עמנואל בן זקן, מנכ"ל חברת צ'קמרקס / צילום: ינאי רובג'ה
עמנואל בן זקן, מנכ"ל חברת צ'קמרקס, איך עוברים עליכם הימים האלה?
אנחנו חברת הייטק, יותר קל לנו מאחרים להסתגל למצב הנוכחי, כי אנחנו ממילא רוב הזמן עובדים מרחוק. אבל מכיוון שהתחום שלנו - אבטחת סייבר, זיהוי ותיקון חולשות אבטחה - נעשה עוד יותר חיוני בימי קורונה, אנחנו עובדים עוד יותר קשה מאשר בדרך כלל. כולם כל הזמן באינטרנט, ולכל ההאקרים - יש עכשיו כר של הזדמנויות. הזום, למשל, פרוץ. קניות האונליין עלו בעשרות אחוזים. יש הרבה יותר ניסיונות פישינג. כל אלה שמו את המודוס שלנו על סטרואידים.
אבל לא רק להאקרים יש עכשיו יותר הזדמנויות, גם ל־good guys שמגנים מפניהם. מצד שני, השוק קפא. האטה, אי ודאות, גם לקוחות שהולך להם טוב חושבים פעמיים אם כדאי עכשיו להשקיע, אפילו באבטחה.
אצלנו בכלל הייתה רכבת הרים רגשית מקצה לקצה. באותו שבוע שבו נסגרו השמיים והעולם, אצלנו הייתה אופוריה. זה היה השבוע של האקזיט, כשחברת ההשקעות האמריקאית הלמן פרידמן קנתה אותנו. היינו בהיי - להיות שווה מיליארד פלוס, להיות יוניקורן חדש, ופתאום - מגפה ומשבר. התפקיד שלי היה להרגיע את כולם, לתת לאנשים כלים ולהראות לבעל הבית החדש שהכול בסדר וממשיכים לעבוד. זה היה לא קל.
אז איך עשית את זה?
דרך תקשורת פתוחה, המון תקשורת ושקיפות מול עובדים ולקוחות. יש שינויים בחברה. הסיטואציה משתנה. אנשים עוזבים. חייבים לתקשר את זה. ושוב רכבת הרים. אנשים בזמנים כאלה מחפשים מנהיגות. יציבות. צריך לתת עוגן. בתקופה שיש הרבה שינויים חשוב איך בונים את החברה, את הצוות, את ההנהלה. צריך לשמור שאנשים ימשיכו להיות מחויבים, יישארו באותה אנרגיה. קל ליפול במקומות כאלה, וצריך להוציא אנשים מזה ולהחזיר אותם לעבודה.
חייבים להיות מאוד אג'יליים, לשנות תוך כדי תנועה. לא להיות על אוטומט, לצפות לבלתי צפוי. היום סגר, מחר אפשר לחזור, יש בידוד, אין בידוד, כן קפסולה, לא קפסולה. שיגעו אותנו. המון לוגיסטיקה. מה שאני למדתי הוא שלפעמים רבע שעה של סיעור מוחות פנים אל פנים, כשאפשר לריב וגם להתחבק בסוף, יותר אפקטיבי משעה בזום.
השראה 1
ספר שאני חוזר אליו לא מעט הוא "להתחיל עם למה" של סיימון סינק. חילקתי עותקים של הספר הזה לכל חברי ההנהלה המורחבת.הרבה חברות יודעות לדבר על ה"מה", אבל פחות על ה"למה", על המטרות. ה"למה" מעורר השראה, מעודד להיות חדשניים.
ה"למה" מחזיר אותנו למקורות, לשורש. מה המטרות. למה אנחנו פה ועל מה אנחנו נלחמים. זה גם למה אני עובד עכשיו 20 שעות ביום, ולא 12 כמו קודם. זה הרי לא הכסף שמחזיק אותנו פה. בין היתר, אנחנו רוצים גם להפוך את העולם למקום קצת יותר טוב. לכן אנחנו מתעסקים באבטחת סייבר, כי היום - ומן הסתם עוד יותר בשנים הקרובות - החיים שלנו הם סביב הסייבר. וזה חשוב, כמו שבשנות ה-90 הנטוורק והאנטי וירוסים היו מאוד חשובים.
אני יליד צרפת, כמו ששומעים מהמבטא. כשעליתי לארץ באתי עם אג'נדה ציונית (לא נצחק על זה עכשיו, כן?) וחשבתי מה אפשר לעשות כדי לחיות בארץ ישראל ולעשות שינוי. להשפיע. היה שלב שחשבתי על פוליטיקה. יש פה מה לשפר. אבל בסוף חזרתי להייטק, זה מה שאני מכיר ויודע לעשות. חשבתי שלייצר עבודה ולייצר ביזנס פה בארץ, גם זה לעשות שינוי.
גדלתי בצרפת, למדתי באנגליה וחייתי כמה שנים בעמק הסיליקון בקליפורניה. לפעמים נדמה לי שאנשים פה חושבים מהר מדי שהדשא של השכן ירוק יותר אצל אחרים. אני רוצה להביע אופטימיות ולומר שגם כאן לא פחות ירוק. לא שאין קשיים, אבל כשמחליטים להסתכל חיובי, הכול יותר קל.
השראה 2
אני מנגן בגיטרה, התחלתי ללמוד גם לנגן בפסנתר, היה לי קל וזה לא נשמע כזה רע. הייתה לנו בחברה אפילו להקת רוק. אני לא נגן גדול, אבל המוזיקה זה מקום של השראה בשבילי.