גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח העוני: למעלה מ-400 אלף משקי בית נקלעו למצוקה כלכלית, מעמד הביניים התכווץ

דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת: לאורך החודשים בהם מתמודד הציבור עם משבר הקורונה כ-270 אלף משפחות הידרדרו לעוני, ו-143 אלף משפחות התווספו לאלו החיות באי ביטחון תזונתי ● שיעור העוני בישראל זינק מהיקף של חמישית מהמשפחות - לכמעט שליש

צילום: דימה וזינוביץ
צילום: דימה וזינוביץ

בשל משבר הקורונה, מעמד הביניים התכווץ בכ-15.5%, ורק רבע ממשקי הבית נמצאים במצב כלכלי טוב. מחצית מהאוכלוסייה (50.7%) נפגעה כלכלית כתוצאה מהמשבר. לאורך החודשים בהם מתמודד הציבור עם משבר הקורונה, 422 אלף משקי בית נקלעו למצוקה כלכלית, כ-270 אלף משפחות הידרדרו לעוני, ו-143 אלף משפחות התווספו לאלו החיות באי ביטחון תזונתי. רבע מהציבור (24%) מעיד כי נזקק לעזרת המדינה, אך לא קיבל אותה. כך עולה מנתוני דוח העוני האלטרנטיבי של עמותת "לתת", המתפרסם הבוקר.

דוח לתת מעיד על מצוקה כלכלית חסרת תקדים בציבור הישראלי. שיעור משקי הבית במצוקה כלכלית עלה ל-38.6% בזמן המשבר, בהשוואה ל-24.1% טרום המשבר. שיעור העוני בישראל זינק, בהערכה זהירה ושמרנית, מהיקף של חמישית מהמשפחות (20.1%, 582,000) לכמעט שליש (29.3%, 850,000). כלומר, הצטרפות של 268,000 משפחות למעגל העוני. לצד התכווצותו של מעמד הביניים בשישית, כשלישי ממנו ירדו לפחות רמה במדרג הכלכלי. 37.8% ממעמד הביניים הנמוך ירד למעמד נמוך, או אל מתחת לקו העוני.

המגפה הבריאותית התפתחה במהרה למשבר חברתי-כלכלי בהיקפים גדולים. כמחצית מהאוכלוסייה מעידה על פגיעה כלכלית חמורה בעקבות המשבר, בהשוואה ל-19.6% שהעידו על פגיעה בריאותית חמורה. רק רבע מהאוכלוסייה במצב כלכלי טוב, בהשוואה ל-45% טרם פרוץ המשבר. שיעור משקי הבית המדווחים על מצוקה כלכלית חמורה, גדל פי שלושה, והצורך בסיוע זינק ב-70%. זאת, בזמן שכרבע מהאוכלוסייה שנזקקה לסיוע, לא קיבלה אותו.

בצל הקורונה, העניים בישראל הפכו עניים יותר. 80% מהמשפחות העובדות שחיו בעוני טרום הקורונה, נפגעו תעסוקתית כתוצאה מהמשבר הכלכלי. השכבות המוחלשות נפגעו מאוד; 62% מנתמכי הסיוע מעידים שמצבם הכלכלי נפגע במידה רבה או רבה מאוד בעקבות המשבר. שיעור המשפחות שחיו בעוני טרום המשבר וויתרו על רכישת מוצרי מזון חיוניים גדל כמעט פי-3 ועמד על 26%, ו-55.6% מהנתמכים מעידים כי בזמן הקורונה התווסף להם חוב, כמעט כפול מהאוכלוסייה הכללית (29.8%).

שיעור המשפחות שלא שילמו חובות או צברו חובות חדשים גדל יותר מפי 2, ועומד על 66%. גם אי שוויון הזדמנויות בחינוך מתחדד לאור המשבר;  73.9% מנתמכי הסיוע העידו שאין ברשותם מחשבים ללמידה מרחוק, ל-70% מהמשפחות הנתמכות אין אפשרות לרכוש ציוד בסיסי לבית הספר.

האוכלוסייה הפגיעה ביותר לקורונה - הקשישים, נפגעת לא רק בריאותית. 86% מהקשישים נתמכי הסיוע חוו תחושת בדידות במהלך המשבר, 21.6% מהקשישים הנתמכים חששו בתקופת משבר הקורונה למות בביתם ושאיש לא ידע מכך.

ניכרת עוצמת פגיעת משבר הקורונה בחלקים נרחבים בציבור הישראלי

במסגרת מחקר השפעות הקורונה על המצוקה הכלכלית והעוני, מכון ERI וארגון לתת ערכו מחקר בקרב האוכלוסייה הכללית, בנתונים שנאספו בחודש אוקטובר ומתבססים על מדגם מייצג של 1350 נדגמים בני 18 ומעלה. משבר הקורונה עדיין בעיצומו ומוקדם לאמוד את מלוא השפעותיו על הכלכלה והחברה בישראל, אולם כבר עכשיו ניכרת עוצמת פגיעתו בחלקים נרחבים בציבור הישראלי. הדוח של לתת מתפרסם זו השנה ה-18, וסוקר לראשונה את משמעויות הקורונה עבור החברה הישראלית בפרספקטיבה של כעשרה חודשים.

עוד מהנתונים עולה כי שיעור משקי הבית אשר נאלצו לבצע ויתורים משמעותיים, עלה באופן ניכר בהשוואה לטרום המשבר: שיעור משקי הבית שנאלצו לוותר על מזון שולש, ועמד בזמן המשבר על 10.7%. שיעור משקי הבית שוויתרו על טיפול רפואי או תרופתי הוכפל ושיעורם עמד בזמן המשבר על 11.4%. רק רבע (28.1%) מהמדורדרים למצוקה כלכלית מעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנה הקרובה, ו-45% מהמשפחות שמצבן התדרדר, חוו פגיעה בקרב שני המפרנסים.

המשפחות היהודיות מהוות 77% מכלל המדרדרים למצוקה כלכלית, בהשוואה ל-58% מאלו שסבלו ממצוקה כלכלית טרום המשבר. 30% מהמדרדרים למצוקה כלכלית הינם בעלי תואר ראשון, בהשוואה ל-16% בלבד בקרב הסובלים ממצוקה כלכלית טרום המשבר.

בעמותת לתת מזהירים מפני משבר אי ביטחון תזונתי. לפי ההערכה, המבוססת על סקר שהתבצע בספטמבר, 656 משפחות חיות באי ביטחון תזונתי, מעל חמישית מהמשפחות בישראל. מתוכן, 286 מצויות באי ביטחון תזונתי חמור. 799 ילדים נמצאים באי ביטחון תזונתי, יותר ממחציתם חיים באי ביטחון חמור. בהשוואה לסקר ביטחון תזונתי של המוסד לביטוח לאומי (האחרון פורסם ב-2018, בהתייחס ל-2016), נוספו כ-143,000 משפחות החיות באי ביטחון תזונתי, מתוכן כ-34,000 החיות באי ביטחון תזונתי חמור.

"יותר אנשים התדרדרו לעוני מאשר חלו"

ערן וינטרוב, מנכ"ל עמותת לתת, מביע דאגה רבה בשל הנתונים. לדבריו, מדובר בנתונים חסרי תקדים, בהם לא נתקלה העמותה אף לא לאחר המשבר הכלכלי הגדול של 2008. "התכווצות של מעמד הביניים בשישית היא משהו שלא קרה בהיסטוריה שלנו. יותר אנשים התדרדרו לעוני מאשר חלו, וזה גם קורה מאוד מהר", הוא אומר. "אנחנו מצפים שתהליכים כאלו ייקחו יותר זמן, ואנחנו רואים עד כמה המצב הזה שביר. אנשים שאיבדו את מקור ההכנסה העיקרי שלהם, עלולים להתדרדר מהר מאוד לעוני. ציפינו לראות את התוצאות האלו ב-2021, אבל אנחנו רואים שזה קורה עכשיו. זה מבהיל, וזה מראה משהו על ההתמודדות של המשק והממשלה עם המשבר הזה".

גם בהימצא חיסון, ההתאוששות הכלכלית צפויה להיות איטית בהרבה מזו הבריאותית. בלתת חוששים שהתרחבות המשבר הכלכלי תוביל משפחות רבות להידרדר למצב של עוני כרוני. לדברי וינטרוב, "כרגע, הממשלה בכלל לא רואה את המשבר הזה. אם המשפחות האלו יתדרדרו לעוני כרוני, אנחנו עומדים להיות בבעיה ארוכת שנים. גם ככה נכנסנו למשבר הזה במצב לא טוב. זה שהמעמד הבינוני מצטמצם בתוך שנה, זה לא סממן של חברה חזקה. אנחנו הולכים לשיעורים מאוד גבוהים של עוני".

הנפגעים העיקריים מהמשבר הם העצמאיים

לדוח "לתת" מצטרף פרסום חדש של הביטוח הלאומי, הבודק את השפעת משבר הקורונה על המצב החברתי כלכלי. לפי ממצאי הביטוח הלאומי, הנפגעים העיקריים מהמשבר הם העצמאיים, אשר שיעור העוני בקרבם גדל בצורה חדה - בכ-20%. בקרב שכירים, הגידול בתחולת העוני נמוך משמעותית, ועומד על כ-5%, וכך גם הגידול בשיעור העוני בקרב צעירים עד גיל 29.

לפי הביטוח הלאומי, שיעור העוני הכללי עלה למרות תוכניות הסיוע של הממשלה בכ-4.2% ובסדר גודל דומה בכל קבוצות האוכלוסייה, אם כי העלייה מעט גדולה יותר בקרב יהודים ובפרט ותיקים, בהשוואה לעולים, ערבים וחרדים. לפי הנתונים, ככל שהאנשים פעילים יותר, צעירים יותר ונוטים להיות עצמאים או פרילנסרים, הפגיעה הכלכלית בהם משמעותית יותר. 7% מאלו שהיו בשכבת הביניים הנמוכה ואחוז מאלו שהיו בשכבת הביניים טרום המשבר נקלעו למצב של עוני לאחר המשבר למרות הסיוע הממשלתי, 4% משכבת הביניים חוו ירידה חדה בהכנסות אך לא הידרדרו לעוני, וכך גם 10% משכבת הביניים הגבוהה ו-5% משכבת העשירים שירדו במעמד הכלכלי.

פרופ' אורי חפץ, מומחה להתנהגות צרכנים ומשקי בית מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית ובית הספר לעסקים באוניברסיטת קורנל, לא הופתע מהנתונים. רק באוגוסט האחרון, הוא יצא יחד עם פרופ' נעמי פלדמן לשאול את הציבור על מצבו הכלכלי. 60% מהנסקרים העידו שהכנסתם ירדה בעקבות המשבר, לעומת 51% בדוח לתת. "לעומת ה-50% שמספרים בסקרים שלא נפגעו, יש קבוצות אוכלוסייה שמצבן ממש לא טוב. קוראים לזה אי שיוויון", אומר חפץ.

לפי חפץ, התמונה המצרפית של המשק מפתיעה לטובה, שכן ישנה מגמת התאוששות לה הכלכלנים לא ציפו לפני כמה חודשים. ואמנם, אותה התאוששות אינה נחלתם של כלל משקי הבית. "המגפה הזו היכתה וממשיכה להכות בחוסר שוויון משווע. הביטוח הלאומי מעריך שבענף שירותי אירוח ואוכל, שבו השכר הממוצע בשנה שעברה היה 5,000 שקל, הייתה בשלב מסוים ירידה בתעסוקה של מעל 40%. לעומת זאת, בענף מידע ותקשורת, עם שכר ממוצע של מעל 22,000, הירידה בתעסוקה היתה ״רק״ 15%.

"15% זה לא טוב, אבל תראי איזה אי שוויון: יש ענף שבממוצע מרוויחים בו רבע מבענף אחר גם בימים טובים, ודווקא בו הסיכוי לאבד את העבודה כתוצאה מהמשבר הנוכחי היה פי שלוש יותר גבוהה. הפערים מתרחבים מאוד, ודוח העוני מזכיר את זה לכולנו".

למרות שהמדינה עצמה מופקדת על איסוף נתונים ויצירת תמונת מצב עדכנית של המשק, חפץ מדגיש את חשיבות הדוח האלטרנטיבי, המספק מידע שאיננו נגיש למדינה. לדבריו, "הדוח נותן לנו עוד זווית על המצב. קל לנו יותר להשיג נתונים עדכניים שנותנים תמונת מצב מצרפית של המשק כולו - סך ההכנסות המדווחות, סך ההוצאות עד דברים מסויימים (מכוניות, משכנתאות), סך גביית מסים. יותר קשה להשיג מידע על התפלגויות, מה קורה בתחתית. אפילו כשיש לי מידע כזה, ואני יודע מה הממוצעים בעשירונים התחתונים, לפעמים קשה לתרגם את המספרים לתכלס, מה קורה ביומיום של האנשים, כמה חיים בחוסר, לכמה אין ביטחון תזונתי, כמה ממש הולכים לבית הספר רעבים (כשיש בית ספר), לכמה אין מחשבים או תשתית תקשורתית ללמידה מרחוק".

ואכן, הדוח מצביע על אי שוויון הזדמנויות בחינוך. גם בגזרה הזו, הקורונה העמיקה פערים קיימים עד מאוד. "צריך לדבר על זה, צריך לצעוק על זה, צריך להזכיר. הבעיה של למידה מרחוק, שפוגעת בכולם אבל בעיקר בחלשים, זו בעיה קשה בכל העולם", אומר חפץ. "ראיתי עכשיו נתונים מארה״ב, זה לא נראה שם טוב, זה לא משהו שייחודי לנו. וזה זורע את זרעי אי השוויון של העתיד, כי יש ילדים שמלכתחילה אנחנו יודעים שיסבלו ממחסור הזדמנויות בעתיד, ועכשיו עוד יותר".

הנשיא ריבלין: "דו"ח קשה, כואב, מהקשים שקראתי ועמדו לנגד עיני"

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, קיבל לידיו הבוקר את הדוח בבית הנשיא, והגיב בדאגה רבה לממצאים. לדבריו, "דו"ח העוני האלטרנטיבי לשנת 2020, הוא דו"ח קשה, כואב, מהקשים שקראתי ועמדו לנגד עיני. הדו"ח מראה כיצד משבר הקורונה הפך ממשבר בריאותי למשבר כלכלי וחברתי רחב ועמוק. מאחורי המספרים בדוח, יש שמות, בני אדם, אבא, אימא, ילד, ילדה, חיילת משוחררת, סטודנט צעיר, שהם ללא גב כלכלי, ללא תמיכה, בחשש מתמיד, חלקם רעבים".

הנשיא הודה בדבריו לעמותות השונות בישראל, המעניקות סיוע לאזרחים מדי יום, ואמר כי "הנתונים מצביעים על חוסר אמון של הציבור הישראלי במוסדות המדינה ובממשלת ישראל וביכולת שלה לטפל במשבר ולתת מענה לאתגרים הנובעים ממנו, וזאת לצד הסתמכות גוברת והולכת על עמותות, ארגוני מגזר שלישי, פילנתרופיה, שנזקקים למלא את מקומה של המדינה, בתקופה קשה זו. האחריות עלינו, אנחנו מביטים נכוחה במציאות וחייבים להביא את השינוי. בתכניות רווחה, בביטחון תזונתי, בעשיה למען כלל השכבות בחברה הישראלית כאן ועכשיו. זה מבחן שחובה עלינו לעמוד בו".

עוד כתבות

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

העליות בבורסה מתמתנות; מדד הבנקים יורד ב-1%

ההתפתחות הבטחונית בצפון מעיקה על הבורסה ●  השקל שהתחזק הבוקר, נחלש עתה ונסחר ב-3.766 שקלים ● אלארום מזנקת ב-20%, נובה ב-4% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צונחת ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות" ● היום ומחר המסחר יינעל ב-14:30

שיתוף הפעולה החדש של איראן שמדאיג את ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; טסלה איבדה כ-3%, אנבידיה עלתה בכ-4.3%

בורסות ארה"ב נצבעו ירוק ● מדד ההנג סנג זינק בכ-1.7% ● טסלה ירדה לאחר שפורסם כי הורידה את מחירי הרכבים החשמליים שלה ברחבי העולם; המניה ירדה מתחילת השנה בכ-40% ● ירידות במחירי הנפט והזהב ● האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרו בעליות

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון הרצועה

אלכרישאת, גשש בן 42 מאבו רובייעה, נפל בקרב בעזה ● דובר צה"ל לעזתים שבבית לאהייא: "עזבו את האזור מיד" ● צה"ל תקף בדרום לבנון; רקטות שוגרו למרחב מרגליות שבאצבע הגליל ● שני בכירי חיזבאללה חוסלו בדרום לבנון בתגובה על הפלת הכטב"ם הישראלי אתמול ● לפחות שתי מטרות יורטו בשמי נהריה ● כל העדכונים

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

גבול לבנון / צילום: ap, Hassan Ammar

בלבנון מדווחים על עשרות מטרות שהותקפו בבת-אחת בדרום המדינה

פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף • צה"ל: סוכל פיגוע ליד חברון, מחבלת חוסלה אחרי שהסתערה עם סכין לעבר כוח • פגיעה ישירה בלול במרגליות; חיזבאללה: "שיגרנו עשרות קטיושות" • תיעוד מהתקיפה הלילית בלבנון: מחבל ירד מאופנוע, נכנס למבנה וחוסל מהאוויר • אלפי בני אדם מחו יחד עם משפחות החטופים מחוץ לקריה בת"א • עדכונים שוטפים

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס