גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדינות עניות עלולות להישאר בלי חיסון לקורונה וזה לא רק עניין מוסרי

המדינות העשירות כבר חתמו על חוזים לאספקת מיליארדי חיסונים מול חברות התרופות - עד 10 מנות לאדם - בעוד שהמדינות העניות נותרו מחוץ לתחרות וללא מזור לאזרחיהן ● לא מדובר רק בעניין מוסרי אלא גם פרקטי: הקורונה לא תיעלם ממערב כל עוד החצר האחורית שלו חולה

תלמידים בדרך לבית הספר בניירובי, קניה בחודש אוקטובר / צילום: Reuters, THOMAS MUKOYA
תלמידים בדרך לבית הספר בניירובי, קניה בחודש אוקטובר / צילום: Reuters, THOMAS MUKOYA

בחודש יולי האחרון, כשהעולם היה מצוי בתקופת "בין הסגרים" ומדינות ניסו למצוא מודל שיאפשר חיים לצד הקורונה עד אשר יימצא מזור, מייסד חברת מייקרוסופט ואחד האנשים העשירים בעולם, ביל גייטס, הזהיר מפני "לאומנות חיסונים" (Vaccine Nationalism).

הוא קרא לשווק את החיסונים העתידיים לווירוס הקורונה למדינות ולאנשים הזקוקים להם, ולא לכל המרבה במחיר. "אסור שהחיסונים יירכשו על ידי המדינות העשירות על חשבון מקומות בהם הוא נזקק יותר", הוא אמר. אם הדבר לא יעשה, הוא הזהיר, "המגפה תהיה ארוכה וקשה יותר ותפגע באנשים רבים יותר".

כמה חודשים קדימה, העולם נכנס לסחרור החיסונים. שלוש חברות ענק עברו את מחסום השלב השלישי בניסוי, שתיים מתוכן כבר הגישו בקשה לשיווק החיסון. ואזהרה של גייטס? נראה שהיא עלולה להפוך מתחזית, למציאות.

אותה "לאומנות חיסונים", היא מצב שבו ממשלות חותמות על הסכמים עם יצרני תרופות לפני שהחיסונים זמינים למדינות אחרות. כך, הן רוכשות חיסונים ביתר, בזמן שיכולת הייצור מוגבלת ומדינות עניות עלולות להיוותר ללא גישה לחיסונים מצילי חיים.

בישורת האחרונה של ההתמודדות עם המגפה, עשוי להיחשף העולם למה שהיה ברור לאורך כל הדרך: הקורונה מבליטה ומגבירה את הפערים בין העשירים לעניים. די להסתכל על הזירה המקומית. עם הכרזתה של חברת "פייזר" על יעילות החיסון, ניהלה ישראל משא ומתן בנקודת פתיחה בה התנאים לרעתה, ניסתה לרכוש כמה שיותר, והסכימה לשלם מחירים גבוהים. מדינות אחרות דוגמת קנדה, רכשו מיליוני חיסונים יותר מהנדרש, כדי להבטיח אספקה רחבה.

כמובן, כדי לא לשים את כל הביצים בסל אחד, מגדילות המדינות את ה'הימור' שלהן על כמה חיסונים, ורוכשות מכל הבא ליד.

הראשון זוכה

אם לרגע קט, בין ההודעה של פייזר לרכישת החיסון הרגישו אזרחי ישראל שהם עלולים להיוותר ללא הגנה, זוהי למרבה הצער מציאות בפניה עומדים מיליארדי אנשים החיים במדינות שאינן עתירות משאבים. הייצור בראשית הדרך מוגבל, הביקוש רב, והמחיר - גבוה מאד. התחרות בין המדינות העשירות להשגת החיסונים לאזרחיהן עלול לדחוף את מחירי החיסון מעלה, ולהפוך אותם נגישים עוד פחות עבור המדינות העניות. ובמרוץ בו מתקדמות במהרה המדינות המרבות במחיר - אלו המתפתחות נותרות מאחור.

זה לא רק עניין מוסרי 

מעבר להיבטים המוסריים הכרוכים בכך, יש גם היבט פרקטי בולט: אי הגעת החיסון למדינות העניות, מערערת את היכולת להכחיד את הקורונה מהעולם. כפי שלמדנו, מגפת הקורונה לא מכבדת גבולות והסכמים, וככל שלא כולם בטוחים - אף אחד אינו בטוח, וגורלנו שזור זה בגורלו של זה.

ילדים עם מסכות קורונה עובדים בהסרת תוויות מבקבוקי שתייה במנילה שבפיליפינים, בחודש אוגוסט / צילום: Reuters, ELOISA LOPEZ

נתונים שנאספו על ידי חוקרים במרכז "חדשנות הבריאות" של אוניברסיטת דיוק, מראים כי מדינות בעלות הכנסה גבוהה מהוות יותר ממחצית מכלל הרכישות המוקדמות לחיסוני הקורונה. ארה"ב לבדה אחראית כמעט לשישית מכמויות הרכישות המוקדמות עם 3 מנות חיסון לאדם, קנדה הגדילה לרכוש עשר מנות לכל אחד מאזרחיה, ואוסטרליה רכשה כמעט 6 מנות לאזרח.

קבוצה של מדינות עשירות כבר הסכימה לקנות כ־600 מיליון מנות מהחיסון של חברת פייזר, כמעט מחצית מהסך שייוצר עד סוף 2021, למרות שאזרחיהן מהווים רק 13% מאוכלוסיית העולם. בסך הכל, ההערכה היא כי כבר נרכשו 6.4 מיליארד מנות של חיסונים פוטנציאליים, ו־3.2 מיליארד נוספים נמצאים במשא ומתן או שמורים כ"הרחבות אופציונליות של עסקאות קיימות".

בשנת 2009 חלפה שנה מפיתוח החיסון נגד שפעת החזירים ועד חלוקתו לכל מדינות אפריקה לאחר שהמדינות העשירות שלטו באספקת החיסונים על ידי הסכמי רכישה מוקדמים. כעת החשש הוא, שמדינות עניות עלולות להמתין שנים בתור הארוך, ולא להבטיח חיסון לאוכלוסייתן עד 2024, לפי אוניברסיטת דיוק.

על פי "אוקספם", לא כל חברות התרופות מחויבות לשמור חיסונים מראש למדינות העניות. "מודרנה" חתמה על הסכמים מראש רק עם מדינות עשירות, בעוד ש"אסטרהזנקה" התחייבה לספק 400 מיליון מנות חיסון למדינות המתפתחות. למחירי החיסונים והמדינות העשירות הקודמות בתור, מצטרף העניין הלוגיסטי. תשתיות ההובלה, ההפצה והאחסון של החיסון מוגבלות יותר במדינות העניות.

הבעיה תתגלגל לפתחה של לישראל

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, מסביר כיצד הבעיה יכולה להתגלגל לחצר האחורית של ישראל. מדינות האזור אמנם רכשו לעצמן חיסונים מראש, אך לבנון למשל יכולה לכסות 15% מאוכלוסייתה, וכך גם ירדן. "האינטרס שלנו הוא לראות שגם מדינות שנמצאות בחצר שלנו, כמו הרשות הפלסטינית, יקבלו את החיסונים", הוא אומר.

"אין להן את הכלים לעמוד בתור. רואים היום את החתונות שמתקיימות ברשות בהן יש עירוב אוכלוסיות, ולאחר מכן התחלואה מגיעה לישראל. זה אינטרס שלנו. ברמה העולמית, אם מדברים על הפסקת הפנדמיה, כל עוד יהיו כיסים של מדינות בהן המחלה תמשיך להתפרץ, זה ימשיך להדביק את יתר העולם. לא נוכל לחזור לטיסות סדירות ופעילות כלכלית. אי אפשר שכל מדינה תסתכל רק על עצמה, אנחנו חיים בעולם גלובלי".

ללמוד מפיתוח החיסון לפוליו

אחת הסוגיות היא האם ניתן להקל על הפטנטים ולהפוך את טכנולוגיות לזמינות יותר. דרום אפריקה והודו הציעו בארגון הסחר העולמי כי יש לוותר על כל מונופולי הקניין הרוחני הנוגעים לכלים, תרופות וחיסונים של קוביד 19.

אך האם זה אפשרי בכלל? לדברי פרופ' דוידוביץ', "יש כאן כשל שוק בגלל השיטה והתחרות. כמו עם בזבוז מזון,. יש אפשרות שלכל העולם יהיה מזון ותרופות באופן שיגיע לכולם, אבל זה לא קורה בגלל כשל השוק".

"חברות התרופות רגילות למצות רווח, וזה מייצר הרבה מאוד בעיות. פעם, לפני כמה עשרות שנים, זה לא היה ככה. למדינת ישראל עד שנות ה־70 הייתה את היכולת לייצר לעצמה את החיסונים. הווירולוגים שלנו נסעו ללמוד איפה שפיתחו את החיסון איך לפתח אותו, וחזרו לארץ".

אחת הדוגמאות למה שדוידוביץ' אומר היא המקרה של מחלת הפוליו. על חיסון הפוליו לא רשמו פטנט ואנשים למדו את החיסון וייצרו אותו במדינות שלהם. הוא מצביע על שלוש בעיות עיקריות; אופן החלוקה של החיסונים המתבסס על תחרות במקום שיתוף פעולה; מודל פיתוח החיסונים שנעשה בצורה תחרותית מבוססת פטנטים וזאת למרות התגייסות חסרת־תקדים של מדענים לבלימת המגפה; ומודל ייצור מוגבל בשל הפטנטים.

מי מפחד מיוזמה בינלאומית

כפי שחווה העולם על בשרו, ייתכן כי הדרך היחידה לחזור למרקם החיים השגרתי הינו חיסון האוכלוסייה. החשש מפני השארת המדינות העניות מאחור, איננו חדש. הוא הונח על שולחן ארגון הבריאות העולמי מן הרגע הראשון, ושלח את המדינות העשירות למצוא פתרון, שייצר חלוקה שוויונית של החיסונים.

לצורך כך, נרקמה יוזמת שיתוף פעולה בינלאומית בשם COVAX, במטרה להפיץ בצורה הוגנת שני מיליארד חיסונים עד סוף שנת 2021, במחיר מינימלי של שלושה דולר בלבד למנת חיסון. מדינות בעלות הכנסה נמוכה שנרשמו לתוכנית, יקבלו גישה לחיסונים בטוחים ובמחיר סביר. התוכנית שואפת להשיג מספיק חיסונים למדינות המשתתפות בכדי לחסן לפחות 20% מאוכלוסיותיהן.

למרות ההתגייסות, כמות החיסונים למדינות העניות בשלב זה הינה מוגבלת.
עד כה מעורכות 186 מדינות ביוזמה, אך היעדרותן של ארה"ב, רוסיה וסין מורגשת היטב. אלו סירבו להצטרף ליוזמה, ובכך החלישו את יכולותיה ומטרתה הקולקטיבית. נוסף לכך, התוכנית לא מונעת מהמדינות לחתום על עסקאות עצמאיות עם יצרנים, עסקאות המעלות את מחירי החיסונים ומגבילות את הנגישות. עד כה, אסטרהזנקה הצטרפה ליוזמה, אך פייזר ומודרנה נעדרות ממנה.

מכון ראנד: התנהגות המדינות העשירות תעלה לכלכלה העולמית 1.2 טריליון דולר

מחקר שהתפרסם באחרונה קובע כי התנהגות לאומנית של ממשלות בנוגע לחיסוני הקורונה, עלולה לעלות לכלכלה העולמית כ־1.2 טריליון דולר בשנה במונחי תוצר.

לפי המחקר שהתבצע על ידי מכון ראנד, ככל שהנגיף ימשיך להתפשט בעולם בזמן שמדינות לא יצליחו לקדם עצמן בתור לחיסון ולרכוש חיסונים יקרים, השפעתו השלילית הגלובלית של הנגיף תמשיך להכות. גם אם הגישה השוויונית לחיסון תמנע רק מהמדינות בעלות ההכנסה הנמוכה ביותר וכל שאר המדינות יחסנו את אוכלוסיותיהן, החוקרים גילו שהכלכלה העולמית תשלם 153 מיליארד דולר בשנה בתוצר מקומי גולמי.

באופן ספציפי, המחברים מצאו כי ארצות הברית תפסיד 16 מיליארד דולר בשנה, האיחוד האירופי יאבד 40 מיליארד דולר בשנה, בריטניה תפסיד 5 מיליארד דולר בשנה, סין תפסיד 14 מיליארד דולר בשנה, ומדינות אחרות בעלות הכנסה גבוהה יאבדו ביחד 39 מיליארד דולר בשנה.

מנגד, תמריצים כלכליים שבכוחם ליצור גישה לחיסונים למדינות בעלות הכנסה נמוכה יותר, יעלו 25 מיליארד דולר. בכך, אם המדינות העשירות ישקיעו במערך חיסונים למדינות העניות, עבור כל דולר שיושקע, ירוויחו המדינות בעלות ההכנסה הגבוהה כ־4.80 דולר.

עוד כתבות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם