בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו
האם בג"ץ ידחה את כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שצפויות להשפיע על כל מי שעוסק בעריכת דין? לשכת עורכי הדין ועמותות אופק ואס"ף הגישו הבוקר (א׳) עתירה דחופה לבג"ץ נגד כניסת תקנות סדר הדין האזרחי לתוקפן ב-1 לינואר 2021, כפי שנקבע על-ידי שר המשפטים אבי ניסנקורן.
לטענת הלשכה והעותרים, כניסת התקנות יגבילו ויקשו את הגישה לערכאות לאוכלוסיות חלשות ודלות-אמצעים. בנוסף, תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מהוות הסדר ראשוני שעלול לשנות את שיטת המשפט בישראל ולפגוע באופן ממשי בזכויות יסוד.
בין היתר, נטען בעתירה כי בהינתן השינוי העמוק, היסודי והמהותי בשיטת המשפט שגלום בתקנות החדשות, וההשלכות העמוקות המקופלות בשינוי זה, יש לראות בהן הסדר ראשוני שיש בו משום הכרעות גורליות, עקרוניות ומהותיות לחיי הפרט ופגיעה ממשית בזכויות יסוד.
"על כן", כך לדברי העותרות, "נדרש להסדירן בדרך של חקיקה ראשית ולא בחקיקת משנה. לכל הפחות יש לקבל את אישורה של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת לצורך כניסתן של תקנות אלה לתוקף כמקובל לגבי חקיקת משנה מסוג זה. בהעדר קיום אחד משני אלה, יש לקבוע שהתקנות החדשות הותקנו בחריגה".
הרפורמה בסדר הדין האזרחי נועדה להבטיח הליך הוגן יותר, לספק לאזרח שירות משפטי איכותי ונגיש מבעבר, לחזק את חובת השקיפות בין הצדדים ולהביא לקיצור ההליך המשפטי.
תקנות סדר הדין האזרחי פורסמו לראשונה בשנת 1963 ועברו עדכון נוסח בשנת 1984. מאז נערכו בהן תיקונים שונים - חלקם נקודתיים וחלקם רוחביים - אך עד כה לא בוצע מהלך עדכון כולל של כ-530 הסעיפים המרכיבים את האוגדן. כעת, יכללו התקנות החדשות כ-180 סעיפים בלבד.
הלשכה מיוצגת על-ידי משרד קסוטו, והעמותות על-ידי עורכי הדין שרון סחאי ואחיעד הראל.
ראש לשכת עורכי בדין, עו"ד אבי חימי, מסר כי "בלשכת עורכי הדין מברכים מצד אחד על הכנסת התיקונים לתקנות סד"א אך סברנו ואנו עדיין סבורים כי יעילות התקנות החדשות הן על חשבון הצדק ולכן אנו מתנגדים להן בתוקף. מטרת העתירה היום היא קודם כל למנוע את כניסת התקנות לתוקף ולאחר מכן להעביר את ההחלטה לבית המחוקקים, על-מנת לבדוק כל תקנה לגופה ולמנוע בכל מחיר פגיעה בציבור ובאוכלוסיות המוחלשות בישראל".