גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"שעת נעילה": כשהמציאות מכה בקונספציה

הרצון ב"שעת נעילה" ("כאן") להעביר מסר "אנטי מלחמתי" כללי, הפך את מלחמת יום כיפור המשתקפת בסדרה ל"סתם עוד מלחמה" ● בניסיון להגיע לצמרת, יוצרי הסדרה חתכו לעצמם את השורשים

סצנה מ"שעת נעילה". הפרקים הראשונים נראו מבטיחים / צילום: ורד אדיר
סצנה מ"שעת נעילה". הפרקים הראשונים נראו מבטיחים / צילום: ורד אדיר

בראשית הייתה הקונספציה. סדרה ישראלית שהעבודה עליה נמשכה כעשור, בעלות הפקה גבוהה במיוחד שאינה מקובלת בשוק המקומי, שנרכשה על-ידי תו התקן של איכות בטלוויזיה - הערוץ האמריקאי HBO. איך אפשר שלא להתפעל ממנה ולצפות בה בהנאה?
גם הפרקים הראשונים נראו מבטיחים. דמותו המוקצנת של חייל המודיעין אבינועם (מעין שילוב בין קציני המודיעין עמוס לוינברג - "הקב"ר המזמר" לסימן טוב בנימין - סגן סימן טוב) הייתה בעלת פוטנציאל, וכך גם היחסים בינו לבין מפקד המוצב, יואב. גם הציפייה מורטת העצבים למתקפה הקטלנית שרק הצופים (ואבינועם) יודעים שתגיע עשתה את העבודה, ואחריה קרבות השריון וקטעי האקשן היו דרמטיים ונראו טוב מאי פעם בסדרה ישראלית.

ראיון עם מירב שחם, מעצבת הפתיח של הסדרה

פה ושם אומנם התגנב חשש ללב. למשל, קו העלילה שכולל את שלושת חברי הפנתרים השחורים - אלוש, מרקו ומלאכי - נראה קצת מאולץ, וגם נמרח על פני זמן מוגזם מתוך פרק הפתיחה הכפול. אבל הרי שום סדרה אינה מושלמת, וגם אם החששות התגברו, הקונספציה נותרה איתנה: איכותית, מושקעת, HBO - אין סיכוי שהמבקרים יעזו לתקוף.

אלא שככל שהסדרה התקדמה, הסימנים המעידים הלכו והתרבו. סיום הפרק השלישי בסצנה שבה עיתונאי, חייל בלבוש אזרחי, וקצינת ח"ן, נוסעים להם לתומם ברכב פרטי בכבישי הרמה (אומנם, אחרי שפרצו מחסום של משטרה צבאית) ומגיעים לאתרי קרבות בשטחים שזה עתה עברו מידיה של ישראל למדינת אויב במה שהוא התגשמות הסיוט הציוני - לא בדיוק בישר טובות, ובהמשך המגמה רק הלכה והחריפה.

כך קרה, למשל, כשאותו עיתונאי (מני בן דרור) מגיע כמה פרקים מאוחר יותר ללא בעיות מיוחדות יחד עם כוח של מילואימניקים - שנשלחו בכלל למשימה אחרת, אבל מי מאיתנו לא הפר פעם הוראה של הפיקוד בעת מלחמה גורלית, בגלל נאום מרגש של איש תקשורת - למה שאמור להיות מוצב מבודד ומכותר בלב השטח שכבשו הסורים.

חשוב לומר, בניגוד לחלק מהביקורות ברשת, חוסר הדיוק ההיסטורי, שחלקו מן הסתם נעשה במודע ומתוך חופש אומנותי שאכן שמור ליוצרים, אינו הבעיה הגדולה ביותר של הסדרה. אבל משלב מסוים, כשהסיפור כולו יוצא מהקשר, כבר אי אפשר להבליג. "הסורים כובשים את הגולן, מה לא ברור לך?!", צועק סמל המחלקה כספי על מרקו באחד הפרקים, חבל שיוצרי הסדרה עצמם לא היו שם כדי לשמוע.

אבל, כאמור, הבעיה היא לא רק אובדן ההקשר ההיסטורי. ככל שהסדרה מתקדמת והדי הקרבות, האדרנלין ואימת חורבן הבית השלישי הולכים ושוככים, אחורי הקלעים של היצירה ושל התסריט, החוטים שמאחורי הדמויות שבראה הסדרה, הולכים והופכים גלויים.

וזאת כבר בעיה קרדינלית. הניסיון להכניס לתוך סיפור הקרבות ביום כיפור את השסע העדתי בישראל של שנות ה-70 היה כאמור מעט מגושם מלכתחילה, אבל אם היוצרים רצו בכל זאת להמחיש אותו באופן אמין ומעורר מחשבה, הם היו צריכים לשזור את האפליה וההתנשאות בעדינות אל תוך מהלך העלילה. אי אפשר להגיד שזה לא קורה בכלל, אבל בפעם האלף שבה מלאכי מתמרמר על הקיפוח באמצעות משפט שנראה כאילו יצא ממחולל הקלישאות של אבישי בן חיים, או שוב נכנס לעימות עם כספי - נציג האליטה הקיבוצניקית שגם אם יבלום לבסוף את הסורים עומד לאבד לנצח את המדינה "שלו", ואולי זה מה שגורם לו לאבד את דעתו - העיניים כבר מתגלגלות להן מעלה בחוסר אמון מעצמן.

כך קורה גם לדמותו של מני בן דרור - מעין מופע מוקדם של תנועת "ארבע אימהות" משנות ה-90, שתסלחו לו שפחות אכפת לו מגורלה של המדינה ויותר אכפת לו מגורלו של הבן שלו, אם לעשות פרפרזה לנאום אחר מאותו עשור. עם דעיכת המומנטום של הסדרה, גם הוא נופל חלל ללהג בלתי פוסק, לעיתים קרובות מבלי שאף אחד ביקש ממנו, על עצמו, ועל בנו ועל השחפית והדג - סיפור הילדים שאמור היה להיות מרגש אבל הפך לעוד חלק מהברברת האין-סופית. ואבינועם? הנוירוטי בעל הפוטנציאל? הוא היה אמור כנראה לעבור מסע התבגרות, אבל לפחות נכון לעכשיו (הביקורת נכתבת כשנותרו עוד 3 פרקים לסוף הסדרה) הדמות שלו בעיקר מעוררת תחושה שהלך הפלא ונשאר הילד.

וכשמנסים לפענח את המקור לאכזבה הכוללת שמעוררת הסדרה ככל שהיא מתקדמת, עולה החשד שהסיבה המרכזית נעוצה בשאיפה שלה לאוניברסליות. הרצון להעביר מסר "אנטי מלחמתי" כללי - שבפני עצמו אין בו פסול כמובן - הפך את מלחמת יום כיפור כפי שהיא משתקפת בסדרה ל"סתם עוד מלחמה" שמתנהלת איפשהו ברקע, והייתה יכולה באותה מידה להיות גם, נניח, מלחמת וייטנאם (ושלום לחבר’ה מ-HBO). ואם אנחנו כבר קורצים לאמריקה, אז למה לא להכניס פנימה גם את "הפנתרים השחורים", הרי גם להם היו כאלה. ומי יודע, אולי אפילו הדיאלוגים המעושים ועודף הדידקטיות הם חלק מהניסיון לגרום לסדרה להחליק ביתר קלות בגרונם של הגויים.

קשה לשים את האצבע על הנקודה המדויקת שבה זה קרה, אבל נראה שאיפשהו בניסיון להגיע לצמרת, יוצרי הסדרה חתכו לעצמם את השורשים. וכשאין מה שיעגן אותך לקרקע, הקונספציה שבה אתה שבוי הולכת ומנתקת אותך מהעולם האמיתי, ונהיית יותר ויותר מסוכנת. עד שלבסוף המציאות מכה בך בעוצמה, והכול מתמוטט.

עוד כתבות

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי

האם דוח העוני של "לתת" מציג מציאות כלכלית מעוותת?

דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת" מציג עליות חדות בעלויות המחיה - אך מאחורי המספרים מסתתרת מתודולוגיה שמבלבלת בין הוצאה לבין מחיר ● חלק מהרכיבים כלל לא מודדים יוקר מחיה, אלא צריכה בפועל של אוכלוסיות מסוימות, מה שמוביל לכשלים בולטים ולהצגת הנתונים בצורה מטעה

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

מחיר ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

לפני הדיון בוועדת הכלכלה: רשות שוק ההון קנסה שתי חברות ביטוח על מחירי ביטוחי הרכב

רשות שוק ההון הטילה קנס של 125 אלף שקל לביטוח ישיר והפניקס בעקבות חוסר בפרטים שביקשה מחברות הביטוח כדי להבין האם הן העלו את פרמיות ביטוחי הרכב יותר מדי ● הרשות ספגה ביקורת על כך שפעלה לאט מדי, כאשר בזמן שפעלה מחירי הביטוח כבר ירדו בשנה האחרונה בכ-10%

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ חושש מרכישת הענק של נטפליקס. האם הוא יתערב?

בסוף השבוע נטפליקס הכריזה על רכישת חטיבת האולפנים והסטרימינג של וורנר ברדרס, וכעת דונלד טראמפ מביע חששות: "גודלן המשותף יכול להוות בעיה" ● הנשיא האמריקאי אף ציין כי הוא יהיה מעורב באופן אישי בהחלטה אם לאשר את העסקה

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

אוניית LNG של צים / צילום: Craig Cooper

הקשר הקטארי וההצעה של גליקמן: ועד עובדי צים מבקש ממירי רגב שתשתמש במניית הזהב

הוועד צפוי לפגוש השבוע את שרת התחבורה מירי רגב ולדרוש שהמדינה תפעיל את "מניית הזהב" שלה בחברת הספנות ● זאת בניסיון למנוע מכירה אפשרית של צים לחברת הפג לויד מגרמניה, שבין בעלי המניות הגדולים שלה גופים בשליטת קטאר וערב הסעודית

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד

סופר פארם. מפרסם ענק במונחי דיגיטל / צילום: אייל טואג

מבצעי נובמבר הקפיצו את ביצועי האתרים הישראליים, הרבה יותר מהבינלאומיים

מספר ההזמנות באתרים המקומיים זינק ב־32% לעומת עלייה של 18% באתרים הבינלאומיים במהלך נובמבר ● כחמישית מהישראלים פיצלו את ההזמנות מחו"ל כדי ליהנות מהפטור ממע"מ, שאמור להכפיל עצמו בחודש הבא ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים