גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אנחנו עובדים כמו שכונה": הדוח שצריך להטריד כל ישראלי

במסגרת הדוח של רון צור ופרופ' ניסים כהן על ניהול המערכת הציבורית במשבר הקורונה הם דיברו עם עשרות בכירים וגילו "מערכת ממשלית שבורה", ללא סדר ובעיקר בלי הפקת לקחים ● השורה התחתונה: זה לא התחיל בקורונה, אבל ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך ככה

בני ברק בסגר הראשון. "ממתינים לחיסון עם סגרים ואכיפה. אבל להמתין לחיסון זה לא מדיניות ציבורית" / צילום: שלומי יוסף
בני ברק בסגר הראשון. "ממתינים לחיסון עם סגרים ואכיפה. אבל להמתין לחיסון זה לא מדיניות ציבורית" / צילום: שלומי יוסף

בחודשים שלאחר פרוץ משבר הקורונה, רון צור ופרופ' ניסים כהן דיברו עם עשרות בכירים במערכת הציבורית, בדרג הפוליטי והפקידותי. "התמונה שעלתה היא תמונה מדאיגה", אומר צור. "התחושה המרכזית שעלתה במערכת היא תחושה של היעדר סדר מארגן, תפיסתי, תהליכי, בניהול האירוע. לאף אחד, בסיטואציה שיש בה אי ודאות מובנית, לא הייתה כתובת ברורה. לא למקבלי החלטות, לא למעצבי מדיניות, לא לגורמים מקצועיים".

רון צור / צילום: איל יצהר

"לא היה בן אדם אחד שאמר לנו 'כן, אנחנו עובדים בצורה מסודרת", ממשיך כהן. "אין בן אדם אחד - ונפגשנו עם הרבה - שאמר 'כן, יש מדיניות סדורה והכל בסדר'. להיפך. הם ציירו מציאות מאוד מאוד מאוד מטרידה ומדאיגה".

"מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להמשיך ולהתנהל באופן זה לאורך זמן". כך קובע דוח העוסק בניהול המערכת הציבורית בישראל בתקופת הקורונה, אותו כתבו צור, מנכ"ל חברת הייעוץ Sparks , ופרופ' כהן, ראש המרכז לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה. הדוח, הנושא את הכותרת "משילות בזמן משבר מתמשך", מתפרסם כנייר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ויוצג במסגרת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שייערך בין 14 ל-16 בדצמבר.

פרופ' ניסים (נסי) כהן / צילום: פאול אורלייב

"הקורונה חשפה כשלים מבניים, ממשליים ומקצועיים קיימים, ובהתמודדות עם המגפה הם נחשפים במלוא משמעותם", כותבים השניים. "אלו השתקפו כתמונה של 'מערכת ממשלית שבורה', המאופיינת בפרגמנטציה בכל הרמות: אי-יציבות פוליטית, עוינות ויריבות פנים-ממשלתית; שבר טקטוני והיעדר אמון עמוק בין דרג נבחר ודרג מקצועי; פרגמנטציה ואי-שיתוף פעולה מספק בתהליכי עבודה מקצועיים רוחביים; היעדר הסדרה של ניהול ממשקים של המערכת השלטונית עם המגזר העסקי, האקדמיה והחברה האזרחית; ושחיקה חריפה של אמון הציבור והנכונות לציית להנחיות".

איך כשלי הממשל שאותם מאבחנים השניים משפיעים על חיינו בפועל? צור מזכיר שורה ארוכה של בעיות חברתיות שאותן חשף ה'צונאמי' של הקורונה, כהגדרתו, ומסביר שאת כל הבעיות האלה הכשל הניהולי רק מחריף. למשל: "תשע מתוך הערים עם רמת האבטלה הכי גבוהה, חוץ מאילת, הן ערים עם רוב ערבי או חרדי. ביולי 74% מהתושבים הערביים דיווחו שיש להם בעיה של הידרדרות כלכלית, ו-46% דיבר על היעדר כסף נזיל; הקורונה הביאה את כולנו לעבודה מהבית, אבל מתוך הגברים החרדים העובדים רק ל-31% היה אינטרנט בבית, אז הם לא יכלו לעבוד; 47% ממבקשי תעסוקה הם אנשים מתחת לגיל 34; ההערכות הן ש-15% מהעסקים בישראל ימותו עד סוף השנה ויש הערכות אפילו יותר מחמירות".

"צריך להיות מודעים לכך שכשמערכת משילותית לא מתפקדת, יש לזה מחירים מאוד כבדים. מחירים של אלימות, של עוני, פערים חברתיים. את חלקם אפשר היה למזער, גם אם לא למנוע. אילו היה תהליך מובנה סדור של תכנון ושל הערכת מדיניות, כל אחד בגזרתו, היה ניתן למזער באופן משמעותי מאוד את רמות הפגיעה שרואים כרגע, וחלקן ילווה אותנו שנים קדימה".

ולכך יש להוסיף את ההתמודדות עם הקורונה עצמה. "המדיניות הציבורית כפי שאנחנו רואים אותה היא כזאת: ממתינים לחיסון", אומר כהן. "ממתינים עם סגרים ואכיפה. אבל להמתין לחיסון זה לא מדיניות ציבורית. זה מעיד על הנחות הבסיס, שעוד מעט יגיע חיסון והכל יהיה בסדר. הלוואי, יכול להיות שזה מה שיקרה. אבל יכול גם להיות שפתאום נראה שהחיסון לא עובד, כי יש מוטציות לנגיף. ואז מה? זה לא מדיניות ציבורית. אין פה סימולציות, אין פה תרחישים, אין עבודה בתהליך מובנה מסודר. ופה אנחנו זועקים".

הקורונה חשפה הזנחה של עשרות שנים

רון צור כיהן עד סוף 2017 כראש מטה הרפורמה בשירות המדינה, ומוקדם יותר בשורה של תפקידים בוועדה לאנרגיה אטומית, האחרון שבהם סמנכ"ל משאבי אנוש. כמנכ"ל Sparks, הוא מייעץ לשורה ארוכה של גופים, בהם גופים בתחום הבריאות והתשתיות, נשיאות המגזר העסקי, ומשרדי הבריאות, החינוך והחקלאות. החיבור לפרופ' כהן, שעוסק בתחום המינהל הציבורי מכיוון המחקר האקדמי, נוצר סביב מאמר שזה כתב על הרפורמה בשירות המדינה.

"מה שעלה מהמחקר שלי הוא שבמשך עשרות של שנים הייתה הזנחה של המינהל הציבורי", אומר כהן. "וכשהתפוצץ סיפור משבר הקורונה, אתה פתאום רואה דברים שאנשים שעובדים במינהל הציבורי, וחוקרים של המינהל הציבורי, צועקים כבר עשורים".

בדוח הנוכחי שלהם, השניים בוחרים להתמקד בזווית ספציפית: הצורך בהפקת לקחים ובתחקור מסודר, במיוחד בזמן משבר לאומי. בין היתר, הם מציעים שם מודל מפורט לתהליך 'הערכת מדיניות'. צור מציג את הרעיון בקצרה. "עד שלא יהיה פה חיסון, למגפה יהיה אופי מחזורי. גל ועוד גל. ובכל גל יש שחיקה של מערכות: כלכלית, חברתית, אמון הציבור. ולכן, בין הגלים חשוב לעשות הכנות, שהמטרה שלהן היא בחינת מדיניות ותכנון. לשאול מה היו הנחות היסוד שלנו, מה תכננו שיקרה כשהחלטנו על מדיניות, מה קרה בפועל, ואם יש פערים, מה מקורם? מה התובנות המרכזיות שלנו? זה הכול. אלה שאלות מאוד בסיסיות".

גם עכשיו, צור מדגיש, אפשר למצוא משרדי ממשלה שמקייימים תהליכים כאלה, חלקם באופן נקודתי. "אבל תאר לך שהייתה יוצאת הנחיה לכל משרד לעשות את הבייסיק הזה. ואז גורם מתכלל היה מאגם את התובנות לתמונת מצב מערכתית, ומוציא תוכנית. למה אנחנו צריכים להגיע עוד פעם לסגר, בעוד שבועיים או שלושה, ושוב נתחיל לשאול מה השיטה הנכונה לקטיעת שרשראות הדבקה, האם כן לתת לשלטון המקומי אחריות או לא, מה עושים עם הילדים בבתי הספר ובגנים? למה צריך להגיע למשבר עצמו? הרי חיסון לא באמת יהיה בעוד חודש, ויהיו עוד גלים. אז למה לא להיכנס עם תוכנית מעודכנת ומבנית קדימה?".

את ההמלצות שלהם, מספר צור, השניים ניסו להעביר למשרד ראש הממשלה ולמל"ל (המועצה לביטחון לאומי). לפחות עד כה, לדבריו, הם לא קיבלו התייחסות.

"לא מדינה מערבית בתהליכי קבלת החלטות"

הבעיות שצור וכהן מדברים עליהן מלוות אותנו לא מהיום. "בישראל כבר הרבה מאוד עשורים אנחנו סובלים מהבעיה שנקראת אי משילות: חוסר יכולת של מקבלי החלטות לתכנן, לעצב מדיניות ברמה האסטרטגית ארוכת הטווח, וליישם אותה בשטח בצורה אפקטיבית", אומר כהן. "המדיניות הציבורית בישראל כבר הרבה מאוד שנים מאופיינת בכיבוי שריפות. האופק, בטח של הפוליטיקאים, אבל הרבה פעמים גם של המנכ"לים, הוא קצר מאוד. התחלופה גבוהה, וכל פעם מגיע בן אדם אחר, שבטח לא יאמץ דברים או רעיונות של מי שקדם לו.

"בגלל כל האתגרים הביטחוניים, ובגלל שאנחנו לא עושים דברים נכון, כי אין נהלים מסודרים, אנחנו עובדים לא כמו במערב אירופה, אלא כמו באיטליה או ביוון. מדינות ים תיכוניות. בראייתי, אנחנו לא מדינה מערבית בתהליכי קבלת ההחלטות שלנו.

"יש איי עוצמה שכן מתכננים באופן ארוך טווח - בעיקר במשרד הביטחון. אבל ברוב המשרדים אין מדיניות אפקטיבית ארוכת טווח לאורך זמן. ואז מה שקורה זה שאין מדיניות ציבורית. אנחנו עובדים כמו שכונה. ואותי זה מאוד מלחיץ ומדאיג. לא ברור שאנחנו ממשיכים לתפקד בצורה כזאת".

צור מבקש להזכיר תהליכים חיוביים שבכל זאת אפשר לזהות ב-15 השנים האחרונות, מהקמת המועצה הלאומית לכלכלה והמל"ל, דרך התחזקות משרד ראש הממשלה, ועד כניסת תוכניות ההכשרה למינהל הציבורי. אבל גם הוא מציין את הארעיות והאופק הקצר במערכת הפוליטית, שמסיטים את השרים למעורבות ברמת היומיום, במקום תכנון ארוך טווח.

איך כל מה שאתם מדברים עליו בא לידי ביטוי בזמן משבר הקורונה?
"קח את נושא הפתיחה או הסגירה של עסקים", אומר צור. "היה קשה מאוד להבין את שיקול הדעת והפרמטרים לקבלת החלטות, בהשוואה לשאלת הפתיחה או הסגירה של מקוואות. לא ברור מה הרציונל המסדר, כשאתה מבין שבסוף הנגיף לא יודע אם הוא נמצא במקווה או בחנות. פתיחה וסגירה של עסקים קטנים היא דוגמה קלאסית לכך שהציבור מבין שהשיקולים הם לא ענייניים אלא מוטים מאוד משיקולים פוליטיים. בעלי העסקים, שממש נלחמים על חייהם ועל פרנסתם, מאוד מתוסכלים כשהם רואים שמערכת השיקולים היא לא עניינית.

"הציבור לא טיפש. הוא מבין שאמות המידה לניהול האירוע לא משקפות רציונל ענייני מסודר. ושחיקת האמון של הציבור יושבת על זה".

כהן מדבר על החשש שהירידה באמון הציבורי תתגלגל בסופו של דבר לאי ציות. "במקום שאין אמון כזה, בטח בתרבות פוליטית כמו שלנו, אתה תראה יותר ויותר תופעות של אי ציות. של סקטורים ואפילו קבוצות שיגידו, 'אנחנו מחליטים על המדיניות שלנו. אנחנו נחליט: כן חיסון עדר, לא חיסון עדר; כן להדביק, לא להדביק; כן להקפיד, לא להקפיד'. זה לא רק החרדים או הערבים. זה עניין שמחלחל, ואתה תראה את זה בכל הסקטורים".

משילות, זה לא מה שאומרים לנו שזה

משילות, המונח ששב ועולה בשיחה עם צור ועם כהן, הוא מונח טעון, שאומץ בשנים האחרונות על ידי הימין השמרני בישראל, וחביב גם על פוליטיקאים. צור וכהן משתמשים בו במובן אחר. "אנחנו מדברים על מעגל שלם שמאפשר למדינה לנהל את עצמה בצורה מיטבית", אומר צור. "היכולת של מקבלי ההחלטות לעצב מדיניות ציבורית אסטרטגית ארוכת טווח, מתוכננת לאורך זמן, בצורה טובה והאפקטיבית וליישם אותה בשטח. זה משילות".

"המושג משילות כפי שהוטבע בציבור בא להגיד 'אני השר ואני נבחרתי ואני מחליט ועכשיו מעכבים אותי מלקבל החלטות'. זה צמצום מאוד גדול של המושג שנקרא משילות. אנחנו לא מדברים על זה שלפוליטיקאים קשה למשול בישראל. זאת ממש לא הכוונה שלנו".

צור וכהן מבקשים להתמקד בתהליכים ארוכי טווח, ולהתנתק מהרגע הפוליטי הנוכחי. ובכל זאת, המגפה פרצה בתקופת ממשלת מעבר, ובהמשך קמה הממשלה ה'פריטטית', בלי מינויים קבועים, ועם חוסר רצון בולט של ראש הממשלה להתעמת עם שותפיו החרדים.

"אמרנו שבנושא ניהול האירוע יש שיקולים פוליטיים ולאו דווקא מקצועיים", משיב צור כשהוא נדרש להתייחס לסיטואציה הפוליטית. "ואני חייב להגיד - שיקולים פוליטיים הם סופר לגיטימיים. הבעיה שלנו היא לא שיש שיקולים פוליטיים אלא שיש כמעט רק שיקולים פוליטיים. אם היינו נמצאים בסיטואציה שבו היו אומרים 'תראה, יש תהליך מובנה, יש הערכת מצב, יש חלופות לקבלת החלטות, ועכשיו זה מגיע לדרג נבחר והוא מפעיל שיקול דעת', הייתי מוריד את הכובע".

"במדינה דמוקרטית מי שיש להם את המנדט לקבל החלטות ערכיות זה הפוליטיקאים", מוסיף כהן. "ואנחנו לא מצפים שהפוליטיקאים יהיו מלאכים. אינטרסים פוליטיים זה בסדר גמור. אבל הם צריכים לבוא במקום שבו יש לך תשתית מוסדית. כללי משחק שאומרים - ההתנהלות צריכה להיות בצורה כזאת או כזאת. פוליטיקאי לא יכול להתעלם תהליכית מזה שאנשי המקצוע ישמיעו את הקול שלהם, שהתהליכים יהיו מובְנים".

שבדיה כהצלחה - יש תוכנית ומותר להגיד טעינו

אחת הדוגמאות מהעולם שאותה צור וכהן מזכירים לטובה בדוח שלהם היא דווקא שבדיה, ממנה עולה "תמונה של יכולת משילות והערכת מדיניות בריאה, המסתמכת על בחינת נתונים בידי מומחים". איך מיישבים את השבחים עם העובדה שהמדיניות השבדית מסתמנת ככישלון מהדהד? השניים מחדדים שהשבחים לא נוגעים להחלטות המהותיות, אלא לדרך קבלת ההחלטות.

"במרץ הייתה להם מדיניות, וביוני מי שהיה אחראי על המדיניות, אנדרס טגנל, עלה ואמר 'זו הייתה שגיאה, יכולנו לפעול טוב יותר'", אומר צור. "ראש הממשלה הצהיר שתיפתח חקירה סביב הטיפול במגיפה. כשהם אומרים 'שגינו, טעינו' ופותחים חקירה, לא בשביל למצוא אשמים אלא כהערכת מדיניות, בשביל להבין מה עשו לא נכון - לזה אנחנו אומרים שאפו. ככה צריך".

"כשאתה מקבל החלטות בתנאי ודאות אתה יכול לשגות, וזה לגיטימי. האמירה שלנו אומרת תהיה מספיק אמיץ, ציבורית וניהולית, להגיד 'שגיתי, מתקן'. אם מדיניות הרמזור לא עובדת למה אתה לא מתקן? אם אתה רואה שהחל"ת הלא גמיש לא עובד, למה אתה לא מתקן? למה הפחד הזה לבוא ולהגיד ששגינו?".

למה הפחד הזה באמת?
"מכיוון שהפוליטיקאים שלנו רוצים להיצמד לכיסא שלהם", משיב כהן. "בישראל לקיחת אשמה ולקיחת אחריות אישית לא מתורגמת בסופו של דבר להצלחה בקלפי. אנחנו אומרים: בואו נשנה את כללי המשחק. בוא נגרום לזה שאם פוליטקאי באמת לוקח אחריות הוא מבין שזה דווקא נותן לו מניות בקרב הציבור. כאשר כללי המשחק הם כאלה שהמשמעות של לקיחת אחריות והודאה בטעות היא להפסיד קולות של בוחרים - אז לא עושים את זה".

באופן כללי יותר, מוסיף צור, אין בארץ מרחב ללקיחת אחריות ולהתבוננות מקצועית, "לא בציבוריות הישראלית ולא בעיתונות. זה מוביל לתרבות של הכחשה. אתה מראה רק את הנתונים שבא לך להראות. אתה מייצר השטחה של המציאות בשביל להגיד 'הנה, צדקתי'. הגיע הזמן לכבד את הציבור בישראל. אנשים מספיק אינטליגנטים לדבר על מורכבות, על אפשרות של כשל נקודתי במערכה גדולה".

מהדברים האלה עולה קושי לקבל את המודל שאתם מציעים. הוא דורש שהודאה בטעות ותיקון לא יהיו התאבדות פוליטית.
"אנחנו קוראים למנהיגות", אומר צור. "מנהיגות שמסוגלת לקחת אחריות, שמסוגלת להודות בשגיאות ולקחת אחריות קדימה. ואנחנו מאמינים שבמערכת הציבורית יש נקודות של מנהיגות. מנהיגות אותנטית בשלטון המקומי, מנהיגות בשירות הציבורי".

"מצב משברי הוא מצב שבו אתה יכול לקבוע כללי משחק חדשים", מוסיף כהן. "פוליטיקאי שנמצא עכשיו בצומת קבלת החלטות יכול לבוא לציבור, בטח אם יש לו אהדה בקרב הציבור, ולהגיד 'תשמעו, עד עכשיו המערכת לא עבדה כמו שצריך, אני עכשיו מחליט לאמץ את המודל הזה ולעשות סדר מההתחלה. אנחנו עם הפנים קדימה'".

"אנחנו לא יודעים מה יהיה הלאה. זה עניין של זמן עד שיהיה בישראל משבר שהוא לא משבר רפואי, מצב חירום אחר. חבל שאז יתחילו ללמוד הכול מהתחלה. כדאי שנבוא מוכנים, לא מנקודת האפס. זה משהו שמקבלי החלטות וגם פוליטיקאים יכולים לעשות, ולא להינזק יותר מדי, אלא להיפך". 

עיקרי הממצאים בדוח

שבר טקטוני והיעדר אמון עמוק בין דרג נבחר ודרג מקצועי

פרגמנטציה ואי-שיתוף פעולה מספק בתהליכי עבודה מקצועיים רוחביים

היעדר הסדרה של ניהול ממשקים של המערכת השלטונית עם המגזר העסקי האקדמיה והחברה האזרחית

לא יושמו כראוי פרקטיקות יסוד בניהול משברים מתמשכים

אין איגום נתונים תקפים לתמונת מצב לאומית וגיבוש חלופות מבוססות תרחישים להחלטת דרג נבחר

גם לאחר החלטות הדרג הנבחר בלט בהיעדרו גוף ביצועי לאומי אשר מופקד על ניהול יישום ההחלטות ברמה לאומית

אין חקיקה, תקנות, הנחיה או מדריך ממשלתי סדור לניהול אירוע משברי מתמשך שמנחה על תחקור או הערכת מדיניות סדורים

המאמצים ללמוד ולהפיק לקחים מגופי ידע חוץ-ממשליים רלוונטיים מאופיינים בפנייה אקראית ולא סדורה

פרופ' ניסים (נסי) כהן

מלמד במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, ו ראש המרכז לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה • בן 45, נשוי בשנית, 3 + 3, גר בכפר נטר • את לימודי הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, ארה"ב, לאחר תואר שני ושלישי באוניברסיטת בן גורין, בעל ראשון במדעי האסלאם והמזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית

רון צור

בעלים ומנכ"ל קבוצת הייעוץ , Sparks, ומייעץ לשורה ארוכה של גופים, בהם משרדי הבריאות, החינוך והחקלאות • בן 52, נשוי + 2, גר בראשון לציון • בעבר שימש כראש מטה הרפורמה בשירות המדינה , וכסמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש בוועדה לאנרגיה אטומית * בעל תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון

עוד כתבות

טל גרנות / צילום: שלומי יוסף

המהלכים שמבהירים שמשרד התקשורת מוריד את הכפפות מול הוט

הוט מצאה עצמה בימים האחרונים מול מציאות שונה מזו שהורגלה אליה, לאחר שמשרד התקשורת העמיק את הפיקוח וקנס אותה ב-6 מיליון שקל • מה גרם לשינוי ואיך קשורה לכך עסקת IBC?

חנויות להשכרה ברחוב דיזנגוף ת"א / צילום: איל יצהר

יותר מ-155 אלף איש הפכו לדורשי עבודה מאז תחילת הסגר השלישי

עם הארכת הסגר, בשירות התעסוקה מעריכים כי מספר דורשי העבודה שנוספו יגיע ל-170 אלף איש ● אתמול נרשמו 2,490 דורשי עבודה חדשים ● כ-80% מהם הוצאו לחל"ת ● ביממה האחרונה פוטרו או התפטרו 982 דורשי עבודה

סין חזרה לשגרה ומשכה השקעות זרות בעוד העולם עדיין מתמודד חולי ומוות, סגרים ועסקים קורסים / צילום: Associated Press, Mark Schiefelbein

סין תפסה את מקומה של ארה"ב כיעד המרכזי להשקעות זרות

זרימת ההון לארה"ב ירדה כמעט בחצי, בעוד שהקורונה גררה את הכלכלה מטה ב-2020

בית בלוס אנג'לס / צילום: Shutterstock

מכרטיסים לאוסקר עד סרטונים ותרומות: הדרכים היצירתיות של רוכשי דירות להתבלט בתור

כששוק הדיור בארה"ב בשיא של עשור, הרוכשים מנסים לחשוב על דרכים יצירתיות לגרום להצעות שלהם ללכוד את תשומת-הלב של בעלי הנכסים

שורטים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מלחמת שורט בלונג: מה הקפיץ את מניית בלקברי ואיך זה קשור למאבק של המשקיעים הצעירים בוול סטריט?

שיתוף הפעולה עם אמזון או יישוב מחלוקת עם פייסבוק, או אולי סגירת פוזיציות שורט בשוק? ● בלקברי לא לבד: יצרנית משחקי המחשב והווידאו גיים סטופ נהנית אומנם מהסגרים וההישארות בבית, אך מנייתה כבר זינקה ב-250% מתחילת השנה בעקבות מאבקי שורטיסטים

עגל מתוך המשלוחים החיים / צילום: עמותת אנימלס

דוח פנימי חמור: כך מתנהלת היחידה שנועדה להגן על בעלי החיים ועל מה שמגיע לצלחת שלנו

דוח פנימי שבדק את ביצועי יחידת הפיקוח על הצומח והחי (הפיצו"ח) במשרד החקלאות, והגיע לידי גלובס, מציג ממצאים חמורים ● לפי הדוח, היחידה סובלת ממשבר עמוק ומ"הידרדרות מקצועית שמובילה לסגירת תיקים"

אדלרסברג שבתאי / צילום: נאסד"ק

אודיוקודס סוגרת את 2020 עם קפיצה של 575% ברווחים

אודיוקודס סיימה את הרבעון עם רווח נקי Non-GAAP של 15.2 מיליון דולר, שהם 44 סנט למניה, גבוה ב-7 סנטים מתחזיות האנליסטים ● ב-2020 הסתכם הרווח ב-46.7 מיליון דולר והרווח למניה הגיע ל-1.41 דולר

לרנקה, קפריסין / צילום: שאטרסטוק

המאגר הקפריסאי: קפריסין תחלוק מידע על דמויות מפתח בחברות הרשומות אצלה עם מדינות שונות

כחלק מהמאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור, יוקם בקפריסין מאגר לזיהוי דמויות מפתח בחברות, והמידע יועבר למדינות אחרות ● השינוי ישפיע בעיקר על מי שפעלו להסתיר את זהותם ● מומחה לניהול הון בינלאומי: "משקיעים רבים ייאלצו 'לחשב מסלול מחדש'"

בנין בורסה לניירות ערך ת"א / צילום: איל יצהר

מבט שנתי על תיקי ההשקעות: המציאות שוב פגשה את הציפיות

הפתעות או אכזבות מהשווקים מתכתבות באופן ישיר עם הציפיות ● מה אומרות לנו התשואות הגלומות במדדים, וכיצד הן יכולות לסייע להתאמת הציפיות מתיקי ניירות הערך?

יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר

האם מדינות באירופה מנעו מאזרחיהן לחזור מבריטניה?

יכול להיות שמדינות דמוקרטיות אסרו על אזרחים לחזור הביתה? זה קרה, אבל רק לכמה ימים ● המשרוקית של גלובס

 

אילוסטרציה של החיסון לקורונה של מודרנה / צילום: Reuters, Dado Ruvic

מנכ"ל מודרנה: הרגולציה לחיסונים למוטציות תהיה פשוטה; הקורונה תישאר כאן לנצח

אנליסט הביומד אורי הרשקוביץ: "חדשות טובות עבור חברות החיסונים, פחות עבורנו" ● מניית מודרנה עלתה אתמול ב-12%, לשווי של כ-58 מיליארד דולר

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

עליות בבורסות אירופה; UBS עולה ב-2.4% לאחר הדוחות

החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט יורדים בשעה זו בעד 0.3% ● הנפט מאבד 0.6% לרמה של 52.5 דולר לחבית

בית הארחה של כנסייה ברמלה / צילום: Shutterstock

כנסייה היא לא עסק: לא תשלם על היטל השבחה על מכירת קרקע

הכנסייה האנגליקנית ברמלה מכרה קרקע והתבקשה לשלם היטל השבחה • הכנסייה טענה כי היא עוסקת רק בפעילויות דת וצדקה ולא בפעילות בעלת גוון עסקי ומסחרי, ולכן היא פטורה מהיטל • מה קבע השופט?

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן / צילום: Reuters, Tom Brenner

ביידן חתם על צו "לקנות תוצרת אמריקה" לרכש ממשלתי

הצו מעדכן את ההגדרה של מוצרים תוצרת ארה"ב כחלק מהניסיון של הנשיא להגביר את הייצור המקומי

דירת 4 חדרים בכפר יונה / צילום: אביב קפילוטו

הלמ"ס: תוספת יחידות הדיור השנתית בישראל עמדה על כ-57 אלף

באמצע שנת 2020 היו בכל ישראל כ-2.736 מיליון דירות למגורים ● לעומת שנת 2019 חל גידול של 2% בדירות למגורים - תוספת של כ-57 אלף דירות

קרחונים בנורבגיה ממעוף הציפור / צילום: Reuters, Natalie Thomas

הקרח בעולם נמס מהר מאי פעם, אומרים מדעני האקלים

מחקר מראה כי כדור הארץ איבד בעשורים האחרונים שכבת קרח בעובי מאה מטר ששטחה מקביל לשטחה של בריטניה

עופר גולן / צילום: תמונה פרטית

בדעת רוב: העליון אישר את החדירה לטלפוני יועצי רה"מ בפרשת הטרדת עד המדינה שלמה פילבר

השופטים נעם סולברג וג'ורג' קרא הכשירו בדיעבד את צווי החדירה לטלפונים הניידים של יועצי נתניהו - יונתן אוריך ועופר גולן - החשודים בהטרדת עד המדינה בתיק 4000, שלמה פילבר ● אוריך וגולן הודיעו כי יבקשו דיון נוסף בהרכב מורחב

אולם של בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המשכנתה חונקת? בית המשפט העליון מגביל מכירה לצד ג'

בית המשפט העליון קבע פרשנות אחידה לחוק הפדיון וקבע כי נכס שנמצא בכינוס נכסים לא יוכל להימכר לגורם אחר

מזרחי טפחות משכנתא/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

המשקיעים חזרו, הצעירים הסתערו, ו-2020 שברה את שיאי המשכנתאות

2020 הכתה את כל התחזיות לשוק הדיור תחת הקורונה: במהלך שנה שעברה נלקחו משכנתאות בהיקף 78.1 מיליארד שקל - גידול של 15% לעומת 2019 ● 15% מכלל המשכנתאות היו במסגרת "מחיר למשתכן"

יו"ר קרן הריט מגוריט, ארז רוזנבוך / צילום: איל יצהר

"נגיע ל-80 אלף איש בלי דירה. בפעם הקודמת קיבלנו את מחאת האוהלים"

יו"ר קרן מגוריט, ארז רוזנבוך, אומר שהקורונה החריפה עוד יותר את מצב הענף, וחושש שבתוך שנתיים יגיע המחסור בדירות לעשרות אלפים • "המובטלים שנוספו עכשיו יצטרכו דירות להשכרה. מי שמרוויח 7,000 שקל הוא לא בשוק של רכישת הדירות"