אסא (אסי) לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס אנרגיות מתחדשות / צילום: שלומי יוסף
אנרג'יקס, חברת האנרגיה הירוקה הציבורית שבשליטת חברת אלוני חץ, התנהלה ב"בריונות", בחוסר תום-לב ותוך הטעיה של החברה לפיתוח דרום הר חברון (חל"פ), שעימה הקימה שותפות ב-2011. זאת, תוך גרימת נזק של עשרות מיליוני שקלים לשותפות והותרת קופתה מרוששת - כך נטען בתביעה בגובה של 15 מיליון שקל שהגישה החברה לפיתוח דרום הר חברון לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
במרכז התביעה - שהוגשה על-ידי חל"פ באמצעות עורכי הדין נדב העצני ואורית יפת - עומד מתקן לייצור אנרגיה ירוקה באזור התעשייה מיתרים בדרום הר חברון, שהוקם על-ידי השותפות ופועל מזה כחמש שנים.
התביעה הוגשה נגד אנרג'יקס; נגד נתן חץ, יו"ר הדירקטריון של אנרג'יקס, מנכ"ל חברת אלוני חץ ודירקטור בשותפותבין אנרג'יקס לחברה לפיתוח דרום הר חברון; ונגד אסי (אסא) לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס ויו"ר הדירקטוריון בשותפות. מעבר לפיצוי כספי מבקשת חל"פ לחייב את אנרג'יקס להעביר לידיה שורת מסמכים ומידע הנוגעים לשותפות ולדוחות הכספיים.
חברת אנרג'יקס הנסחרת בבורסה בתל אביב מאז 2011, פועלת בתחום האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח. החברה עוסקת בהקמה, תפעול, תחזוקה ומכירת חשמל ממקורות אנרגיה מתחדש. היא פועלת בישראל, בארה"ב ובפולין.
שווי החברה הוא 6.6 מיליארד שקל, והיא חברת האנרגיה בעלת השווי הגבוה ביותר בבורסה. מניית החברה התחזקה מתחילת השנה ב-35%. מאז שנחתם הסכם השותפות עם החברה לפיתוח דרום הר חברון לפני תשע שנים זינקה המניה של אנרג'יקס בכ-1290%.
התובעת, החברה לפיתוח דרום הר חברון, היא חברה פרטית בבעלות המועצה האזורית דרום הר חברון ואגודות שיתופיות. היא עוסקת בפיתוח הזדמנויות עסקיות למען תושבי דרום הר חברון.
הטעיה, הונאה וחוסר הגינות
החברה לפיתוח דרום הר חברון טוענת בתביעתה כי בהיותה חסרת כל ידע והיכרות עם התחום הסולארי, היא נתנה באנרג'יקס, אמון מלא. לחל"פ טענות קשות רבות בנוגע להתנהלותם של אנרג'יקס ונציגיה, חץ ולוינגר, במסגרת השותפות.
בין טענותיה של החברה לפיתוח דרום הר חברון: תמחור הקמת המתקן שלא לפי מחירי השוק, גביית ריבית בלתי סבירה על הלוואה שניתנה מאנרג'יקס לשותפות לצורך הקמת המתקן, מידור מידע מחל"פ, ונטילת זכויות חתימה מחל"פ בניגוד להסכם.
חל"פ טוענת כי אנרג'יקס ונציגיה הונו את השותפות, ניצלו את חוסר ניסיונה, גרמו לשותפות נזק של 29 מיליון שקל והותירה אותה מרוששת. סכום התביעה הועמד על 15 מיליון שקל - כמחצית מחלקה של חל"פ בשותפות.
בפתח התביעה של החברה לפיתוח דרום הר חברון נכתב כי "תביעה זו עוסקת בהתנהלות בריונית וחסרת קווים אדומים של חברה ציבורית גדולה ורבת-כוח - אנרג'יקס - שבמסגרתה לא היססו ראשי אנרג'יקס, להטעות לתעתע ולהונות את חל"פ ונציגיה.
"חמור מכך הם ראשי אנרג'יקס לא היססו ולא מהססים להפר את חובות הנאמנות וההגינות שלהם כלפי השותפות שהוקמה על-ידי הצדדים, פועלים בניגוד עניינים קיצוני ומרוששים את השותפות שלא כדין, כדי להעשיר את כיסי כל אחד מהנתבעים (אנרג'יקס, חץ ולוינגר, נ' ש')".
על-פי התביעה, בשנת 2011 חתמו החברה לפיתוח דרום הר חברון ואנרג'יקס על הסכם לשיתוף-פעולה להקמת מתקן לאנרגיה סולארית והקימו חברה משותפת. לפי ההסכם בין הצדדין, אנרג'יקס תחזיק ב־50.05% מהזכויות בשותפות, וחל"פ תחזיק ב־49.85% מהזכויות בשותפות. זאת, לצד שותף כללי (0.1%) שיופקד על ניהול השותפות. הצדדים הסכימו כי יהיה שוויון בכל הנוגע לניהול המשותף.
בשנים שלאחר החתימה על הסכם השותפות פעלו הצדדים על-מנת להוציא את המיזם אל הפועל ולקבל את האישורים הנדרשים. בנובמבר 2015 החל המתקן לייצר חשמל.
בתביעה טוענת החברה לפיתוח דרום הר חברון, כי בדיעבד הסתבר לה שהסכום שהציגו נציגי אנרג'יקס הדרוש לה להקמת המתקן ולעבודות האזרחיות להקמתו היה גבוה פי שניים מהסכום שהוציאה בפועל (21 מיליון שקל). לטענתה, "אנרג'יקס גבתה מחיר מופרז באופן חריג, הגבוה בהרבה ממחירי השוק באותה עת על הקמת מתקן דומה, ועוד הרבה יותר גבוה מהעלות האמיתית של אנרג'יקס".
לדברי חל"פ, מדובר ב"גזל של השותפות" שהעניק לאנרג'יקס רווח של 100% רק מההקמה.
הלוואה בתנאי עושק בלתי סבירים
לטענת חל"פ, בשל הסכום המוגזם שדרשו נציגי אנרג'יקס בתחילת הדרך להקמת המתקן, הסכימה חל"פ בשנת 2014 להלוואה לשותפות, הגבוהה מהצורך האמיתי שלה. אנרג'יקס הסכימה לתת לשותפות הלוואה בסכום של 37 מיליון בריבית בגובה 8%, ודרשה עמלת העמדת אשראי בסכום של 3 מיליון שקל.
החברה לפיתוח דרום הר חברון טוענת כי נאלצה להסכים לתנאי ההלוואה, למרות שמדובר בתנאי עושק. וזאת, מחשש שללא מתן ההלוואה עלול הפרויקט לרדת לטמיון.
לדברי החברה לפיתוח דרום הר חברון, תנאי ההלוואה היו "בלתי סבירים, בלתי הוגנים וניצלו את מצוקת וחוסר ההבנה של נציגי חל"פ".
עוד נטען כי "אנרג'יקס פעלה ופועלת באופן שיטתי, לסחיטה וריקון של קופת השותפות על חשבון חלקה של שותפתה חל"פ". זאת, למרות שהיא מחויבת בשגשוגה ובטובתה של השותפות.
בינואר 2016 הסכים בנק מזרחי טפחות לתת לשותפות הלוואה בסכום של 35 מיליון שקל בריבית 4.25%, קרוב למחצית מהריבית שאנרג'יקס דרשה. לאור זאת אנרג'יקס הסכימה להוריד את הריבית מ- 8% ל- 4.25% על יתרת ההלוואה.
חותמת גומי לדוחות הכספיים
טענה נוספת העולה בתביעתה של חל"פ היא כי לוינגר המשמש כיו"ר הדירקטוריון בשותפות, הפקיע מחל"פ את זכויות החתימה וקבע בדירקטוריון כי לא נדרשת חתימה של נציגי חל"פ. "מדובר בצעד כוחני שננקט על-ידי לוינגר ואנרג'יקס ללא סמכות וללא הצדקה", נטען בתביעה. לטענת חל"פ, היא התבקשה לשמש כחותמת גומי לדוחות הכספיים, ונציגי אנרג'יקס אף לא הסכימו למסור את המידע שעליו התבססו הדוחות הכספיים.
כמו כן, בתביעה נטען כי "אנרג'יקס מתנערת באופן שיטתי מאחריותה לתחזוקה אופטימלית של המתקן על חשבונה" בניגוד להסכם, וכי היא התקשרה עם קבלני משנה לעבודות התחזוקה בניגוד להסכם וחייבה את השותפות ללא הסכמת חל"פ".
"חוסר הבנה משפטית וכלכלית"
בא-כוחה של אנרג'יקס, עו"ד דוד פורר, מסר בתגובה לתביעה שהגישה החברה לפיתוח דרום הר חברון: "הטענות מצחיקות. התובעת (החברה לפיתוח דרום הר חברון, נ' ש') פועלת בהתאם לשיטה שאם הטענה שלך חלשה, אז הגבר את הקול. המדובר על אירועים מלפני שש שנים, ועקב חילופי הנהלה אצל התובעת, ההנהלה הנוכחית כנראה אינה מודעת לעובדות האמיתיות".
עוד הוסיף בא-כוחה של חברת אנרג'יקס, עו"ד פורר, בתגובתו לתביעה כי "צר לנו על הדרך הלא-עניינית בה פועלת התובעת מתוך חוסר הבנה משפטית וכלכלית".
התביעה של חל"פ מצטרפת לסכסוך משפטי בין חברת אנרג'יקס לחברת סולאיר שהקימה עימה שותפות. אנרגי'קס הגישה בפברואר אשתקד תביעה בגובה של 10 מיליון שקל נגד סולאיר. זאת, בטענה להפרת ההסכם עימה.
לאחר הגשת תביעה זו, הגישה סולאיר תביעה נגד אנרג'יקס. סולאיר טענה בתביעתה כי אנרג'יקס התנהלה בצורה פסולה ובריונית, בחוסר תום-לב קיצוני ותוך הפרת הסכמים.