גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאבקי השליטה ב"ידיעות אחרונות" חושפים: כך התנהלה הקבוצה עסקית

כתב תגובה לביהמ"ש מטעם משפחת מוזס חושף חלק מההתנהלות בקבוצת "ידיעות" בשתי התרחשויות משמעותיות: החובות שצברה הקבוצה לאחר הימור על שערי מטבעות והסיבות שהביאו אותה לממש אופציה למניות הוט במחיר נמוך משמעותית ממה שקיבלה עבור האופציה קבוצת מוניטין

מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס / צילום: ברני ארדוב, וואלה! NEWS
מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס / צילום: ברני ארדוב, וואלה! NEWS

מאבקי השליטה ב"ידיעות אחרונות" בין המו"ל ארנון (נוני) מוזס לבעלי מניות המיעוט משפחת יודקובסקי, שמתנהלים בחודשים האחרונים בבית המשפט, ממשיכים לחשוף טפח מההתנהלות העסקית של החברה ומערכות היחסים בין השותפים בה.

כתב תגובה שהוגש אתמול (ה') לבית המשפט מטעמם של נוני מוזס, מימי נופך-מוזס והדירקטור לשעבר אבי פילוסוף, חושף חלק מההתנהלות בשתי התרחשויות כלכליות משמעותיות: החובות שצברה הקבוצה כתוצאה מהימורים על שערי מטבעות והסיבות שהביאו אותה לממש את האופציה למניות הוט במחיר נמוך משמעותית מהמחיר שקיבלה עבור האופציה קבוצת מוניטין.

נזכיר כי התגובה הוגשה בהמשך לתביעה שהגיש דוד ליבר, המכהן כדירקטור מטעם משפחת יודקובסקי המחזיקה ב-9% ממניות הקבוצה. בתביעה ביקש ליבר שורה של דרישות המתייחסות לאופן שבו מתנהל הדירקטוריון והחברה - בין היתר הצגת מסמכים רבים הקשורים בעסקה המתרקמת לרכישת מניות "ידיעות אחרונות" שבידי בנק הפועלים ובנק דיסקונט על ידי החברה עצמה, ביטול הארכת כהונתו של מוזס כמנהל העסקים של הקבוצה, מימון ההגנה המשפטית שלו ועוד. בתביעה הגדיר ליבר את מוזס כפושט רגל שחב מיליונים בחשבונותיו האישיים וגרר את "ידיעות" להפסדים של מיליוני שקלים - מבלי שליבר עצמו ידע על כך.

בתגובה נטען כי כל דירקטוריון "ידיעות" ידע ואישר את עסקאות המסחר בשערי מטבע אותם התחיל אז אליעזר פישמן, שהחזיק באותה תקופה בשליש ממניות הקבוצה.

"בין השנים 2004-2016 נהגה החברה לבצע בכספיה עסקאות בנגזרים פיננסיים. הרעיון וההדרכה לביצוע עסקאות אלה היו של אליעזר פישמן שהחזיק אז בעקיפין יותר משליש ממניות החברה באמצעות בראון-פישמן, ואשר במשך מרבית השנים הפעילות בוצעה ממשרדו. העסקאות בוצעו מתוך ראייה עסקית של הרווחים המשמעותיים שעשויים לצמוח מין המסחר בשוק הנגזרים - כאשר בחלק מין השנים בהן בוצעו העסקאות אכן נרשמו בגינן רווחים נאים - ותוך שמובא בחשבון גם סיכון להפסדים".

עוד נטען בתגובה כי מתחילת הדרך כל הדירקטורים, לרבות ליבר, היו מודעים היטב לעסקאות שביצעה החברה ואף אישרו פתיחת חשבון למטרה זו, והעמדת ערבות של החברה. תוצאות העסקאות תועדו בכל שנה בדוחות החברה שנמסרו לכל בעלי המניות.

ליבר טען כי רק בשנת 2011 גילה על ההפסד של מאות מיליוני שקלים שמוזס גרם אישית לעיתון במשחקים על חוזי ריביות שביצע מכספי העיתון. מוזס טוען, כאמור, שליבר ידע ואף אישר את קיום העסקאות, ובכל מקרה העסקאות נמשכו חמש שנים לאחר 2011, בהן לא עשה ליבר דבר.

ספקולציות פרועות המוצגות ללא בדל ראייה

עוד נטען בתגובה כי הייתה הפרדה מוחלטת בין העסקאות שביצע מוזס בכספו הפרטי לבין העסקאות של החברה: "הפעולות שביצעה החברה לא יכלו להשפיע על הפוזיציות האישיות של מוזס באמצעות השפעה על השוק ולהיפך. יתר על כן הייתה הפרדה בין העסקאות של החברה לעסקאות האישיות של מוזס. בשום מקרה החברה לא לקחה על עצמה הפסדים של מוזס, ולא נתנה ערבות, ביטחונות או אשראי לחובותיו".

על הטענה של ליבר לקיומה של זיקה תאורטית בין עסקאות החברה באופציות לבין העסקאות של מוזס עצמו נטען כי הן ספקולציות פרועות המוצגות ללא בדל ראייה.

בתגובה ישנה התייחסות לטענות לפיהן להלוואות שלקח מוזס מאנשי עסקים, ביניהם פטריק דרהי בעלי הוט ויצחק תשובה, הייתה השפעה על העסקאות שעשתה הקבוצה באותה תקופה ואחריה, ועל דילול נכסיה. למשל ליבר טען כי ההלוואה שמוזס נטל מבנק הפועלים ניתנה על רקע הסיקור החיובי ש"ידיעות" העניק לבנק ולקשרים העסקיים שבין שני הגופים. למשפחת יודקבסקי היו גם האשמות חמורות סביב מכירת האופציה בהוט שהייתה לקבוצה, שלטענתם נעשתה ללא הערכת שווי, מבלי לשתף את הדירקטוריון ובמחיר שמשקף לדהרי (שכאמור נתן למוזס הלוואה) הנחה של מיליוני שקלים. לתביעה שהגישה משפחת יודקובסקי צורף תצהיר של מו"לית גלובס אלונה בר און, ממנו עלה כי המחיר שקיבלה קבוצת פישמן עבור האופציה שלה, שהתבססה על הערכת שווי האופציה, היה גבוה משמעותית מהמחיר ששולם ל"ידיעות".

מנכ"ל קבוצת "ידיעות": גישה בלתי מתפשרת להוט

בתגובה טוען מוזס כי מדובר בטענות קלושות ומופרכות שאין להן כל בסיס עובדתי או ראייתי. לטענתו, את תהליך מכירת האופציה הובילו ניהלו וסיכמו מנכ"ל הקבוצה ינון אנגל וסמנכ"ל הכספים איזט מולינה ללא כל התערבות מצידו, כשהשיקול המרכזי לביצוע מכירת האופציות היה מגן מס שנוצר באותה שנה (2016) כתוצאה מהאפשרות לקזז מההון, שהניבה העסקה, הפסד עסקי שוטף מאותה שנת מס.

לטענתו, אנגל ומולינה בחנו את האפשרות לבצע הערכת שווי לאופציה, אך הכנתה הייתה צפויה לקחת כחצי שנה - מה שהיה גורם להחמצת ההזדמנות לנצל את מגן המס ולכן הוחלט שלא לעשות זאת.

מימוש האופציה כלל לא עמד על הפרק, שכן משמעותה הייתה רכישת אחזקות מיעוט בסכום של כ-100 מיליון שקל בחברה שפועלת בתחום סיכון גבוה, ולכן מכירת האופציה ועוד בשנה שבה יש מגן מס נראתה דרך פעולה כדאית. בדצמבר 2016 טס אנגל לג'נבה, שם סיכם את פרטי העסקה עם מנהל העסקים של חברת קול שבבעלות דרהי (המחזיקה בבעלות על הוט) והתמורה שולמה לקבוצת "ידיעות אחרונות" תוך מספר ימים ובתוך שנת המס. "בזכות קיזוז ההפסד העסקי השוטף של אותה השנה מרווח ההון של העסקה - קיזוז שניתן היה לבצע רק עד סוף שנת 2016, סכום הברוטו שהעסקה הניבה לחברה היה שווה לסכום הנטו שנשאר בידה. חיסכון המס שנוצר לחברה עמד על סך של מיליוני שקלים, שהם גובה המס שהיה משולם בגין העסקה אלמלא מגן המס".

ארבע שנים לאחר מכן, בעקבות טענות ליבר בנושא, התכנס דירקטוריון "ידיעות אחרונות" לדון במכירה ובמהלך הדיון הוצג בפניהם מכתב של המנכ"ל ינון אנגל שבו הוא מבהיר כי הוא וסמנכ"ל הכספים מולינה ביצעו את העסקה, הסביר את השיקולים לבצע אותה, והסיבות בעטיין לא נעשתה הערכת שווי לאופציה. בהתייחסו למכירה של האופציות של פישמן ציין כי ידוע לו ששנתיים לאחר מכן בוצעה עסקה עם קבוצת פישמן, שם נערכה הערכת שווי שנתוניה לא ידועים לו.

חמש שנים לפני המכירה עליה מדובר, הייתה מכירה נוספת של מניות הוט. אנגל סיפר שבמכירה הראשונה המחיר ש"ידיעות" קיבלה היה טוב משמעותית משל מוניטין. בסבב השני כמות האופציות של מוניטין הייתה גדולה יותר ב-80% ממה שהיה לידיעות (לכן היה יותר אקוטי וחשוב לקנות אותם). אנגל מבהיר כי לא נקט בגישה מתפשרת ביחס להוט ובעל המניות שלה: "אני עובד ב'ידיעות אחרונות' כ-52 שנה, עם תרומות משמעותיות בנושאים הכלכליים בקבוצה. אם מישהו היה אומר לי (לרבות מוזס) להפחית במחיר המו"מ, או אפילו להיות 'נחמד' במו"מ, הייתי מבטל את נסיעתי לג'נבה. פשוט לא הייתי נוסע".

הפער בין המחיר שקיבלה קבוצת מוניטין על האופציה לבין זה שקיבלה קבוצת "ידיעות" מוסבר בכך שלאופציה שהוענקה למוניטין היו זכויות עודפות שלא ניתנו ל"ידיעות" נוכח אחוז האחזקה הגבוה יותר של מוניטין בהוט בעבר. מדובר בזכות למינוי דירקטור ובזכות וטו על חלוקת דיבדינדים וזכויות אלו האמירו את שווי האופציה שבה החזיקה מוניטין באופן ניכר.

בתגובה מתייחסים להנחות של ליבר לפיהן "לבטח לא מוכרים נכס ב-62 מיליון שקל ללא הוראה ואישור של מר מוזס" או "אין עסקה מהותית כלשהי בחברה שלא מקבלת את הסכמתו של מוזס", המנוסחות בדרך של סברה, "מה שמוכיח כי אין ראיה או ידיעה אישית על נסיבות ביצועה של העסקה".

כאמור, ליבר התייחס בתביעה לחשש שהלוואה שמוזס לכאורה לקח מיצחק תשובה גורמת למגמה מתמשכת של סיקור חיובי של עסקיו. כדוגמה הובא האופן בו סוקרה ב"כלכליסט" מכירת חברת נובל אנרג'י "בדומה לסיקור האוהד לו זכה מר תשובה בעת גיבוש מתווה הגז".

גם על כך נטען בתגובה כי לא הובא בדל ראיה שההלוואות האישיות הנטענות אכן הביאו לסיקור חיובי - כך גם לא בנוגע לאופן שבו מסוקר בנק הפועלים.

איבה עמוקה ורבת שנים בין משפחות יודקובסקי ומוזס

כתב התגובה חושף שוב את האיבה העמוקה ורבת השנים בין משפחת יודקובסקי למוזס שמוגדר שם כ"סכסוך עמוק בין בעלי המניות" המהווה את המנוע למאבק המשפטי.

בתביעה מתוארת ההיסטוריה המשותפת והארוכה של הצדדים שהביאה למטענים הקשים. בהמשך נטען כי במשך 17 שנים בהם ישב ליבר בדירקטוריון התנהלו הדברים על מי מנוחות אולם לאחר פרסום פרשת 2000, "זיהתה משפחת יודקובסקי הזדמנות לפגוע במוזס מתוך מניעים שמקורם בסכסוכים מן העבר".

על פי הנטען למשפחת יודקובסקי יש שתי מטרות: הראשונה, להדיח את מוזס מתפקידו כמנהל עסקים ראשי ועורך אחראי של העיתון, והשנייה - למכור את אחזקותיהם בחברה במחיר הגבוה ככל האפשר. שתי המטרות מתחברות באופן הבא: הדחתו של מוזס עשויה מבחינת משפחת יודקובסקי להביא לכך שהוא ירצה למכור את מניותיו בעיתון, ובמקרה כזה כל יתר בעלי המניות ימכרו את מניותיהם במחיר גבוה. אם הניסיון להדיח את מוזס ייכשל, משפחת יודקובסקי תנסה למכור את מניותיה במחיר שיביא לידי ביטוי "פרמיית מיעוט עוין".

כזכור, לפני פרוץ הקורונה כבר סוכמה עסקה במסגרתה אמורה הייתה קבוצת "ידיעות" לרכוש את המניות שבידי הבנקים וכן את אלה שבידי משפחת יודקובסקי. העסקה לא יצאה בסופו של דבר לפועל. בתגובה טוען מוזס כי במסגת העסקה שהתפוצצה אמורה הייתה משפחת יודקובסקי ליהנות מ"פרמיית המיעוט העוין", והמחיר שהמשפחה אמורה הייתה לקבל עבור מניותיה היה גבוה בהרבה מבעלי המניות האחרים.

"שילוב של טינה אישית ואינטרסים כלכליים הם המניעים את משפחת יודקובסקי ולא דאגה לחברה", נטען בתגובה, "המשפחה מעוניינת להמאיס את עצמה כדי שיהיו מוכנים לרכוש את מניותיה במחיר מופקע או להכריח את מוזס למכור את מניותיו".

בתגובה נשללת הטענה לפיה בין מימי נופך-מוזס (בת דודתו של נוני מוזס) לנוני יש תיאום מלא והיא תומכת בו כדי שידאג לרכישת מניותיה בחברה. על פי הנטען, למעשה תוצאות העסקה שהתגבשה אמורות היו להביא להגדלת מניותיה של מימי ו"גם בעסקה המתגבשת כעת מניותיה לא עומדות למכירה".

עוד עולה כי לנופך-מוזס יש טענות מזה שנים רבות על תנאי העסקתה, אך נוני מוזס סירב לתמוך בה באופן בלעדי ולכן דרישותיה לעדכון תנאי העסקתה (שנשחקו משמעותית עקב הצמדה לדולר מאז 2002) לא נענו עד היום.

בתגובה מואשם ליבר בהתנהגות לעומתית בישיבות הדירקטוריון ובכך ש"הפך את ישיבות הדירקטוריון למאבק משפטי" המתנהל בליווי משפטי צמוד כאשר "כל פניותיו לדירקטורים האחרים נעשים באמצעות עורכי דין".

נזכיר כי בתביעה התברר כי מוזס פעל להאריך את ההסכם עימו ל-12 שנה, מהלך שלא צלח - בין היתר בעקבות הערות הכונסים שסירבו להאריך את ההסכם עימו לתקופה ארוכה. בהסכם ההעסקה שנחתם לחמש שנים נקבע "כי לאחר פסק דין בעניינו, הפרשה הידועה כתיק 2000 אם וככל שיורשע המנהל ובהתחשב בפסק הדין, יהיה בידי דירקטוריון החברה לקבל החלטה בדבר הפסקת כהונתו של המנהל בתפקידו בחברה, או לשנות מתנאיו". סביר להניח כי לקביעה זאת יש השלכות על הנחישות של מוזס לבצר את שליטתו בקבוצה.

בתביעה התייחסה משפחת יודקובסקי להלוואה שביקש מוזס לקבל מהחברה מבלי שסיפק הסברים לצורך מה. נטען כי משפחת יודקובסקי עצמה קיבלה בין השנים 2002-2005 שתי הלוואות בסכום כולל של כ-16.5 מיליון שקל, שגם בהן לא נומק כיצד תשרתנה את טובת החברה.

באשר לתביעות של ליבר לבטל את המימון המשפטי של מוזס ואת ההחלטה להאריך את כהונתו, נטען כי לדירקטוריון הייתה סמכות לקבל החלטות אלה.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, נוני מוזס מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.

גילוי מלא: רכישת המניות ב"ידיעות אחרונות" בשנת 1997 נערכה על ידי חברה משותפת של משפחת פישמן ומשפחת בר און. כיום מדובר בהחזקה עקיפה ומשורשרת ללא זיקה אפקטיבית למניות "ידיעות אחרונות". איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בחברת "מוניטין", המחזיקה (100%) בעיתון "גלובס". פישמן ומשפחת בר און, מבעלות השליטה הנוכחיות ב"גלובס", מצויים בסכסוך משפטי עסקי ואישי. ידיעות אחרונות לרבות כלכליסט מקבוצת ידיעות אחרונות ו"גלובס" הם עיתונים מתחרים.

עוד כתבות

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

השיחות בז'נבה הסתיימו, הצדדים יצאו להתייעצויות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-5%, מניית הקוונטים שמזנקת ב-20%

נאסד"ק יורד ב-1.8% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה