים באמצעות שורה של הלוואות, כדי להוכיח לשוק את יציבותו הפיננסית שהייתה רעועה כבר ב-2017. תביעה בין הצדדים מעלה טענות על כך שביתן מסר תשובות סותרות לצדדים השונים, והיא גם מבהירה עד כמה עמוק הסכסוך הפנימי בינו לבין השותפים שנכפו עליו.
לגלובס נודע כי ב-2017 נטל נחום ביתן הלוואות ממספר אנשי עסקים פרטיים מדרום הארץ המקורבים, בהיקף של לפחות 70 מיליון שקל. אחת מהן היא זו שעלתה במסגרת תביעה שהגיש אחד המלווים - חברת לב ברון קומודיטיס - לבית המשפט המחוזי בתל אביב בגין הלוואה של 35 מיליון שקל. אבל היא אינה היחידה. עתה מתברר כי ביתן קיבל הלוואות לחברות פרטיות שבבעלותו מאנשי עסקים פרטיים נוספים בהיקף של עוד עשרות מיליון שקלים.
עוד מתברר כי חלק מההלוואות הללו לא הועברו ישירות לקבוצת יינות ביתן, אלא לידי ביתן עצמו באמצעות חברות נוספות, ורק אז הוזרמו לחברה. ההעברות הללו איפשרו לביתן להרגיע את הגופים הפיננסיים ואת השוק, כשהוא מוכיח כי יש לו הון עצמי שאיפשר העברה של עשרות מיליון שקלים לחברה. ואולם עתה מסתמן כי האיתנות שביקש להציג ביתן לפני כשלוש שנים עשויה לסבך אותו כעת.
בסביבת ביתן מאשרים את ההלוואה שהוכחשה
שמועות בנוגע להלוואות הללו החלו להסתובב בשוק כבר לפני שלוש שנים, אלא שביתן הכחיש אותן. ב-24 בדצמבר 2017 פנה גלובס לחברה בבקשה לתגובה בשאלה הבאה: האם נחום או יוסי ביתן או אחת החברות שהוא מחזיק בהן באופן מלא או חלקי, לקחו הלוואה בסכום של כ-35 מיליון שקל מאנשים עסקים פרטיים באשקלון? התגובה הרשמית הייתה: לא היה ולא נברא, אין הלוואה כזו.
עתה מתברר, כי ההלוואה הנוספת שלקח ביתן ב-2017 באותה תקופה בדיוק בהיקף של 35 מיליון שקל הוחזרה בשנה שלאחר מכן, 2018, לאותו איש עסקים מאשקלון. בסביבת ביתן אישרו עתה את המידע הזה.
בעקבות הפרסום מסר נחום ביתן כי הדברים המובאים בכתבה מוכחשים על-ידנו. לא נלקחו שתי הלוואות בסך 35 מיליון שקל. נלקחה הלוואה אחת אל מול בני ברון".
סוגיית ההלוואות הללו צפה כעת מחדש כאמור בעקבות תביעה שהגישה חברת לב ברון, על-ידי עורכי הדין גלעד ברגמן תומר שני ואלעד דנוך, נגד יינות ביתן ונחום ביתן. מדובר בהלוואה לתקופה של שלוש שנים, בריבית שנתית של 4% אשר על יינות ביתן לשלם בד בבד עם פירעון קרן ההלוואה. עוד נטען, כי הסכומים הועברו מלב ברון לחשבונה של יינות ביתן בשלוש פעימות במהלך אוקטובר 2017. לפיכך, המועד האחרון לפירעון מלוא סכומי ההלוואה חלף ב-11 באוקטובר 2020.
אלא שמה שהיה נכון מבחינת ביתן ב-2017 ואיפשר לו להראות לבנקים כי הוא מזרים כספים מטעמו לחברה, עשוי להתהפך עליו כעת. לב ברון, המלווה, היא חברה פרטית העוסקת ביבוא מלט וחומרי גלם לבנייה ונמצאת בבעלות בנימין ברון. בין ביתן לבין ברון שררו עד לאחרונה יחסי אמון וחברות. הם החזיקו בעבר בעסקים משותפים, והם בעלים משותפים של נכס נדל"ן באשקלון גם היום.
מכתב התביעה עולה כי לצורך הבטחת החזר ההלוואה, במועדה, העמידה יינות ביתן, אשר באותה העת נשלטה באופן בלעדי על-ידי ביתן, שטר חוב, אשר ביתן ערב לו בערבות אוואל באופן אישי. ערבות אוואל היא ערבות שטרית, שניתנת למימוש ישירות בהוצאה לפועל, ללא צורך בהליך משפטי קודם.
בתביעה נטען כי הנתבעים הפרו את התחייבותם כלפי לב ברון, ולא פרעו את חובם במועד. כעת מסתבר שלאחרונה, כך לפי התביעה, הודיעה יינות ביתן ללב ברון כי היא לא מכירה בחובתה לפרוע את ההלוואה ללב ברון, וזאת בטענת לפיה לא מדובר בהלוואה שהעמידה לה לב ברון, כביכול, אלא ב"בהלוואת בעלים" נחותה שהעמיד ליינות ביתן נחום ביתן, ללא מועד פירעון, ושנדחית מפני כל חוב אחר, שכן "כך היא נרשמה בספריה של יינות ביתן".
בתביעה נטען כי גם ביתן עצמו מאשר כי חתם על ההסכמים ונטל את ההלוואה בשם ועבור יינות ביתן. "גם אם מטעמים שונים השמורים עמו, ביתן לא דאג לרשום בספרי החברה את ההלוואה כראוי, הרי שמדובר ברישום ובעניין פנימי שעל יינות ביתן לברר מול ביתן עצמו", נטען בתביעה. "העובדות הן, שיינות ביתן ומר ביתן הפרו ומפרים את הסכמי ההלוואה ושטר החוב עליהם חתמו, ואין להם שום טענת הגנה שיכולה להצדיק את דחיית התביעה, או למנוע את פירעון החוב לאלתר", טוענת עתה לב ברון.
התביעה מאששת את החששות שהיו בשוק
העובדה שביתן הזרים את ההלוואה לחברה באמצעות חברה בבעלותו אליה הועבר הכסף, ככל הנראה מאפשרת עתה לשלמה רודב, היו"ר שמינו הבנקים למורת רוחו של ביתן, להתייחס לכספים הללו כהלוואה אישית של ביתן, וזאת על אף שמדובר בכספים אשר הוזרמו לתוך החברה.
לצד זאת, התביעה מאששת את הסכסוך העסקי שהסעיר בזמנו את ענף המזון, במסגרתו חברת המזון נטו, שבשליטת דודי עזרא, הפסיקה לספק סחורה לקבוצת יינות ביתן בשל חשש לאיתנותה הפיננסית. הדרמה הזו פרצה בזמן שנחום ביתן שהה בחופשה בספינה במיאמי, ולאורך השנים בכל התבטאות פומבית שלו טען ביתן כי מדובר במאבקי אגו. אלא שהתביעה הזו שופכת אור חדש על ההתנהלות ההיא: בתביעה נטען כי ב-2017 נקלעה יינות ביתן למצוקה תזרימית קשה. על הרקע הזה, ועל רקע יחסי החברות הקרובים בין השניים, פנה ביתן לברון בערב חג הסוכות וביקש ממנו כי ילווה ליינות ביתן מיליוני שקלים על-מנת שישמשו לתשלום משכורות לעובדים לפני החג, ולתשלום לספקים.
ביתן ביקש, כך לפי התביעה, כי מתן ההלוואה ומקור הכספים יישמרו בסוד, "על-מנת שלא להחמיר את השמועות שנפוצו אודות מצבה התזרימי של יינות ביתן", והתחייב כי יעשה כל מאמץ להשיב את ההלוואה תוך שבועות ספורים.
החשאיות שעלולה להתנקם בביתן
כדי לשמור בסוד את הדברים, ההעברה לא בוצעה מהחשבון של לב ברון לזה של יינות ביתן, אלא במסלול עוקף: לב ברון העבירה את הכסף מחשבונה לחברה בבעלות אחיו של ברון, ומשם לחברה פרטית שבבעלות ביתן - "ביתן נכסים", אשר העבירה באותו יום את הכספים לחשבונה של יינות ביתן.
בפעימה הזו העביר ברון סכום של 15 מיליון שקל. אלא שזה ככל הנראה לא הספיק עבור המשבר אליו נקלעה יינות ביתן, ושבוע לאחר מכן ביתן ביקש הלוואה נוספת. מהתביעה עולה כי הפעם העבירה לב ברון ישירות לחשבונה של יינות ביתן סך של 15 מיליון שקל, ולמחרת העבירה סך של 5 מיליון שקל נוספים. עוד נטען בתביעה, כי באותו יום גם נחתמו הסכמי ההלוואה בין לב ברון לבין יינות ביתן ביחס למלוא סכום ההלוואה.
שבועות ספורים לפני מועד פירעון ההלוואה, יידע ביתן את ברון, כי הנהלתה הנוכחית של יינות ביתן אינה מכירה בהלוואה שהעמידה לה לב ברון כחוב שיש לפרוע אותו, ולשיטתה יש לראות בהלוואה כ"הלוואת בעלים" שהועמדה לחברה בידי ביתן עצמו. "ביתן לא סיפר לברון את האמת, בלשון המעטה", נטען בתביעה. וכך, מאחר שביתן נדחק הצידה מיכולת השפעה על קבלת ההחלטות בנעשה בחברה, טוענת לב ברון כי לא נותרה לה ברירה אלא לפנות להליך משפטי.
במכתב תשובה שכתבה יינות ביתן לתובעת היא טענה כי החל ממועד קבלת הכספים נרשמו ההלוואות בספרי החברה כהלוואות בעלים של נחום ביתן, כי כך הוצגו הדברים הוצגו בפני משקיעים פוטנציאליים, וכי "רק בחודשיים האחרונים טען ביתן בפני הנהלת החברה אחרת".
כעת דורשת לב ברון כי יינות ביתן ונחום ביתן ישלמו לה סכום של כ-45 מיליון שקל, כשברקע המלחמה בין ביתן לרודב הולכת ומסלימה.