חנויות סגורות בעקבות הסגר / צילום: כדיה לוי, גלובס
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמפורסמים היום (ה') חושפים פעם נוספת את עומק המשבר בשוק התעסוקה. הנתון הבולט ביותר הוא מספר משרות השכיר במשק בספטמבר, שהצטמצמו בכמעט 350 אלף, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בספטמבר 2020 מספר משרות השכיר היה 3.376 מיליון, 9.4% פחות לעומת ספטמבר 2019.
אם נשווה את הנתונים לחודש אוגוסט (לעומת התקופה המקבילה אשתקד), נגלה כי מדובר בירידה של כ-62 אלף משרות נוספות. סביר להניח כי אחד הגורמים המרכזיים לתמונה העגומה הוא העובדה כי החל מאמצע ספטמבר נכנסה ישראל לסגר שני, שכלל הגבלות חמורות על שוק העבודה.
בין הענפים שנפגעו קשה במיוחד, נמנים ענף שירותי האירוח והאוכל שמספר משרות השכיר ירד בו ב-38.1%, ענף האומנות, הבידור והפנאי שספג ירידה של 34%, וענף המסחר שבו חלה ירידה של 10.7%. מנגד, ענף ההייטק נותר חסין באופן יחסי, ומספר המשרות בו בהשוואה לספטמבר 2019 ירד ב-1% בלבד.
מי ששילמו את המחיר הכבד של הפגיעה בשוק העבודה הם בעיקר העובדים בעלי השכר הנמוך במשק. לראייה, בזמן ששוק העבודה הצטמצם עלה השכר הממוצע במשק ב-4.9% בספטמבר בהשוואה לתקופה המקבילה - 11,373 שקל ברוטו (במחירים שוטפים).
העלייה אינה קשורה לעליית שכר אלא לעיוות חשבונאי. מאות אלפי העובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת במהלך משבר הקורונה הרוויחו ברובם המכריע שכר נמוך משמעותית מהשכר הממוצע. השכר זינק כיוון שנתוני השכר הנמוכים של אותם עובדים נפלטו מחישוב הממוצע, וללא קשר לשכרם של יתר העובדים.
כתוצאה מכך, באוצר יוזמים חקיקה להקפאת השכר הממוצע במשק, אחרת שכרם של עובדים רבים במגזר הציבורי, שצמוד לשכר הממוצע, יעלה באופן לא פרופורציונלי. בנוסף, יהיו לכך השלכות גם על תשלומים אחרים שיעלו ועל ההכנסות ממסים שייפגעו. באוצר מעריכים כי כי ללא הקפאת השכר הממוצע, הגירעון יגדל ב-7-9 מיליארד שקל.