גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הציבור חוזר לקרנות הנאמנות, אבל השוק עדיין רחוק מימי טרום הקורונה: אלה הגופים שצמחו מתחילת השנה

בסוף נובמבר עמד שוק קרנות הנאמנות על כ-320 מיליארד שקל, והפדיונות המצטברים מתחילת השנה מסתכמים בכ-28 מיליארד שקל ● רק שלושה גופים צמחו בשווי קרנותיהם מתחילת שנה

הציבור מתחיל לחזור לקרנות הנאמנות, אבל עדיין יש כאלו שלא נהנים מהעליות / צילום: כדיה לוי, גלובס
הציבור מתחיל לחזור לקרנות הנאמנות, אבל עדיין יש כאלו שלא נהנים מהעליות / צילום: כדיה לוי, גלובס

לאחרונה פרסמו הבנקים את הדוחות הכספיים שלהם לרבעון השלישי של 2020. אחת המגמות הבולטות ביותר בדוחות הייתה שורת הפיקדונות של הציבור במערכת הבנקאית, שתפחה בשיעור אדיר מתחילת השנה, ובעיקר בסופו של הרבעון הראשון. לכך הובילו מן הסתם הנפילות האדירות בשוקי ההון בארץ ובעולם, כתוצאה מפרוץ משבר הקורונה. הדבר התבטא אז בפדיונות אדירים של כ-45 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות, ובמימוש גם בתיקים המנוהלים, שיצאו מהשווקים וחיפשו חוף מבטחים עם תשואה מובטחת, גם אם אפסית.

שמונה חודשים חלפו מאז, והמגמה בשווקים השתנתה משמעותית, ובימים אלה השווקים בעיצומה של דהירה נוספת. אולם מנתוני הבנקים, כמו גם מנתוני שוק קרנות הנאמנות, עולה כי לא כל הציבור חזר לבורסה ונהנה מהעליות. כך, בסוף ספטמבר עמד היקף פיקדונות הציבור בבנקים על 1.49 טריליון שקל, גידול של כ-183 מיליארד שקל ביחס לסוף 2019.

כמו כן, למרות גיוסים חיוביים בהיקף מצטבר של כ-2.9 מיליארד שקל שנרשמו בחודש נובמבר בלבד, המעידים על מגמה של המשך חזרה לקרנות הנאמנות, הרי שמתחילת השנה עדיין נרשמו פדיונות מצרפיים בהיקף לא זניח של 27.6 מיליארד שקל.

בסוף נובמבר 2020 מסתכם שוק קרנות הנאמנות בכ-322.1 מיליארד שקל - 8.6% פחות ממה שהיה בתחילת השנה. כמו כן, מתחילת השנה ועד סוף נובמבר קטן שוק קרנות הנאמנות בכ-30 מיליארד שקל, כך שלצד הפדיונות נטו של כספים שנמשכו בפועל על-ידי מחזיקי הקרנות, יש גם תשואה שלילית עדיין על ההשקעות בקרנות מתחילת שנה, אך זו כבר עומדת על קצת פחות מ-1%. כלומר, אם דצמבר יהיה חיובי, ייתכן ששוק הקרנות לא יסכם את 2020 בתשואות שליליות - למרות המפולות האדירות של מרץ - והדבר ישקף שוב את הסיכון האדיר הטמון ביציאה מהשוק בשיא מפולת, תוך קיבוע הפסדים.

מתחילת השנה ועד סוף נובמבר מסתכמים הפדיונות בקרנות המסורתיות ב-24 מיליארד שקל כמעט, בעוד שהקרנות הכספיות פדו קצת יותר מ-5 מיליארד שקל, בדומה לקרנות הסל. אלא שהקרנות הפסיביות שעוקבות אחר מדדים - קרנות הסל והקרנות המחקות - בכל זאת רושמות מתחילת השנה גיוסים חיוביים. זה קורה הודות לגיוסים מצרפיים של כמעט 6 מיליארד שקל בקרנות המחקות.

בנובמבר, חודש טוב מאוד בשוקי ההון, עם עליות חדשות, נרשמו גיוסים של כ-1.9 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות, של 1.5 מיליארד שקל בקרנות המחקות ושל 81 מיליון שקל בקרנות הסל, וזאת מול פדיונות מצרפיים של 635 מיליון שקל בקרנות הכספיות.

בבית ההשקעות מיטב דש מציינים, כי "מרבית הגיוסים של הקרנות המחקות היו במניות חו"ל (1.3 מיליארד שקל) ובאג"ח חברות", כאשר "בתעשייה האקטיבית המסורתית, הגיוס המשמעותי ביותר נרשם בקרנות אג"ח כללי (המשך מגמה מחודש קודם), ואילו יציאת הכספים הגדולה ביותר נרשמה בקרנות אג"ח מדינה ובקרנות אג"ח חברות, שממשיכות במומנטום השלילי חודש שישי ברציפות".

המגייס הגדול: מגדל שוקי הון

כך או כך, הגוף המנהל המגייס הגדול בשוק קרנות הנאמנות בנובמבר הוא מגדל שוקי הון, שאת הקרנות שלו מנהל ליאור כשריאן. בנובמבר גייס מגדל שוקי הון סך כולל של כ-985 מיליון שקל, שמסייע לו להציג את הגיוסים הגבוהים ביותר מתחילת שנה, שמסתכמים אצלו בכ-3.42 מיליארד שקל.

ליאור כשריאן / צילום: אלירן אביטל

לגבי מגדל שוקי הון נפרט, כי הגיוסים האדירים שלו מתחילת השנה נרשמים בעיקר בקרנות הפסיביות שעוקבות אחר מדדים - הקרנות המחקות וקרנות הסל. מתחילת השנה רשמו הקרנות הפסיביות של מגדל שוקי הון גיוסים של 4.65 מיליארד שקל.

המגייס השני בגודלו בנובמבר הוא מיטב דש שבניהול רפי ניב. מיטב דש הוא הגוף הגדול ביותר בשוק קרנות הנאמנות, והוא מוביל את דירוג המגייסים בנובמבר בקרנות המסורתיות. מי שקרוב אליו בגיוס בקרנות המסורתיות בחודש שעבר, וגם בולט לחיוב מתחילת השנה, הוא אלטשולר שחם, שאת קרנות הנאמנות שלו מנהל שי ירון.

בנובמבר גייס אלטשולר שחם כ-358 מיליון שקל בקרנות המסורתיות. אחריו ניצבת במקום הרביעי, ועם גיוסים יפים בקרנות המסורתיות, חברת קרנות הנאמנות קסם שבניהול אבנר חדד, ושבשליטת בית ההשקעות אקסלנס ששייך לקבוצת הפניקס.

אבנר חדד, מנכ"ל קסם / צילום: איל יצהר, גלובס

פסגות בולט בפדיונות גדולים

ונחזור למה שקורה בשוק קרנות הנאמנות מתחילת השנה, ופה התמונה נחלקת לשני חלקים גדולים: "רק" ארבע חברות ניהול קרנות נאמנות מציגות גיוסים חיוביים מתחילת השנה. מדובר בקרנות של מגדל שוקי הון, של אלטשולר שחם שגייס מעל מיליארד שקל מתחילת שנה, של קסם ושל איילון.

שי ירון, מנכ"ל קרנות אלטשולר שחם / צילום: שלומי יוסף

יתר הגופים בשוק ניהול קרנות הנאמנות, לא כולל קרנות שבהוסטינג, רשמו פדיונות מתחילת שנה. חלק מהגופים הללו רשמו פדיונות נמוכים גם בשל כך שמלכתחילה אין להם נכסים רבים, וחלקם עדיין מציגים פדיונות בהיקפים נרחבים מאוד; מי שבולט עם הפדיונות הכי גדולים במונחים אבסולוטיים הוא בית ההשקעות פסגות, שאת קרנות הנאמנות שלו מנהל אייל גורן.

מתחילת השנה פדה פסגות סך מצרפי של 9.8 מיליארד שקל, כך שיחד עם התשואות שרשם הוא ניהל בסוף נובמבר קרנות נאמנות בשווי כולל של כ-40.8 מיליארד שקל, וזאת לעומת סך של 51.5 מיליארד שקל בתחילת שנה.

למעשה, בבחינת שווי הקרנות הנוכחי ביחס לשווי בסוף 2019 מתברר, כי יש כמה גופים שיעדיפו לשכוח את 2020, וכמה שיותר מהר. הראשי בהם הוא מודלים שאיבד את פעילות ההוסטינג לאחרונה, ושהיקף הקרנות שלו הצטמק לכמה עשרות מיליוני שקלים, ואולי ימוזג בעתיד הלא רחוק בגוף אחר. פרט לו יש את קרנות סיגמא, שהיקף הקרנות שלו קטן מתחילת השנה ביותר ממחצית.

רפי ניב / צילום: איל יצהר

גם סיגמא ואילים איבדו כמה עשרות אחוזים משווי הקרנות שלהם ב-11 החודשים האחרונים, גם רוטשילד, פורסט, מור, אנליסט ופסגות קטנו ביותר מ-20% מתחילת שנה. מנגד, מגדל שוקי הון, קסם ואלטשולר שחם גדלו מתחילת שנה בשווי הקרנות, בשקלול התשואות והגיוסים.

עוד כתבות

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים