רועי איצקובסקי + האחים יובל ויגאל קמינקא / צילום: שלומי יוסף
שנת 2020 הייתה שנה מיוחדת בכל קנה מידה, והאתגר שעמו סטארט-אפים היו (ועדיין) צריכים להתמודד, גדול עוד יותר מהאתגרים היומיומיים שגם ככה נלווים לפעילותם. אמנם התפיסה הרווחת היא שחברות הייטק נהנות מהמשבר בגלל השימוש הגובר בטכנולוגיה ותהליכים של טרנספורמציה דיגיטלית, אך בסופו של דבר, כל סטארט-אפ עומד בפני עצמו, מתמודד עם אתגרים, נאלץ לשנות את דרך פעילותו ולעתים את האסטרטגיה ארוכת הטווח שלו. במהלך השנה עקבנו אחר פעילותם של הסטארט-אפים המבטיחים משנה שעברה, ולרובם גם חזרנו בפודקאסט "רוד שואו" כדי לשמוע על כך מקרוב.
במידה מסוימת, עם פרוץ המשבר, היה קיים חשש שמא אחד או יותר מהסטארט-אפים המבטיחים יראה סימני משבר כמו פיטורים של חלק גדול מעובדיו או גיוס הון בתנאים פיננסיים לא טובים. בפועל נראה כי זה לא היה המצב, והסטארט-אפים אף הצליחו להתגבר על המכשולים ולבלוט לטובה, לפחות כאמירה מכלילה.
החברות שנהנו מהמשבר
ארמיס, שמוקמה במקום הרביעי ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים, הודיעה על אקזיט לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר כמה שבועות לאחר פרסום הרשימה, וטרום פרוץ המגפה. המודל של האקזיט היה מעניין, מכיוון שמי שרכש את השליטה זאת קרן ההון סיכון אינסייט האמריקאית, ולמעשה מדובר בסוג של עסקת סקנדרי גדולה - היזמים והעובדים מימשו חלק מהמניות שלהם, אך החברה ממשיכה לפעול באופן עצמאי.
בארמיס, שעוסקת באבטחה בעולמות "האינטרנט של הדברים", נאלצו לפתח מוצר שניתן להתקין מרחוק. הם מספרים כי לאחר רבעון שני חלש, הפעילות התאוששה, ואת השנה הם מתכננים לסיים פחות או יותר לפי התחזית המקורית.
גם דרייבנטס, שפיתחה פתרון תוכנה שיחליף את רשתות התקשורת הקיימות, נאלצה לשנות את האופן שבו המוצר מותקן אצל לקוחותיה. אולם החברה נהנתה מביקושים גבוהים כבר בהתחלה, בגלל השינויים בדפוסי השימוש ברשתות האינטרנט - המעבר לעבודה ולמידה מהבית גרמה לכך שהתשתיות הנוכחיות לא יעילות, מכיוון שהן בנויות כך שחלק גדול מהקיבולת מופנה לאזורי משרדים.
דרייבנטס מאפשרת לנהל את רשת התקשורת באופן גמיש, וחברות התקשורת הפנימו כי הפתרון הזה דרוש בעבורן. דרייבנטס גם הודיעה במהלך השנה כי ליבת הרשת של ענקית התקשורת AT&T תהיה מבוססת על הטכנולוגיה שלה.
חברה נוספת שנהנתה מהמשבר כבר מהיום הראשון היא ג'ויטיונס (מקום 2), שפיתחה אפליקציה ללימוד נגינה. כבר באפריל עברה החברה את היעד השנתי שלה. בחודש יוני תיאר המנכ"ל יובל קמינקא את השפעת הקורונה בראיון לגלובס: "זה חשף לנו משהו, שלמעשה ידענו - אנשים ממש רוצים ללמוד. ברור שהם ישקיעו בזה פחות זמן כשיחזרו לשגרה, אבל מי שבתקופה הזו גילה שהוא מאוד אוהב לבשל, ישקיע בזה זמן גם לאחר מכן.
"אנחנו מחזקים שרירים בגוף שנקרא 'חברה' כחלק מתהליך הבנייה שלה, ואז פתאום מישהו שינה את המשקולות בחדר הכושר והפך אותן ליותר קלות. זה לא שפיתחתי את שריר הצמיחה בטירוף. לא צריך להתבסם מכך, כי מתישהו יחזירו את המשקולות הכבדות. דווקא בגלל זה אנחנו צריכים לעבוד קשה יותר כדי לתת ערך ללקוחות".
שלושה גיוסי הון
במהלך השנה הודיעו שלושה מתוך עשרת הסטארט-אפים המבטיחים על גיוסי הון. הראשונה הייתה פאפאיה גלובל (מקום 7), שהודיעה בסוף ספטמבר על גיוס של 40 מיליון דולר (ובסך הכול 95 מיליון דולר מאז שהוקמה).
החברה פיתחה מערכת ענן לניהול שכר גלובלי עבור חברות שמעסיקות עובדים במספר מיקומים ברחבי העולם. עינת גז, מנכ"לית החברה ומייסדת-שותפה, סיפרה לגלובס לאחר הגיוס כי בתחילת הקורונה החברה חתכה את תחזית הצמיחה בחצי, אך חזרה לתחזית המקורית. "הדעה שלנו על איך דברים צריכים להתנהל לא השתנתה בשלוש-ארבע השנים האחרונות, אבל בעקבות הקורונה, השוק גם הגיע להבנה הזאת", הסבירה.
במהלך נובמבר הודיעו גם הסטארט-אפים ורביט (מקום 5) ו-Logz.io (מקום 8) על גיוסי הון. ורביט, שמפתחת טכנולוגיה לתמלול אוטומטי, הודיעה על גיוס של 60 מיליון דולר ועדכנה גם כי קצב גידול ההכנסות עלה פי חמישה (400%) בתוך שנה (החברה גייסה בסך הכול 126 מיליון דולר). Logz.io, שמפתח פלטפורמה מבוססת קוד פתוח המסייעת למתכנתים לאתר תקלות בקוד ולפתור אותן, גייס 23 מיליון דולר בסבב קטן מזה שגייס בשנה שעברה, 52 מיליון דולר (בסך הכול עומדים גיוסי החברה על 120 מיליון דולר).
שתי חברות נוספות שנהנות מהמשבר הן טריגו ופבריק, שפועלות בעולמות הקמעונאות. פבריק (מקום 3) בונה רשתות אספקה אורבניות בעבור קמעונאיות, באמצעות מחסנים במרכזי ערים שמבוססים על רובוטים שמפתחת החברה. בפבריק מספרים כי הם נהנים מביקוש, אך הם עדיין בשלבים ראשוניים יחסית - באחרונה החלו להפעיל את המחסן הראשון בארה"ב, בניו יורק.
טריגו (מקום 6) מפתחת טכנולוגיה לחנויות ללא קופה. בחברה מציינים כי התחזיות שלה לא השתנו למרות הקורונה והמעבר לרכישות אונליין, מכיוון שהוא זניח ביחס לרכישות הפיזיות ולצורך בטכנולוגיה שלהם. עוד הם מוסיפים כי גם הרצון של אנשים שלא לעמוד בתור, בגלל הריחוק החברתי, מסייע להם.
חברת Williot, שפיתחה שבב אלקטרוני זעיר שיכול להיות מוצמד למוצרים, נהנית גם מהתעניינות גוברת בעקבות הקורונה, למשל בגלל הגידול בפעילות המשלוחים והצורך של חברות לעקוב אחר החבילות שהן שולחות. משלוח תרופות, למשל, מצריך מעקב אחר עוצמת הקירור.