תחנת "הבדק וסע" לנגיף הקורונה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מאז תחילת משבר הקורונה קיימת טענה שמנהיגות מצליחות להתמודד טוב יותר ממנהיגים עם המשבר. מציינים לטובה ראשות ממשלה כגון אנגלה מרקל ברמניה (לפחות לגבי ההצלחה בגל הראשון, כעת גרמניה מתמודדת עם גל תחלואה שני גבוה ומוקדם עדיין לקבוע את טיב ההתמודדות עם הקורונה) ג'אקינדה ארדן (ניו זילנד) וצאי אינג-וון (טייוון). גם בישראל אנו עדים למספר נשים אשר מצליחות במיוחד במשבר זה. ראש המועצה ירוחם, טל אוחנה, מצטיירת כאחת ממנהיגות אלו.
נתונים מראים שאכן מדינות מונהגות על ידי נשים, מתמודדות טוב יותר עם משבר זה. מחקר עדכני מראה כי במדינות בהן אישה עומדת בראש, היו פחות מקרי מוות בעקבות הקורונה והצליחו לשטח את העקומה יותר מהר. מחקר נוסף הגיע למסקנה שמדינות המונהגות על ידי נשים הגיבו יותר מהר, השתמשו במדדים ברורים ויצרו שקיפות.
ההסברים השונים המוצעים בעיתונות לתופעה זאת, מתרכזות במידה רבה באפיונים תרבותיים של נשיות, כגון היכולת להכיל, הגישה הטיפולית והגישה האמפטית. אך זהו הסבר פשטני וחלקי במקרה הטוב.
כפי שציינה יו"ר ועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשא ביטון: "הכלי החשוב ביותר של המדינה בהתמודדות עם משברים הוא אמון הציבור - כשנחזיר אותו, נביס את הקורונה." אמירה זאת נשמעת אופטימית אך נתונים עולמיים מראים שרמת האמון בעולם המפותח יורדת משנה לשנה, והאמון בפוליטיקאים נמוך במיוחד, למעט בשוויץ. לכן, משבר זה כנראה לא ינוהל על בסיס האמון של הציבור בפוליטיקאים.
קיים קשר מהותי בין רמת ההשכלה לבין אמון בין אישי. ככל שקיימת רמת השכלה יותר גבוהה יש יותר אמון בין אישי וקיימת רמת אחריות גבוהה יותר. במדינות בהן רמת ההשכלה יותר גבוהה, קיימות יותר הזדמנויות לנשים להתקדם לתפקידים בכירים וקיימת יותר נכונות לשוויוניות מגדרית. מדינות אלו מאופיינות על ידי שקיפות יותר גדולה ושיתופיות בקבלת החלטות. מחקרים מראים שנשים פוליטיקאיות טובות יותר ביצירת שיתופיות בקבלת החלטות גם אם זה דורש שיתוף פעולה עם מפלגות אחרות. יתכן וזה ההסבר - לפחות חלקי - מדוע מדינות מונהגות על ידי נשים, מצליחות יותר במשבר זה.
הסבר נוסף שמוצג לעתים קרובות הוא שנשים נוטות לקחת פחות סיכונים מגברים ולכן הן מנהלות משבר זה טוב יותר. נתונים מראים שנשים נבדקות בקפדנות יתר כשהן מקבלות החלטות, כשאישה טועה זוכרים לה את זה זמן רב יותר מאשר כשמדובר בגבר וכשעובדים בקבוצות, תפקודן של נשים מוערך יותר נמוך משל גברים. ברוב המדינות הערכים התרבותיים הם כאלו, שנשים נמדדות ונשפטות באופן קשה יותר מגברים.
יחד עם זאת, ככל שיש יותר נשים בתפקידי הנהגה וככל שנשים רבות יותר משתתפות בתהליכי קבלת החלטות, יש פחות דגש על מגדר. באופן כללי תהליכי קבלת החלטות טובים יותר, שקופים יותר ומהמנים יותר כשהצוות מורכב מאנשים בעלי רקע שונה שנוטים להתבסס על נתונים אמפיריים ולא רק על דעות. אם נוסיף לכך הנהגה מקצועית, בעלת השכלה וידע, הנהגה שמורכבת מבעלי ידע אקדמי שונים, שבתוכה מספר שווה, פחות או יותר, של נשים וגברים, ובכך יוכלו להתחשב ולהעריך נכון יותר את הצרכים של קבוצות חברתיות שונות, נוכל לנהל משברים בצורה טובה יותר.
ניהול יעיל ונכון של משבר זה צריך להתבסס על הנהגה שמורכבת מנשים וגברים שמייצגים את האוכלוסייה. הנהגה שכוללת ידע וניסיון בתחומים שונים ומבססת את תהליכי קבלת ההחלטות על נתונים, תוכל לנהל משבר זה טוב יותר מאשר קבוצה של פוליטיקאים וותיקים שמחפשים בעיקר לשמר את מבנה הכוח הקיים.
הכותבת מכהנת כדיקן בית הספר למדעי ההתנהגות והחוג לפסיכולוגיה במסלול האקדמי המכללה למינהל. חוקרת הבדלים מגדריים בתפקידי ניהול בכירים