גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

מדינות עניות עלולות להישאר בלי חיסון לקורונה וזה לא רק עניין מוסרי

המדינות העשירות כבר חתמו על חוזים לאספקת מיליארדי חיסונים מול חברות התרופות - עד 10 מנות לאדם - בעוד שהמדינות העניות נותרו מחוץ לתחרות וללא מזור לאזרחיהן ● לא מדובר רק בעניין מוסרי אלא גם פרקטי: הקורונה לא תיעלם ממערב כל עוד החצר האחורית שלו חולה

תלמידים בדרך לבית הספר בניירובי, קניה בחודש אוקטובר / צילום: Reuters, THOMAS MUKOYA
תלמידים בדרך לבית הספר בניירובי, קניה בחודש אוקטובר / צילום: Reuters, THOMAS MUKOYA

בחודש יולי האחרון, כשהעולם היה מצוי בתקופת "בין הסגרים" ומדינות ניסו למצוא מודל שיאפשר חיים לצד הקורונה עד אשר יימצא מזור, מייסד חברת מייקרוסופט ואחד האנשים העשירים בעולם, ביל גייטס, הזהיר מפני "לאומנות חיסונים" (Vaccine Nationalism).

הוא קרא לשווק את החיסונים העתידיים לווירוס הקורונה למדינות ולאנשים הזקוקים להם, ולא לכל המרבה במחיר. "אסור שהחיסונים יירכשו על ידי המדינות העשירות על חשבון מקומות בהם הוא נזקק יותר", הוא אמר. אם הדבר לא יעשה, הוא הזהיר, "המגפה תהיה ארוכה וקשה יותר ותפגע באנשים רבים יותר".

כמה חודשים קדימה, העולם נכנס לסחרור החיסונים. שלוש חברות ענק עברו את מחסום השלב השלישי בניסוי, שתיים מתוכן כבר הגישו בקשה לשיווק החיסון. ואזהרה של גייטס? נראה שהיא עלולה להפוך מתחזית, למציאות.

אותה "לאומנות חיסונים", היא מצב שבו ממשלות חותמות על הסכמים עם יצרני תרופות לפני שהחיסונים זמינים למדינות אחרות. כך, הן רוכשות חיסונים ביתר, בזמן שיכולת הייצור מוגבלת ומדינות עניות עלולות להיוותר ללא גישה לחיסונים מצילי חיים.

בישורת האחרונה של ההתמודדות עם המגפה, עשוי להיחשף העולם למה שהיה ברור לאורך כל הדרך: הקורונה מבליטה ומגבירה את הפערים בין העשירים לעניים. די להסתכל על הזירה המקומית. עם הכרזתה של חברת "פייזר" על יעילות החיסון, ניהלה ישראל משא ומתן בנקודת פתיחה בה התנאים לרעתה, ניסתה לרכוש כמה שיותר, והסכימה לשלם מחירים גבוהים. מדינות אחרות דוגמת קנדה, רכשו מיליוני חיסונים יותר מהנדרש, כדי להבטיח אספקה רחבה.

כמובן, כדי לא לשים את כל הביצים בסל אחד, מגדילות המדינות את ה'הימור' שלהן על כמה חיסונים, ורוכשות מכל הבא ליד.

הראשון זוכה

אם לרגע קט, בין ההודעה של פייזר לרכישת החיסון הרגישו אזרחי ישראל שהם עלולים להיוותר ללא הגנה, זוהי למרבה הצער מציאות בפניה עומדים מיליארדי אנשים החיים במדינות שאינן עתירות משאבים. הייצור בראשית הדרך מוגבל, הביקוש רב, והמחיר - גבוה מאד. התחרות בין המדינות העשירות להשגת החיסונים לאזרחיהן עלול לדחוף את מחירי החיסון מעלה, ולהפוך אותם נגישים עוד פחות עבור המדינות העניות. ובמרוץ בו מתקדמות במהרה המדינות המרבות במחיר - אלו המתפתחות נותרות מאחור.

זה לא רק עניין מוסרי

מעבר להיבטים המוסריים הכרוכים בכך, יש גם היבט פרקטי בולט: אי הגעת החיסון למדינות העניות, מערערת את היכולת להכחיד את הקורונה מהעולם. כפי שלמדנו, מגפת הקורונה לא מכבדת גבולות והסכמים, וככל שלא כולם בטוחים - אף אחד אינו בטוח, וגורלנו שזור זה בגורלו של זה.

ילדים עם מסכות קורונה עובדים בהסרת תוויות מבקבוקי שתייה במנילה שבפיליפינים, בחודש אוגוסט / צילום: Reuters, ELOISA LOPEZ

נתונים שנאספו על ידי חוקרים במרכז "חדשנות הבריאות" של אוניברסיטת דיוק, מראים כי מדינות בעלות הכנסה גבוהה מהוות יותר ממחצית מכלל הרכישות המוקדמות לחיסוני הקורונה. ארה"ב לבדה אחראית כמעט לשישית מכמויות הרכישות המוקדמות עם 3 מנות חיסון לאדם, קנדה הגדילה לרכוש עשר מנות לכל אחד מאזרחיה, ואוסטרליה רכשה כמעט 6 מנות לאזרח.

קבוצה של מדינות עשירות כבר הסכימה לקנות כ־600 מיליון מנות מהחיסון של חברת פייזר, כמעט מחצית מהסך שייוצר עד סוף 2021, למרות שאזרחיהן מהווים רק 13% מאוכלוסיית העולם. בסך הכל, ההערכה היא כי כבר נרכשו 6.4 מיליארד מנות של חיסונים פוטנציאליים, ו־3.2 מיליארד נוספים נמצאים במשא ומתן או שמורים כ"הרחבות אופציונליות של עסקאות קיימות".

בשנת 2009 חלפה שנה מפיתוח החיסון נגד שפעת החזירים ועד חלוקתו לכל מדינות אפריקה לאחר שהמדינות העשירות שלטו באספקת החיסונים על ידי הסכמי רכישה מוקדמים. כעת החשש הוא, שמדינות עניות עלולות להמתין שנים בתור הארוך, ולא להבטיח חיסון לאוכלוסייתן עד 2024, לפי אוניברסיטת דיוק.

על פי "אוקספם", לא כל חברות התרופות מחויבות לשמור חיסונים מראש למדינות העניות. "מודרנה" חתמה על הסכמים מראש רק עם מדינות עשירות, בעוד ש"אסטרהזנקה" התחייבה לספק 400 מיליון מנות חיסון למדינות המתפתחות. למחירי החיסונים והמדינות העשירות הקודמות בתור, מצטרף העניין הלוגיסטי. תשתיות ההובלה, ההפצה והאחסון של החיסון מוגבלות יותר במדינות העניות.

הבעיה תתגלגל לפתחה של לישראל

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, מסביר כיצד הבעיה יכולה להתגלגל לחצר האחורית של ישראל. מדינות האזור אמנם רכשו לעצמן חיסונים מראש, אך לבנון למשל יכולה לכסות 15% מאוכלוסייתה, וכך גם ירדן. "האינטרס שלנו הוא לראות שגם מדינות שנמצאות בחצר שלנו, כמו הרשות הפלסטינית, יקבלו את החיסונים", הוא אומר.

"אין להן את הכלים לעמוד בתור. רואים היום את החתונות שמתקיימות ברשות בהן יש עירוב אוכלוסיות, ולאחר מכן התחלואה מגיעה לישראל. זה אינטרס שלנו. ברמה העולמית, אם מדברים על הפסקת הפנדמיה, כל עוד יהיו כיסים של מדינות בהן המחלה תמשיך להתפרץ, זה ימשיך להדביק את יתר העולם. לא נוכל לחזור לטיסות סדירות ופעילות כלכלית. אי אפשר שכל מדינה תסתכל רק על עצמה, אנחנו חיים בעולם גלובלי".

ללמוד מפיתוח החיסון לפוליו

אחת הסוגיות היא האם ניתן להקל על הפטנטים ולהפוך את טכנולוגיות לזמינות יותר. דרום אפריקה והודו הציעו בארגון הסחר העולמי כי יש לוותר על כל מונופולי הקניין הרוחני הנוגעים לכלים, תרופות וחיסונים של קוביד 19.

אך האם זה אפשרי בכלל? לדברי פרופ' דוידוביץ', "יש כאן כשל שוק בגלל השיטה והתחרות. כמו עם בזבוז מזון,. יש אפשרות שלכל העולם יהיה מזון ותרופות באופן שיגיע לכולם, אבל זה לא קורה בגלל כשל השוק".

"חברות התרופות רגילות למצות רווח, וזה מייצר הרבה מאוד בעיות. פעם, לפני כמה עשרות שנים, זה לא היה ככה. למדינת ישראל עד שנות ה־70 הייתה את היכולת לייצר לעצמה את החיסונים. הווירולוגים שלנו נסעו ללמוד איפה שפיתחו את החיסון איך לפתח אותו, וחזרו לארץ".

אחת הדוגמאות למה שדוידוביץ' אומר היא המקרה של מחלת הפוליו. על חיסון הפוליו לא רשמו פטנט ואנשים למדו את החיסון וייצרו אותו במדינות שלהם. הוא מצביע על שלוש בעיות עיקריות; אופן החלוקה של החיסונים המתבסס על תחרות במקום שיתוף פעולה; מודל פיתוח החיסונים שנעשה בצורה תחרותית מבוססת פטנטים וזאת למרות התגייסות חסרת־תקדים של מדענים לבלימת המגפה; ומודל ייצור מוגבל בשל הפטנטים.

מי מפחד מיוזמה בינלאומית

כפי שחווה העולם על בשרו, ייתכן כי הדרך היחידה לחזור למרקם החיים השגרתי הינו חיסון האוכלוסייה. החשש מפני השארת המדינות העניות מאחור, איננו חדש. הוא הונח על שולחן ארגון הבריאות העולמי מן הרגע הראשון, ושלח את המדינות העשירות למצוא פתרון, שייצר חלוקה שוויונית של החיסונים.

לצורך כך, נרקמה יוזמת שיתוף פעולה בינלאומית בשם COVAX, במטרה להפיץ בצורה הוגנת שני מיליארד חיסונים עד סוף שנת 2021, במחיר מינימלי של שלושה דולר בלבד למנת חיסון. מדינות בעלות הכנסה נמוכה שנרשמו לתוכנית, יקבלו גישה לחיסונים בטוחים ובמחיר סביר. התוכנית שואפת להשיג מספיק חיסונים למדינות המשתתפות בכדי לחסן לפחות 20% מאוכלוסיותיהן.

למרות ההתגייסות, כמות החיסונים למדינות העניות בשלב זה הינה מוגבלת.
עד כה מעורכות 186 מדינות ביוזמה, אך היעדרותן של ארה"ב, רוסיה וסין מורגשת היטב. אלו סירבו להצטרף ליוזמה, ובכך החלישו את יכולותיה ומטרתה הקולקטיבית. נוסף לכך, התוכנית לא מונעת מהמדינות לחתום על עסקאות עצמאיות עם יצרנים, עסקאות המעלות את מחירי החיסונים ומגבילות את הנגישות. עד כה, אסטרהזנקה הצטרפה ליוזמה, אך פייזר ומודרנה נעדרות ממנה.

מכון ראנד: התנהגות המדינות העשירות תעלה לכלכלה העולמית 1.2 טריליון דולר

מחקר שהתפרסם באחרונה קובע כי התנהגות לאומנית של ממשלות בנוגע לחיסוני הקורונה, עלולה לעלות לכלכלה העולמית כ־1.2 טריליון דולר בשנה במונחי תוצר.

לפי המחקר שהתבצע על ידי מכון ראנד, ככל שהנגיף ימשיך להתפשט בעולם בזמן שמדינות לא יצליחו לקדם עצמן בתור לחיסון ולרכוש חיסונים יקרים, השפעתו השלילית הגלובלית של הנגיף תמשיך להכות. גם אם הגישה השוויונית לחיסון תמנע רק מהמדינות בעלות ההכנסה הנמוכה ביותר וכל שאר המדינות יחסנו את אוכלוסיותיהן, החוקרים גילו שהכלכלה העולמית תשלם 153 מיליארד דולר בשנה בתוצר מקומי גולמי.

באופן ספציפי, המחברים מצאו כי ארצות הברית תפסיד 16 מיליארד דולר בשנה, האיחוד האירופי יאבד 40 מיליארד דולר בשנה, בריטניה תפסיד 5 מיליארד דולר בשנה, סין תפסיד 14 מיליארד דולר בשנה, ומדינות אחרות בעלות הכנסה גבוהה יאבדו ביחד 39 מיליארד דולר בשנה.

מנגד, תמריצים כלכליים שבכוחם ליצור גישה לחיסונים למדינות בעלות הכנסה נמוכה יותר, יעלו 25 מיליארד דולר. בכך, אם המדינות העשירות ישקיעו במערך חיסונים למדינות העניות, עבור כל דולר שיושקע, ירוויחו המדינות בעלות ההכנסה הגבוהה כ־4.80 דולר.

עוד כתבות

שירי וקס, מנכ''לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס / צילום: פיני סלוק

מנכ"לית חברת הגיוס: "אם תיכנסו לתחומים האלה - תהיו שווים יותר כסף"

"ההייטק הפך לשפוי יותר באופן שבו הוא מוציא כסף. יש פחות שואו אוף, משרדים ראוותניים או מסיבות חברה ענקיות. השכר הולך לעובדים ומסתכלים על כל שקל" ● שיחה קצרה עם שירי וקס, מנכ"לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס (Gotfriends)

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

אחרי הסערה בתאגיד: איילה חסון עוברת לערוץ 14

לאחר העימות החריף עם הנהלת חדשות כאן והעזיבה המתוקשרת של תאגיד השידור, אילה חסון הודיעה כי תצטרף לערוץ 14 כבר בימים הקרובים: "איש לא יכתיב לי ולא ישתיק אותי"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גם הישראליות חטפו: איך תשפיע הקריסה בוול סטריט על ת״א?

גל המכירות במניות השבבים פגע גם בחברות הישראליות בענף במיוחד טאואר וקמטק. מנגד, מאנדיי עלתה ב־3.3% וטבע הוסיפה 1.8% • וול סטריט סערה וגלי ההדף יגיעו גם לבורסה בתל אביב

קליניקת Tomorrow בתל אביב / צילום: נעם פרויליך - קריאייטיב ''שנון במחלוקת''

לשלם 9,000 שקל כדי לגלות עד מתי תחיו

בדיקות דם, סריקות וסוף עם ציון מפתיע - כתבת גלובס ביקרה במרפאת לונג'ביטי וגילתה מה מושך אליהן את אמידי העולם ● מדעי אריכות החיים

תל אביב / צילום: Shutterstock

גם באזור ת"א המשקיעים מפסידים: 57% ממי שמכרו דירה בתוך חמש שנים רשמו הפסד

57% מהמשקיעים שמכרו דירה באזור תל אביב בתוך חמש שנים הפסידו ריאלית ● כעת עולה השאלה אם הקבלנים ימשיכו להחזיק אלפי דירות לא מכורות בתקווה להתאוששות השוק

אבנר סטפק / צילום: רמי זרנגר

אבנר סטפק: "אני פוחד מערימות של כסף. אני לא טיפוס של למבורגיני במוסך"

אבנר סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה במיטב, לא מצטרף לשותפיו בניסיון לממש החזקות בשווי מיליארדים, ומעדיף להישאר ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע לא צפויות סנקציות על ישראל "נוסח איראן", למה זו צביעות להשאיר את ג'נסן הואנג מחוץ לאנבידיה, וגם על יחסו לכסף ● האזינו גם בפודקאסט הצוללת

אתר בנייה ברמת גן / צילום: Shutterstock

שרשרת ההתייקרויות שמכבידה עוד יותר על ענף הבנייה

מדד תשומות הבנייה עלה בכ־11.8% מאז ספטמבר 2023, ערב המלחמה, אך קבלנים ושמאים מדווחים על התייקרות של 20% ואף יותר בחלק מהפרויקטים ● כך משפיעים קשיי האספקה, הוצאות המימון הטופחות והוויתור של פועלים פלסטינים על האתגרים של היזמים בתקופה זאת

מניות טק / צילום: Shutterstock

מדד הפאניקה מטפס ובגולדמן זאקס מעריכים: הנפילות בוול סטריט לא הסתיימו

הנאסד"ק צנח ב־5.3% ואיבד 10% בשבוע הגרוע ביותר שלו מאז 2020 ● ב־BNP פריבה מדברים על "מכירות פאניקה" בבנק אוף אמריקה מזהירים שהמשקיעים ממעיטים בסיכון לנחיתה קשה ● ומה מעריכים בגולדמן זאקס לגבי ההמשך?

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

אסף מהללאל / צילום: תמונה פרטית

בית ב־53 אלף אירו וזינוק חד במחירים: האם שווה להשקיע באלבניה?

מחשמלאי בתל אביב למדריך טיולים בבלקן: אסף מהללאל, שקנה בית עם חצר ענקית באלבניה, מספר על ההזדמנות הכלכלית ועל החסמים בהשקעה במדינה

בניית ספינת מודיעין טורקית / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב

טורקיה מהדקת את שיתוף הפעולה הביטחוני עם שכנה של ישראל

חברה הודית חתמה על הסכם עם אלביט, שלפיו תטמיע את מערכת PULS בשרשראות הייצור שלה ● טורקיה ומצרים בוחנות צעדים ליצירת שיתוף פעולה בבניית ספינות ● בגרמניה הוחלט להחליף את הרחפנים הסיניים בחלופות אירופאיות בשל החשש הביטחוני ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

חידה של 167 שנה נפתרה והחוקרים מחכים לפרס של מיליון דולר

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

האוויר יוצא  ממניות ה–AI / איור: Shutterstock

החששות מבועה וההשוואה ל-2008: האוויר יוצא ממניות ה-AI

הביקוש לשבבים עדיין בשיא, אבל המשקיעים כבר לא מוכנים לממן הקמת חוות שרתים בחוב עתק ● בין החשש מהמינוף של קרנות הגידור לסימני השאלה המרחפים סביב ההתחייבויות של OpenAI - כך הפכה ההבטחה הגדולה של וול סטריט למבחן של רווחיות

מבלים ב''רובין''. מיקום מרכזי / צילום: ויקה פלסקוב

עם צ'יפס כמו בממלכה ואוכל מבוצע לעילא: תל אביב זכתה לפאב אנגלי כהלכתו

בעיר מלאת ברי יין כמעט שכחו מההנאה שבנקניקיות, כנפיים וביסים מושחתים ● "רובין" החדש נותן מענה עם אוכל נהנתני ולא מתנצל

שלטי חוצות בטיימס סקוור מקדמים את השקת GTA 6 השבוע. פאניקה מוסרית / צילום: Reuters, לוקמן ווראל אליבול / Anadolu

13 שנה של ציפייה למשחק מחשב: האם הדאגה ממנו מוצדקת?

GTA 6 מגיע אחרי יותר מעשור ועמו גם גל חדש של אזהרות מפני השפעת האלימות במשחק על ילדים ובני נוער ● אלא שמחקרים לא מצאו קשר מובהק בין משחקי וידיאו אלימים לפשיעה, והמומחים חלוקים בשאלה עד כמה החששות מוצדקים ● הסכנה המיידית יותר, מתברר, היא דווקא שעות המשחק הארוכות והפגיעה בשינה ובלימודים

צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

איזו מניה נוטשים משקיעי העל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך הצליח מור לזנק לצמרת התשואות בחודש מאכזב - ומי נותרו בתחתית ● מנהל ההשקעות שמזהיר מפני ענף הנדל"ן – ומסמן הזדמנות בתמחור חסר במניות הנפט ● כך הפכו בורסות אירופה למפלט של המשקיעים ושברו שלושה שיאים ברצף ● האם ה-S&P באמת מספיק, או שהגיע הזמן לפזר את התיק מחוץ לארה"ב ● המניה שמשקיעי-העל נוטשים בהמוניהם, המהלך של ביל אקמן וההימור של היורש של באפט

מרקש, מרוקו / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

אחרי הקפאת הטיסות: ארקיע חוזרת ליעד המבוקש

לאחר שהקפיאה את מכירת הכרטיסים בעקבות הנחיות גורמי הביטחון, ארקיע קיבלה את האישורים הנדרשים ותחדש את הטיסות הישירות למרוקו ב-4 בינואר ● הקו יופעל פעמיים בשבוע במטוסי החברה, והמחיר יחל ב-299 דולר לכיוון

כוכבי ''דברים מוזרים'' בערב הבכורה בברודוויי. האימה ממלאת שני תפקידים כלכליים כמעט מנוגדים / צילום: Reuters, Janet Mayer/ INSTARimages

אחרי שעשה קופה בהוליווד: ז'אנר האימה מככב גם על הבמות

כניסת הזוועתונים לברודוויי לא מנותקת ממה שמתרחש בבתי הקולנוע, ומסוגה נישתית זה הפך למנוע שמביא נתחי שוק אדירים ● עבור הוליווד, שמתקשה להוציא את הקהל מהבית, הפחד הפך למוקד משיכה של ממש