נציב שירות המדינה, פרופסור דניאל הרשקוביץ / צילום: אבי אוחיון, לע"מ
הציבור הרחב נחשף בחודשים אלה לכשלי עובדי השירות הציבורי בתחום ההיערכות לנגיף הקורונה, ההתמודדות איתה ויישום החלטות שנועדו לתת מענה לבעיות המתעוררות במהלכה.
הכשל אינו נקודתי ושותפים לו מרבית משרדי הממשלה ולא רק משרדי החינוך והאוצר.
המערכת התגלתה במלוא ערוותה, למרות (יש שיאמרו בגלל) הגידול המשמעותי במספרם, שכרם ותנאי העסקתם של עובדי השירות הציבורי, אשר עובדי המגזר הפרטי יכולים רק לחלום עליהם.
ביום פקודה שדרת הניהול והפקידות בשירות המדינה התגלתה כחסרת יכולת, מוטיבציה ומנהיגות.
למנהלים ועובדים במגזר הפרטי אין מדובר בהפתעה. הממשקים עם המגזר הציבורי מותירים משקעים קשים ותחושת חנק הנובעת מתפיסתם הלא שירותית, הכשרתם, איטיותם ושרירות ליבם של פקידים רבים.
מערכת היחסים איתם אינה שוויונית וברצותם יכולים ואף פוגעים הם במי שאינו פועל כרצונם ומביע ביקורת על תפקודם.
האזרח הפשוט נתקל בהם בבואו לקבל שירות כפרט ולא כארגון, ויוצא גם הוא במפח נפש.
יודגש כי דעה זו אינה מתייחסת לחלק מעובדי השירות הציבורי שעושים את מלאכתם נאמנה. חבל שהשפעתם החיובית אינה מצליחה לעמעם את התחושה הכללית של מקבלי השירות.
נציבות שירות המדינה היא האחראית על גיוסם, הכשרתם, קידומם, פיטורם ותנאי שכרם.
כשאנחנו מדברים על שדרת ניהול ופקידות כושלת צריך לשים את הזרקור על הכישלון של מערך נציבות שירות המדינה.
ככל שמדובר במינויים ראויים למשרות בשירות המדינה הרי שייתכן והכישלון הוא רק בשיטה ובתהליכים ולא בפרסונות.
מאידך, מאחר והמינויים אינם יכולים להיות חפים משיקולים שאינם מקצועיים, כפי שקורה לדאבוננו במערכות פוליטיות, הרי שלא ניתן לשלול גם את הכישלון הפרסונאלי.
קליטתם, שכרם וקידומם של עובדים בשירות הציבורי, על רקע תנאי ההעסקה הנדיבים והביטחון התעסוקתי המוחלט להם הם זוכים, מהווה מטרה מפתה לגורמים אינטרסנטיים פוליטיים או עושי דברם של בעלי הון, שיש להם עניין בשיבוץ אדם ספציפי בתפקיד ספציפי.
עובדים הממונים בעזרתם לתפקיד נחשק יהיו חבים להם לעד. מכאן הדרך להבטחת תוצאות בחירות וקליטת אנשים חסרי מחויבות למקבלי השירות קצרה מאוד.
הגיעה העת שבראש מעיניה של הנציבות יהיה מינוי ופיתוח עובדים איכותיים שישרתו אותנו ולא את אלה שמינו אותם. המושג Civil Servant - משרת ציבור - צריך לקבל את המשמעות האמיתית והמקורית שלו.
כדי לקיים פונקציה חשובה כזו, יש להפריט אותה. לתת לה עצמאות בתוך מסגרת מדיניות ברורה, אובייקטיבית ותחת פיקוח ציבורי.
המגזר הפרטי עשיר בחברות שזה תחום עיסוקן, עם ניסיון עשיר ומוצלח הן בארץ והן בחו"ל בתחום קליטה, השמה, ניהול ופיתוח עובדים ומנהלים. הם אלה שיוכלו להקים מערך משרתי ציבור מסור מחויב ואיכותי.
הפרטת הנציבות דווקא בנקודת זמן זו יכולה להפיק תועלת כלכלית בהיקפים של מיליארדי שקלים בשנה, דרך ניתוח צרכים ועיסוקים וצמצום כח אדם ורגולציה בלתי נחוצים שהצטברו במהלך שנות סיאוב ארוכות.
הכותב הוא מנכ"ל עמותת לב זהב המעניקה שירותי טיפול וסיעוד לגיל השלישי