גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הכעס באפריקה יגיע כשנראה שבאירופה החיסונים אכן יעילים"

ראבי רדי, מנכ"ל בנק הדם באפריקה, מספר שממשלות באפריקה חתמו בינתיים על הסכם העברת טכנולוגיה של החיסון לקורונה, כי הן יודעות שאין להן סיכוי להתחרות בממשלות עשירות

גברים מסאיים עם מסכות נגד קורונה בקניה, בחודש אוגוסט / צילום: Reuters, THOMAS MUKOYA
גברים מסאיים עם מסכות נגד קורונה בקניה, בחודש אוגוסט / צילום: Reuters, THOMAS MUKOYA

ראבי רדי, מנכ"ל בנק הדם באפריקה, מצפה ומחכה להגעת החיסון של "אסטרהזנקה" לאפריקה, אף שהוא יודע שזה אינו החיסון היעיל ביותר בנמצא. "זו החלטה של הממשלה לחתום או לא לחתום על עסקת חיסונים במחיר שהחברות ביקשו", הוא אומר בשיחה עם גלובס.

ראבי דדי, מנכ"ל בנק הדם באפריקה / צילום: תמונה פרטית

"עם אסטרהזנקה וחברות נוספות שהחיסונים שלהן עדיין לא הניבו תוצאות, חתמנו על עסקאות העברת טכנולוגיה, כלומר שאנחנו נלמד את תהליך יצור החיסונים, וניצר אותם במפעלים שלנו, וכך החברות המקומיות הן שיספקו את החיסון עבור המדינה, במחיר שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו", הוא אומר.

"החיסונים של 'פייזר' ו'מודרנה' הם יותר חדשניים, יותר מבטיחים, ולמדינות מתפתחות כנראה לא יהיו חיסונים כאלה", אומר רדי בצער, "גם אם הם יגיעו לשוק, הציבור לא יוכל להרשות אותם לעצמו אלא אם המדינה תממן אותם, וזה לא באפשרותן של רוב המדינות האפריקאיות. ממילא לחלק מהמדינות אין את האפשרות הלוגיסטית ליצר שרשרת אספקה לשינוע של חיסון הדורש הקפאה".

"בדרום אפריקה זה אפשרי", הוא מוסיף, "אך במדינות מעט צפוניות לנו זה קשה מאוד. אנחנו מאוד מצפים לייצור של החיסונים הקונבנציונליים יותר, אלה שמבוססים על וירוס מומת או מוחלש, או על הנדסה גנטית של חלבון. לוקח זמן רב יותר לפתח אותם, אך הם זולים ואפשר לשנע אותם בקלות".

יש גם סיבות פוליטיות שבגללן לא קיבלתם הקצאה מהחיסונים?
"זה פחות עניין של פוליטיקה בין מדינות ויותר של לחץ ציבורי של תושבי מדינות על חברות תרופות שפועלות באותן המדינות, או שעושות בהן עסקים בהיקף רחב. מצד שני, ישנן גם מדינות באפריקה שיש בהן כעת אלימות או מלחמה של ממש, וזה מקשה על החברות לעשות שם עסקים או להאמין שהחיסונים באמת יוכלו להגיע ליעדם".

כשהציבור באפריקה רואה שמדינות אחרות רוכשים את החיסונים האלה ואצלכם לא, יש כעס?
"כרגע אין כעס אלא חרדה מהמחלה, ואי־וודאות לגבי החיסון. עד כה הקורונה לא התפשטה בהרחבה אצלנו, כנראה משום שכעת קיץ אצלנו ואנחנו יכולים לנהל את רוב הפעילות שלנו בחוץ. אני מעריך שלקראת הסתיו שלנו והאביב של חצי הכדור הצפוני, אם נראה שהחיסון אכן מאוד יעיל ובמדינות אירופה ובארה"ב פתאום משתלטים על המחלה בעוד אצלנו היא מתחילה לתפוס אחיזה, אז עלול להגיע הכעס, אם לא יגיע חיסון יעיל וזול יותר לפני כן".

ארגון הבריאות העולמי ביקש לחלק את החיסונים באופן שוויוני בעולם.
"היה ברור גם לארגון שאי אפשר לייצר מיד חיסונים למחלה חדשה עבור כל אוכלוסיית העולם, אבל המחשבה הייתה שלפחות לאנשים הכי חשופים או הכי בסיכון, יהיה פול של חיסונים שניתן יהיה לחלקו. אני חושב שהם לא היו פעילים מספיק, הלחץ של המדינות המתפתחות הוא לא מספיק חזק".

התקשורת האפריקאית הביעה חשדנות לגבי ניסויים קליניים בחיסונים, מתוך מחשבה שאולי רף האתיקה של החברות הגדולות הוא נמוך יותר כשזה מגיע לניסויים באפריקה
"הסתובבו שמועות כאלה, אבל אני לא התרשמתי שזה המצב. אני מכיר את ועדות האתיקה המקומיות שהיו מעורבות גם בניסויים שקשורים באיידס, שבנק הדם שלנו היה שותף להם, ואלה ועדות אתיקה מאוד מיומנות ומחמירות, שלא היו מאפשרות לחברות לעשות ניסויים לא אתיים".

באופן כללי אפריקה נושאת את רוב נטל המחלות הזיהומיות בעולם. האם כסף יכול לפתור את הבעיה?
"אם היית שואלת אותי לפני חמש שנים, הייתי אומר לך שאנחנו בדרך לשיפור משמעותי בטיפול במלריה, איידס, שחפת. גם מחלות שלא ניתן לחסן נגדן, מתפשטות פחות מהר כשמטפלים בציבור והעומס הוויראלי של המחלה נמוך יותר.

"תוכנית הסיוע של הממשל האמריקאי שהתחיל ג'ורג' בוש הבן והמשיך ברק אובמה, הביאה להתקדמות רבה. אלא שטראמפ הפחית משמעותית ובחלק מן המקרים הפסיק לגמרי את המימון לתוכניות רבות. עוד לא רואים את ההשפעות של השינוי הזה במלואן בנתונים מספריים, כי מחקרים אפידמיולוגיים הם ארוכי טווח, אבל אני רואה את זה בעיניים שלי".

עוד כתבות

בודקים את המיתוס. כיוון סיבוב המים בכיור / צילום: Shutterstock

המיקום לא קובע את כיוון ירידת המים. אז מה כן?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כיוון ירידת המים לא מוכרע לפי היחס לקו המשווה, אלא לפי האינסטלציה

מה משמעות שם הסדרה Pluribus? / צילום: צילום מסך

מה משמעות שם הסדרה Pluribus?

באיזה מדינה מלבד גרמניה נבחר פוליטיקאי בשם אדולף היטלר, באיזו סדרת ספרים נוהגים ללכת אל "פונדק שלושת המטאטאים" ואיזה נהר מפריד בין מקסיקו לארצות הברית? ● הטריוויה השבועית

כמה שווה התחזקות של מטבע / איור: גיל ג'יבלי

מאות מיליונים נמחקו: אלה המפסידים הגדולים של התחזקות השקל, ולא כולם יצואנים

התחזקות השקל ביותר מ־10% מול הדולר בשנה האחרונה, הסבה פגיעה לשורה ארוכה של חברות נסחרות - החל מענקית המזון שטראוס, דרך אל על ועד חברות תעשייה כמו מיטרוניקס ופלרם ● בזמן שבחברות מנסים למתן את עוצמת הפגיעה באמצעות עסקאות גידור, ויש מי שכבר מאיימים: "אם זה יימשך עוד ועוד חברות יעבירו פעילויות לחו"ל"

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

שועל אדום בעיר / צילום: Shutterstock

כמו חזירי הבר והצבועים: החיות שגילו את היתרונות של העיר - ובייתו את עצמן

ביות עצמי הוא תהליך שבו חיית בר לומדת לנצל את הסביבה האנושית לטובתה ● הדביבונים של צפון אמריקה והשועלים האדומים באנגליה הציגו שלל שינויים, פיזיים והתנהגותיים, נוכח החיים בעיר, מהקטנת מבנה גופם כי המזון תמיד זמין ועד ירידה באגרסיביות

האם הפרויקט השאפתני והאופטימי של ישראל וירדן יצא לפועל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המיזם המשותף של ישראל וירדן מתקדם, טלגרף סוקרים את החרמות איתם ישראל נאלצת להתמודד, הריגתו בעזה של מנהיג המילציות שעבד עם ישראל מאותת על גורל אכזר למי שילך בדרכו ● כותרות העיתונים בעולם

הטלוויזיות החדשות של סלקום ופרטנר / צילום: צילום מסך

פרטנר וסלקום השיקו טלוויזיות חדשות. האם יש בהן בשורה?

בשבועות האחרונים השיקו שתי חברות הסלולר אפליקציות וממשקי טלוויזיה חדשים ● בעוד סלקום מציעה עיצוב מלוטש וחווית משתמש מעולה, בפרטנר מציעים כלים רבים יותר בשליטה על התוכן בעת צפייה

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

ארית עצרה הנפקה לאחר הפיאסקו שמחק מיליארד שקל משווי החברה

לאחר צניחה של 20% במניית החברה הביטחונית ביום ה', הודיעה ארית על עצירת ההנפקה של החברה הבת רשף טכנולוגיות ובחינת מתווה חלופי לגיוס הון עבורה ● המניה הגיבה בזינוק של 9%

נטפליקס / צילום: Shutterstock, wutzkohphoto

כל מה שצריך לדעת על העסקה ההיסטורית בין נטפליקס לוורנר ברדרס

עבור נטפליקס מדובר בהימור מחושב על עתיד תעשיית הבידור ● במשך שנים החברה התבססה על רכישת תוכן מאולפנים אחרים ועל בניית הפקות מקור, אך לא החזיקה בבעלות מלאה על סטודיו גדול ● רכישת וורנר ברדרס מעניקה לה גישה ישירה לקטלוג עצום, לכוח יצירתי מוכר ולמותגים בעלי ערך ● וורנר ברדרס נכנסה למהלך המכירה מתוך רצון למקסם ערך עבור בעלי המניות על רקע שינוי עמוק בתעשייה

מטוס של לופטהנזה קרגו בפרנקפורט / צילום: Shutterstock, SHutterstock

דווקא כשהקנצלר בארץ, לופטהנזה קרגו הטילה אמברגו נשק על ישראל

זרוע המטען של חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה מטילה אמברגו מיידי על הובלת ציוד צבאי לישראל - ומסבירה כי היא כפופה להגבלות יצוא וסנקציות בריטיות ● בקבוצה מדגישים: "פועלים למצוא פתרון למשלוחים אינדיבידואליים"

מנה בקפה נחשון / צילום: טל בדרק

100 אלף בקבוקים בשנה: היקב הישראלי שירגיש לכם כמו ביקור בצרפת

קפה עם מאפים מושחתים וגרניטה, סיור יין טבעוני, מיני-גולף בהשראת שבעת המינים וארוחה כורדית-תימנית במרפסת של בית ● יש מה לעשות ביישובי עמק איילון ● חגית אברון תופרת יום

המייסדים: יונתן פסס, נדב שץ, יהלי סער, תום להט וגל שלזינגר / צילום: MNG

הם פרשו מהלימודים והקימו אתר שביקש לחולל מהפכה. זה הפך אותם למכונת מזומנים

טיילור ברנדס סיפקה לעסקים קטנים פתרונות מיתוג, וחלקה את השוק עם ענקיות כמו וויקס ופייבר ● שינוי כיוון כשברקע מהפכת ה-AI הביא אותה לתחום ביורוקרטי בארה"ב - שמייצר לה בשנה 100 מיליון דולר בהכנסות ו-40% צמיחה במכירות ● המנכ"ל יהלי סער: "הצלנו את העצמאים משעמום"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

תקציב 2026 אושר בממשלה

תקציב המדינה לשנת 2026 אושר כעת בממשלה ברוב גדול. בין היתר, אושרה הרפורמה במשק החלב שעמדה במחלוקת עד הרגע האחרון ● התקציב יעבור כעת לתהליך החקיקה בכנסת, בדרך לדד ליין לאישורו הסופי במליאה, ה-31 במרץ. עד אז, תוכנית התקציב עשויה עוד לעבור שינויים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הגרושה מרוויחה פי 3: האם האב בכל זאת חייב לשלם מזונות?

המחוזי בחיפה קבע שלא ניתן להרוס אגף בבית משותף בלי הסכמה של כל הדיירים ● בית הדין הרבני הפחית מזונות אך חזר על כך שהאב מחויב בהם גם כשפערי ההכנסות משמעותיים לטובת האם ● בית הדין לעבודה קבע שמשקיע ששימש כעובד זכאי לפיצויי פיטורים ואף חייב את בעל השליטה לשלם חלק מהחוב ● 3 פסקי דין בשבוע

המונים במחאה בכיכר הבימה שבתל אביב / צילום: יאיר פלטי

כעת בהבימה. נלחמים על החטוף האחרון

בתל אביב ובירושלים: המונים בהפגנות בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ● יורשו של אבו שבאב רסאן א-דהיני נכנס לפיקוד על המיליציה שפועלת ברפיח נגד חמאס הצוות הישראלי שיתף את המתווכות במידע שנוגע למקום הימצאו של החלל החטוף האחרון רן גואילי ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● עדכונים שוטפים 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

התוכניות שגפני תקע וחוק הגיוס: הדרך לתקציב המדינה עדיין ארוכה

תקציב המדינה אמנם אושר בסוף השבוע האחרון, אך לא מעט שאלות נשארו פתוחות ● על הפרק: המאבק של המפלגות החרדיות נגד חוק הגיוס, תוכניות כלכליות שכבר נתקעו בעבר והמס החדש על הבנקים ● גם אם התקציב יעבור לבסוף, בכלל לא ברור כמה מהרפורמות ישרדו את הדיונים

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

סקר מיתוג המעסיק של גלובס: הצביעו והשפיעו

חווית הקליטה לעבודה, מיתוג גלובלי או פנייה לאוכלוסיות מגוונות: דרגו את הערכים והקריטריונים שחשובים לכם במיתוג המעסיק במקום העבודה שלכם ● תוצאות מדד "מיתוג המעסיק" של גלובס ופלייטיקה יפורסמו בשבוע הבא

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

30 קומות שוממות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים