גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפלונטר של ביתן הולך ומסתבך: "הלוואות סודיות" מ-2017 חושפות את עומק הבור

לגלובס נודע כי הלוואות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מאנשי עסקים פרטיים מוכיחות כי ההסתבכות התזרימית ביינות ביתן החלה כבר לפני שלוש שנים ● שלמה רודב, היו"ר שמינו הבנקים, מתייחס לכספים כהלוואת בעלים, שכן נחום ביתן הזרים חלק מהם לחברה באמצעות חברה בבעלותו

סניף יינות ביתן. בעיגול: נחום ביתן / צילום: שוקה כהן, רמי זרנגר
סניף יינות ביתן. בעיגול: נחום ביתן / צילום: שוקה כהן, רמי זרנגר

נחום ביתן ניסה לשמור על חברת יינות ביתן שבבעלותו בכל מחיר. כעת הניסיון של היו"ר שלמה רודב לעשות סדר בחברה חושף כי ביתן הזרים אליה באופן אישי כספים באמצעות שורה של הלוואות, כדי להוכיח לשוק את יציבותו הפיננסית שהייתה רעועה כבר ב-2017. תביעה בין הצדדים מעלה טענות על כך שביתן מסר תשובות סותרות לצדדים השונים, והיא גם מבהירה עד כמה עמוק הסכסוך הפנימי בינו לבין השותפים שנכפו עליו.

לגלובס נודע כי ב-2017 נטל נחום ביתן הלוואות ממספר אנשי עסקים פרטיים מדרום הארץ המקורבים, בהיקף של לפחות 70 מיליון שקל. אחת מהן היא זו שעלתה במסגרת תביעה שהגיש אחד המלווים - חברת לב ברון קומודיטיס - לבית המשפט המחוזי בתל אביב בגין הלוואה של 35 מיליון שקל. אבל היא אינה היחידה. עתה מתברר כי ביתן קיבל הלוואות לחברות פרטיות שבבעלותו מאנשי עסקים פרטיים נוספים בהיקף של עוד עשרות מיליון שקלים.

עוד מתברר כי חלק מההלוואות הללו לא הועברו ישירות לקבוצת יינות ביתן, אלא לידי ביתן עצמו באמצעות חברות נוספות, ורק אז הוזרמו לחברה. ההעברות הללו איפשרו לביתן להרגיע את הגופים הפיננסיים ואת השוק, כשהוא מוכיח כי יש לו הון עצמי שאיפשר העברה של עשרות מיליון שקלים לחברה. ואולם עתה מסתמן כי האיתנות שביקש להציג ביתן לפני כשלוש שנים עשויה לסבך אותו כעת.

בסביבת ביתן מאשרים את ההלוואה שהוכחשה

שמועות בנוגע להלוואות הללו החלו להסתובב בשוק כבר לפני שלוש שנים, אלא שביתן הכחיש אותן. ב-24 בדצמבר 2017 פנה גלובס לחברה בבקשה לתגובה בשאלה הבאה: האם נחום או יוסי ביתן או אחת החברות שהוא מחזיק בהן באופן מלא או חלקי, לקחו הלוואה בסכום של כ-35 מיליון שקל מאנשים עסקים פרטיים באשקלון? התגובה הרשמית הייתה: לא היה ולא נברא, אין הלוואה כזו.

עתה מתברר, כי ההלוואה הנוספת שלקח ביתן ב-2017 באותה תקופה בדיוק בהיקף של 35 מיליון שקל הוחזרה בשנה שלאחר מכן, 2018, לאותו איש עסקים מאשקלון. בסביבת ביתן אישרו עתה את המידע הזה.

בעקבות הפרסום מסר נחום ביתן כי הדברים המובאים בכתבה מוכחשים על-ידנו. לא נלקחו שתי הלוואות בסך 35 מיליון שקל. נלקחה הלוואה אחת אל מול בני ברון".

סוגיית ההלוואות הללו צפה כעת מחדש כאמור בעקבות תביעה שהגישה חברת לב ברון, על-ידי עורכי הדין גלעד ברגמן תומר שני ואלעד דנוך, נגד יינות ביתן ונחום ביתן. מדובר בהלוואה לתקופה של שלוש שנים, בריבית שנתית של 4% אשר על יינות ביתן לשלם בד בבד עם פירעון קרן ההלוואה. עוד נטען, כי הסכומים הועברו מלב ברון לחשבונה של יינות ביתן בשלוש פעימות במהלך אוקטובר 2017. לפיכך, המועד האחרון לפירעון מלוא סכומי ההלוואה חלף ב-11 באוקטובר 2020.

אלא שמה שהיה נכון מבחינת ביתן ב-2017 ואיפשר לו להראות לבנקים כי הוא מזרים כספים מטעמו לחברה, עשוי להתהפך עליו כעת. לב ברון, המלווה, היא חברה פרטית העוסקת ביבוא מלט וחומרי גלם לבנייה ונמצאת בבעלות בנימין ברון. בין ביתן לבין ברון שררו עד לאחרונה יחסי אמון וחברות. הם החזיקו בעבר בעסקים משותפים, והם בעלים משותפים של נכס נדל"ן באשקלון גם היום.

מכתב התביעה עולה כי לצורך הבטחת החזר ההלוואה, במועדה, העמידה יינות ביתן, אשר באותה העת נשלטה באופן בלעדי על-ידי ביתן, שטר חוב, אשר ביתן ערב לו בערבות אוואל באופן אישי. ערבות אוואל היא ערבות שטרית, שניתנת למימוש ישירות בהוצאה לפועל, ללא צורך בהליך משפטי קודם.

בתביעה נטען כי הנתבעים הפרו את התחייבותם כלפי לב ברון, ולא פרעו את חובם במועד. כעת מסתבר שלאחרונה, כך לפי התביעה, הודיעה יינות ביתן ללב ברון כי היא לא מכירה בחובתה לפרוע את ההלוואה ללב ברון, וזאת בטענת לפיה לא מדובר בהלוואה שהעמידה לה לב ברון, כביכול, אלא ב"בהלוואת בעלים" נחותה שהעמיד ליינות ביתן נחום ביתן, ללא מועד פירעון, ושנדחית מפני כל חוב אחר, שכן "כך היא נרשמה בספריה של יינות ביתן".

בתביעה נטען כי גם ביתן עצמו מאשר כי חתם על ההסכמים ונטל את ההלוואה בשם ועבור יינות ביתן. "גם אם מטעמים שונים השמורים עמו, ביתן לא דאג לרשום בספרי החברה את ההלוואה כראוי, הרי שמדובר ברישום ובעניין פנימי שעל יינות ביתן לברר מול ביתן עצמו", נטען בתביעה. "העובדות הן, שיינות ביתן ומר ביתן הפרו ומפרים את הסכמי ההלוואה ושטר החוב עליהם חתמו, ואין להם שום טענת הגנה שיכולה להצדיק את דחיית התביעה, או למנוע את פירעון החוב לאלתר", טוענת עתה לב ברון.

שלמה רודב / צלם: תמר מצפי

התביעה מאששת את החששות שהיו בשוק

העובדה שביתן הזרים את ההלוואה לחברה באמצעות חברה בבעלותו אליה הועבר הכסף, ככל הנראה מאפשרת עתה לשלמה רודב, היו"ר שמינו הבנקים למורת רוחו של ביתן, להתייחס לכספים הללו כהלוואה אישית של ביתן, וזאת על אף שמדובר בכספים אשר הוזרמו לתוך החברה.

לצד זאת, התביעה מאששת את הסכסוך העסקי שהסעיר בזמנו את ענף המזון, במסגרתו חברת המזון נטו, שבשליטת דודי עזרא, הפסיקה לספק סחורה לקבוצת יינות ביתן בשל חשש לאיתנותה הפיננסית. הדרמה הזו פרצה בזמן שנחום ביתן שהה בחופשה בספינה במיאמי, ולאורך השנים בכל התבטאות פומבית שלו טען ביתן כי מדובר במאבקי אגו. אלא שהתביעה הזו שופכת אור חדש על ההתנהלות ההיא: בתביעה נטען כי ב-2017 נקלעה יינות ביתן למצוקה תזרימית קשה. על הרקע הזה, ועל רקע יחסי החברות הקרובים בין השניים, פנה ביתן לברון בערב חג הסוכות וביקש ממנו כי ילווה ליינות ביתן מיליוני שקלים על-מנת שישמשו לתשלום משכורות לעובדים לפני החג, ולתשלום לספקים.

ביתן ביקש, כך לפי התביעה, כי מתן ההלוואה ומקור הכספים יישמרו בסוד, "על-מנת שלא להחמיר את השמועות שנפוצו אודות מצבה התזרימי של יינות ביתן", והתחייב כי יעשה כל מאמץ להשיב את ההלוואה תוך שבועות ספורים.

החשאיות שעלולה להתנקם בביתן

כדי לשמור בסוד את הדברים, ההעברה לא בוצעה מהחשבון של לב ברון לזה של יינות ביתן, אלא במסלול עוקף: לב ברון העבירה את הכסף מחשבונה לחברה בבעלות אחיו של ברון, ומשם לחברה פרטית שבבעלות ביתן - "ביתן נכסים", אשר העבירה באותו יום את הכספים לחשבונה של יינות ביתן.

בפעימה הזו העביר ברון סכום של 15 מיליון שקל. אלא שזה ככל הנראה לא הספיק עבור המשבר אליו נקלעה יינות ביתן, ושבוע לאחר מכן ביתן ביקש הלוואה נוספת. מהתביעה עולה כי הפעם העבירה לב ברון ישירות לחשבונה של יינות ביתן סך של 15 מיליון שקל, ולמחרת העבירה סך של 5 מיליון שקל נוספים. עוד נטען בתביעה, כי באותו יום גם נחתמו הסכמי ההלוואה בין לב ברון לבין יינות ביתן ביחס למלוא סכום ההלוואה.

שבועות ספורים לפני מועד פירעון ההלוואה, יידע ביתן את ברון, כי הנהלתה הנוכחית של יינות ביתן אינה מכירה בהלוואה שהעמידה לה לב ברון כחוב שיש לפרוע אותו, ולשיטתה יש לראות בהלוואה כ"הלוואת בעלים" שהועמדה לחברה בידי ביתן עצמו. "ביתן לא סיפר לברון את האמת, בלשון המעטה", נטען בתביעה. וכך, מאחר שביתן נדחק הצידה מיכולת השפעה על קבלת ההחלטות בנעשה בחברה, טוענת לב ברון כי לא נותרה לה ברירה אלא לפנות להליך משפטי.

במכתב תשובה שכתבה יינות ביתן לתובעת היא טענה כי החל ממועד קבלת הכספים נרשמו ההלוואות בספרי החברה כהלוואות בעלים של נחום ביתן, כי כך הוצגו הדברים הוצגו בפני משקיעים פוטנציאליים, וכי "רק בחודשיים האחרונים טען ביתן בפני הנהלת החברה אחרת".

כעת דורשת לב ברון כי יינות ביתן ונחום ביתן ישלמו לה סכום של כ-45 מיליון שקל, כשברקע המלחמה בין ביתן לרודב הולכת ומסלימה.

עוד כתבות

ChatGPT / צילום: Unsplash, mojahid mottakin

לראשונה: OpenAI מתחילה לשלב פרסומות ב-ChatGPT

המהלך יחל כפיילוט למשתמשי ChatGPT בארה"ב, ויחול על המסלולים החינמי ועל Go - חבילת מנוי מוזלת במחיר 8 דולר לחודש, בעוד המנויים בתשלום יישארו ללא פרסום

רצועת עזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

העסקים עם קושנר, השותף מה-NBA: המיליארדר הישראלי שמונה למועצת השלום בעזה של טראמפ

יקיר גבאי שהונו מוערך על ידי פורבס ב-4.1 מיליארד דולר, הוא איש עסקים שצמח בשוק ההון הישראלי בשנות התשעים והקים אימפריית נדל"ן עסקית בגרמניה באמצעות חברת הנדל"ן המניב אראונדטאון, שבה הוא מחזיק כיום ב-15% מהון המניות

קמפוס וויקס בגלילות. ''העובדים יגיעו ברכב'' / צילום: איל יצהר

האם החלטת וויקס להחזיר עובדים למשרד תשפר את מצב הנדל"ן המניב?

החלטת וויקס לחזור לחמישה ימי עבודה מהמשרד מעוררת שאלה בדבר ההשפעה הרוחבית על השוק כולו ● צמצום העבודה מהבית עשוי לדחוף את החברות לשכור יותר שטחים, אולם התנגדות העובדים והכנסת הבינה המלאכותית יכולות להאט את המגמה

הילה ויסבג ודין שמואל אלמס בשיחה עם שירי פיין–גרוסמן / צילום: פרטי

החוקרת שמסבירה: אלה הסיכונים שבהכרה של ישראל בסומלילנד

שיחה עם שירי פיין-גרוסמן, מנכ"לית המכון ליחסי ישראל-אפריקה ● על הכיבוש הכלכלי של טורקיה באפריקה שעלול להעמיד את ישראל במבחן, ההתקרבות של איראן למצרים וגם המלכודות שטומנים הסינים כדי להשתלט על היבשת

גיוס עובדים / צילום: Shutterstock, tsyhun

דוח הלמ"ס: הביקוש הגבוה ביותר לעובדים מאז 2022

שיעור המשרות הפנויות במשק הגיע בדצמבר לשיא של יותר משנתיים, כשהביקוש הגבוה ביותר נרשם בענפי הבניין והאירוח ● מנגד, במשרות הדורשות השכלה אקדמית קיים עודף עובדים ● בהייטק נרשמת התאוששות מתונה ביחס לשנים קודמות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

"לעולם אל תעשו את זה": העצה היחידה שוורן באפט נותן להורים

וורן באפט נודע בעיקר בגלל השקעותיו ועסקיו, אך בראיון נדיר שנתן ל-CNBC הוא מוכיח שהשיעורים החשובים של החיים לא תמיד קשורים למספרים ● מה הטיפ שלו להורים חדשים, למה הפסיק לדבר על פוליטיקה ומתי הבין שהימורי סוסים לא יהפכו אותו למיליונר?

המניות שהפכו למנוע של ת"א – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מנהל ההשקעות שמזהיר מפני האופטימיות בשווקים וממליץ לצאת מגבולות וול סטריט: "תשואת החסר תימשך" ● מדד ת"א ביטחוניות עבר מירידות לעליות חדות בתוך שבועות בודדים ● הפערים המשמעותיים בין הבנקים השונים בריבית על הפיקדונות ● האם הגיע הזמן לצאת מ-S&P500? ● וגם: איך המעבר של הבורסה לשישי עשוי להשפיע על החלטות ההשקעה שלכם?

צבי אלון ויואב זייף / צילום: טיגו, סטרטסיס

ההודעה שהקפיצה את מניית סטרטסיס, והישראלית שזינקה במעל 60%

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סטרטסיס קפצה במעל 10%, לאחר שהודיעה כי מדפסות התלת־ממד שלה סייעו ליצרנית הרכב סובארו להפחית בחצי את זמן פיתוח הכלים בפסי הייצור שלה ● חברת האנרגיה הסולארית טיגו זינקה במעל 60% מבלי שפרסמה דיווח מהותי ● פרייטוס זינקה גם היא בשיעור דו־ספרתי, בעקבות נתונים תפעוליים חיוביים

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

למרות החובה בתקנון: מירי רגב שוב לא התייצבה לדיון בוועדת הכלכלה

תקנון הכנסת מחייב שרים בדיווח שנתי לוועדות, אך שרת התחבורה לא הופיעה גם לאחר שמונה ניסיונות תיאום ● לשתות טקילה עם ג'ורדן: מנהלת השיווק של אגדת הכדורסל הגיעה לישראל, ומגלה מה עומד מאחורי המותג Cincoro ● וגם: הסעיף שעיריית ת"א מוסיפה במכרזים להפעלת בתי קפה בנכסיה ● אירועים ומינויים

בברודקום נערכים לבדיקת השבבים שיתחרו באנבידיה / צילום: Reuters, Ying Tang

"יש לה מלאנוקס משלה": חברת השבבים שמאיימת על השליטה של אנבידיה

שילוב בין רכישות תוכנה נועזות לפיתוח מעבדי ה־TPU המהפכניים עבור גוגל הפך את ברודקום לאיום ממשי על הדומיננטיות של אנבידיה - שנסחרת בשווי הגבוה ממנה בערך פי שלושה ● בזכות שבבי תקשורת שנולדו בישראל והתאמה אישית לצרכי ענקיות ה־AI, החברה מספקת פתרון זול ויעיל בהשוואה לאנבידיה וסוחפת את המשקיעים

מונית של חברת Uber / צילום: Shutterstock

ועדת השרים אישרה את החוק שיאפשר לאובר לפעול בישראל

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת חוק התחבורה השיתופית של חברי הכנסת משה פסל ואיתן גינזבורג ● החוק נועד להסדיר את פעילותם של שירותי הסעה שיתופיים בישראל, בדומה למודלים הפועלים במדינות אחרות

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

הישורת האחרונה בהנפקת הנדל"ן של רמי לוי: הבעלים "ויתר" על 360 מיליון שקל

לאחר כמעט חמישה חודשי מגעים, "כופפו" הגופים המוסדיים את רמי לוי, שנאלץ להפחית את השווי ואת היקף הגיוס של זרוע הנכסים שלו ● כן ייאלץ לוותר על חלוקת מחצית מכספי ההנפקה כדיבידנד ● לאחר ההנפקה יוכפל שכרם של לוי ומנכ"ל חברת הנדל"ן המניב

הריסה של בניין במסגרת פרויקט פינוי־בינוי / אילוסטרציה: גל פליבה

פרויקט הדגל של אאורה בנתניה: בית המשפט קבע שהמתנגדים "סרבנים" ויפונו בתוך חודש

המחוזי דחה את טענות הדיירים שלפיהן סירובם לפנות את הדירות נובע מאי־מסירת ערבות בנקאית, וקבע כי מדובר בטענות הלוקות בחוסר תום־לב ● ההחלטה מאפשרת את המשך קידומו של אחד מפרויקטי ההתחדשות העירונית הגדולים והמורכבים בישראל, שנעצר בשל התנגדות של מיעוט דיירים

ג'ורדן פריד / צילום: zooz strategy

המנכ"ל שהימר על קריפטו לא מאבד תקווה: "התנודתיות במחיר הביטקוין היא פיצ'ר ולא באג"

ג'ורדן פריד מונה בקיץ האחרון למנכ"ל זוז אסטרטגיה, שקיבלה החלטה לשנות מיקוד עסקי - מתחום האנרגיה הקינטית תחת זוז פאוור, לחברת אוצר המחזיקה בנכסים דיגיטליים ● מאז המניה קרסה ב-85% עקב גיוס הון ועל רקע החולשה בשוק הקריפטו, וכיום היא בסכנת מחיקה מהנאסד"ק ● אבל פריד לא רק אופטימי, אלא משוכנע שביטקוין הוא חלק מהביטחון הלאומי של מדינה

מנכ''ל קרן מנור אוורגרין, אבי אורטל / צילום: אורן דאי

שניב מציגה: הפספוס של סנו, הרווח של משפחת ברנט

בעלי השליטה בחברת הנייר ומוצרי הניקיון במו"מ למכירת מניותיהם לפי 485 מיליון שקל – לאחר שב-2008 רכשו את מניות סנו בחברה לפי 60 מיליון שקל בלבד

אירוע משפיענים 30 Power Awards בוושינגטון, ינואר 25' / צילום: Reuters

הלוביסטים החדשים של וושינגטון: המשפיענים שהחוקים לא חלים עליהם

בעלי אינטרסים תאגידיים וזרים משלמים לכוכבי אינטרנט תומכי־טראמפ לקדם אג'נדות ● בזמן שהרגולציה לא קיימת, "לוביסטים" מדור ה־Z מחליפים את חליפות היוקרה בסרטוני טיקטוק וקוצרים הון ● ממיתוג מחדש של מריחואנה ואנרגיה ירוקה ועד "פרויקט אסתר" של ישראל: כך פועל מנגנון משומן שעוקף את כל חוקי השקיפות

תל אביב / צילום: Shutterstock

תוכנית המתאר המעודכנת של תל אביב הופקדה. איך תיראה העיר ב־2035?

מגדלים של 65 קומות בגלילות, פחות משליש חניה לכל דירה ליד תחנות המטרו ו־600 אלף איש בעיר בעוד עשור - אלה רק חלק מהדברים המסתתרים בתוכנית תא/5500, תוכנית המתאר הכוללנית המעודכנת של תל אביב לשנת 2035 ● גלובס עושה סדר

נושאת המטוסים הרי טרומן / צילום: דוברות צי ארה''ב

הערכה במערכת הביטחון: תקיפה אמריקנית באיראן - על השולחן

מערכת הביטחון התריעה בפני הדרג המדיני בימים האחרונים שיש עלייה במוטיבציה של חמאס ● ארה"ב מגבירה את צבירת הכוח, בצה"ל מעבים את מערך ההגנה ● לשכת נתניהו גינתה, אך בפועל ישראל הכירה וגם בדקה את שמות המועמדים של טראמפ לוועד המנהל של עזה ● דיווח: טראמפ רוצה שמדינות יתרמו לפחות מיליארד דולר כדי להיות חברות קבע ב"מועצת השלום" בעזה ● מתווה ההטבות למילואימניקים לשנת 2026 אושר בוועדת השרים ● עדכונים שוטפים

כנס ג'י פי מורגן עבר בלי הכרזה. חדשות הביומד / צילום: Reuters, Mike Segar

החברה שהפתיעה, והזווית הישראלית: מה היה בכנס הביומד החשוב?

כנס השקעות הביומד של JP Morgan, הנחשב זה שנים ל"מד הדופק" של התעשייה, התנהל השנה בתחושה של אופטימיות זהירה למרות שלא הוכרזו עסקאות גדולות ● איך החברות נערכות לתקופת סוף הפטנטים המתקרבת? מה אפשר ללמוד מן הכנס על תעשיית התרופות הסינית? ומהם התחומים החמים? ● וגם: שתי עסקאות מפתיעות בין חברות בורסאיות ישראליות ● השבוע בביומד

"פשרות משמעותיות": איך עשוי להיראות שלטון חמינאי באיראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בטורקיה את צירוף המדינה לוועד המנהל בעזה, הסעודים מקימים ברית צבאית נגד ההשפעה של איחוד האמירויות במרחב, והמשטר האיראני כבר לא יחזור להיות מה שהיה • כותרות העיתונים בעולם