גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדינות עניות עלולות להישאר בלי חיסון לקורונה וזה לא רק עניין מוסרי

המדינות העשירות כבר חתמו על חוזים לאספקת מיליארדי חיסונים מול חברות התרופות - עד 10 מנות לאדם - בעוד שהמדינות העניות נותרו מחוץ לתחרות וללא מזור לאזרחיהן ● לא מדובר רק בעניין מוסרי אלא גם פרקטי: הקורונה לא תיעלם ממערב כל עוד החצר האחורית שלו חולה

תלמידים בדרך לבית הספר בניירובי, קניה בחודש אוקטובר / צילום: Reuters, THOMAS MUKOYA
תלמידים בדרך לבית הספר בניירובי, קניה בחודש אוקטובר / צילום: Reuters, THOMAS MUKOYA

בחודש יולי האחרון, כשהעולם היה מצוי בתקופת "בין הסגרים" ומדינות ניסו למצוא מודל שיאפשר חיים לצד הקורונה עד אשר יימצא מזור, מייסד חברת מייקרוסופט ואחד האנשים העשירים בעולם, ביל גייטס, הזהיר מפני "לאומנות חיסונים" (Vaccine Nationalism).

הוא קרא לשווק את החיסונים העתידיים לווירוס הקורונה למדינות ולאנשים הזקוקים להם, ולא לכל המרבה במחיר. "אסור שהחיסונים יירכשו על ידי המדינות העשירות על חשבון מקומות בהם הוא נזקק יותר", הוא אמר. אם הדבר לא יעשה, הוא הזהיר, "המגפה תהיה ארוכה וקשה יותר ותפגע באנשים רבים יותר".

כמה חודשים קדימה, העולם נכנס לסחרור החיסונים. שלוש חברות ענק עברו את מחסום השלב השלישי בניסוי, שתיים מתוכן כבר הגישו בקשה לשיווק החיסון. ואזהרה של גייטס? נראה שהיא עלולה להפוך מתחזית, למציאות.

אותה "לאומנות חיסונים", היא מצב שבו ממשלות חותמות על הסכמים עם יצרני תרופות לפני שהחיסונים זמינים למדינות אחרות. כך, הן רוכשות חיסונים ביתר, בזמן שיכולת הייצור מוגבלת ומדינות עניות עלולות להיוותר ללא גישה לחיסונים מצילי חיים.

בישורת האחרונה של ההתמודדות עם המגפה, עשוי להיחשף העולם למה שהיה ברור לאורך כל הדרך: הקורונה מבליטה ומגבירה את הפערים בין העשירים לעניים. די להסתכל על הזירה המקומית. עם הכרזתה של חברת "פייזר" על יעילות החיסון, ניהלה ישראל משא ומתן בנקודת פתיחה בה התנאים לרעתה, ניסתה לרכוש כמה שיותר, והסכימה לשלם מחירים גבוהים. מדינות אחרות דוגמת קנדה, רכשו מיליוני חיסונים יותר מהנדרש, כדי להבטיח אספקה רחבה.

כמובן, כדי לא לשים את כל הביצים בסל אחד, מגדילות המדינות את ה'הימור' שלהן על כמה חיסונים, ורוכשות מכל הבא ליד.

הראשון זוכה

אם לרגע קט, בין ההודעה של פייזר לרכישת החיסון הרגישו אזרחי ישראל שהם עלולים להיוותר ללא הגנה, זוהי למרבה הצער מציאות בפניה עומדים מיליארדי אנשים החיים במדינות שאינן עתירות משאבים. הייצור בראשית הדרך מוגבל, הביקוש רב, והמחיר - גבוה מאד. התחרות בין המדינות העשירות להשגת החיסונים לאזרחיהן עלול לדחוף את מחירי החיסון מעלה, ולהפוך אותם נגישים עוד פחות עבור המדינות העניות. ובמרוץ בו מתקדמות במהרה המדינות המרבות במחיר - אלו המתפתחות נותרות מאחור.

זה לא רק עניין מוסרי 

מעבר להיבטים המוסריים הכרוכים בכך, יש גם היבט פרקטי בולט: אי הגעת החיסון למדינות העניות, מערערת את היכולת להכחיד את הקורונה מהעולם. כפי שלמדנו, מגפת הקורונה לא מכבדת גבולות והסכמים, וככל שלא כולם בטוחים - אף אחד אינו בטוח, וגורלנו שזור זה בגורלו של זה.

ילדים עם מסכות קורונה עובדים בהסרת תוויות מבקבוקי שתייה במנילה שבפיליפינים, בחודש אוגוסט / צילום: Reuters, ELOISA LOPEZ

נתונים שנאספו על ידי חוקרים במרכז "חדשנות הבריאות" של אוניברסיטת דיוק, מראים כי מדינות בעלות הכנסה גבוהה מהוות יותר ממחצית מכלל הרכישות המוקדמות לחיסוני הקורונה. ארה"ב לבדה אחראית כמעט לשישית מכמויות הרכישות המוקדמות עם 3 מנות חיסון לאדם, קנדה הגדילה לרכוש עשר מנות לכל אחד מאזרחיה, ואוסטרליה רכשה כמעט 6 מנות לאזרח.

קבוצה של מדינות עשירות כבר הסכימה לקנות כ־600 מיליון מנות מהחיסון של חברת פייזר, כמעט מחצית מהסך שייוצר עד סוף 2021, למרות שאזרחיהן מהווים רק 13% מאוכלוסיית העולם. בסך הכל, ההערכה היא כי כבר נרכשו 6.4 מיליארד מנות של חיסונים פוטנציאליים, ו־3.2 מיליארד נוספים נמצאים במשא ומתן או שמורים כ"הרחבות אופציונליות של עסקאות קיימות".

בשנת 2009 חלפה שנה מפיתוח החיסון נגד שפעת החזירים ועד חלוקתו לכל מדינות אפריקה לאחר שהמדינות העשירות שלטו באספקת החיסונים על ידי הסכמי רכישה מוקדמים. כעת החשש הוא, שמדינות עניות עלולות להמתין שנים בתור הארוך, ולא להבטיח חיסון לאוכלוסייתן עד 2024, לפי אוניברסיטת דיוק.

על פי "אוקספם", לא כל חברות התרופות מחויבות לשמור חיסונים מראש למדינות העניות. "מודרנה" חתמה על הסכמים מראש רק עם מדינות עשירות, בעוד ש"אסטרהזנקה" התחייבה לספק 400 מיליון מנות חיסון למדינות המתפתחות. למחירי החיסונים והמדינות העשירות הקודמות בתור, מצטרף העניין הלוגיסטי. תשתיות ההובלה, ההפצה והאחסון של החיסון מוגבלות יותר במדינות העניות.

הבעיה תתגלגל לפתחה של לישראל

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, מסביר כיצד הבעיה יכולה להתגלגל לחצר האחורית של ישראל. מדינות האזור אמנם רכשו לעצמן חיסונים מראש, אך לבנון למשל יכולה לכסות 15% מאוכלוסייתה, וכך גם ירדן. "האינטרס שלנו הוא לראות שגם מדינות שנמצאות בחצר שלנו, כמו הרשות הפלסטינית, יקבלו את החיסונים", הוא אומר.

"אין להן את הכלים לעמוד בתור. רואים היום את החתונות שמתקיימות ברשות בהן יש עירוב אוכלוסיות, ולאחר מכן התחלואה מגיעה לישראל. זה אינטרס שלנו. ברמה העולמית, אם מדברים על הפסקת הפנדמיה, כל עוד יהיו כיסים של מדינות בהן המחלה תמשיך להתפרץ, זה ימשיך להדביק את יתר העולם. לא נוכל לחזור לטיסות סדירות ופעילות כלכלית. אי אפשר שכל מדינה תסתכל רק על עצמה, אנחנו חיים בעולם גלובלי".

ללמוד מפיתוח החיסון לפוליו

אחת הסוגיות היא האם ניתן להקל על הפטנטים ולהפוך את טכנולוגיות לזמינות יותר. דרום אפריקה והודו הציעו בארגון הסחר העולמי כי יש לוותר על כל מונופולי הקניין הרוחני הנוגעים לכלים, תרופות וחיסונים של קוביד 19.

אך האם זה אפשרי בכלל? לדברי פרופ' דוידוביץ', "יש כאן כשל שוק בגלל השיטה והתחרות. כמו עם בזבוז מזון,. יש אפשרות שלכל העולם יהיה מזון ותרופות באופן שיגיע לכולם, אבל זה לא קורה בגלל כשל השוק".

"חברות התרופות רגילות למצות רווח, וזה מייצר הרבה מאוד בעיות. פעם, לפני כמה עשרות שנים, זה לא היה ככה. למדינת ישראל עד שנות ה־70 הייתה את היכולת לייצר לעצמה את החיסונים. הווירולוגים שלנו נסעו ללמוד איפה שפיתחו את החיסון איך לפתח אותו, וחזרו לארץ".

אחת הדוגמאות למה שדוידוביץ' אומר היא המקרה של מחלת הפוליו. על חיסון הפוליו לא רשמו פטנט ואנשים למדו את החיסון וייצרו אותו במדינות שלהם. הוא מצביע על שלוש בעיות עיקריות; אופן החלוקה של החיסונים המתבסס על תחרות במקום שיתוף פעולה; מודל פיתוח החיסונים שנעשה בצורה תחרותית מבוססת פטנטים וזאת למרות התגייסות חסרת־תקדים של מדענים לבלימת המגפה; ומודל ייצור מוגבל בשל הפטנטים.

מי מפחד מיוזמה בינלאומית

כפי שחווה העולם על בשרו, ייתכן כי הדרך היחידה לחזור למרקם החיים השגרתי הינו חיסון האוכלוסייה. החשש מפני השארת המדינות העניות מאחור, איננו חדש. הוא הונח על שולחן ארגון הבריאות העולמי מן הרגע הראשון, ושלח את המדינות העשירות למצוא פתרון, שייצר חלוקה שוויונית של החיסונים.

לצורך כך, נרקמה יוזמת שיתוף פעולה בינלאומית בשם COVAX, במטרה להפיץ בצורה הוגנת שני מיליארד חיסונים עד סוף שנת 2021, במחיר מינימלי של שלושה דולר בלבד למנת חיסון. מדינות בעלות הכנסה נמוכה שנרשמו לתוכנית, יקבלו גישה לחיסונים בטוחים ובמחיר סביר. התוכנית שואפת להשיג מספיק חיסונים למדינות המשתתפות בכדי לחסן לפחות 20% מאוכלוסיותיהן.

למרות ההתגייסות, כמות החיסונים למדינות העניות בשלב זה הינה מוגבלת.
עד כה מעורכות 186 מדינות ביוזמה, אך היעדרותן של ארה"ב, רוסיה וסין מורגשת היטב. אלו סירבו להצטרף ליוזמה, ובכך החלישו את יכולותיה ומטרתה הקולקטיבית. נוסף לכך, התוכנית לא מונעת מהמדינות לחתום על עסקאות עצמאיות עם יצרנים, עסקאות המעלות את מחירי החיסונים ומגבילות את הנגישות. עד כה, אסטרהזנקה הצטרפה ליוזמה, אך פייזר ומודרנה נעדרות ממנה.

מכון ראנד: התנהגות המדינות העשירות תעלה לכלכלה העולמית 1.2 טריליון דולר

מחקר שהתפרסם באחרונה קובע כי התנהגות לאומנית של ממשלות בנוגע לחיסוני הקורונה, עלולה לעלות לכלכלה העולמית כ־1.2 טריליון דולר בשנה במונחי תוצר.

לפי המחקר שהתבצע על ידי מכון ראנד, ככל שהנגיף ימשיך להתפשט בעולם בזמן שמדינות לא יצליחו לקדם עצמן בתור לחיסון ולרכוש חיסונים יקרים, השפעתו השלילית הגלובלית של הנגיף תמשיך להכות. גם אם הגישה השוויונית לחיסון תמנע רק מהמדינות בעלות ההכנסה הנמוכה ביותר וכל שאר המדינות יחסנו את אוכלוסיותיהן, החוקרים גילו שהכלכלה העולמית תשלם 153 מיליארד דולר בשנה בתוצר מקומי גולמי.

באופן ספציפי, המחברים מצאו כי ארצות הברית תפסיד 16 מיליארד דולר בשנה, האיחוד האירופי יאבד 40 מיליארד דולר בשנה, בריטניה תפסיד 5 מיליארד דולר בשנה, סין תפסיד 14 מיליארד דולר בשנה, ומדינות אחרות בעלות הכנסה גבוהה יאבדו ביחד 39 מיליארד דולר בשנה.

מנגד, תמריצים כלכליים שבכוחם ליצור גישה לחיסונים למדינות בעלות הכנסה נמוכה יותר, יעלו 25 מיליארד דולר. בכך, אם המדינות העשירות ישקיעו במערך חיסונים למדינות העניות, עבור כל דולר שיושקע, ירוויחו המדינות בעלות ההכנסה הגבוהה כ־4.80 דולר.

עוד כתבות

הפגנות בחברה הערבית במחאה על האלימות ומחדלי הממשלה בטיפול בה / צילום: דוברות הרשימה המשותפת

למרות חיזורי נתניהו, הממשלה תאשר רק תוכנית מוגבלת נגד אלימות בחברה הערבית

הממשלה צפויה לאשר כמה עשרות מיליוני שקלים למלחמה באלימות בחברה הערבית • עוד בתוכנית: מהלך נרחב לקטיעת זרם הנשק הגנוב לארגוני הפשיעה ותוכנית ממוקדת למאבק בארגוני הפשיעה, באחריות המפכ"ל החדש

דרינק בבית / צילום: Shutterstock

קוקטיילים עד הבית: בקבוק חם, בלי קרח כתוש ובלי שקשוקים

קוקטיילים מבוקבקים במשלוח צמחו בחסות הקורונה לנישה מובילה בצריכת אלכוהול בארץ, מברים תל אביביים ועד למושבים וקיבוצים ● בסגר השלישי הצטרפו למגמה גם ברמנים פרטיים, ומיזמים חדשים ומשקשקים נולדו

פרמדיק צבאי מכין חיסון קורונה להזרקה באשדוד / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

ועדת התעדוף ממליצה: לפתוח את החיסונים לגילאי 18-16

ההמלצה של הוועדה שדנה בתעדוף החיסונים, מגיעה לאחר שנודע כי המשלוח של פייזר שהיה אמור להגיע בתחילת פברואר, צפוי להיות קטן משמעותית מהמצופה ● במשרד הבריאות ידונו אם לחסן את בני הנוער בבני הספר או בקופות החולים

יואל גולדמן / איור: גיל ג'יבלי

מלך הנדל"ן של ברוקלין והשמדת הערך: הכירו את האיש שעומד מאחורי הקריסה של חברת אול-יר

מלך הנדל"ן של ברוקלין, חסיד סאטמר שהבניינים שלו הם אבן שואבת להיפסטרים, וגם משמיד ערך שחייב כ־2.5 מיליארד שקל למשקיעים ישראלים ● מיהו יואל גולדמן, איש המסתורין שעומד מאחורי קריסת אול-יר, ולמה אין תמונה שלו בשום מקום

קרן טרנר / צילום: ענבל מרמרי

שאול מרידור וקרן טרנר על התנהלות האוצר: "חלם"

מנכ"לית משרד האוצר הפורשת קרן טרנר-אייל דיברה על היחס המשפיל שספגה ועל הכשלים באוצר בראיון לתוכנית עובדה ב"קשת 12" ● שר האוצר הגיב באופן אומלל וספג ביקורת: "פעמיים לקחתי אותה לתפקידים בחופשת לידה - לא מוכן שבניית משפחה תעכב נשים" ● יו"ר נעמת: "אמירות שובניסטיות קלאסיות שלא ייאמנו"

שטיסל עונה 3 / צילום: יח"צ אוהד רומנו

הסדרה "שטיסל": בחברה שמבוססת על סודות, אובדן השליטה בלתי נמנע

בעונה החדשה של "שטיסל" ("יס") אומנם אין קורונה, אבל גיבוריה מתחבטים בבעיות עם זיקה עמוקה למה שהיא חשפה

מתוך הסרט "קרעים של אישה" / צילום: Benjamin Loeb  Netflix

"קרעים של אישה": כמו שיר לא מוצלח בסדנת כתיבה

בסוף הסרט "קרעים של אישה" (נטפליקס) נראה כאילו מישהו התפרץ לסט וצעק "מה  זה! למה כולם עצובים? יאללה, תחייכו קצת!"

צילום: Reuters, Andrew Kelly

העיתונאי הוותיק לארי קינג נפטר בגיל 87 לאחר מאבק בקורונה

לארי קינג נפטר לאחר שחלה בקורונה בתחילת חודש ינואר ● הוא הגיש את תוכנית הראיונות המפורסמת שלו ברשת CNN בין השנים 1985-2010, אז החליף אותו פירס מורגן

קיבוץ נחל עוז / צילום: איל יצהר

המלצות הוועדה בעניין ההסדר הקבוע לקיבוצים: קיצוץ משמעותי בזכויות

לאחר סבך של החלטות מורכבות וסותרות הוגש דוח של הצוות המקצועי לבחינת ההסדר הקבוע בקיבוצים ● אם יתקבל, הקיבוצים יהיו בבעיה

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

הנאסד"ק ננעל בשיא; IBM ואינטל התרסקו לאחר הדוחות

מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בגרמניה מתחת לצפי ● המגבלות בבריטניה מורגשות מאוד בתחום השירותים, כך מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים רשם את קצב התכווצות הפעילות הכלכלית המהיר ביותר מאז מאי 2020 ● לראשונה מפרוץ הקורונה הונג קונג השיתה סגר על התושבים

מטוס של חברת איתיחאד מאיחוד האמירויות / צילום: יח"צ

לידיעת משרד הבריאות: דנמרק משעה הטיסות מאיחוד האמירויות בעקבות "חשד למרמה בבדיקות הקורונה"

לפי שר התחבורה הדני, המידע הגיע לרשויות הדניות מאזרחים שסיפרו על "מקרים ואירועים ספציפיים באיחוד האמירויות" ● "רמת האמינות והפירוט של הדיווחים היא גבוהה מאוד ולכן אנחנו לוקחים זאת ברצינות"

הבניין שבנווה  אביבים / צילום: איל יצהר

שכירות בתל אביב: דירה בנווה אביבים הושכרה ב-8,000 שקל

מדובר בדירת 4.5 חדרים בשטח 135 מ"ר עם חניה ● בפתח תקווה דירת 3.5 חדרים נמכרה ב-1.6 מיליון שקל

פרופ' סיגל סדצקי / צילום: איל יצהר

על פוליטיקה, סגרים וחיסונים: פרופ' סיגל סדצקי לא בטוחה שהמגפה נגמרה

הביקורת בגל הראשון? "לא הייתה מוצדקת" • קבינט הקורונה? "סירבל את קבלת ההחלטות" • פרופ' סיגל סדצקי, שהתפטרה מתפקידה כראשת שירותי בריאות הציבור עוד לפני הגל השני, משוכנעת שהיה ניתן למנוע את הסגר הנוכחי ומזהירה משאננות בעקבות החיסונים

אורן כהן-בוטנסקי, סמנכ"ל לקוחות ושירות באל על / צילום: תמונה פרטית

אורן כהן-בוטנסקי ימונה לסמנכ"ל לקוחות ושירות באל על

אורן כהן-בוטנסקי צפוי להיכנס לתפקידו בתחילת חודש מרץ, כשהוא שימש כסמנכ"ל השירות והמכירות של קבוצת ישראכרט ואמריקן אקספרס ובתפקידו האחרון שימש כממונה על אגף בנקאות ישירה וחווית הלקוח בבנק הפועלים

רחוב לואי מרשל 41, תל אביב / צילום: יח"צ

"יש הרבה חאפרים. היו יזמים שהציעו דברים ממש הזויים"

הבניין ברחוב לואי מרשל 41 בתל אביב ייהרס בקרוב: 32 דירות ייבנו במקום 15 הקיימות

בני גרינאפל / צילום: איל יצהר

בני גרינאפל, מנכ"ל עידן 2000 וכפר השעשועים: "האכיפה לא רצינית"

בני גרינאפל על אתגרי העבודה בתקופת הקורונה ● "עתרנו לבג"ץ לא לאפשר לרשתות השיווק למכור צעצועים ולפגוע לנו בפרנסה. אם סוגרים אותנו, תסגרו גם את אפשרות הקנייה בערוצים אחרים. בג"ץ הציע למדינה לשנות את ההחלטה, היא סירבה ואנו מחכים לפסיקה שאמורה להתקבל בקרוב"

ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב ה-46 / צילום: Associated Press, Evan Vucci

בכיר אמריקאי: ביידן ימשיך לעודד נורמליזציה בין ישראל לשכונתיה

פקיד בכיר אמריקאי, המנוסה ומעורה במזרח התיכון ובממשל ביידן הנכנס, אמר לגלובס כי הנשיא החדש יעודד את המשך תהליך הנורמליזציה עם מדינות ערביות ומוסלמיות ● הבכיר הוסיף כי הערוץ הפלסטיני, שנזנח בימי טראמפ, יחזור לתמונה ופתרון שתי המדינות יקודם

"שופס" במגוון פלטפורמות / צילום: אתר החברה

הדרך של פייסבוק ואינסטגרם להפוך לערוץ קניות עוברת בתל אביב

במאי השיק מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג את "שופס", היוזמה העדכנית של ענקית הרשתות החברתיות לפצח את נושא המסחר המקוון ● שני הישראלים שעומדים מאחורי פיתוח "שופס" מדברים על עתיד הקמעונאות, הפידבקים מהלקוחות ומתייחסים לתלות הגוברת של מותגים בפייסבוק

בני שטיינמץ / צילום: Reuters, Denis Balibouse

הכרעה דרמטית בשווייץ: המיליארדר בני שטיינמץ נידון לחמש שנות מאסר על עבירות שוחד ומרמה

איש העסקים והמיליארדר הישראלי צפוי לערער על גזר הדין, שמצא אותו אשם ב"העברת שוחד לבכירי ציבור זרים" וכן "בזיוף ובמרמה במסמכי תאגיד" סביב פרשת מכרה הברזל בגינאה ● הוטל עליו קנס של 50 מיליון פרנק שוויצרי ● שטיינמץ הודיע כי יערער על הפסיקה

אינטל / צילום: דוברות אינטל

מתקפת האקרים? הדוחות של אינטל דלפו - נאלצה להקדים את הדיווח

חשד כי ענקית השבבים נפלה קורבן לפריצה של האקרים שהדליפו את נתוני הדוחות לפני המועד המתוכנן, מה שאילץ את אינטל לפרסם את הדוחות לפני הזמן