גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדינות עניות עלולות להישאר בלי חיסון לקורונה וזה לא רק עניין מוסרי

המדינות העשירות כבר חתמו על חוזים לאספקת מיליארדי חיסונים מול חברות התרופות - עד 10 מנות לאדם - בעוד שהמדינות העניות נותרו מחוץ לתחרות וללא מזור לאזרחיהן ● לא מדובר רק בעניין מוסרי אלא גם פרקטי: הקורונה לא תיעלם ממערב כל עוד החצר האחורית שלו חולה

תלמידים בדרך לבית הספר בניירובי, קניה בחודש אוקטובר / צילום: Reuters, THOMAS MUKOYA
תלמידים בדרך לבית הספר בניירובי, קניה בחודש אוקטובר / צילום: Reuters, THOMAS MUKOYA

בחודש יולי האחרון, כשהעולם היה מצוי בתקופת "בין הסגרים" ומדינות ניסו למצוא מודל שיאפשר חיים לצד הקורונה עד אשר יימצא מזור, מייסד חברת מייקרוסופט ואחד האנשים העשירים בעולם, ביל גייטס, הזהיר מפני "לאומנות חיסונים" (Vaccine Nationalism).

הוא קרא לשווק את החיסונים העתידיים לווירוס הקורונה למדינות ולאנשים הזקוקים להם, ולא לכל המרבה במחיר. "אסור שהחיסונים יירכשו על ידי המדינות העשירות על חשבון מקומות בהם הוא נזקק יותר", הוא אמר. אם הדבר לא יעשה, הוא הזהיר, "המגפה תהיה ארוכה וקשה יותר ותפגע באנשים רבים יותר".

כמה חודשים קדימה, העולם נכנס לסחרור החיסונים. שלוש חברות ענק עברו את מחסום השלב השלישי בניסוי, שתיים מתוכן כבר הגישו בקשה לשיווק החיסון. ואזהרה של גייטס? נראה שהיא עלולה להפוך מתחזית, למציאות.

אותה "לאומנות חיסונים", היא מצב שבו ממשלות חותמות על הסכמים עם יצרני תרופות לפני שהחיסונים זמינים למדינות אחרות. כך, הן רוכשות חיסונים ביתר, בזמן שיכולת הייצור מוגבלת ומדינות עניות עלולות להיוותר ללא גישה לחיסונים מצילי חיים.

בישורת האחרונה של ההתמודדות עם המגפה, עשוי להיחשף העולם למה שהיה ברור לאורך כל הדרך: הקורונה מבליטה ומגבירה את הפערים בין העשירים לעניים. די להסתכל על הזירה המקומית. עם הכרזתה של חברת "פייזר" על יעילות החיסון, ניהלה ישראל משא ומתן בנקודת פתיחה בה התנאים לרעתה, ניסתה לרכוש כמה שיותר, והסכימה לשלם מחירים גבוהים. מדינות אחרות דוגמת קנדה, רכשו מיליוני חיסונים יותר מהנדרש, כדי להבטיח אספקה רחבה.

כמובן, כדי לא לשים את כל הביצים בסל אחד, מגדילות המדינות את ה'הימור' שלהן על כמה חיסונים, ורוכשות מכל הבא ליד.

הראשון זוכה

אם לרגע קט, בין ההודעה של פייזר לרכישת החיסון הרגישו אזרחי ישראל שהם עלולים להיוותר ללא הגנה, זוהי למרבה הצער מציאות בפניה עומדים מיליארדי אנשים החיים במדינות שאינן עתירות משאבים. הייצור בראשית הדרך מוגבל, הביקוש רב, והמחיר - גבוה מאד. התחרות בין המדינות העשירות להשגת החיסונים לאזרחיהן עלול לדחוף את מחירי החיסון מעלה, ולהפוך אותם נגישים עוד פחות עבור המדינות העניות. ובמרוץ בו מתקדמות במהרה המדינות המרבות במחיר - אלו המתפתחות נותרות מאחור.

זה לא רק עניין מוסרי 

מעבר להיבטים המוסריים הכרוכים בכך, יש גם היבט פרקטי בולט: אי הגעת החיסון למדינות העניות, מערערת את היכולת להכחיד את הקורונה מהעולם. כפי שלמדנו, מגפת הקורונה לא מכבדת גבולות והסכמים, וככל שלא כולם בטוחים - אף אחד אינו בטוח, וגורלנו שזור זה בגורלו של זה.

ילדים עם מסכות קורונה עובדים בהסרת תוויות מבקבוקי שתייה במנילה שבפיליפינים, בחודש אוגוסט / צילום: Reuters, ELOISA LOPEZ

נתונים שנאספו על ידי חוקרים במרכז "חדשנות הבריאות" של אוניברסיטת דיוק, מראים כי מדינות בעלות הכנסה גבוהה מהוות יותר ממחצית מכלל הרכישות המוקדמות לחיסוני הקורונה. ארה"ב לבדה אחראית כמעט לשישית מכמויות הרכישות המוקדמות עם 3 מנות חיסון לאדם, קנדה הגדילה לרכוש עשר מנות לכל אחד מאזרחיה, ואוסטרליה רכשה כמעט 6 מנות לאזרח.

קבוצה של מדינות עשירות כבר הסכימה לקנות כ־600 מיליון מנות מהחיסון של חברת פייזר, כמעט מחצית מהסך שייוצר עד סוף 2021, למרות שאזרחיהן מהווים רק 13% מאוכלוסיית העולם. בסך הכל, ההערכה היא כי כבר נרכשו 6.4 מיליארד מנות של חיסונים פוטנציאליים, ו־3.2 מיליארד נוספים נמצאים במשא ומתן או שמורים כ"הרחבות אופציונליות של עסקאות קיימות".

בשנת 2009 חלפה שנה מפיתוח החיסון נגד שפעת החזירים ועד חלוקתו לכל מדינות אפריקה לאחר שהמדינות העשירות שלטו באספקת החיסונים על ידי הסכמי רכישה מוקדמים. כעת החשש הוא, שמדינות עניות עלולות להמתין שנים בתור הארוך, ולא להבטיח חיסון לאוכלוסייתן עד 2024, לפי אוניברסיטת דיוק.

על פי "אוקספם", לא כל חברות התרופות מחויבות לשמור חיסונים מראש למדינות העניות. "מודרנה" חתמה על הסכמים מראש רק עם מדינות עשירות, בעוד ש"אסטרהזנקה" התחייבה לספק 400 מיליון מנות חיסון למדינות המתפתחות. למחירי החיסונים והמדינות העשירות הקודמות בתור, מצטרף העניין הלוגיסטי. תשתיות ההובלה, ההפצה והאחסון של החיסון מוגבלות יותר במדינות העניות.

הבעיה תתגלגל לפתחה של לישראל

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, מסביר כיצד הבעיה יכולה להתגלגל לחצר האחורית של ישראל. מדינות האזור אמנם רכשו לעצמן חיסונים מראש, אך לבנון למשל יכולה לכסות 15% מאוכלוסייתה, וכך גם ירדן. "האינטרס שלנו הוא לראות שגם מדינות שנמצאות בחצר שלנו, כמו הרשות הפלסטינית, יקבלו את החיסונים", הוא אומר.

"אין להן את הכלים לעמוד בתור. רואים היום את החתונות שמתקיימות ברשות בהן יש עירוב אוכלוסיות, ולאחר מכן התחלואה מגיעה לישראל. זה אינטרס שלנו. ברמה העולמית, אם מדברים על הפסקת הפנדמיה, כל עוד יהיו כיסים של מדינות בהן המחלה תמשיך להתפרץ, זה ימשיך להדביק את יתר העולם. לא נוכל לחזור לטיסות סדירות ופעילות כלכלית. אי אפשר שכל מדינה תסתכל רק על עצמה, אנחנו חיים בעולם גלובלי".

ללמוד מפיתוח החיסון לפוליו

אחת הסוגיות היא האם ניתן להקל על הפטנטים ולהפוך את טכנולוגיות לזמינות יותר. דרום אפריקה והודו הציעו בארגון הסחר העולמי כי יש לוותר על כל מונופולי הקניין הרוחני הנוגעים לכלים, תרופות וחיסונים של קוביד 19.

אך האם זה אפשרי בכלל? לדברי פרופ' דוידוביץ', "יש כאן כשל שוק בגלל השיטה והתחרות. כמו עם בזבוז מזון,. יש אפשרות שלכל העולם יהיה מזון ותרופות באופן שיגיע לכולם, אבל זה לא קורה בגלל כשל השוק".

"חברות התרופות רגילות למצות רווח, וזה מייצר הרבה מאוד בעיות. פעם, לפני כמה עשרות שנים, זה לא היה ככה. למדינת ישראל עד שנות ה־70 הייתה את היכולת לייצר לעצמה את החיסונים. הווירולוגים שלנו נסעו ללמוד איפה שפיתחו את החיסון איך לפתח אותו, וחזרו לארץ".

אחת הדוגמאות למה שדוידוביץ' אומר היא המקרה של מחלת הפוליו. על חיסון הפוליו לא רשמו פטנט ואנשים למדו את החיסון וייצרו אותו במדינות שלהם. הוא מצביע על שלוש בעיות עיקריות; אופן החלוקה של החיסונים המתבסס על תחרות במקום שיתוף פעולה; מודל פיתוח החיסונים שנעשה בצורה תחרותית מבוססת פטנטים וזאת למרות התגייסות חסרת־תקדים של מדענים לבלימת המגפה; ומודל ייצור מוגבל בשל הפטנטים.

מי מפחד מיוזמה בינלאומית

כפי שחווה העולם על בשרו, ייתכן כי הדרך היחידה לחזור למרקם החיים השגרתי הינו חיסון האוכלוסייה. החשש מפני השארת המדינות העניות מאחור, איננו חדש. הוא הונח על שולחן ארגון הבריאות העולמי מן הרגע הראשון, ושלח את המדינות העשירות למצוא פתרון, שייצר חלוקה שוויונית של החיסונים.

לצורך כך, נרקמה יוזמת שיתוף פעולה בינלאומית בשם COVAX, במטרה להפיץ בצורה הוגנת שני מיליארד חיסונים עד סוף שנת 2021, במחיר מינימלי של שלושה דולר בלבד למנת חיסון. מדינות בעלות הכנסה נמוכה שנרשמו לתוכנית, יקבלו גישה לחיסונים בטוחים ובמחיר סביר. התוכנית שואפת להשיג מספיק חיסונים למדינות המשתתפות בכדי לחסן לפחות 20% מאוכלוסיותיהן.

למרות ההתגייסות, כמות החיסונים למדינות העניות בשלב זה הינה מוגבלת.
עד כה מעורכות 186 מדינות ביוזמה, אך היעדרותן של ארה"ב, רוסיה וסין מורגשת היטב. אלו סירבו להצטרף ליוזמה, ובכך החלישו את יכולותיה ומטרתה הקולקטיבית. נוסף לכך, התוכנית לא מונעת מהמדינות לחתום על עסקאות עצמאיות עם יצרנים, עסקאות המעלות את מחירי החיסונים ומגבילות את הנגישות. עד כה, אסטרהזנקה הצטרפה ליוזמה, אך פייזר ומודרנה נעדרות ממנה.

מכון ראנד: התנהגות המדינות העשירות תעלה לכלכלה העולמית 1.2 טריליון דולר

מחקר שהתפרסם באחרונה קובע כי התנהגות לאומנית של ממשלות בנוגע לחיסוני הקורונה, עלולה לעלות לכלכלה העולמית כ־1.2 טריליון דולר בשנה במונחי תוצר.

לפי המחקר שהתבצע על ידי מכון ראנד, ככל שהנגיף ימשיך להתפשט בעולם בזמן שמדינות לא יצליחו לקדם עצמן בתור לחיסון ולרכוש חיסונים יקרים, השפעתו השלילית הגלובלית של הנגיף תמשיך להכות. גם אם הגישה השוויונית לחיסון תמנע רק מהמדינות בעלות ההכנסה הנמוכה ביותר וכל שאר המדינות יחסנו את אוכלוסיותיהן, החוקרים גילו שהכלכלה העולמית תשלם 153 מיליארד דולר בשנה בתוצר מקומי גולמי.

באופן ספציפי, המחברים מצאו כי ארצות הברית תפסיד 16 מיליארד דולר בשנה, האיחוד האירופי יאבד 40 מיליארד דולר בשנה, בריטניה תפסיד 5 מיליארד דולר בשנה, סין תפסיד 14 מיליארד דולר בשנה, ומדינות אחרות בעלות הכנסה גבוהה יאבדו ביחד 39 מיליארד דולר בשנה.

מנגד, תמריצים כלכליים שבכוחם ליצור גישה לחיסונים למדינות בעלות הכנסה נמוכה יותר, יעלו 25 מיליארד דולר. בכך, אם המדינות העשירות ישקיעו במערך חיסונים למדינות העניות, עבור כל דולר שיושקע, ירוויחו המדינות בעלות ההכנסה הגבוהה כ־4.80 דולר.

עוד כתבות

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?